Otzarot-Article

"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (טו-כא) יְהוּדִי שֶׁמִּתְקַשֶּׁה לַחְבֹּשׁ אֶת סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, פּוֹנֶה לְאִשְׁתּוֹ בַּיָּמִים הָעֲמוּסִים שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח וּמַצִּיעַ בַּאֲדִיבוּת אֶת עֶזְרָתוֹ בְּנִקּוּי הַבַּיִת. "אִם אַתָּה רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר לִי", אוֹמֶרֶת הָרַעְיָה אוֹהֶבֶת הַתּוֹרָה, "לֵךְ לִלְמֹד..." לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה שָׁב הָאִישׁ לַבַּיִת. "מַדּוּעַ חָזַרְתָּ כָּל כָּךְ מַהֵר?" מִתְפַּלֵּאת הָאִשָּׁה, וּבַעְלָהּ פּוֹכֵר יָדָיו וְאוֹמֵר: "כַּמָּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לָךְ..."

בִּתְחִלַּת שִׁירָתָהּ שֶׁל מִרְיָם, מִתְעוֹרְרוֹת שְׁתֵּי תְּמִיהוֹת: אֵיזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאֲלוּ הַנָּשִׁים, שֶׁעָלֶיהָ עָנְתָה מִרְיָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם"? וּמַדּוּעַ בָּחֲרָה מִרְיָם מִכָּל שִׁירַת "אָז יָשִׁיר", דַּוְקָא אֶת הַפָּסוּק "שִׁירוּ לַה'... סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַּיָּם"?

מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מַנְצוּר בֶּן שִׁמְעוֹן זָצָ"ל (יָנִיב פֵּרוֹת) שֶׁבֶּאֱמֶת הָיְתָה כָּאן שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה. כַּאֲשֶׁר הִצִּיעָה מִרְיָם לִנְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לָצֵאת בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, תָּמְהוּ עַל כָּךְ נָשִׁים חַכְמָנִיּוֹת, מַדּוּעַ וְלָמָּה עָלֵינוּ לָצֵאת וְלָשִׁיר עַל שֶׁהוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, הֲלֹא תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הִיא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא הָיָה נִתָּן לְקַבְּלָהּ בְּמִצְרַיִם הַטְּמֵאָה. וְאֶת הַתּוֹרָה מְקַבְּלִים רַק הַגְּבָרִים, וַעֲלֵיהֶם יֵשׁ לִשְׂמֹחַ שֶׁכָּעֵת הִנָּם מֻכְשָׁרִים לְקַבְּלָהּ, אֲבָל אָנוּ הַנָּשִׁים, שֶׁפְּטוּרוֹת מִתַּלְמוּד תּוֹרָה וְתַפְקִידֵנוּ לָשֵׂאת בְּעֹל הַבַּיִת וְגִדּוּל הַיְלָדִים, לְשִׂמְחָה מַה זֹּאת עוֹשָׂה?

"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" - עַל שְׁאֵלָה זוֹ עָנְתָה לָהֶן מִרְיָם בְּרֹב חָכְמָתָהּ: צֵאנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן "סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", לֹא רַק אֶת רוֹכְבֵי מִצְרַיִם הִטִּיל ה' לַיָּם, אֶלָּא גַּם אֶת סוּסֵיהֶם. וּבְמָה אָשְׁמוּ הַסּוּסִים שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה? אֵין זֹאת אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁסִּיְּעוּ בִּידֵי רוֹדְפֵיהֶם לִרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִם בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת מְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֹנֶשׁ כָּזֶה לַמְסַיְּעִים, בְּמִדָּה טוֹבָה הַמְרֻבָּה פִּי כַּמָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמְּרֻבֶּה שְׂכָרָם שֶׁל הַמְסַיְּעִים.

בֵּאֲרָה לָהֶן מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת: אַתֶּן הַנָּשִׁים, הַמְסַיְּעוֹת לְבַעֲלֵיכֶן לִלְמֹד תּוֹרָה, שְׂכַרְכֶן מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר בַּעֲלֵיכֶן, עַל כֵּן כְּדָאִיּוֹת וּרְאוּיוֹת אַתֶּן לָצֵאת בְּמָחוֹל עַל עִקַּר תַּכְלִיתָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם...

וּלְפִי הָאָמוּר כָּאן בֵּאֲרוּ, מַדּוּעַ מִרְיָם לֹא מָצְאָה מִכָּל כְּלֵי הַנְּגִינָה כְּלִי לְנַגֵּן בּוֹ כִּי אִם הַתֹּף? אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם בָּחֲרָה לְהַעֲבִיר מֶסֶר דֶּרֶךְ הַתֹּף שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ רַק כִּכְלִי לִוּוּי יַחַד עִם כְּלֵי נְגִינָה נוֹסָפִים, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁמִיעַ נְגִינָה מְסֻיֶּמֶת רַק עִם הַתֹּף לְבַדּוֹ. כָּךְ גַּם לוֹמֵד הַתּוֹרָה, מַצְלִיחַ לִלְמֹד תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְסַיַּעַת בְּיָדוֹ וּמְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּבְכָךְ הִיא נֶחְשֶׁבֶת חֵלֶק מִלִּמּוּדוֹ וּמְקַבֶּלֶת שָׂכָר.

כַּאֲשֶׁר בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, לְנַסֵּחַ שֶׁבַח לָרַעְיָה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (א-ט), הוּא כּוֹתֵב פָּסוּק תָּמוּהַּ בְּיוֹתֵר מִמַּבָּט רִאשׁוֹן: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי".

וְתָמוּהַּ, הַאִם לֹא מָצָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ דִּמּוּי אַחֵר לְדַמּוֹת אֶת הָרַעְיָה, עַד שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְ...סוּסָה, וְעוֹד שֶׁל פַּרְעֹה הָרָשָׁע?! מַה פֵּשֶׁר דִּמּוּי 'מַעֲלִיב' זֶה?

אַךְ לְפִי הָאָמוּר יוּבַן. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְשַׁבֵּחַ אֶת רַעְיָתוֹ: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה", לְאוֹתוֹ סוּס בְּרִכְבֵי פַּרְעֹה שֶׁטָּבַע בִּגְלַל שֶׁסִּיֵּעַ לִבְעָלָיו - "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי", שֶׁאִם הוּא קִבֵּל עֹנֶשׁ כָּזֶה עַל שֶׁסִּיֵּעַ, קַל וָחֹמֶר שֶׁאַתְּ תְּקַבְּלִי שָׂכָר עָצוּם עַל כָּךְ שֶׁאַתְּ עוֹזֶרֶת וּמְסַיַּעַת לִי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה.

וְאָמְנָם, לֹא רַק שֶׁאֵשֶׁת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מְקַבֶּלֶת שָׂכָר כְּמוֹ בַּעְלָהּ, אֶלָּא שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל שְׂכָרָהּ אַף מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וֶהֱבִיאָם מהר"ש פְּרִימוֹ (פָּרָשַׁת בְּהַר), שֶׁאִם אֵשֶׁת חָבֵר מְסַיַּעַת לְבַעֲלָהּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲלָהּ לוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, לֹא הִפְסִידָה, וְנוֹטֶלֶת חֶלְקָהּ בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם כְּאִלּוּ עוֹסֵק לִשְׁמָהּ.

וְכֵן הָיָה אוֹמֵר הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי סַלְמָן מוּצָפִי זָצָ"ל, שֶׁאִם הָלַךְ הַבַּעַל לִלְמֹד שָׁעָה אַחַת לְמָשָׁל, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ אֵלָיו חָבֵר וּפִטְפֵּט אִתּוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת, הֲרֵי הוּא מַפְסִיד אֶת שְׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּאוֹתָן עֶשֶׂר דַּקּוֹת, אֲבָל אִשְׁתּוֹ מְקַבֶּלֶת שְׂכַר לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁל שָׁעָה שְׁלֵמָה, כֵּיוָן שֶׁהִיא הִקְרִיבָה מֵעַצְמָהּ זְמַן שֶׁל שָׁעָה, וְאֵינָהּ אֲשֵׁמָה בַּבִּטּוּל שֶׁל בַּעֲלָהּ בְּאוֹתָן עֶשֶׂר דַּקּוֹת.

בַּסֵּפֶר "שֵׁם עוֹלָם" לְמָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל (פֶּרֶק יא בַּהַגָּהָה) סִפֵּר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "שָׁמַעְתִּי עַל גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, שֶׁהֵשִׁיב לְאִשְׁתּוֹ לִפְנֵי מִיתָתוֹ, כְּשֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לָהּ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא בְּתוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, הֵשִׁיב לָהּ: מַה לָּךְ לְבַקְּשֵׁנִי בְּעִנְיַן חֵלֶק? כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי - גַּם לָךְ יִהְיֶה, כֵּיוָן שֶׁאַתְּ סִיַּעְתְּ לי לַעֲבוֹדַת ה'. וּכְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּשֶׁהַבַּעַל הוּא עָשִׁיר גַּם אִשְׁתּוֹ עֲשִׁירָה, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִהְיֶה לִי - גַּם לָךְ לֹא יִהְיֶה, כִּי כְּשֶׁהַבַּעַל עָנִי גַּם אִשְׁתּוֹ עֲנִיָּה. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	לך לך תשע"ז
	לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת גָּלוּת
	"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (טו-כא) יְהוּדִי שֶׁמִּתְקַשֶּׁה לַחְבֹּשׁ אֶת סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, פּוֹנֶה לְאִשְׁתּוֹ בַּיָּמִים הָעֲמוּסִים שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח וּמַצִּיעַ בַּאֲדִיבוּת אֶת עֶזְרָתוֹ בְּנִקּוּי הַבַּיִת. "אִם אַתָּה רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר לִי", אוֹמֶרֶת הָרַעְיָה אוֹהֶבֶת הַתּוֹרָה, "לֵךְ לִלְמֹד..." לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה שָׁב הָאִישׁ לַבַּיִת. "מַדּוּעַ חָזַרְתָּ כָּל כָּךְ מַהֵר?" מִתְפַּלֵּאת הָאִשָּׁה, וּבַעְלָהּ פּוֹכֵר יָדָיו וְאוֹמֵר: "כַּמָּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לָךְ..." בִּתְחִלַּת שִׁירָתָהּ שֶׁל מִרְיָם, מִתְעוֹרְרוֹת שְׁתֵּי תְּמִיהוֹת: אֵיזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאֲלוּ הַנָּשִׁים, שֶׁעָלֶיהָ עָנְתָה מִרְיָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם"? וּמַדּוּעַ בָּחֲרָה מִרְיָם מִכָּל שִׁירַת "אָז יָשִׁיר", דַּוְקָא אֶת הַפָּסוּק "שִׁירוּ לַה'... סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַּיָּם"? מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מַנְצוּר בֶּן שִׁמְעוֹן זָצָ"ל (יָנִיב פֵּרוֹת) שֶׁבֶּאֱמֶת הָיְתָה כָּאן שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה. כַּאֲשֶׁר הִצִּיעָה מִרְיָם לִנְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לָצֵאת בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, תָּמְהוּ עַל כָּךְ נָשִׁים חַכְמָנִיּוֹת, מַדּוּעַ וְלָמָּה עָלֵינוּ לָצֵאת וְלָשִׁיר עַל שֶׁהוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, הֲלֹא תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הִיא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא הָיָה נִתָּן לְקַבְּלָהּ בְּמִצְרַיִם הַטְּמֵאָה. וְאֶת הַתּוֹרָה מְקַבְּלִים רַק הַגְּבָרִים, וַעֲלֵיהֶם יֵשׁ לִשְׂמֹחַ שֶׁכָּעֵת הִנָּם מֻכְשָׁרִים לְקַבְּלָהּ, אֲבָל אָנוּ הַנָּשִׁים, שֶׁפְּטוּרוֹת מִתַּלְמוּד תּוֹרָה וְתַפְקִידֵנוּ לָשֵׂאת בְּעֹל הַבַּיִת וְגִדּוּל הַיְלָדִים, לְשִׂמְחָה מַה זֹּאת עוֹשָׂה? "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" - עַל שְׁאֵלָה זוֹ עָנְתָה לָהֶן מִרְיָם בְּרֹב חָכְמָתָהּ: צֵאנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן "סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", לֹא רַק אֶת רוֹכְבֵי מִצְרַיִם הִטִּיל ה' לַיָּם, אֶלָּא גַּם אֶת סוּסֵיהֶם. וּבְמָה אָשְׁמוּ הַסּוּסִים שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה? אֵין זֹאת אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁסִּיְּעוּ בִּידֵי רוֹדְפֵיהֶם לִרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִם בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת מְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֹנֶשׁ כָּזֶה לַמְסַיְּעִים, בְּמִדָּה טוֹבָה הַמְרֻבָּה פִּי כַּמָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמְּרֻבֶּה שְׂכָרָם שֶׁל הַמְסַיְּעִים. בֵּאֲרָה לָהֶן מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת: אַתֶּן הַנָּשִׁים, הַמְסַיְּעוֹת לְבַעֲלֵיכֶן לִלְמֹד תּוֹרָה, שְׂכַרְכֶן מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר בַּעֲלֵיכֶן, עַל כֵּן כְּדָאִיּוֹת וּרְאוּיוֹת אַתֶּן לָצֵאת בְּמָחוֹל עַל עִקַּר תַּכְלִיתָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם... וּלְפִי הָאָמוּר כָּאן בֵּאֲרוּ, מַדּוּעַ מִרְיָם לֹא מָצְאָה מִכָּל כְּלֵי הַנְּגִינָה כְּלִי לְנַגֵּן בּוֹ כִּי אִם הַתֹּף? אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם בָּחֲרָה לְהַעֲבִיר מֶסֶר דֶּרֶךְ הַתֹּף שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ רַק כִּכְלִי לִוּוּי יַחַד עִם כְּלֵי נְגִינָה נוֹסָפִים, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁמִיעַ נְגִינָה מְסֻיֶּמֶת רַק עִם הַתֹּף לְבַדּוֹ. כָּךְ גַּם לוֹמֵד הַתּוֹרָה, מַצְלִיחַ לִלְמֹד תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְסַיַּעַת בְּיָדוֹ וּמְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּבְכָךְ הִיא נֶחְשֶׁבֶת חֵלֶק מִלִּמּוּדוֹ וּמְקַבֶּלֶת שָׂכָר. כַּאֲשֶׁר בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, לְנַסֵּחַ שֶׁבַח לָרַעְיָה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (א-ט), הוּא כּוֹתֵב פָּסוּק תָּמוּהַּ בְּיוֹתֵר מִמַּבָּט רִאשׁוֹן: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי". וְתָמוּהַּ, הַאִם לֹא מָצָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ דִּמּוּי אַחֵר לְדַמּוֹת אֶת הָרַעְיָה, עַד שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְ...סוּסָה, וְעוֹד שֶׁל פַּרְעֹה הָרָשָׁע?! מַה פֵּשֶׁר דִּמּוּי 'מַעֲלִיב' זֶה? אַךְ לְפִי הָאָמוּר יוּבַן. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְשַׁבֵּחַ אֶת רַעְיָתוֹ: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה", לְאוֹתוֹ סוּס בְּרִכְבֵי פַּרְעֹה שֶׁטָּבַע בִּגְלַל שֶׁסִּיֵּעַ לִבְעָלָיו - "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי", שֶׁאִם הוּא קִבֵּל עֹנֶשׁ כָּזֶה עַל שֶׁסִּיֵּעַ, קַל וָחֹמֶר שֶׁאַתְּ תְּקַבְּלִי שָׂכָר עָצוּם עַל כָּךְ שֶׁאַתְּ עוֹזֶרֶת וּמְסַיַּעַת לִי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וְאָמְנָם, לֹא רַק שֶׁאֵשֶׁת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מְקַבֶּלֶת שָׂכָר כְּמוֹ בַּעְלָהּ, אֶלָּא שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל שְׂכָרָהּ אַף מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים וֶהֱבִיאָם מהר"ש פְּרִימוֹ (פָּרָשַׁת בְּהַר), שֶׁאִם אֵשֶׁת חָבֵר מְסַיַּעַת לְבַעֲלָהּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲלָהּ לוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, לֹא הִפְסִידָה, וְנוֹטֶלֶת חֶלְקָהּ בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם כְּאִלּוּ עוֹסֵק לִשְׁמָהּ. וְכֵן הָיָה אוֹמֵר הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי סַלְמָן מוּצָפִי זָצָ"ל, שֶׁאִם הָלַךְ הַבַּעַל לִלְמֹד שָׁעָה אַחַת לְמָשָׁל, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ אֵלָיו חָבֵר וּפִטְפֵּט אִתּוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת, הֲרֵי הוּא מַפְסִיד אֶת שְׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּאוֹתָן עֶשֶׂר דַּקּוֹת, אֲבָל אִשְׁתּוֹ מְקַבֶּלֶת שְׂכַר לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁל שָׁעָה שְׁלֵמָה, כֵּיוָן שֶׁהִיא הִקְרִיבָה מֵעַצְמָהּ זְמַן שֶׁל שָׁעָה, וְאֵינָהּ אֲשֵׁמָה בַּבִּטּוּל שֶׁל בַּעֲלָהּ בְּאוֹתָן עֶשֶׂר דַּקּוֹת. בַּסֵּפֶר "שֵׁם עוֹלָם" לְמָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל (פֶּרֶק יא בַּהַגָּהָה) סִפֵּר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "שָׁמַעְתִּי עַל גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, שֶׁהֵשִׁיב לְאִשְׁתּוֹ לִפְנֵי מִיתָתוֹ, כְּשֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לָהּ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא בְּתוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, הֵשִׁיב לָהּ: מַה לָּךְ לְבַקְּשֵׁנִי בְּעִנְיַן חֵלֶק? כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי - גַּם לָךְ יִהְיֶה, כֵּיוָן שֶׁאַתְּ סִיַּעְתְּ לי לַעֲבוֹדַת ה'. וּכְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּשֶׁהַבַּעַל הוּא עָשִׁיר גַּם אִשְׁתּוֹ עֲשִׁירָה, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִהְיֶה לִי - גַּם לָךְ לֹא יִהְיֶה, כִּי כְּשֶׁהַבַּעַל עָנִי גַּם אִשְׁתּוֹ עֲנִיָּה. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)