Otzarot-Article

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (יט-ב) כָּתַב רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, כִּי רַבִּים סְבוּרִים, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטַּהֵר. כִּסְבוּרִים הֵם, שֶׁזְּקוּקִים לְשֵׁם כָּךְ לִנְשָׁמָה זַכָּה וּטְהוֹרָה, לְמִדּוֹת מְזֻקָּקוֹת, לִזְכוּת אָבוֹת. בִּקְצָרָה: שֶׁרַק אָדָם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּדוֹר יְכוֹלִים לְהִתְעַלּוֹת עַד לַקְּדֻשָׁה.

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַל דֵּעָה זוֹ מֵעִקָּרָהּ, וְהוֹרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְכַנֵּס אֶת כָּל הָעֵדָה, מֵאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים וְעַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, קְדֹשִׁים תִּהְיוּ".

וְאִם תִּשְׁאֲלוּ, כֵּיצַד יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְקַדֵּשׁ? הַתְּשׁוּבָה הִיא: "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". הֲרֵי כָּל יְהוּדִי הוּא כִּבְנוֹ יַקִּירוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוּא אֱלֹקֵי כֻּלָּנוּ. וְכָל אָדָם - בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַצָּב - כְּכָל שֶׁיְּנַסֶּה לְהִתְקָרֵב מְעַט יוֹתֵר, לְהִתְעַלּוֹת מְעַט יוֹתֵר, יַעֲלֶה שָׁלָב בְּסֻלַּם הַקְּדֻשָּׁה!

בִּדְרָשָׁתוֹ, סָח הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן מִקְּלִיבְנָה זָצָ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בּוֹ עַצְמוֹ. בִּצְעִירוּתוֹ נִמְנָה עִם בְּחִירֵי הַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בִּפְּרָאג, וְאֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַפֶּלֶךְ, בַּעַל אֲחֻזָּה רַחֲבַת יָדַיִם, בָּחַר בּוֹ כְּחָתָן לְבִתּוֹ הַיְחִידָה וְהִבְטִיחַ לְכַלְכֵּל אֶת בְּנֵי הַזּוּג בְּיָד רְחָבָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה בְּאֵין מַפְרִיעַ עַד הֱיוֹתוֹ לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.

וְאָכֵן, הֶעָשִׁיר עָמַד בְּדִבּוּרוֹ. יִחֵד לַזּוּג הַצָּעִיר אֲגַף בְּטִירָתוֹ, רִהֵט אוֹתוֹ בְּרֹחַב יָד וְקָנָה סְפָרִים רַבִּים, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁחֲתָנוֹ יוּכַל לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וּבְלֹא טִרְדָּה.

בְּרַם, לֹא כָּל הַיּוֹם סָפוּן הָיָה הֶחָתָן בַּחֲדַר הַסְּפָרִים. הוּא עָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, וּמָצָא שָׁם בְּנֵי נֹעַר בְּגִילוֹ. מוּבָן שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה וְאַף לֹא בּוֹגְרֵי יְשִׁיבוֹת. נִמְשַׁךְ אִתָּם בְּשִׂיחָה, אֵרַח לָהֶם לְחֶבְרָה, בִּלָּה אִתָּם בְּטִיּוּלִים וּרְכִיבָה, וּשְׁקִידָתוֹ רָפְתָה.

רָאָה חוֹתְנוֹ, וְהִצְטַעֵר צַעַר רַב. פַּעַם הִגִּיעַ לַיִּשּׁוּב דַּרְשָׁן, מֵאוֹתָם מַגִּידֵי מֵישָׁרִים שֶׁהָיוּ מְסוֹבְבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמוֹכִיחִים בְּנֹעַם שִׂיחַ. הִתְאָרֵחַ בְּבֵית הַחוֹתֵן, וְהַלָּה הֵשִׂיחַ בְּפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ עַל הַנְהָגַת חֲתָנוֹ. הִבְטִיחַ הַדַּרְשָׁן שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ עִם הֶחָתָן, וְקִיֵּם הַבְטָחָתוֹ. שָׁמַע הֶחָתָן אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכָחָה, וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "אֵינִי יוֹדֵעַ מָה רְצוֹנוֹ מִמֶּנִּי! עִם כָּל רִפְיוֹן לִמּוּדִי, עֲדַיִן הִנְנִי הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הַסְּבִיבָה - מוּכָן אֲנִי לַעֲמֹד לְמִבְחָן כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַיִּשּׁוּב! אֱמֹר לוֹ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְהִתְגָּאוֹת בִּי. גַּם אִם אֶתְבַּטֵּל מִלִּמּוּדִי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֶהְיֶה גְּדוֹל הַלַּמְדָנִים כָּאן!"

"אָכֵן", הִסְכִּים עִמּוֹ הַדַּרְשָׁן, "גַּם אֲנִי סָבוּר שֶׁחוֹתֶנְךָ טוֹעֶה!" וּבְעוֹד הֶחָתָן תּוֹהֶה לְהַסְכָּמָה מֻחְלֶטֶת זוֹ, הִמְשִׁיךְ הַדַּרְשָׁן וְאָמַר: "אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁחוֹתֶנְךָ סָבוּר שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִקַּח טָעוּת... אָכֵן, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא טוֹעֶה, הֲרֵי אַתָּה הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּסְּבִיבָה. אַךְ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, הוּא בַּעַל הַמֵּאָה וּבַעַל הַדֵּעָה - וּמַה תַּעֲשֶׂה אִם יְגָרֶשְׁךָ מִבֵּיתוֹ וְיִשְׁלֹל אֶת מְזוֹנוֹתֶיךָ? אֲזַי תַּחְזֹר לַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתָ, תָּשׁוּב אֶל הַיְשִׁיבָה - וְשָׁם תִּפְגֹּשׁ בַּחֲבֵרִים הַמַּתְמִידִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הִתְבַּטַּלְתָּ וְטִיַּלְתָ וְשִׁחַתָּ עִתּוֹתֶיךָ לַשָּׁוְא, שָׁקְדוּ הֵם עַל תַּלְמוּדָם וְהִתְעַלּוּ מַעְלָה מַעְלָה. וּבְעוֹד שֶׁבֶּעָבָר הָיִיתָ פְּאֵר הַיְשִׁיבָה וְנִזְרָהּ, הֲרֵי עַתָּה יַאֲפִילוּ עָלֶיךָ וּתְכֻסֶּה בּוּשָׁה וּכְלִמָּה! אֵיךְ תֵּרָאֶה בִּפְנֵיהֶם, בְּאֵילוּ פָנִים תּוּכַל לַחְזֹר לַיְשִׁיבָה?!"

דְּבָרִים אֵלּוּ הָלְמוּ בּוֹ כְּקוּרְנָס, וּבוֹ בַּמָּקוֹם הֶחְלִיט כִּי טָעָה וְשָׁגָה: לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁיִּהְיֶה הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּכְּפָר הַנִּדָּח. עָלָיו לִהְיוֹת נֶחְשָׁב לְלַמְדָן גַּם אִם יִקָּלַע לַיְשִׁיבָה, לִמְקוֹם הָאֻמְדָּן הָאֲמִתִּי לְלַמְדָנוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם!

וּבוֹ בַּמָּקוֹם אָמַר לַדַּרְשָׁן: עַתָּה עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁזֶּה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'". אִלּוּ נֶאֱמַר רַק "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", עֲלוּלִים הָיִינוּ לַחְשֹׁב כְּטָעוּתִי, כִּי דַּי לָנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים יַחֲסִית לַגּוֹיִים הַנִּבְעָרִים וְהַמֻּשְׁחָתִים, יַחֲסִית לְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וְעַמֵּי הָאָרֶץ. אָמַר הַכָּתוּב: לֹא מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מַחְשְׁבוֹתַי - הֵן נִשְׁמַתְכֶם חֻצְּבָה מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן, מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְשׁוֹב תָּשׁוּב לְשָׁם, וַעֲלֵיכֶם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים כִּקְדֻשָּׁתִי!

וּבוֹ בַּמָּקוֹם הִבְטִיחַ לַדַּרְשָׁן שֶׁיָּשׁוּב לִשְׁקִידָתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְעָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ, וְהָיָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי וּגְאוֹנֵי, קְדוֹשֵׁי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשע"ז
	הַרְחָקָה בְּכָבוֹד
	"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (יט-ב) כָּתַב רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, כִּי רַבִּים סְבוּרִים, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטַּהֵר. כִּסְבוּרִים הֵם, שֶׁזְּקוּקִים לְשֵׁם כָּךְ לִנְשָׁמָה זַכָּה וּטְהוֹרָה, לְמִדּוֹת מְזֻקָּקוֹת, לִזְכוּת אָבוֹת. בִּקְצָרָה: שֶׁרַק אָדָם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּדוֹר יְכוֹלִים לְהִתְעַלּוֹת עַד לַקְּדֻשָׁה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַל דֵּעָה זוֹ מֵעִקָּרָהּ, וְהוֹרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְכַנֵּס אֶת כָּל הָעֵדָה, מֵאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים וְעַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". וְאִם תִּשְׁאֲלוּ, כֵּיצַד יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְקַדֵּשׁ? הַתְּשׁוּבָה הִיא: "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". הֲרֵי כָּל יְהוּדִי הוּא כִּבְנוֹ יַקִּירוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוּא אֱלֹקֵי כֻּלָּנוּ. וְכָל אָדָם - בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַצָּב - כְּכָל שֶׁיְּנַסֶּה לְהִתְקָרֵב מְעַט יוֹתֵר, לְהִתְעַלּוֹת מְעַט יוֹתֵר, יַעֲלֶה שָׁלָב בְּסֻלַּם הַקְּדֻשָּׁה! בִּדְרָשָׁתוֹ, סָח הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן מִקְּלִיבְנָה זָצָ"ל מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בּוֹ עַצְמוֹ. בִּצְעִירוּתוֹ נִמְנָה עִם בְּחִירֵי הַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בִּפְּרָאג, וְאֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַפֶּלֶךְ, בַּעַל אֲחֻזָּה רַחֲבַת יָדַיִם, בָּחַר בּוֹ כְּחָתָן לְבִתּוֹ הַיְחִידָה וְהִבְטִיחַ לְכַלְכֵּל אֶת בְּנֵי הַזּוּג בְּיָד רְחָבָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה בְּאֵין מַפְרִיעַ עַד הֱיוֹתוֹ לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן, הֶעָשִׁיר עָמַד בְּדִבּוּרוֹ. יִחֵד לַזּוּג הַצָּעִיר אֲגַף בְּטִירָתוֹ, רִהֵט אוֹתוֹ בְּרֹחַב יָד וְקָנָה סְפָרִים רַבִּים, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁחֲתָנוֹ יוּכַל לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וּבְלֹא טִרְדָּה. בְּרַם, לֹא כָּל הַיּוֹם סָפוּן הָיָה הֶחָתָן בַּחֲדַר הַסְּפָרִים. הוּא עָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, וּמָצָא שָׁם בְּנֵי נֹעַר בְּגִילוֹ. מוּבָן שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה וְאַף לֹא בּוֹגְרֵי יְשִׁיבוֹת. נִמְשַׁךְ אִתָּם בְּשִׂיחָה, אֵרַח לָהֶם לְחֶבְרָה, בִּלָּה אִתָּם בְּטִיּוּלִים וּרְכִיבָה, וּשְׁקִידָתוֹ רָפְתָה. רָאָה חוֹתְנוֹ, וְהִצְטַעֵר צַעַר רַב. פַּעַם הִגִּיעַ לַיִּשּׁוּב דַּרְשָׁן, מֵאוֹתָם מַגִּידֵי מֵישָׁרִים שֶׁהָיוּ מְסוֹבְבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמוֹכִיחִים בְּנֹעַם שִׂיחַ. הִתְאָרֵחַ בְּבֵית הַחוֹתֵן, וְהַלָּה הֵשִׂיחַ בְּפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ עַל הַנְהָגַת חֲתָנוֹ. הִבְטִיחַ הַדַּרְשָׁן שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ עִם הֶחָתָן, וְקִיֵּם הַבְטָחָתוֹ. שָׁמַע הֶחָתָן אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכָחָה, וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "אֵינִי יוֹדֵעַ מָה רְצוֹנוֹ מִמֶּנִּי! עִם כָּל רִפְיוֹן לִמּוּדִי, עֲדַיִן הִנְנִי הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הַסְּבִיבָה - מוּכָן אֲנִי לַעֲמֹד לְמִבְחָן כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַיִּשּׁוּב! אֱמֹר לוֹ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְהִתְגָּאוֹת בִּי. גַּם אִם אֶתְבַּטֵּל מִלִּמּוּדִי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֶהְיֶה גְּדוֹל הַלַּמְדָנִים כָּאן!" "אָכֵן", הִסְכִּים עִמּוֹ הַדַּרְשָׁן, "גַּם אֲנִי סָבוּר שֶׁחוֹתֶנְךָ טוֹעֶה!" וּבְעוֹד הֶחָתָן תּוֹהֶה לְהַסְכָּמָה מֻחְלֶטֶת זוֹ, הִמְשִׁיךְ הַדַּרְשָׁן וְאָמַר: "אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁחוֹתֶנְךָ סָבוּר שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִקַּח טָעוּת... אָכֵן, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא טוֹעֶה, הֲרֵי אַתָּה הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּסְּבִיבָה. אַךְ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, הוּא בַּעַל הַמֵּאָה וּבַעַל הַדֵּעָה - וּמַה תַּעֲשֶׂה אִם יְגָרֶשְׁךָ מִבֵּיתוֹ וְיִשְׁלֹל אֶת מְזוֹנוֹתֶיךָ? אֲזַי תַּחְזֹר לַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתָ, תָּשׁוּב אֶל הַיְשִׁיבָה - וְשָׁם תִּפְגֹּשׁ בַּחֲבֵרִים הַמַּתְמִידִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הִתְבַּטַּלְתָּ וְטִיַּלְתָ וְשִׁחַתָּ עִתּוֹתֶיךָ לַשָּׁוְא, שָׁקְדוּ הֵם עַל תַּלְמוּדָם וְהִתְעַלּוּ מַעְלָה מַעְלָה. וּבְעוֹד שֶׁבֶּעָבָר הָיִיתָ פְּאֵר הַיְשִׁיבָה וְנִזְרָהּ, הֲרֵי עַתָּה יַאֲפִילוּ עָלֶיךָ וּתְכֻסֶּה בּוּשָׁה וּכְלִמָּה! אֵיךְ תֵּרָאֶה בִּפְנֵיהֶם, בְּאֵילוּ פָנִים תּוּכַל לַחְזֹר לַיְשִׁיבָה?!" דְּבָרִים אֵלּוּ הָלְמוּ בּוֹ כְּקוּרְנָס, וּבוֹ בַּמָּקוֹם הֶחְלִיט כִּי טָעָה וְשָׁגָה: לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁיִּהְיֶה הַלַּמְדָן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּכְּפָר הַנִּדָּח. עָלָיו לִהְיוֹת נֶחְשָׁב לְלַמְדָן גַּם אִם יִקָּלַע לַיְשִׁיבָה, לִמְקוֹם הָאֻמְדָּן הָאֲמִתִּי לְלַמְדָנוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם! וּבוֹ בַּמָּקוֹם אָמַר לַדַּרְשָׁן: עַתָּה עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁזֶּה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'". אִלּוּ נֶאֱמַר רַק "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", עֲלוּלִים הָיִינוּ לַחְשֹׁב כְּטָעוּתִי, כִּי דַּי לָנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים יַחֲסִית לַגּוֹיִים הַנִּבְעָרִים וְהַמֻּשְׁחָתִים, יַחֲסִית לְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וְעַמֵּי הָאָרֶץ. אָמַר הַכָּתוּב: לֹא מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מַחְשְׁבוֹתַי - הֵן נִשְׁמַתְכֶם חֻצְּבָה מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן, מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְשׁוֹב תָּשׁוּב לְשָׁם, וַעֲלֵיכֶם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים כִּקְדֻשָּׁתִי! וּבוֹ בַּמָּקוֹם הִבְטִיחַ לַדַּרְשָׁן שֶׁיָּשׁוּב לִשְׁקִידָתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְעָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ, וְהָיָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי וּגְאוֹנֵי, קְדוֹשֵׁי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)