Otzarot-Article

"כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם" (כ-ד) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים אַבּוּלַעפְיָא זָצָ"ל, מְחַדֵּשׁ הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בִּטְבֶרְיָה, עָמַד בְּרֹאשׁ הַקְּהִלָּה הַנֶּאֱמָנָה וְהַפּוֹרַחַת שֶׁזָּכְתָה לְחָסוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיְּךְ דַּאהִיר אֶל עֲמָאר, אֲשֶׁר בִּצֵּר אֶת חוֹמוֹתֶיהָ לְתַלְפִּיוֹת.

הַבִּצּוּרִים הָיוּ לִצְנִינִים בְּעֵינֵי הַפֶּחָה שֶׁל דַּמֶּשֶׂק, שֶׁפָּחַד מִיצִירַת מוֹקֵד כֹּחַ חָדָשׁ בְּאֵזוֹר שִׁלְטוֹנוֹ. לְפִיכָךְ עָלָה עַל טְבֶרְיָה בְּחַיִל גָּדוֹל, לְכָבְשָׁהּ וְלַהֲרֹס אֶת בִּצּוּרֶיהָ. יְהוּדֵי דַּמֶּשֶׂק שָׁלְחוּ בִּבְהִילוּת אֶל הָרַב הַנַּעֲרָץ שֶׁיִּמָּלֵט מִטְּבֶרְיָה עִם בְּנֵי עֲדָתוֹ וּרְכוּשָׁם, וּמֻבְטַחַת לָהֶם הֲגָנַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבִּצְפַת. אוּלָם הָרַב סֵרֵב לִנְטֹשׁ אֶת הָעִיר.

הֵחֵל מָצוֹר, וְהַתּוֹתָחִים הֵחֵלּוּ לְהַרְעִים. מִטְוָחִים עַל הָעִיר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְנִפְלְאוֹת ה' רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, כִּי מֵהַפְּגָזִים לֹא נֶהֱרַס אֲפִלּוּ בַּיִת אֶחָד, וְלֹא הוּמַת שׁוּם אָדָם, לַמְרוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַפִּיל כַּמָּה בָּתִּים. רֹב הַפְּגָזִים נָפְלוּ בַּכִּנֶּרֶת, מִעוּטָם נָפְלוּ לָאָרֶץ וְנִבְלְעוּ בַּקַּרְקַע, אוֹ הִתְבַּקְּעוּ בָּאֲוִיר - וּבְעֵת הַיְרִי הָיָה בְּיַד הָרַב רַבִּי חַיִּים אַבּוּלַעפְיָא מַטֶּה וְכָתוּב עָלָיו שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מוֹרֶה עֲלֵיהֶם בַּמַּטֶּה שֶׁבְּיָדוֹ, וְהָיוּ נוֹפְלוֹת אֶל תּוֹךְ יַם כִּנֶּרֶת.

לְאַחַר מָצוֹר מְמֻשָּׁךְ וּמְתַסְכֵּל, חֲסַר תּוֹצָאוֹת וּרְצוּף תַּקָּלוֹת, נוֹאַשׁ פֶּחָה דַּמֶּשֶׂק וְהֵסִיר אֶת הַמָּצוֹר. לַנְּצוּרִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל וְאָמְרוּ תְּפִלַּת "נִשְׁמַת כָּל חַי".

אַךְ בְּכָךְ לֹא תַּם הַסִּפּוּר. הַכִּשָּׁלוֹן רָדַף אֶת הַפֶּחָה, וְהוּא הָיָה לְלַעַג וּלְקֶלֶס. הֲכֵיצַד לֹא הִצְלִיחַ - עִם כָּל חֵילוֹ וְנִשְׁקוֹ - לְהַכְרִיעַ עִיר בּוֹדֶדֶת בְּמָצוֹר. חַיָּב הָיָה לְשַׁקֵּם אֶת כְּבוֹדוֹ הָרָמוּס, וְנִשְׁבַּע לַעֲלוֹת עַל טְבֶרְיָה וְלֹא לָשׁוּב עַד הַחְרָבָתָהּ. שׁוּב הֻזְהַר הָרַב שֶׁיִּבְרַח וְיִמָּלֵט, וְשׁוּב סֵרֵב לַעֲשׂוֹת כֵּן.

בְּחֹדֶשׁ אָב יָצָא הַפֶּחָה מִדַּמֶּשֶׂק בְּחַיִל גָּדוֹל, וְצֵרֵף לְחֵילוֹ אֶת הַגְּדוּדִים וְהַנֶּשֶׁק שֶׁבְּעַכּוֹ. הוּא פִּנָּה אֶת כָּל הַכְּפָרִים סְבִיבוֹת טְבֶרְיָה, וּבָנָה רַפְסוֹדוֹת כְּדֵי לְהָטִיל מָצוֹר גַּם מִצַּד הַיָּם. הַפַּעַם הָיָה הַמָּצוֹר אָמוּר לִהְיוֹת מְמֻשָּׁךְ, מֻחְלָט, עַד חָרְמָה.

בְּלֵיל שַׁבָּת, לְאַחַר הָאֹכֶל, הִתְקַבְּצוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה בְּבֵית הָרַב בַּאֲוִירָה קוֹדֶרֶת. בֶּן הָרַב יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן, וְהֵכִין בֵּינוֹ לְבֵינוֹ אֶת קְרִיאַת הַפְטָרַת הַפָּרָשָׁה: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם - חָצִיר יִנָּתֵן?!"

שָׁמַע הָרַב, וְקָרָא: "הִתְעוֹדְדוּ, הַשְׁמַעְתֶּם? הֲרֵי זֶה דְּבַר ה' הַשָּׁלוּחַ אֵלֵינוּ. ה' הוּא מְנַחֲמֵנוּ, אֵין לָנוּ לְהִתְיָרֵא מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת!"

יוֹם הַשַּׁבָּת חָל אָז בְּיוֹם ד' אֱלוּל. בְּיוֹם א', ה' אֱלוּל, חָלָה הַפֶּחָה. בְּיוֹם ב' הֶחְמִיר חָלְיוֹ, וּבְיוֹם ג', ז' אֱלוּל, מֵת וְהוּסַר הַמָּצוֹר. "וְאָז שָׂמְחוּ הָעָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהָרַב דָּרַשׁ בְּשֶׁבַח הַנֵּס, וְקָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם לַעֲשׂוֹת יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְּיוֹם ז' לְחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי בּוֹ בַּיּוֹם מֵת הַפֶּחָה, כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ ה'. כֵּן תַּרְאֵינוּ הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן" (סֵפֶר "זִמְרַת הָאָרֶץ", שֶׁנִּכְתַּב לְזֵכֶר הַנֵּס).

מֻבְטָחִים אָנוּ בְּנִסִּים אֵלּוּ, בַּזְּמַן הַזֶּה כִּבְיָמִים הָהֵם, אִם רַק נְמַלֵּא אַחַר דְּבַר ה' בְּיַד נְבִיאוֹ, לֵאמֹר: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחַמְכֶם, מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת - וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ!"

אִם לֹא נִשְׁכַּח אֶת ה' - מֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵנוּ!

שֶׁמָּא תֹּאמַר, אָכֵן מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, אֲבָל נָדִיר וְחָרִיג, וּמִי יִתְיַמֵּר לִזְכוּת בְּדוֹרֵנוּ לִנֵס. הֵיכָן זְכוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים אַבּוּלַעפְיָא זָצָ"ל שֶׁתָּגֵן עָלֵינוּ, וְהַדּוֹר כֻּלּוֹ עָמַד בְּאֵין סְפֹר דְּרָגוֹת מֵעָלֵינוּ! הַסָּבוּר כָּךְ, מִתְעַלֵּם מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁמוֹת רַבָּה (א-ח) עַל הַכָּתוּב: "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא", אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתוּ - אֱלֹקֵיהֶם לֹא מֵת, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד!" וְהַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זָצָ"ל בִּקְדֻשַּׁת לֵוִי (לִקּוּטִים, ד"ה אָנֹכִי) הִשְׁמִיעָנוּ זֹאת בַּפָּסוּק זֶה עַצְמוֹ: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם" - הֲרֵי הַבּוֹרֵא חַי וְקַיָּם וְחָפֵץ לְהֵיטִיב בְּלֹא גְּבוּל, וְזוֹ עַצְמָהּ הַנֶּחָמָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמחת תורה תשע"ז
	עֶרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה
	"כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם" (כ-ד) לִפְנֵי כְּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים אַבּוּלַעפְיָא זָצָ"ל, מְחַדֵּשׁ הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בִּטְבֶרְיָה, עָמַד בְּרֹאשׁ הַקְּהִלָּה הַנֶּאֱמָנָה וְהַפּוֹרַחַת שֶׁזָּכְתָה לְחָסוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיְּךְ דַּאהִיר אֶל עֲמָאר, אֲשֶׁר בִּצֵּר אֶת חוֹמוֹתֶיהָ לְתַלְפִּיוֹת. הַבִּצּוּרִים הָיוּ לִצְנִינִים בְּעֵינֵי הַפֶּחָה שֶׁל דַּמֶּשֶׂק, שֶׁפָּחַד מִיצִירַת מוֹקֵד כֹּחַ חָדָשׁ בְּאֵזוֹר שִׁלְטוֹנוֹ. לְפִיכָךְ עָלָה עַל טְבֶרְיָה בְּחַיִל גָּדוֹל, לְכָבְשָׁהּ וְלַהֲרֹס אֶת בִּצּוּרֶיהָ. יְהוּדֵי דַּמֶּשֶׂק שָׁלְחוּ בִּבְהִילוּת אֶל הָרַב הַנַּעֲרָץ שֶׁיִּמָּלֵט מִטְּבֶרְיָה עִם בְּנֵי עֲדָתוֹ וּרְכוּשָׁם, וּמֻבְטַחַת לָהֶם הֲגָנַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁבִּצְפַת. אוּלָם הָרַב סֵרֵב לִנְטֹשׁ אֶת הָעִיר. הֵחֵל מָצוֹר, וְהַתּוֹתָחִים הֵחֵלּוּ לְהַרְעִים. מִטְוָחִים עַל הָעִיר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְנִפְלְאוֹת ה' רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, כִּי מֵהַפְּגָזִים לֹא נֶהֱרַס אֲפִלּוּ בַּיִת אֶחָד, וְלֹא הוּמַת שׁוּם אָדָם, לַמְרוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַפִּיל כַּמָּה בָּתִּים. רֹב הַפְּגָזִים נָפְלוּ בַּכִּנֶּרֶת, מִעוּטָם נָפְלוּ לָאָרֶץ וְנִבְלְעוּ בַּקַּרְקַע, אוֹ הִתְבַּקְּעוּ בָּאֲוִיר - וּבְעֵת הַיְרִי הָיָה בְּיַד הָרַב רַבִּי חַיִּים אַבּוּלַעפְיָא מַטֶּה וְכָתוּב עָלָיו שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מוֹרֶה עֲלֵיהֶם בַּמַּטֶּה שֶׁבְּיָדוֹ, וְהָיוּ נוֹפְלוֹת אֶל תּוֹךְ יַם כִּנֶּרֶת. לְאַחַר מָצוֹר מְמֻשָּׁךְ וּמְתַסְכֵּל, חֲסַר תּוֹצָאוֹת וּרְצוּף תַּקָּלוֹת, נוֹאַשׁ פֶּחָה דַּמֶּשֶׂק וְהֵסִיר אֶת הַמָּצוֹר. לַנְּצוּרִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל וְאָמְרוּ תְּפִלַּת "נִשְׁמַת כָּל חַי". אַךְ בְּכָךְ לֹא תַּם הַסִּפּוּר. הַכִּשָּׁלוֹן רָדַף אֶת הַפֶּחָה, וְהוּא הָיָה לְלַעַג וּלְקֶלֶס. הֲכֵיצַד לֹא הִצְלִיחַ - עִם כָּל חֵילוֹ וְנִשְׁקוֹ - לְהַכְרִיעַ עִיר בּוֹדֶדֶת בְּמָצוֹר. חַיָּב הָיָה לְשַׁקֵּם אֶת כְּבוֹדוֹ הָרָמוּס, וְנִשְׁבַּע לַעֲלוֹת עַל טְבֶרְיָה וְלֹא לָשׁוּב עַד הַחְרָבָתָהּ. שׁוּב הֻזְהַר הָרַב שֶׁיִּבְרַח וְיִמָּלֵט, וְשׁוּב סֵרֵב לַעֲשׂוֹת כֵּן. בְּחֹדֶשׁ אָב יָצָא הַפֶּחָה מִדַּמֶּשֶׂק בְּחַיִל גָּדוֹל, וְצֵרֵף לְחֵילוֹ אֶת הַגְּדוּדִים וְהַנֶּשֶׁק שֶׁבְּעַכּוֹ. הוּא פִּנָּה אֶת כָּל הַכְּפָרִים סְבִיבוֹת טְבֶרְיָה, וּבָנָה רַפְסוֹדוֹת כְּדֵי לְהָטִיל מָצוֹר גַּם מִצַּד הַיָּם. הַפַּעַם הָיָה הַמָּצוֹר אָמוּר לִהְיוֹת מְמֻשָּׁךְ, מֻחְלָט, עַד חָרְמָה. בְּלֵיל שַׁבָּת, לְאַחַר הָאֹכֶל, הִתְקַבְּצוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה בְּבֵית הָרַב בַּאֲוִירָה קוֹדֶרֶת. בֶּן הָרַב יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן, וְהֵכִין בֵּינוֹ לְבֵינוֹ אֶת קְרִיאַת הַפְטָרַת הַפָּרָשָׁה: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם - חָצִיר יִנָּתֵן?!" שָׁמַע הָרַב, וְקָרָא: "הִתְעוֹדְדוּ, הַשְׁמַעְתֶּם? הֲרֵי זֶה דְּבַר ה' הַשָּׁלוּחַ אֵלֵינוּ. ה' הוּא מְנַחֲמֵנוּ, אֵין לָנוּ לְהִתְיָרֵא מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת!" יוֹם הַשַּׁבָּת חָל אָז בְּיוֹם ד' אֱלוּל. בְּיוֹם א', ה' אֱלוּל, חָלָה הַפֶּחָה. בְּיוֹם ב' הֶחְמִיר חָלְיוֹ, וּבְיוֹם ג', ז' אֱלוּל, מֵת וְהוּסַר הַמָּצוֹר. "וְאָז שָׂמְחוּ הָעָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהָרַב דָּרַשׁ בְּשֶׁבַח הַנֵּס, וְקָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם לַעֲשׂוֹת יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְּיוֹם ז' לְחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי בּוֹ בַּיּוֹם מֵת הַפֶּחָה, כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ ה'. כֵּן תַּרְאֵינוּ הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן" (סֵפֶר "זִמְרַת הָאָרֶץ", שֶׁנִּכְתַּב לְזֵכֶר הַנֵּס). מֻבְטָחִים אָנוּ בְּנִסִּים אֵלּוּ, בַּזְּמַן הַזֶּה כִּבְיָמִים הָהֵם, אִם רַק נְמַלֵּא אַחַר דְּבַר ה' בְּיַד נְבִיאוֹ, לֵאמֹר: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחַמְכֶם, מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת - וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ!" אִם לֹא נִשְׁכַּח אֶת ה' - מֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵנוּ! שֶׁמָּא תֹּאמַר, אָכֵן מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, אֲבָל נָדִיר וְחָרִיג, וּמִי יִתְיַמֵּר לִזְכוּת בְּדוֹרֵנוּ לִנֵס. הֵיכָן זְכוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים אַבּוּלַעפְיָא זָצָ"ל שֶׁתָּגֵן עָלֵינוּ, וְהַדּוֹר כֻּלּוֹ עָמַד בְּאֵין סְפֹר דְּרָגוֹת מֵעָלֵינוּ! הַסָּבוּר כָּךְ, מִתְעַלֵּם מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁמוֹת רַבָּה (א-ח) עַל הַכָּתוּב: "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא", אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתוּ - אֱלֹקֵיהֶם לֹא מֵת, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד!" וְהַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זָצָ"ל בִּקְדֻשַּׁת לֵוִי (לִקּוּטִים, ד"ה אָנֹכִי) הִשְׁמִיעָנוּ זֹאת בַּפָּסוּק זֶה עַצְמוֹ: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם" - הֲרֵי הַבּוֹרֵא חַי וְקַיָּם וְחָפֵץ לְהֵיטִיב בְּלֹא גְּבוּל, וְזוֹ עַצְמָהּ הַנֶּחָמָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)