Otzarot-Article

"וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (מח-כ) זֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לַאַחֲרוֹנָה וְגָרַם לְזַעֲזוּעַ. כַּמּוּבָן, פְּרָטָיו שֻׁנּוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹעַ בְּאִישׁ.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם חָשׁוּב, שֶׁעָבַר אֶת גִּיל הַגְּבוּרוֹת. אִישִׁיּוּת דְּגוּלָה וְאַצִּילָה, שֶׁקּוֹרוֹת חַיֶּיהָ הַמְּרַתְּקִים וְהַמְּאַלְּפִים, הָיוּ לִמְקוֹר הַשְׁרָאָה וְגַאֲוָה לַמִּשְׁפָּחָה וְלַקְּהִלָּה. בְּאַחַד הַיָּמִים הֵבִיא אַחַד הַבָּנִים אֶת צֶאֱצָאָיו אֶל הַסָּב הַנַּעֲרָץ לְבִקּוּר. שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִתְרַשְּׁמוּ. הַסָּב הִתְקַשָּׁה בְּעִבְרִית, דִּבֵּר בְּעַרְבִית שׁוֹטֶפֶת, שָׂפָה שֶׁהַנְּכָדִים לֹא הִכִּירוּ. הַבֵּן הָיָה הַמְּתַרְגֵּם. שָׂמַח הַסָּב בִּנְכָדָיו, בֵּרְכָם, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמָם, וְהַבֵּן בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו כִּי יְסַפֵּר דְּבַר מָה מִקּוֹרוֹתָיו, מֵאוֹתָם סִפּוּרִים מְרַתְּקִים הַשְּׁמוּרִים עִמּוֹ.

"בְּוַדַּאי", אָמַר הַסָּב, "הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ. הָיָה זֶה בִּימֵי בַּחֲרוּתִי. נִדְבַּרְתִּי עִם חֲבֵרַי לָלֶכֶת לְזִיהֲרָה בְּסָאלִי, לְקִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. קְבוּרִים שָׁם רַבִּי חַיִּים בֶּן עֲטַר, סָבוֹ שֶׁל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ; רַבִּי חַיִּים טוֹלֶדָאנוֹ, רַבִּי יוֹסֵף צַבָּאח, רַבִּי יִחְיָא רוֹיְמִי, רַבִּי יִצְחָק קוּרָאט. וְיֵשׁ שָׁם בִּנְיָן גָּדוֹל עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ אַנְקָוּוֶה. גְּדוֹלֵי עוֹלָם קְבוּרִים שָׁם, מְנוּחָתָם עֵדֶן, וְרַבִּים עוֹלִים לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרָם. לָקַחְנוּ עִמָּנוּ צֵידָה וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. אֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְעָבְרָה מִדְבָּרִיּוֹת. עוֹד אָנוּ הוֹלְכִים וּמוּלֵנוּ הוֹפִיעָה כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדִים... תַּרְגֵּם לָהֶם, בְּנִי".

הֵחֵל הַבֵּן בְּתַרְגּוּם הַדְּבָרִים. סִפֵּר עַל הַמַּסָּע, הִגִּיעַ לְהוֹפָעַת הַשּׁוֹדְדִים, וְנָדַם. בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה חִכּוּ הַיְלָדִים לַהֶמְשֵׁךְ.

"כֵּן, אַבָּא", אָמַר.

"בְּוַדַּאי, אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִשְׁמוֹעַ סִפּוּר", אָמַר הַסָּב הַיָּשִׁישׁ. "וּבְכֵן, הָיָה זֶה בִּימֵי בַּחֲרוּתִי. נִדְבַּרְתִּי עִם חֲבֵרַי לָלֶכֶת לְזִיהֲרָה בְּסָאלִי. קְבוּרִים שָׁם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. רַבִּי חַיִּים בֶּן עֲטַר הָרִאשׁוֹן, רַבִּי חַיִּים טוֹלֶדָאנוֹ, רַבִּי דָּוִד בֶּן שָׁאפָּס, רַבִּי יוֹסֵף וְיַעֲקֹב בִּיבָאס, וְעוֹד. גַּם רַבִּי רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ אַנְקָוּוֶה, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. לָקַחְנוּ עִמָּנוּ צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְהִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת. דַּרְכֵּנוּ עָבְרָה בְּמִדְבַּר שְׁמָמָה. עוֹד אָנוּ הוֹלְכִים וְנִרְאֲתָה עֲנֶנֶת אָבָק. מוּלֵנוּ הִגִּיחָה כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדִים... אַתָּה יָכוֹל לְתַרְגֵּם לָהֶם, בְּנִי".

נָבוֹךְ הַבֵּן. סִפֵּר לְבָנָיו כֵּיצַד הוֹפִיעָה הַשַּׁיָּרָה בַּעֲנֶנֶת אָבָק, תֵּאֵר כְּמֵיטַב דִּמְיוֹנוֹ אֶת חֲבוּרַת הַשּׁוֹדְדִים הַמְּאַיְּמִים, הָרוֹכְבִים עַל סוּסִים לְבָנִים וְהֵם חֲגוּרִים בְּאַשְׁפּוֹת כַּדּוּרִים לְרֹחַב חֲזֵיהֶם, רוֹבֵיהֶם בְּיָדָם וַחֲמַת רֶצַח בְּעֵינֵיהֶם.

"כֵּן.. אַבָּא...", אָמַר.

"וּבְכֵן", אָמַר הַסָּב בְּרֹחַב לֵב, "בְּסִפּוּר חָשְׁקָה נַפְשָׁם? נִזְכַּרְתִּי בַּמַּסָּע שֶׁלִּי עִם חֲבֵרַי לְזִיהֲרָה בְּסָאלִי. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, גְּדוֹלֵי עוֹלָם קְבוּרִים שָׁם. יֵשׁ מִבְנֶה נֶהְדָּר עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ אַנְקָוּוֶה. אֲבָל הוּא כִּמְעַט בֶּן זְמַנֵּנוּ. קְבוּרִים שָׁם קַדְמוֹנִים, סָבוֹ שֶׁל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, וְעוֹד. וּבְכֵן, הַסְכֵּת וּשְׁמַע..."

וְכָךְ נוֹדַע לַבֵּן, וְכָךְ נוֹדַע לַנְּכָדִים, שֶׁהָאָב לָקָה בְּמַחֲלַת הַשִּׁכְחָה...

נִרְעַשׁ הַבֵּן הַמָּסוּר וּבָא לִפְנֵי רַבּוֹ, סִפֵּר לוֹ את דְּבַר הַחֲדָשָׁה הַמַּעֲצִיבָה וְשָׁאַל אִם יֵשׁ תְּרוּפָה, אִם יֵשׁ עֵצָה. לְהַפְתָּעָתוֹ, נִרְעַשׁ הָרַב עוֹד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְהִחְוִיר כַּסִּיד.

"מַה קָרָה?" חָרֵד הַבֵּן, "מַה אֵרַע, הַאִם זֶה כֹּה נוֹרָא?"

"לֹא", הֵשִׁיב הָרַב. "הַדָּבָר קוֹרֶה בְּגִיל מִתְקַדֵּם, וְיֵשׁ לִשְׁאֹל רוֹפְאִים הַמִתְמַחִים בְּנוֹשְׂאִים אֵלּוּ. הָרְפוּאָה מִתְקַדֶּמֶת בְּשֶׁטַח זֶה... אֲבָל נִבְהַלְתִּי כִּי נִזְכַּרְתִּי בְּעַצְמִי..."

הַשּׁוֹאֵל לֹא הֵבִין וְהָרַב הִסְבִּיר: "רְאֵה, לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר חַיִּים שֶׁעָלָיו לְהַשְׁלִים, בַּעֲבוּרוֹ נִשְׁלַח הֵנָּה מִמָּרוֹם. עָלָיו לְהִתְעַלּוֹת, לְהִזְדַּכֵּךְ, לְהִתְקָרֵב לְבוֹרְאוֹ, לִהְיוֹת יְהוּדִי טוֹב יוֹתֵר, שָׁלֵם יוֹתֵר. וְאָנוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לָמַדְנוּ, הִשְׁתַּלַּמְנוּ, הִגַּעְנוּ לְדַרְגָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל יְדִיעוֹת, שֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת, שֶׁל חַיֵּי תּוֹרָה. טוֹב וְנָאֶה. וּמֵאָז - הַאִם אֵינֶנּוּ חוֹזְרִים שׁוּב וָשׁוּב עַל אוֹתוֹ פֶּרֶק, מַפְטִירִין כְּאֶשְׁתָּקַד?! עַל זֶה נֶחְרַדְתִּי. הַסִּפּוּר שֶׁסִּפַּרְתָּ - הַחֲזָרָה הַכְּפוּלָה וְהַמְּשֻׁלֶּשֶׁת עַל הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן, בְּלִי לְהַשְׁלִים אֶת הַסִּפּוּר - הִזְכִּירָה לִי אֶת חוֹבָתֵנוּ שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם: הַאִם אֵינֶנּוּ חוֹזְרִים שׁוּב וָשׁוּב עַל הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם בִּמְקוֹם לְהִתְעַלּוֹת?!"

כְּשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר, רָמוּז הַדָּבָר בְּבִרְכַּת יַעֲקֹב לִבְנֵי יוֹסֵף. שֵׁם הַבְּכוֹר "מְנַשֶּׁה" מִלְּשׁוֹן נְשִׁיָּה וְשִׁכְחָה, כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִפְתַּח פֶּרֶק חָדָשׁ. אַחֲרָיו בָּא "אֶפְרַיִם", מִלְּשׁוֹן פִּרְיוֹן וְרִבּוּי. וּבְבוֹאָם לִפְנֵי הָאָב הַזָּקֵן, שָׁת יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם בְּהַדְגִּישׁוֹ אֶת הַתּוֹסֶפֶת, אֶת הַהִתְחַדְּשׁוּת וְהַהִתְעַלּוּת. לְלַמְּדֵנוּ, כִּי לֹא דַּי לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ שֶׁיָּצָאנוּ מִן הַמֵּצַר וְהִגַּעְנוּ לִרְוָחָה מְסֻיֶּמֶת מִבְּחִינָה רוּחָנִית, יֵשׁ לִשְׁאֹף לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִשְׁתַּלֵּם, לְהַמְשִׁיךְ לִטְווֹת אֶת יִעוּדֵנוּ וְאֶת סִפּוּר חַיֵּינוּ.

כֹּה רַבִּים הַיְהוּדִים הַטּוֹבִים - שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת וְטָהֳרָה - אֲבָל חַיֵּיהֶם הָרוּחָנִיִּים סוֹבְבִים כִּבְמַעְגָּל; וְאִלּוּ הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, מוֹסִיפִים דַּעַת, מַרְחִיבִים אֳפָקִים וּמִתְעַלִּים.

הָבָה נִשְׁתַּלֵּב בְּשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה, נַעֲדִיף אֶת "אֶפְרַיִם" - הַהִתְעַלּוּת הָרוּחָנִית - לִפְנֵי "מְנַשֶּׁה", לִפְנֵי הַהִסְתַּפְּקוּת בַּמַּצָּב הַקַּיָּם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נח תשע"ז
	הַסְּפּוּטְנִיק וְדוֹר הַפַּלָּגָה
	"וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (מח-כ) זֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לַאַחֲרוֹנָה וְגָרַם לְזַעֲזוּעַ "וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (מח-כ) זֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לַאַחֲרוֹנָה וְגָרַם לְזַעֲזוּעַ. כַּמּוּבָן, פְּרָטָיו שֻׁנּוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹעַ בְּאִישׁ. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם חָשׁוּב, שֶׁעָבַר אֶת גִּיל הַגְּבוּרוֹת. אִישִׁיּוּת דְּגוּלָה וְאַצִּילָה, שֶׁקּוֹרוֹת חַיֶּיהָ הַמְּרַתְּקִים וְהַמְּאַלְּפִים, הָיוּ לִמְקוֹר הַשְׁרָאָה וְגַאֲוָה לַמִּשְׁפָּחָה וְלַקְּהִלָּה. בְּאַחַד הַיָּמִים הֵבִיא אַחַד הַבָּנִים אֶת צֶאֱצָאָיו אֶל הַסָּב הַנַּעֲרָץ לְבִקּוּר. שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִתְרַשְּׁמוּ. הַסָּב הִתְקַשָּׁה בְּעִבְרִית, דִּבֵּר בְּעַרְבִית שׁוֹטֶפֶת, שָׂפָה שֶׁהַנְּכָדִים לֹא הִכִּירוּ. הַבֵּן הָיָה הַמְּתַרְגֵּם. שָׂמַח הַסָּב בִּנְכָדָיו, בֵּרְכָם, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמָם, וְהַבֵּן בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו כִּי יְסַפֵּר דְּבַר מָה מִקּוֹרוֹתָיו, מֵאוֹתָם סִפּוּרִים מְרַתְּקִים הַשְּׁמוּרִים עִמּוֹ. "בְּוַדַּאי", אָמַר הַסָּב, "הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ. הָיָה זֶה בִּימֵי בַּחֲרוּתִי. נִדְבַּרְתִּי עִם חֲבֵרַי לָלֶכֶת לְזִיהֲרָה בְּסָאלִי, לְקִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. קְבוּרִים שָׁם רַבִּי חַיִּים בֶּן עֲטַר, סָבוֹ שֶׁל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ; רַבִּי חַיִּים טוֹלֶדָאנוֹ, רַבִּי יוֹסֵף צַבָּאח, רַבִּי יִחְיָא רוֹיְמִי, רַבִּי יִצְחָק קוּרָאט. וְיֵשׁ שָׁם בִּנְיָן גָּדוֹל עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ אַנְקָוּוֶה. גְּדוֹלֵי עוֹלָם קְבוּרִים שָׁם, מְנוּחָתָם עֵדֶן, וְרַבִּים עוֹלִים לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרָם. לָקַחְנוּ עִמָּנוּ צֵידָה וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. אֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְעָבְרָה מִדְבָּרִיּוֹת. עוֹד אָנוּ הוֹלְכִים וּמוּלֵנוּ הוֹפִיעָה כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדִים... תַּרְגֵּם לָהֶם, בְּנִי". הֵחֵל הַבֵּן בְּתַרְגּוּם הַדְּבָרִים. סִפֵּר עַל הַמַּסָּע, הִגִּיעַ לְהוֹפָעַת הַשּׁוֹדְדִים, וְנָדַם. בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה חִכּוּ הַיְלָדִים לַהֶמְשֵׁךְ. "כֵּן, אַבָּא", אָמַר. "בְּוַדַּאי, אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִשְׁמוֹעַ סִפּוּר", אָמַר הַסָּב הַיָּשִׁישׁ. "וּבְכֵן, הָיָה זֶה בִּימֵי בַּחֲרוּתִי. נִדְבַּרְתִּי עִם חֲבֵרַי לָלֶכֶת לְזִיהֲרָה בְּסָאלִי. קְבוּרִים שָׁם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. רַבִּי חַיִּים בֶּן עֲטַר הָרִאשׁוֹן, רַבִּי חַיִּים טוֹלֶדָאנוֹ, רַבִּי דָּוִד בֶּן שָׁאפָּס, רַבִּי יוֹסֵף וְיַעֲקֹב בִּיבָאס, וְעוֹד. גַּם רַבִּי רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ אַנְקָוּוֶה, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. לָקַחְנוּ עִמָּנוּ צֵידָה לַדֶּרֶךְ וְהִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת. דַּרְכֵּנוּ עָבְרָה בְּמִדְבַּר שְׁמָמָה. עוֹד אָנוּ הוֹלְכִים וְנִרְאֲתָה עֲנֶנֶת אָבָק. מוּלֵנוּ הִגִּיחָה כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדִים... אַתָּה יָכוֹל לְתַרְגֵּם לָהֶם, בְּנִי". נָבוֹךְ הַבֵּן. סִפֵּר לְבָנָיו כֵּיצַד הוֹפִיעָה הַשַּׁיָּרָה בַּעֲנֶנֶת אָבָק, תֵּאֵר כְּמֵיטַב דִּמְיוֹנוֹ אֶת חֲבוּרַת הַשּׁוֹדְדִים הַמְּאַיְּמִים, הָרוֹכְבִים עַל סוּסִים לְבָנִים וְהֵם חֲגוּרִים בְּאַשְׁפּוֹת כַּדּוּרִים לְרֹחַב חֲזֵיהֶם, רוֹבֵיהֶם בְּיָדָם וַחֲמַת רֶצַח בְּעֵינֵיהֶם. "כֵּן.. אַבָּא...", אָמַר. "וּבְכֵן", אָמַר הַסָּב בְּרֹחַב לֵב, "בְּסִפּוּר חָשְׁקָה נַפְשָׁם? נִזְכַּרְתִּי בַּמַּסָּע שֶׁלִּי עִם חֲבֵרַי לְזִיהֲרָה בְּסָאלִי. הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, גְּדוֹלֵי עוֹלָם קְבוּרִים שָׁם. יֵשׁ מִבְנֶה נֶהְדָּר עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ אַנְקָוּוֶה. אֲבָל הוּא כִּמְעַט בֶּן זְמַנֵּנוּ. קְבוּרִים שָׁם קַדְמוֹנִים, סָבוֹ שֶׁל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, וְעוֹד. וּבְכֵן, הַסְכֵּת וּשְׁמַע..." וְכָךְ נוֹדַע לַבֵּן, וְכָךְ נוֹדַע לַנְּכָדִים, שֶׁהָאָב לָקָה בְּמַחֲלַת הַשִּׁכְחָה... נִרְעַשׁ הַבֵּן הַמָּסוּר וּבָא לִפְנֵי רַבּוֹ, סִפֵּר לוֹ את דְּבַר הַחֲדָשָׁה הַמַּעֲצִיבָה וְשָׁאַל אִם יֵשׁ תְּרוּפָה, אִם יֵשׁ עֵצָה. לְהַפְתָּעָתוֹ, נִרְעַשׁ הָרַב עוֹד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְהִחְוִיר כַּסִּיד. "מַה קָרָה?" חָרֵד הַבֵּן, "מַה אֵרַע, הַאִם זֶה כֹּה נוֹרָא?" "לֹא", הֵשִׁיב הָרַב. "הַדָּבָר קוֹרֶה בְּגִיל מִתְקַדֵּם, וְיֵשׁ לִשְׁאֹל רוֹפְאִים הַמִתְמַחִים בְּנוֹשְׂאִים אֵלּוּ. הָרְפוּאָה מִתְקַדֶּמֶת בְּשֶׁטַח זֶה... אֲבָל נִבְהַלְתִּי כִּי נִזְכַּרְתִּי בְּעַצְמִי..." הַשּׁוֹאֵל לֹא הֵבִין וְהָרַב הִסְבִּיר: "רְאֵה, לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר חַיִּים שֶׁעָלָיו לְהַשְׁלִים, בַּעֲבוּרוֹ נִשְׁלַח הֵנָּה מִמָּרוֹם. עָלָיו לְהִתְעַלּוֹת, לְהִזְדַּכֵּךְ, לְהִתְקָרֵב לְבוֹרְאוֹ, לִהְיוֹת יְהוּדִי טוֹב יוֹתֵר, שָׁלֵם יוֹתֵר. וְאָנוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לָמַדְנוּ, הִשְׁתַּלַּמְנוּ, הִגַּעְנוּ לְדַרְגָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל יְדִיעוֹת, שֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת, שֶׁל חַיֵּי תּוֹרָה. טוֹב וְנָאֶה. וּמֵאָז - הַאִם אֵינֶנּוּ חוֹזְרִים שׁוּב וָשׁוּב עַל אוֹתוֹ פֶּרֶק, מַפְטִירִין כְּאֶשְׁתָּקַד?! עַל זֶה נֶחְרַדְתִּי. הַסִּפּוּר שֶׁסִּפַּרְתָּ - הַחֲזָרָה הַכְּפוּלָה וְהַמְּשֻׁלֶּשֶׁת עַל הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן, בְּלִי לְהַשְׁלִים אֶת הַסִּפּוּר - הִזְכִּירָה לִי אֶת חוֹבָתֵנוּ שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם: הַאִם אֵינֶנּוּ חוֹזְרִים שׁוּב וָשׁוּב עַל הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם בִּמְקוֹם לְהִתְעַלּוֹת?!" כְּשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר, רָמוּז הַדָּבָר בְּבִרְכַּת יַעֲקֹב לִבְנֵי יוֹסֵף. שֵׁם הַבְּכוֹר "מְנַשֶּׁה" מִלְּשׁוֹן נְשִׁיָּה וְשִׁכְחָה, כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִפְתַּח פֶּרֶק חָדָשׁ. אַחֲרָיו בָּא "אֶפְרַיִם", מִלְּשׁוֹן פִּרְיוֹן וְרִבּוּי. וּבְבוֹאָם לִפְנֵי הָאָב הַזָּקֵן, שָׁת יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם בְּהַדְגִּישׁוֹ אֶת הַתּוֹסֶפֶת, אֶת הַהִתְחַדְּשׁוּת וְהַהִתְעַלּוּת. לְלַמְּדֵנוּ, כִּי לֹא דַּי לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ שֶׁיָּצָאנוּ מִן הַמֵּצַר וְהִגַּעְנוּ לִרְוָחָה מְסֻיֶּמֶת מִבְּחִינָה רוּחָנִית, יֵשׁ לִשְׁאֹף לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִשְׁתַּלֵּם, לְהַמְשִׁיךְ לִטְווֹת אֶת יִעוּדֵנוּ וְאֶת סִפּוּר חַיֵּינוּ. כֹּה רַבִּים הַיְהוּדִים הַטּוֹבִים - שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת וְטָהֳרָה - אֲבָל חַיֵּיהֶם הָרוּחָנִיִּים סוֹבְבִים כִּבְמַעְגָּל; וְאִלּוּ הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, מוֹסִיפִים דַּעַת, מַרְחִיבִים אֳפָקִים וּמִתְעַלִּים. הָבָה נִשְׁתַּלֵּב בְּשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה, נַעֲדִיף אֶת "אֶפְרַיִם" - הַהִתְעַלּוּת הָרוּחָנִית - לִפְנֵי "מְנַשֶּׁה", לִפְנֵי הַהִסְתַּפְּקוּת בַּמַּצָּב הַקַּיָּם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)