Otzarot-Article

"אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" (כח-טז) יַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, הוֹלֵךְ בְּמִצְוַת אָבִיו חָרָנָה, לְיַסֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל. מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת הוּא. הֲלֹא סָבוֹ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, לֹא הִסְכִּים שֶׁבְּנוֹ יִצְחָק יֵלֵךְ לְחָרָן לָשֵׂאת אִשָּׁה. רִבְקָה הוּבְאָה אֵלָיו, לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ לְחָרָן, לְלֹעַ הָאֲרִי, לְלָבָן הַמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל. הַאִם יַצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ, הַאִם יִשְׁמְרוֹ מִכָּל רָעָה, בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת? וְהִנֵּה לָן הוּא בְּבֵית אֵ-ל, וַה' נִגְלֶה עָלָיו. מַבְטִיחוֹ בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ וּבְיִסּוּד עַם יִשְׂרָאֵל, וּמְבַשְּׂרוֹ: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ".

כָּאֵלּוּ הַבְטָחוֹת, כָּזוֹ בְּשׂוֹרָה! הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה יְקָרָה הִיא הַנְּבוּאָה בְּעַצְמוּתָהּ, וְעוֹד כָּזוֹ נְבוּאָה. וַדַּאי יָקִיץ בְּשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה, יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנַת הַחִזָּיוֹן בְּרִנָּה וּבְקוֹל זִמְרָה וְהוֹדָיָה.

וְאֵיךְ הִתְעוֹרֵר? "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר: אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי!" פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "שֶׁאִם יָדַעְתִּי, לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה".

אֲבָל אִם לֹא הָיָה יָשֵׁן, לֹא הָיָה זוֹכֶה לַחִזָּיוֹן הַנְּבוּאִי! לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל ה' הַדּוֹבֵר אֵלָיו וּמַבְטִיחוֹ הַבְטָחוֹת נֶצַח!

נָכוֹן. אֲבָל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ אֵין יְשֵׁנִים, נְקֻדָּה. גַּם לֹא אִם יַפְסִידוּ נְבוּאָה.

וְשֵׁנָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, מֵאֵלָיו מוּבָן, אֵינָהּ שֵׁנָה שֶׁלָּנוּ. הֲלֹא נִרְאֶה מַה שֶּׁנִּכְתַּב בְּשִׁבְחֵי הָאֲרִ"י (פֶּרֶק ב'): הֵעִיד הֶחָסִיד הַקָּדוֹשׁ כמהר"ר אַבְרָהָם הַלֵּוִי זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב (הוּא הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א) יָשֵׁן וּשְׂפָתָיו מְרַחֲשׁוֹת, וְהִטָּה רַבִּי אַבְרָהָם הַלֵּוִי אָזְנוֹ עַל פִּיו לִשְׁמֹעַ מַה יְדַבֵּר הָרַב בַּחֲלוֹמוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר הָרַב מִשְּׁנָתוֹ, וּמְצָאוֹ עוֹמֵד לְיַד פִּיו. שָׁאַל: "מַה לְּךָ פֹּה?" אָמַר לוֹ: "יִמְחַל לִי הָאָדוֹן, כִּי לְפִי שֶׁרָאִיתִי שְׂפָתָיו דּוֹבְבוֹת, הִטֵּיתִי אָזְנִי לִשְׁמֹעַ מַה יְדַבֵּר". אָמַר לוֹ הָרַב: "תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, עוֹלָה נִשְׁמָתִי לְמַעְלָה דֶּרֶךְ שְׁבִילִים וּנְתִיבוֹת הַיְדוּעִים לִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְבִיאִים נִשְׁמָתִי לִפְנֵי הַשַּׂר מט"ט, וְשׁוֹאֲלֵנִי לְאֵיזוֹ יְשִׁיבָה אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ, וְשָׁם מוֹסְרִים לִי סוֹדוֹת וְרָזִים וְגִנְזֵי תּוֹרָה אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעוּ. וּמֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי חַי שְׁמוֹנִים שָׁנָה רְצוּפוֹת, לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְסַיֵּם לוֹמַר מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת!"

וּכְבָר כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זָצָ"ל (מִשְׁלֵי יט-כג): "הָעִנְיָן שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בְּטִבְעוֹ שֶׁיִּישַׁן, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וְשָׁם מְגַלִּים לָהּ רָזֵי תּוֹרָה, וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִלְמֹד בְּשִׁבְעִים שָׁנָה לוֹמֵד שָׁם בְּשָׁעָה אַחַת!"

וּפַעַם גִּלָּה הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה בְּאַקְרַאי לְתַלְמִידָיו, שֶׁנִּתְגַּלּוּ לוֹ בִּשְׁנָתוֹ אַלְפַּיִם מָאתַיִם וְשִׁשִּׁים פֵּרוּשִׁים בַּפָּסוּק "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (בַּמִּדְבָּר יג-יז), וּבְאַחַד הַפֵּרוּשִׁים יָדַע כָּל כֹּחוֹת בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעוֹלָם (הַקְדָּמַת הַגר"ח מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל לְ"סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא").

אִם כָּזוֹ הָיְתָה שְׁנָתָם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים זָצָ"ל, הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בִּשְׁנָתָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים, וְאָמוֹרָאִים, וְתַנָּאִים, וּנְבִיאִים. בִּשְׁנַת הָאָבוֹת, וּבְחִיר הָאָבוֹת! שֵׁנָה שֶׁהֵבִיאָה לִנְבוּאָה.

וְעִם כָּל זֹאת: "אִם יָדַעְתִּי לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה". נִזְהָר הָיִיתִי בִּכְבוֹדוֹ.

מֵעַתָּה, מַה נֹּאמַר לְנֹכַח דִּין מְפֹרָשׁ: "בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה" (שו"ע או"ח קנא-א), וְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בַּעַל הַ"בֶּן אִישׁ חַי" פָּסַק שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לוֹמַר "לִבְרִיאוּת" לַמִּתְעַטֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַף שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם (וַיֵּרָא שָׁנָה א-יא).

וְיֻבְהַר: אֵין הַכַּוָּנָה לַמְשׂוֹחֲחִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַחֲזָרָה, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתַב מָרָן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: "לֹא יָשִׂיחַ שִׂיחַת חֻלִּין בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה, וְאִם שָׂח הוּא חוֹטֵא, וְגָדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשֹׂא, וְגוֹעֲרִים בּוֹ" (שו"ע או"ח קכד-יא). מְדַבְּרִים אָנוּ כָּאן בְּמוֹרָא מִקְדָּשׁ מְעַט, "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים". וְכָתַב בְּסֵפֶר חֲרֵדִים (פֶּרֶק ט') כִּי "שְׁנֵי מְקֻבָּלִים גְּדוֹלִים בְּדוֹרֵנוּ הִפְסִיקוּ הַדִּבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְגַמְרֵי, רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאַת ה'. וְהֵם הֶחָכָם הַשָּׁלֵם כמהר"ר מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זָצָ"ל, וְהֶחָכָם הַשָּׁלֵם כמהר"ר יִצְחָק אַשְׁכְּנַזִּי זָצָ"ל (הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ), וְכָבֵד עֹנֶשׁ הַשָּׂח אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מִפְּנֵי אֵימַת הַשּׁוֹכֵן בּוֹ, יִתְבָּרַךְ". וְהַנִּזְהָר בָּזֶה, מְקַיֵּם מִצְוַת מוֹרָא מִקְדָּשׁ מְעַט. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בראשית תשע"ז
	בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת
	"אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה" (כח-טז) יַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, הוֹלֵךְ בְּמִצְוַת אָבִיו חָרָנָה, לְיַסֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל. מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת הוּא. הֲלֹא סָבוֹ, אַבְרָהָם אָבִינוּ, לֹא הִסְכִּים שֶׁבְּנוֹ יִצְחָק יֵלֵךְ לְחָרָן לָשֵׂאת אִשָּׁה. רִבְקָה הוּבְאָה אֵלָיו, לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ לְחָרָן, לְלֹעַ הָאֲרִי, לְלָבָן הַמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל. הַאִם יַצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ, הַאִם יִשְׁמְרוֹ מִכָּל רָעָה, בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת? וְהִנֵּה לָן הוּא בְּבֵית אֵ-ל, וַה' נִגְלֶה עָלָיו. מַבְטִיחוֹ בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ וּבְיִסּוּד עַם יִשְׂרָאֵל, וּמְבַשְּׂרוֹ: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". כָּאֵלּוּ הַבְטָחוֹת, כָּזוֹ בְּשׂוֹרָה! הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה יְקָרָה הִיא הַנְּבוּאָה בְּעַצְמוּתָהּ, וְעוֹד כָּזוֹ נְבוּאָה. וַדַּאי יָקִיץ בְּשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה, יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנַת הַחִזָּיוֹן בְּרִנָּה וּבְקוֹל זִמְרָה וְהוֹדָיָה. וְאֵיךְ הִתְעוֹרֵר? "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר: אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי!" פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "שֶׁאִם יָדַעְתִּי, לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה". אֲבָל אִם לֹא הָיָה יָשֵׁן, לֹא הָיָה זוֹכֶה לַחִזָּיוֹן הַנְּבוּאִי! לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל ה' הַדּוֹבֵר אֵלָיו וּמַבְטִיחוֹ הַבְטָחוֹת נֶצַח! נָכוֹן. אֲבָל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ אֵין יְשֵׁנִים, נְקֻדָּה. גַּם לֹא אִם יַפְסִידוּ נְבוּאָה. וְשֵׁנָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, מֵאֵלָיו מוּבָן, אֵינָהּ שֵׁנָה שֶׁלָּנוּ. הֲלֹא נִרְאֶה מַה שֶּׁנִּכְתַּב בְּשִׁבְחֵי הָאֲרִ"י (פֶּרֶק ב'): הֵעִיד הֶחָסִיד הַקָּדוֹשׁ כמהר"ר אַבְרָהָם הַלֵּוִי זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב (הוּא הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א) יָשֵׁן וּשְׂפָתָיו מְרַחֲשׁוֹת, וְהִטָּה רַבִּי אַבְרָהָם הַלֵּוִי אָזְנוֹ עַל פִּיו לִשְׁמֹעַ מַה יְדַבֵּר הָרַב בַּחֲלוֹמוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר הָרַב מִשְּׁנָתוֹ, וּמְצָאוֹ עוֹמֵד לְיַד פִּיו. שָׁאַל: "מַה לְּךָ פֹּה?" אָמַר לוֹ: "יִמְחַל לִי הָאָדוֹן, כִּי לְפִי שֶׁרָאִיתִי שְׂפָתָיו דּוֹבְבוֹת, הִטֵּיתִי אָזְנִי לִשְׁמֹעַ מַה יְדַבֵּר". אָמַר לוֹ הָרַב: "תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, עוֹלָה נִשְׁמָתִי לְמַעְלָה דֶּרֶךְ שְׁבִילִים וּנְתִיבוֹת הַיְדוּעִים לִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְבִיאִים נִשְׁמָתִי לִפְנֵי הַשַּׂר מט"ט, וְשׁוֹאֲלֵנִי לְאֵיזוֹ יְשִׁיבָה אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ, וְשָׁם מוֹסְרִים לִי סוֹדוֹת וְרָזִים וְגִנְזֵי תּוֹרָה אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעוּ. וּמֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי חַי שְׁמוֹנִים שָׁנָה רְצוּפוֹת, לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְסַיֵּם לוֹמַר מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת!" וּכְבָר כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זָצָ"ל (מִשְׁלֵי יט-כג): "הָעִנְיָן שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בְּטִבְעוֹ שֶׁיִּישַׁן, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וְשָׁם מְגַלִּים לָהּ רָזֵי תּוֹרָה, וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִלְמֹד בְּשִׁבְעִים שָׁנָה לוֹמֵד שָׁם בְּשָׁעָה אַחַת!" וּפַעַם גִּלָּה הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה בְּאַקְרַאי לְתַלְמִידָיו, שֶׁנִּתְגַּלּוּ לוֹ בִּשְׁנָתוֹ אַלְפַּיִם מָאתַיִם וְשִׁשִּׁים פֵּרוּשִׁים בַּפָּסוּק "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (בַּמִּדְבָּר יג-יז), וּבְאַחַד הַפֵּרוּשִׁים יָדַע כָּל כֹּחוֹת בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעוֹלָם (הַקְדָּמַת הַגר"ח מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל לְ"סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא"). אִם כָּזוֹ הָיְתָה שְׁנָתָם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים זָצָ"ל, הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בִּשְׁנָתָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים, וְאָמוֹרָאִים, וְתַנָּאִים, וּנְבִיאִים. בִּשְׁנַת הָאָבוֹת, וּבְחִיר הָאָבוֹת! שֵׁנָה שֶׁהֵבִיאָה לִנְבוּאָה. וְעִם כָּל זֹאת: "אִם יָדַעְתִּי לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה". נִזְהָר הָיִיתִי בִּכְבוֹדוֹ. מֵעַתָּה, מַה נֹּאמַר לְנֹכַח דִּין מְפֹרָשׁ: "בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה" (שו"ע או"ח קנא-א), וְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בַּעַל הַ"בֶּן אִישׁ חַי" פָּסַק שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לוֹמַר "לִבְרִיאוּת" לַמִּתְעַטֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַף שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם (וַיֵּרָא שָׁנָה א-יא). וְיֻבְהַר: אֵין הַכַּוָּנָה לַמְשׂוֹחֲחִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַחֲזָרָה, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתַב מָרָן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: "לֹא יָשִׂיחַ שִׂיחַת חֻלִּין בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה, וְאִם שָׂח הוּא חוֹטֵא, וְגָדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשֹׂא, וְגוֹעֲרִים בּוֹ" (שו"ע או"ח קכד-יא). מְדַבְּרִים אָנוּ כָּאן בְּמוֹרָא מִקְדָּשׁ מְעַט, "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים". וְכָתַב בְּסֵפֶר חֲרֵדִים (פֶּרֶק ט') כִּי "שְׁנֵי מְקֻבָּלִים גְּדוֹלִים בְּדוֹרֵנוּ הִפְסִיקוּ הַדִּבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְגַמְרֵי, רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאַת ה'. וְהֵם הֶחָכָם הַשָּׁלֵם כמהר"ר מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זָצָ"ל, וְהֶחָכָם הַשָּׁלֵם כמהר"ר יִצְחָק אַשְׁכְּנַזִּי זָצָ"ל (הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ), וְכָבֵד עֹנֶשׁ הַשָּׂח אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מִפְּנֵי אֵימַת הַשּׁוֹכֵן בּוֹ, יִתְבָּרַךְ". וְהַנִּזְהָר בָּזֶה, מְקַיֵּם מִצְוַת מוֹרָא מִקְדָּשׁ מְעַט. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)