Otzarot-Article

סִפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין סִפּוּר נוֹרָא שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר. הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר 'זִכָּרוֹן לְמֹשֶׁה', הַמְתַעֵד אֶת תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר.

בְּאַחַת הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּהוּנְגַרְיָה הִגִּיעַ גּוֹי וְהוֹדִיעַ כִּי בִּרְצוֹנוֹ לַחְסוֹת מֵעַתָּה בְּצֵל כַּנְפֵי הַיַּהֲדוּת, וּלְהִתְגַּיֵּר. הָרַב הַמְּקוֹמִי בִּצֵּעַ אֶת כָּל הַבֵּרוּרִים הַנִּדְרָשִׁים, וּמָצָא שֶׁהַכֹּל תָּקִין. כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי הִיא אֲמִתִּית, וּרְצוֹנוֹ לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. עַל כֵּן, קָרָא הָרַב לַמּוֹהֵל וְהוֹרָה לוֹ לָמוּל אֶת הַגֵּר.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַמִּילָה קִבֵּל הַגֵּר זִהוּם וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. רוֹפְאִים שֶׁהֻזְעֲקוּ אֵלָיו חִוּוּ דַּעְתָּם שֶׁהַזִּהוּם כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַגּוּף וְחַיָּיו בְּסַכָּנָה, וּלְפִי דַּעְתָּם נוֹתְרוּ לוֹ יָמִים סְפוּרִים לִחְיוֹת.

הַיְדִיעָה הַזּוֹ הִתְפַּשְּׁטָה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַקְּהִלָּה וְהִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים הַגּוֹיִים בַּסְּבִיבָה, וְהַלָּלוּ יָצְאוּ מִיָּד בַּהֲסָתָה נוֹרָאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים. מִכָּאן וְעַד עֲרִיכַת פּוֹגְרוֹם בְּכָל אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה, הַדֶּרֶךְ הָיְתָה קְצָרָה.

הָרַב, שֶׁרָאָה כִּי כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה, מִהֵר לִנְסֹעַ אֶל רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, הַחֲתַם סוֹפֵר בִּפְּרֶשְׁבּוּרְג, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת וְכֵיצַד לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה. וְהִנֵּה, אַךְ שָׁמַע הַחֲתַם סוֹפֵר אֶת הַסִּפּוּר, מִהֵר לִגְעֹר בְּרַב הָעֲיָרָה וְאָמַר לוֹ 'אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה וְלָמוּל אָדָם מְבֻגָּר, הֲלֹא אֵין לְךָ הַכֵּלִים וְהַכִּשּׁוּרִים הַמַּתְאִימִים לְכָךְ, וְגַם לֹא הַהִתְמַחוּת וְהַנִּסָּיוֹן הַדְּרוּשִׁים', וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה גְּעָרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי קָדְשׁוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר.

הָרַב יָשַׁב בְּחֹסֶר אוֹנִים לִפְנֵי הַחֲתַם סוֹפֵר, וְנִתְמַלֵּא חֲרָדָה. הוּא הִמְתִּין לְמוֹצָא פִּיו שֶׁל רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, שֶׁלְּאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה פָּתַח וְאָמַר: כֵּיוָן שֶׁאֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, אֵין לִי עֵצָה אַחֶרֶת עֲבוּרְךָ, אֶלָּא זוֹ. תִּשְׂכֹּר עֲגָלָה, וְתוֹדִיעַ לְכָל בְּנֵי הָעֲיָרָה, יְהוּדִים וְגוֹיִים כְּאֶחָד, שֶׁהִנְּךָ נוֹסֵעַ עִם הַגֵּר לְאַחַד הָרוֹפְאִים הַגְּדוֹלִים בְּוִינָה. יַחַד עִמָּכֶם יִסַּע גַּם הַמּוֹהֵל, אֲבָל בְּהַגִּיעֲכֶם אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל שֶׁמִּחוּץ לְעַיְרַתְכֶם תַּפִּילוּ אֶת עַצְמְכֶם עִם הָעֲגָלָה אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר הַשּׁוֹצֵף וְהַגּוֹעֵשׁ. לְאַחַר שֶׁיִּתְפַּרְסֵם דְּבַר הַטְּבִיעָה, תֵּרָגַעְנָה הָרוּחוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַגּוֹיִים יֵדְעוּ שֶׁאַתָּה מִצִּדְּךָ עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַנִּדְרָשׁ, וְנִסִּיתָ לָקַחַת אֶת הַגֵּר אֶל הָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם בְּוִינָה, וּמָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ אֵרְעָה לָכֶם תַּקָּלָה חֲמוּרָה, וּטְבַעְתֶּם...

אֵין כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַרְגִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת, וְלִמְנֹעַ אֶת הַגּוֹיִים מִלַּעֲרֹךְ פּוֹגְרוֹם בִּיהוּדֵי הָעֲיָרָה, אָמַר הַחֲתַם סוֹפֵר, וְהֵאִיץ בְּבֶן שִׂיחוֹ לָשׁוּב מִיָּד לִמְקוֹמוֹ וּלְבַצֵּעַ אֶת אֲשֶׁר הוֹרָה.

הָרַב שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, וְלִבּוֹ נָמֵס בְּקִרְבּוֹ. בְּרַם, בִּרְאוֹתוֹ אֶת פָּנָיו חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר, גַּם הוּא הֵבִין שֶׁאֵין לוֹ כָּל בְּרֵרָה אַחֶרֶת, וְאָמַר 'הֲרֵינִי כַּפָּרָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל'. הוּא חָזַר לְבֵיתוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִיָּדִית אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לַמַּסָּע. בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת גִּלָּה לַמּוֹהֵל אֶת אֲשֶׁר הוֹרָה הַחֲתַם סוֹפֵר, וְנִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא יָדְעָה עַל הַתָּכְנִית, בִּבְכִיּוֹת מְרֻבּוֹת שֶׁעָלוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

תּוֹךְ שָׁעָה קַלָּה יָצְאָה הַכִּרְכָּרָה לְדַרְכָּהּ. כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה יָדְעוּ שֶׁהָרַב נוֹסֵעַ עִם הַגֵּר לָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם בְּוִינָה.

וְהִנֵּה מַגִּיעָה הָעֲגָלָה אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל. הָרַב וְהַמּוֹהֵל מִתְכּוֹנְנִים בְּסִלּוּדִין לְהַפִּיל אֶת עַצְמָם אֶל הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְלִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם עֲבוּר בְּנֵי הַקְּהִלָּה. וּבְעוֹד הֵם עוֹשִׂים אֶת הַהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וּמִתְעַתְּדִים לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמָם לַמַּיִם, עוֹבֵר לְפֶתַע בַּמָּקוֹם יְהוּדִי וְשׁוֹאֵל אוֹתָם בִּצְעָקָה: 'מָה אַתֶּם הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת' - - -

הַיְּהוּדִי אָחַז בַּסּוּסִים וְעָמַד נֶגְדָּם וְלֹא נָתַן לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

הָרַב וְהַמּוֹהֵל הֻפְתְּעוּ מֵהִמָּצְאוֹ שֶׁל אָדָם בְּמָקוֹם מְבוֹדָד זֶה, וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה. שָׁמַע הַיְּהוּדִי, וְאָז לְפֶתַע קָרָא וְאָמַר: 'מָה?! עַל דָּבָר כָּזֶה אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לָמוּת?! הֲרֵי יֵשׁ לִי בְּתַרְמִילִי תְּרוּפָה שֶׁבָּהּ נִתָּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לְרַפֵּא כָּל זִהוּם שֶׁחָל לְאַחַר הַבְּרִית'!

הַיְּהוּדִי הַבִּלְתִּי מֻכָּר הוֹצִיא בַּקְבּוּק קָטָן, זִלֵּף כַּמָּה טִפּוֹת עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר נִכְּרָה הֲטָבָה בְּמַצָּבוֹ.

בְּשִׂמְחָה רַבָּה חוֹזְרִים הָרַב וְהַמּוֹהֵל אֶל הַחֲתַם סוֹפֵר וּמְבַקְּשִׁים לְבַשֵּׂר לוֹ אֶת הַקּוֹרוֹת אִתָּם, וְשֶׁכָּל הָעִנְיָן בָּא לְבַסּוֹף עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. אֲבָל, עוֹד טֶרֶם הוֹצִיאוּ אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה מִפִּיהֶם, מְקַדֵּם אוֹתָם הַחֲתַם סוֹפֵר בְּפָנִים מְחֻיָּכוֹת וְאוֹמֵר: יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי שֶׁתַּחְזְרוּ, הֲרֵי שָׁלַחְתִּי לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם' - - - אֲבָל כְּדֵי שֶׁתִּזְכּוּ לְזֶה, הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ!

לָכֵן הוֹרֵיתִי לָכֶם כְּפִי שֶׁהוֹרֵיתִי, שֶׁתִּסְּעוּ לַנָּהָר וְתַפִּילוּ אֶת עַצְמְכֶם לַמַּיִם. וְרַק לְאַחַר שֶׁהוֹכַחְתֶּם שֶׁהִנְּכֶם מִתְכַּוְּנִים לַעֲשׂוֹת כָּךְ, וּמוּכָנִים לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם עֲבוּר שְׁלוֹמָם שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה, הֱיִיתֶם זַכָּאִים לִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁבָּא וְהִצִּילְכֶם.

לְמֵדִים אָנוּ מִסִּפּוּר זֶה עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה מְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲבוּר כְּלָל יִשְׂרָאֵל. מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת מְנִיבָה רֶוַח וְהַצָּלָה. נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לִמְסֹר נֶפֶשׁ לְמַעַן הַכְּלָל לְמַעַן הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וְנִזְכֶּה לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	יום הכפורים תשע"ז
	לְהִתְנַתֵּק מֵהַתִּקְשֹׁרֶת
	סִפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין סִפּוּר נוֹרָא שֶׁהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר. הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר 'זִכָּרוֹן לְמֹשֶׁה', הַמְתַעֵד אֶת תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר. בְּאַחַת הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּהוּנְגַרְיָה הִגִּיעַ גּוֹי וְהוֹדִיעַ כִּי בִּרְצוֹנוֹ לַחְסוֹת מֵעַתָּה בְּצֵל כַּנְפֵי הַיַּהֲדוּת, וּלְהִתְגַּיֵּר. הָרַב הַמְּקוֹמִי בִּצֵּעַ אֶת כָּל הַבֵּרוּרִים הַנִּדְרָשִׁים, וּמָצָא שֶׁהַכֹּל תָּקִין. כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי הִיא אֲמִתִּית, וּרְצוֹנוֹ לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. עַל כֵּן, קָרָא הָרַב לַמּוֹהֵל וְהוֹרָה לוֹ לָמוּל אֶת הַגֵּר. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַמִּילָה קִבֵּל הַגֵּר זִהוּם וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. רוֹפְאִים שֶׁהֻזְעֲקוּ אֵלָיו חִוּוּ דַּעְתָּם שֶׁהַזִּהוּם כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַגּוּף וְחַיָּיו בְּסַכָּנָה, וּלְפִי דַּעְתָּם נוֹתְרוּ לוֹ יָמִים סְפוּרִים לִחְיוֹת. הַיְדִיעָה הַזּוֹ הִתְפַּשְּׁטָה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַקְּהִלָּה וְהִגִּיעָה לְאָזְנֵיהֶם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים הַגּוֹיִים בַּסְּבִיבָה, וְהַלָּלוּ יָצְאוּ מִיָּד בַּהֲסָתָה נוֹרָאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים. מִכָּאן וְעַד עֲרִיכַת פּוֹגְרוֹם בְּכָל אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה, הַדֶּרֶךְ הָיְתָה קְצָרָה. הָרַב, שֶׁרָאָה כִּי כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה, מִהֵר לִנְסֹעַ אֶל רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, הַחֲתַם סוֹפֵר בִּפְּרֶשְׁבּוּרְג, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת וְכֵיצַד לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה. וְהִנֵּה, אַךְ שָׁמַע הַחֲתַם סוֹפֵר אֶת הַסִּפּוּר, מִהֵר לִגְעֹר בְּרַב הָעֲיָרָה וְאָמַר לוֹ 'אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה וְלָמוּל אָדָם מְבֻגָּר, הֲלֹא אֵין לְךָ הַכֵּלִים וְהַכִּשּׁוּרִים הַמַּתְאִימִים לְכָךְ, וְגַם לֹא הַהִתְמַחוּת וְהַנִּסָּיוֹן הַדְּרוּשִׁים', וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה גְּעָרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי קָדְשׁוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר. הָרַב יָשַׁב בְּחֹסֶר אוֹנִים לִפְנֵי הַחֲתַם סוֹפֵר, וְנִתְמַלֵּא חֲרָדָה. הוּא הִמְתִּין לְמוֹצָא פִּיו שֶׁל רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, שֶׁלְּאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה פָּתַח וְאָמַר: כֵּיוָן שֶׁאֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, אֵין לִי עֵצָה אַחֶרֶת עֲבוּרְךָ, אֶלָּא זוֹ. תִּשְׂכֹּר עֲגָלָה, וְתוֹדִיעַ לְכָל בְּנֵי הָעֲיָרָה, יְהוּדִים וְגוֹיִים כְּאֶחָד, שֶׁהִנְּךָ נוֹסֵעַ עִם הַגֵּר לְאַחַד הָרוֹפְאִים הַגְּדוֹלִים בְּוִינָה. יַחַד עִמָּכֶם יִסַּע גַּם הַמּוֹהֵל, אֲבָל בְּהַגִּיעֲכֶם אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל שֶׁמִּחוּץ לְעַיְרַתְכֶם תַּפִּילוּ אֶת עַצְמְכֶם עִם הָעֲגָלָה אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר הַשּׁוֹצֵף וְהַגּוֹעֵשׁ. לְאַחַר שֶׁיִּתְפַּרְסֵם דְּבַר הַטְּבִיעָה, תֵּרָגַעְנָה הָרוּחוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַגּוֹיִים יֵדְעוּ שֶׁאַתָּה מִצִּדְּךָ עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַנִּדְרָשׁ, וְנִסִּיתָ לָקַחַת אֶת הַגֵּר אֶל הָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם בְּוִינָה, וּמָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ אֵרְעָה לָכֶם תַּקָּלָה חֲמוּרָה, וּטְבַעְתֶּם... אֵין כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַרְגִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת, וְלִמְנֹעַ אֶת הַגּוֹיִים מִלַּעֲרֹךְ פּוֹגְרוֹם בִּיהוּדֵי הָעֲיָרָה, אָמַר הַחֲתַם סוֹפֵר, וְהֵאִיץ בְּבֶן שִׂיחוֹ לָשׁוּב מִיָּד לִמְקוֹמוֹ וּלְבַצֵּעַ אֶת אֲשֶׁר הוֹרָה. הָרַב שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, וְלִבּוֹ נָמֵס בְּקִרְבּוֹ. בְּרַם, בִּרְאוֹתוֹ אֶת פָּנָיו חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר, גַּם הוּא הֵבִין שֶׁאֵין לוֹ כָּל בְּרֵרָה אַחֶרֶת, וְאָמַר 'הֲרֵינִי כַּפָּרָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל'. הוּא חָזַר לְבֵיתוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִיָּדִית אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לַמַּסָּע. בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת גִּלָּה לַמּוֹהֵל אֶת אֲשֶׁר הוֹרָה הַחֲתַם סוֹפֵר, וְנִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא יָדְעָה עַל הַתָּכְנִית, בִּבְכִיּוֹת מְרֻבּוֹת שֶׁעָלוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. תּוֹךְ שָׁעָה קַלָּה יָצְאָה הַכִּרְכָּרָה לְדַרְכָּהּ. כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה יָדְעוּ שֶׁהָרַב נוֹסֵעַ עִם הַגֵּר לָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם בְּוִינָה. וְהִנֵּה מַגִּיעָה הָעֲגָלָה אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל. הָרַב וְהַמּוֹהֵל מִתְכּוֹנְנִים בְּסִלּוּדִין לְהַפִּיל אֶת עַצְמָם אֶל הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְלִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם עֲבוּר בְּנֵי הַקְּהִלָּה. וּבְעוֹד הֵם עוֹשִׂים אֶת הַהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וּמִתְעַתְּדִים לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמָם לַמַּיִם, עוֹבֵר לְפֶתַע בַּמָּקוֹם יְהוּדִי וְשׁוֹאֵל אוֹתָם בִּצְעָקָה: 'מָה אַתֶּם הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת' - - - הַיְּהוּדִי אָחַז בַּסּוּסִים וְעָמַד נֶגְדָּם וְלֹא נָתַן לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה. הָרַב וְהַמּוֹהֵל הֻפְתְּעוּ מֵהִמָּצְאוֹ שֶׁל אָדָם בְּמָקוֹם מְבוֹדָד זֶה, וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה. שָׁמַע הַיְּהוּדִי, וְאָז לְפֶתַע קָרָא וְאָמַר: 'מָה?! עַל דָּבָר כָּזֶה אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לָמוּת?! הֲרֵי יֵשׁ לִי בְּתַרְמִילִי תְּרוּפָה שֶׁבָּהּ נִתָּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לְרַפֵּא כָּל זִהוּם שֶׁחָל לְאַחַר הַבְּרִית'! הַיְּהוּדִי הַבִּלְתִּי מֻכָּר הוֹצִיא בַּקְבּוּק קָטָן, זִלֵּף כַּמָּה טִפּוֹת עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר נִכְּרָה הֲטָבָה בְּמַצָּבוֹ. בְּשִׂמְחָה רַבָּה חוֹזְרִים הָרַב וְהַמּוֹהֵל אֶל הַחֲתַם סוֹפֵר וּמְבַקְּשִׁים לְבַשֵּׂר לוֹ אֶת הַקּוֹרוֹת אִתָּם, וְשֶׁכָּל הָעִנְיָן בָּא לְבַסּוֹף עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. אֲבָל, עוֹד טֶרֶם הוֹצִיאוּ אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה מִפִּיהֶם, מְקַדֵּם אוֹתָם הַחֲתַם סוֹפֵר בְּפָנִים מְחֻיָּכוֹת וְאוֹמֵר: יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי שֶׁתַּחְזְרוּ, הֲרֵי שָׁלַחְתִּי לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם' - - - אֲבָל כְּדֵי שֶׁתִּזְכּוּ לְזֶה, הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ! לָכֵן הוֹרֵיתִי לָכֶם כְּפִי שֶׁהוֹרֵיתִי, שֶׁתִּסְּעוּ לַנָּהָר וְתַפִּילוּ אֶת עַצְמְכֶם לַמַּיִם. וְרַק לְאַחַר שֶׁהוֹכַחְתֶּם שֶׁהִנְּכֶם מִתְכַּוְּנִים לַעֲשׂוֹת כָּךְ, וּמוּכָנִים לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם עֲבוּר שְׁלוֹמָם שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה, הֱיִיתֶם זַכָּאִים לִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁבָּא וְהִצִּילְכֶם. לְמֵדִים אָנוּ מִסִּפּוּר זֶה עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה מְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲבוּר כְּלָל יִשְׂרָאֵל. מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת מְנִיבָה רֶוַח וְהַצָּלָה. נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לִמְסֹר נֶפֶשׁ לְמַעַן הַכְּלָל לְמַעַן הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וְנִזְכֶּה לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)