Otzarot-Article

"לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (יב-א) בִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה מָצָא עַצְמוֹ הָרַב מִבְּרִיסְק, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זְאֵב סוֹלוֹבֵיצִ'יק זָצָ"ל, בְּוַרְשָׁה הַמֻּפְגֶּזֶת. הָעִיר נִכְבְּשָׁה בִּידֵי קַלְגַּסֵּי הַנָּאצִים, שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְאַנּוֹת לַיְּהוּדִים. בְּנִסִּים נֶחְלַץ מִיָּדָם וְהִגִּיעַ לְוִילְנָה בִּירַת לִיטָא, מְנֻתָּק מֵעִירוֹ הַכְּבוּשָׁה עַל יְדֵי הַנָּאצִים. בֵּינְתַיִם כָּבְשׁוּ הַסּוֹבְיֶטִים אֶת לִיטָא. הָרַב מִבְּרִיסְק פָּעַל לְהַשִּׂיג אַשְׁרַת הֲגִירָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָכֵן הֻשְּׂגָה בִּקְשָׁיִים רַבִּים. הֶעָתִיד הִצְטַיֵּר בִּצְבָעִים וְרֻדִּים.

הָיָה זֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פָּרָשַׁת "לֵךְ לְךָ". אֶחָד מִתַּלְמִידָיו עָלָה לִמְעוֹנוֹ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב מְהֻרְהָר, רֹאשׁוֹ נִתְמָךְ בְּיָדוֹ, וְהוּא מַסִּיחַ עִם עַצְמוֹ: "בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת לְהָרַמְבַּ"ם, בְּפֶרֶק ה' בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, נִמְנֵית הַגָּלוּת כַּנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ - בַּצִּוּוּי.

'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. וְתָמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי הֻבְטְחוּ שָׁם הַבְטָחוֹת מַפְלִיגוֹת: 'וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה - וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה'. וּמִי הִבְטִיחוֹ בְּהַבְטָחוֹת אֵלּוּ - נָבִיא? מַלְאָךְ? הֲלֹא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ! אִם כֵּן, מָה הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל בַּהֲלִיכָה לִקְרַאת כָּל אֵלּוּ הַבְּרָכוֹת?"...

וְהַתַּלְמִיד שְׁמָעוֹ עוֹנֶה לְעַצְמוֹ: "מִכָּאן הוֹכָחָה שֶׁגָּלוּת הִיא גָּלוּת - אֲפִלּוּ אִם הוֹלְכִים לִקְרַאת עָתִיד מַזְהִיר, שַׁלְוָה וּמְנוּחָה..."

בִּקֵּשׁ הַתַּלְמִיד לְהָפִיס דַּעַת רַבּוֹ, וְאָמַר: "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁעוֹזְבִים אֶת הַבַּיִת בִּשְׁעַת שָׁלוֹם וּרְגִיעָה. אֲבָל אִם הַבַּיִת בּוֹעֵר - אִם הַנָּאצִים כָּבְשׁוּ אֶת בְּרִיסְק, וּבְלִיטָא עַצְמָהּ אֵין יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם, הַקּוֹמוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַמְּדִינָה וְהַגֶּרְמָנִים עֲלוּלִים לִפְלֹשׁ בְּכָל שָׁעָה, אֵין זֶה בְּגֶדֶר נִסָּיוֹן, לְהִמָּלֵט לְאֶרֶץ אַחֶרֶת..."

עֲנָהוּ הָרַב: "טָעוּת בְּיָדְךָ! הֵן מָצִינוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא שֶׁשִּׁבֵּחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ה' לֵאמֹר: 'כֹּה אָמַר ה', זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה' (יִרְמְיָה ב-ב) - וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה שֶּׁבַח הוּא זֶה? הֲרֵי הָיוּ בְּמִצְרַיִם, בְּבֵית עֲבָדִים, בְּכוּר הַבַּרְזֶל. הִתְעַנּוּ בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, אֶת בְּנֵיהֶם טִבְּעוּ בַּיְאוֹר, שִׁקְּעוּ בַּחוֹמָה. שְׁחָטוּם וְרָחֲצוּ בְּדָמָם - מָה רְבוּתָא שֶׁהִסְכִּימוּ לָצֵאת מִגֵּיא צַלְמָוֶת וְלִבְרֹחַ לַמִּדְבָּר?"

וְסִכֵּם: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה עַד מְאֹד לְהִפָּרֵד מִן הַבַּיִת, וַאֲפִלּוּ הַתְּנָאִים שָׁם נוֹרָאִים וַאֲיֻמִּים. וְקָשֶׁה עַד מְאֹד לַעֲקֹר לְמָקוֹם אַחֵר - וַאֲפִלּוּ מְצַפּוֹת שָׁם בְּרָכוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת..."

לֹא בִּכְדִי, אֵפוֹא, מְדַיֵּק הַמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא), שֶׁהָיָה נִסָּיוֹן זֶה קָשֶׁה כְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה: "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" - "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"...

וְלֹא בִּכְדִי אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין לז:) שֶׁגָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָווֹן, וּבַעַל סֵפֶר הַחִנּוּךְ כָּתַב "שֶׁצַּעַר גָּלוּת שָׁקוּל כִּמְעַט כְּצַעַר מִיתָה", וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ בָּהּ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה.

וְהִנֵּה הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים. יֵשׁ גָּלוּת מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמֵעִיר לְעִיר, וְתוֹשַׁב אַחַת מֵעָרֵי הַמִּקְלָט שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁגָגָה גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה (מַכּוֹת יב:). אַף זוֹ גָּלוּת הִיא. וּבַמִּדְרָשׁ (יל"ש וַיִּקְרָא כג) אָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ גַּם בִּגְלוֹתוֹ לַסֻּכָּה, דִּירַת הָאֲרָעִי. אַף זוֹ גָּלוּת הִיא.

וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם יָמִים הֵחֵלּוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֶת לִמּוּדֵיהֶם בִּ"זְמַן הַחֹרֶף" - עָזְבוּ אֶת בֵּיתָם, עַל כָּל פִּנּוּקָיו, וְגָלוּ לִמְקוֹם תּוֹרָה. מִתְעַלִּים וּמִזְדַּכְּכִים הֵם בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה, וְעִמָּם - עוֹמֶדֶת לָהֶם זְכוּתָהּ שֶׁל גָּלוּת וּמְנַקָּה כָּל שֶׁמֶץ עָווֹן וַאֲבַק חֵטְא, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם!

אַךְ עוֹד זֹאת: שָׁב יְהוּדִי לְבֵיתוֹ מֵעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, מֵעֲמַל כַּפָּיו. שָׁב לְבֵיתוֹ, לְחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה, לְשָׁעוֹת שֶׁל מַרְגּוֹעַ וּמְנוּחָה - וְעוֹזֵב אֶת הַבַּיִת לְשָׁעָה שֶׁל שִׁעוּר תּוֹרָה. הֵן מִלְּבַד שְׂכַר הַלִּמּוּד הֶעָצוּם וְהָרַב, מִלְּבַד הַיְדִיעוֹת וְהַחָכְמָה, הַקְּדֻשָּׁה וְהַזְּכֻיּוֹת לְאֵין שִׁעוּר וָקֵץ, מַחְשִׁיבִים בַּמָּרוֹם גַּם אֶת עֲזִיבַת הַקֵּן הֶחָמִים, וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה. וְגָלוּת מְכַפֶּרֶת הַכֹּל (סַנְהֶדְרִין לז:), מוֹחָה כָּל כֶּתֶם, הֲיֵשׁ זְכִיָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר? הֲלֹא נָרוּץ לְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמחת תורה תשע"ז
	מַתְּנַת פְּרֵדָה
	"לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (יב-א) בִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה מָצָא עַצְמוֹ הָרַב מִבְּרִיסְק, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זְאֵב סוֹלוֹבֵיצִ'יק זָצָ"ל, בְּוַרְשָׁה הַמֻּפְגֶּזֶת. הָעִיר נִכְבְּשָׁה בִּידֵי קַלְגַּסֵּי הַנָּאצִים, שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְאַנּוֹת לַיְּהוּדִים. בְּנִסִּים נֶחְלַץ מִיָּדָם וְהִגִּיעַ לְוִילְנָה בִּירַת לִיטָא, מְנֻתָּק מֵעִירוֹ הַכְּבוּשָׁה עַל יְדֵי הַנָּאצִים. בֵּינְתַיִם כָּבְשׁוּ הַסּוֹבְיֶטִים אֶת לִיטָא. הָרַב מִבְּרִיסְק פָּעַל לְהַשִּׂיג אַשְׁרַת הֲגִירָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָכֵן הֻשְּׂגָה בִּקְשָׁיִים רַבִּים. הֶעָתִיד הִצְטַיֵּר בִּצְבָעִים וְרֻדִּים. הָיָה זֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פָּרָשַׁת "לֵךְ לְךָ". אֶחָד מִתַּלְמִידָיו עָלָה לִמְעוֹנוֹ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב מְהֻרְהָר, רֹאשׁוֹ נִתְמָךְ בְּיָדוֹ, וְהוּא מַסִּיחַ עִם עַצְמוֹ: "בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת לְהָרַמְבַּ"ם, בְּפֶרֶק ה' בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, נִמְנֵית הַגָּלוּת כַּנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ - בַּצִּוּוּי. 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. וְתָמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי הֻבְטְחוּ שָׁם הַבְטָחוֹת מַפְלִיגוֹת: 'וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה - וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה'. וּמִי הִבְטִיחוֹ בְּהַבְטָחוֹת אֵלּוּ - נָבִיא? מַלְאָךְ? הֲלֹא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ! אִם כֵּן, מָה הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל בַּהֲלִיכָה לִקְרַאת כָּל אֵלּוּ הַבְּרָכוֹת?"... וְהַתַּלְמִיד שְׁמָעוֹ עוֹנֶה לְעַצְמוֹ: "מִכָּאן הוֹכָחָה שֶׁגָּלוּת הִיא גָּלוּת - אֲפִלּוּ אִם הוֹלְכִים לִקְרַאת עָתִיד מַזְהִיר, שַׁלְוָה וּמְנוּחָה..." בִּקֵּשׁ הַתַּלְמִיד לְהָפִיס דַּעַת רַבּוֹ, וְאָמַר: "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁעוֹזְבִים אֶת הַבַּיִת בִּשְׁעַת שָׁלוֹם וּרְגִיעָה. אֲבָל אִם הַבַּיִת בּוֹעֵר - אִם הַנָּאצִים כָּבְשׁוּ אֶת בְּרִיסְק, וּבְלִיטָא עַצְמָהּ אֵין יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם, הַקּוֹמוֹנִיסְטִים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַמְּדִינָה וְהַגֶּרְמָנִים עֲלוּלִים לִפְלֹשׁ בְּכָל שָׁעָה, אֵין זֶה בְּגֶדֶר נִסָּיוֹן, לְהִמָּלֵט לְאֶרֶץ אַחֶרֶת..." עֲנָהוּ הָרַב: "טָעוּת בְּיָדְךָ! הֵן מָצִינוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא שֶׁשִּׁבֵּחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ה' לֵאמֹר: 'כֹּה אָמַר ה', זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה' (יִרְמְיָה ב-ב) - וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה שֶּׁבַח הוּא זֶה? הֲרֵי הָיוּ בְּמִצְרַיִם, בְּבֵית עֲבָדִים, בְּכוּר הַבַּרְזֶל. הִתְעַנּוּ בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, אֶת בְּנֵיהֶם טִבְּעוּ בַּיְאוֹר, שִׁקְּעוּ בַּחוֹמָה. שְׁחָטוּם וְרָחֲצוּ בְּדָמָם - מָה רְבוּתָא שֶׁהִסְכִּימוּ לָצֵאת מִגֵּיא צַלְמָוֶת וְלִבְרֹחַ לַמִּדְבָּר?" וְסִכֵּם: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה עַד מְאֹד לְהִפָּרֵד מִן הַבַּיִת, וַאֲפִלּוּ הַתְּנָאִים שָׁם נוֹרָאִים וַאֲיֻמִּים. וְקָשֶׁה עַד מְאֹד לַעֲקֹר לְמָקוֹם אַחֵר - וַאֲפִלּוּ מְצַפּוֹת שָׁם בְּרָכוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת..." לֹא בִּכְדִי, אֵפוֹא, מְדַיֵּק הַמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא), שֶׁהָיָה נִסָּיוֹן זֶה קָשֶׁה כְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה: "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" - "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה"... וְלֹא בִּכְדִי אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין לז:) שֶׁגָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָווֹן, וּבַעַל סֵפֶר הַחִנּוּךְ כָּתַב "שֶׁצַּעַר גָּלוּת שָׁקוּל כִּמְעַט כְּצַעַר מִיתָה", וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ בָּהּ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה. וְהִנֵּה הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים. יֵשׁ גָּלוּת מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמֵעִיר לְעִיר, וְתוֹשַׁב אַחַת מֵעָרֵי הַמִּקְלָט שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁגָגָה גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה (מַכּוֹת יב:). אַף זוֹ גָּלוּת הִיא. וּבַמִּדְרָשׁ (יל"ש וַיִּקְרָא כג) אָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ גַּם בִּגְלוֹתוֹ לַסֻּכָּה, דִּירַת הָאֲרָעִי. אַף זוֹ גָּלוּת הִיא. וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם יָמִים הֵחֵלּוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֶת לִמּוּדֵיהֶם בִּ"זְמַן הַחֹרֶף" - עָזְבוּ אֶת בֵּיתָם, עַל כָּל פִּנּוּקָיו, וְגָלוּ לִמְקוֹם תּוֹרָה. מִתְעַלִּים וּמִזְדַּכְּכִים הֵם בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה, וְעִמָּם - עוֹמֶדֶת לָהֶם זְכוּתָהּ שֶׁל גָּלוּת וּמְנַקָּה כָּל שֶׁמֶץ עָווֹן וַאֲבַק חֵטְא, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם! אַךְ עוֹד זֹאת: שָׁב יְהוּדִי לְבֵיתוֹ מֵעֲבוֹדַת יוֹמוֹ, מֵעֲמַל כַּפָּיו. שָׁב לְבֵיתוֹ, לְחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה, לְשָׁעוֹת שֶׁל מַרְגּוֹעַ וּמְנוּחָה - וְעוֹזֵב אֶת הַבַּיִת לְשָׁעָה שֶׁל שִׁעוּר תּוֹרָה. הֵן מִלְּבַד שְׂכַר הַלִּמּוּד הֶעָצוּם וְהָרַב, מִלְּבַד הַיְדִיעוֹת וְהַחָכְמָה, הַקְּדֻשָּׁה וְהַזְּכֻיּוֹת לְאֵין שִׁעוּר וָקֵץ, מַחְשִׁיבִים בַּמָּרוֹם גַּם אֶת עֲזִיבַת הַקֵּן הֶחָמִים, וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה. וְגָלוּת מְכַפֶּרֶת הַכֹּל (סַנְהֶדְרִין לז:), מוֹחָה כָּל כֶּתֶם, הֲיֵשׁ זְכִיָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר? הֲלֹא נָרוּץ לְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)