Otzarot-Article

"וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (לב-ז) בְּסַעֲרַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. הַצָּבָא הַגֶּרְמָנִי הִתְקַדֵּם כַּסּוּפָה, שָׁטַף אֶת פּוֹלִין וְהִמְשִׁיךְ לְתוֹכְכֵי רוּסְיָה. הַחֲזִית הָרוּסִית קָרְבָה, הַדְּרָכִים מָלְאוּ פְּלִיטִים, עֲיָרוֹת נָשַׁמּוּ מִיּוֹשְׁבֵיהֶן. וּבְרַאדִין, מְבוּכָה.

הַלִּמּוּדִים בַּיְשִׁיבָה הִתְקַיְּמוּ כָּרָגִיל, מְאוֹת הַתַּלְמִידִים שָׁקְדוּ עַל תַּלְמוּדָם בְּהַקְדִּישָׁם אֶת זְכוּת הַלִּמּוּד לְרִבְבוֹת הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים בַּחֲזִית וְלַהֲמוֹנֵי הַפְּלִיטִים הַגּוֹלִים, חַסְרֵי כֹּל. אֲבָל הָאוֹיֵב שָׁעַט קָדִימָה, בְּעוֹד יָמִים סְפוּרִים עֲתִידָה הָיְתָה רַאדִין לִהְיוֹת בְּקַו הַחֲזִית. תַּחַת הַהַפְגָּזוֹת, הַהַתְקָפוֹת וּמִתְקְפוֹת הַנֶּגֶד. שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת אֵינָם אוֹהֲבֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹהֲדֵי יְהוּדִים. מִי יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הָאַחֲרָיוּת לִשְׁלוֹמָם שֶׁל מְאוֹת הַבַּחוּרִים. וּמִצַּד שֵׁנִי, מָה הַחֲלוּפָה: לִבְרֹחַ, לְהִמָּלֵט לִפְנִים הַמְּדִינָה, לְהִצְטָרֵף לְרִבְבוֹת הַפְּלִיטִים? וְהֵיכָן יְשֻׁכְּנוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, הֵיכָן יִלְמְדוּ. וּמַה יֹּאכְלוּ, בְּמַה יִּתְכַּלְכְּלוּ. הַיְשִׁיבָה, בִּמְקוֹמָהּ, יֵשׁ לָהּ סַפָּקֵי מָזוֹן וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהַשָּׂגַת הַלְוָאוֹת. אַךְ בַּנֵּכָר, וְעוֹד בְּעֵת מִלְחָמָה, כְּשֶׁהַמְּחִירִים מַאֲמִירִים וְהַפְּרוּטָה אֵינָהּ מְצוּיָה, מֵהֵיכָן תִּתְקַיֵּם.

לֹא קַלָּה הָיְתָה הַהִתְלַבְּטוּת. כְּבֵדָה הָיְתָה הָאַחֲרָיוּת. הִתְלַבֵּט מְיַסֵּד הַיְשִׁיבָה וּנְשִׂיאָהּ, רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל, וְהִתְלַבֵּט רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, חֲתָנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי לֵוִינְסוֹן זָצָ"ל. אֲבָל לֹא הָיָה פְּנַאי לְהִתְלַבְּטוּת מְמֻשֶּׁכֶת, רַעֲמֵי הַתּוֹתָחִים כְּבָר נִשְׁמְעוּ בַּמֶּרְחָק, כְּבָר נִרְאוּ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הַמִּתְאַבְּכוֹת בְּקַו הַחֲזִית. נִכְנְסָה מִשְׁלַחַת מִטַּעַם בְּנֵי הַיְשִׁיבָה וּפָנְתָה לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: הַבַּחוּרִים מֻטְרָדִים. מְבַקְּשִׁים לָדַעַת מָה הַהַחְלָטָה. אִם נִשְׁאָרִים, צְרִיכִים הֵם לְהַחְבִּיא חֶפְצֵי עֵרֶךְ מִפְּנֵי הַבּוֹזְזִים. אִם בּוֹרְחִים, חַיָּבִים לֶאֱרֹז בְּגָדִים וּסְפָרִים...

הָמָה לֵב רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֶל תַּלְמִידָיו כְּבָנָיו, וְאָמַר: "אַתֶּם מֻטְרָדִים, אֲנִי מֻטְרָד, וְאַף רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים כֵּן. מַה נַּעֲשֶׂה? הָבָה נִשְׁאַל אֶת פִּי הַבּוֹרֵא, נַטִּיל אֶת גּוֹרָל הַגְּרָ"א. הָבוּ לִי תַּנַּ"ךְ."

גּוֹרַל הַגְּרָ"א נַעֲשֶׂה בְּמִקְרִים נְדִירִים, עַל פִּי מָסֹרֶת בְּעַל פֶּה הָעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, וּמַצְרִיכָה קְדֻשָּׁה וְטֹהַר. בְּסִלּוּדִין נָשָׂא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה תְּפִלָּה שֶׁהַבּוֹרֵא יַנְחֵהוּ בְּמַעֲשָׂיו. פָּתַח אֶת הַתַּנַּ"ךְ, וְהִנֵּה הַהוֹרָאָה לְפָנָיו. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁחָשַׁשׁ יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת".

כַּמָּה מְאִירָה הָעֵצָה: לְמַחֲצִית מִמִּסְפַּר הַתַּלְמִידִים קַל יִהְיֶה יוֹתֵר לַעֲבֹר כָּאן אֶת מוֹרְאוֹת הַמִּלְחָמָה. וְלַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת יִהְיֶה קַל יוֹתֵר לְהִסְתַּדֵּר בַּגָּלוּת, כִּפְלִיטִים. הָיְתָה זוֹ הוֹרָאָה מִן הַשָּׁמַיִם, אַךְ וַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ דָּבָר מִבְּלִי לְקַבֵּל הַסְכָּמַת מוֹרָם וּמְאוֹרָם, הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל. "אֲנִי הוֹלֵךְ לְרַבֵּנוּ, לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ", אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. בְּנֵי הַמִּשְׁלַחַת בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִצְטָרֵף, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה.

הֶחָפֵץ חַיִּים נָשָׂא עֵינָיו מִסִּפְרוֹ, וְרָאָה אֶת הַבָּאִים. עֵינָיו אוֹרוּ: "וַדַּאי הִגַּעְתֶּם בְּעִנְיַן הַהַחְלָטָה אוֹדוֹת הֶעָתִיד", פָּתַח, "גַּם אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת רַעֲמֵי הַתּוֹתָחִים". וְהִמְשִׁיךְ: גְּדוֹלָה הַהִתְלַבְּטוּת, רַבָּה הָאַחֲרָיוּת. וְהַצְּדָדִים שְׁקוּלִים, לְכָאן וּלְכָאן. וְחָשַׁבְתִּי, שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם לְהַטִּיל גּוֹרָל הַגְּרָ"א. אַךְ כְּשֶׁעִיַּנְתִּי בַּדָּבָר, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: לָמָּה לְהַטִּיל גּוֹרָל, אִם לְמַעֲשֶׂה יֵשׁ פָּסוּק מְפֹרָשׁ. הֲלֹא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ נֶאֱמַר: 'וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ'..."

בַּסֵּפֶר "רוּחַ חַיִּים" (אָבוֹת ו-ט) נֶאֱמַר: כָּל סָפֵק שֶׁנּוֹלָד לָאָדָם אֵיךְ יִתְנַהֵג, הַכֹּל יִמְצָא בַּתּוֹרָה. וְאִם עַל פִּיהָ יִנְהַג, לֹא יִכָּשֵׁל". וְכָךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יב-יב) "אִם בִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל עֵצָה - מִן הַתּוֹרָה הֱוֵי נוֹטֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה - וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ" (תְּהִלִּים קיט-טו).

זוֹ אַחַת הַמַּטָּרוֹת שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה. שֶׁנֵּדַע לְיַשֵּׁר אָרְחוֹתֵינוּ לְפִיהָ, שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ מוֹרֵה דֶּרֶךְ נֶאֱמָן. אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה, זוֹ הַחוֹבָה לִפְנוֹת לִגְדוֹל הַדּוֹר וּלְצַיֵּת לָדַעַת תּוֹרָה. מִשּׁוּם שֶׁגָּדוּשׁ הוּא וְסָפוּג בְּהַכְוָנַת הַתּוֹרָה וַעֲצוֹתֶיהָ, לְקָחֶיהָ וְהַדְרָכוֹתֶיהָ, עַד שֶׁהָיָה לְסֵפֶר תּוֹרָה חַי. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת כב:) כַּמָּה טִפְּשִׁים אֵלּוּ הָעוֹמְדִים מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה וְאֵינָם עוֹמְדִים מִפְּנֵי אָדָם גָּדוֹל.

לֹא פְּסָקָיו בִּלְבַד תּוֹרָה הֵם, אַף עֲצוֹתָיו וְהַדְרָכוֹתָיו מִן הַתּוֹרָה שְׁאוּבוֹת, הַשְׁקָפָתוֹ וְהַדְרָכָתוֹ דַּעַת תּוֹרָה צְרוּפָה, שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ח) "כָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וילך תשע"ז
	פְּעֻלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִמֵּילָא
	"וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (לב-ז) בְּסַעֲרַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. הַצָּבָא הַגֶּרְמָנִי הִתְקַדֵּם כַּסּוּפָה, שָׁטַף אֶת פּוֹלִין וְהִמְשִׁיךְ לְתוֹכְכֵי רוּסְיָה. הַחֲזִית הָרוּסִית קָרְבָה, הַדְּרָכִים מָלְאוּ פְּלִיטִים, עֲיָרוֹת נָשַׁמּוּ מִיּוֹשְׁבֵיהֶן. וּבְרַאדִין, מְבוּכָה. הַלִּמּוּדִים בַּיְשִׁיבָה הִתְקַיְּמוּ כָּרָגִיל, מְאוֹת הַתַּלְמִידִים שָׁקְדוּ עַל תַּלְמוּדָם בְּהַקְדִּישָׁם אֶת זְכוּת הַלִּמּוּד לְרִבְבוֹת הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים בַּחֲזִית וְלַהֲמוֹנֵי הַפְּלִיטִים הַגּוֹלִים, חַסְרֵי כֹּל. אֲבָל הָאוֹיֵב שָׁעַט קָדִימָה, בְּעוֹד יָמִים סְפוּרִים עֲתִידָה הָיְתָה רַאדִין לִהְיוֹת בְּקַו הַחֲזִית. תַּחַת הַהַפְגָּזוֹת, הַהַתְקָפוֹת וּמִתְקְפוֹת הַנֶּגֶד. שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת אֵינָם אוֹהֲבֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹהֲדֵי יְהוּדִים. מִי יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הָאַחֲרָיוּת לִשְׁלוֹמָם שֶׁל מְאוֹת הַבַּחוּרִים. וּמִצַּד שֵׁנִי, מָה הַחֲלוּפָה: לִבְרֹחַ, לְהִמָּלֵט לִפְנִים הַמְּדִינָה, לְהִצְטָרֵף לְרִבְבוֹת הַפְּלִיטִים? וְהֵיכָן יְשֻׁכְּנוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, הֵיכָן יִלְמְדוּ. וּמַה יֹּאכְלוּ, בְּמַה יִּתְכַּלְכְּלוּ. הַיְשִׁיבָה, בִּמְקוֹמָהּ, יֵשׁ לָהּ סַפָּקֵי מָזוֹן וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהַשָּׂגַת הַלְוָאוֹת. אַךְ בַּנֵּכָר, וְעוֹד בְּעֵת מִלְחָמָה, כְּשֶׁהַמְּחִירִים מַאֲמִירִים וְהַפְּרוּטָה אֵינָהּ מְצוּיָה, מֵהֵיכָן תִּתְקַיֵּם. לֹא קַלָּה הָיְתָה הַהִתְלַבְּטוּת. כְּבֵדָה הָיְתָה הָאַחֲרָיוּת. הִתְלַבֵּט מְיַסֵּד הַיְשִׁיבָה וּנְשִׂיאָהּ, רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל, וְהִתְלַבֵּט רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, חֲתָנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי לֵוִינְסוֹן זָצָ"ל. אֲבָל לֹא הָיָה פְּנַאי לְהִתְלַבְּטוּת מְמֻשֶּׁכֶת, רַעֲמֵי הַתּוֹתָחִים כְּבָר נִשְׁמְעוּ בַּמֶּרְחָק, כְּבָר נִרְאוּ תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן הַמִּתְאַבְּכוֹת בְּקַו הַחֲזִית. נִכְנְסָה מִשְׁלַחַת מִטַּעַם בְּנֵי הַיְשִׁיבָה וּפָנְתָה לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: הַבַּחוּרִים מֻטְרָדִים. מְבַקְּשִׁים לָדַעַת מָה הַהַחְלָטָה. אִם נִשְׁאָרִים, צְרִיכִים הֵם לְהַחְבִּיא חֶפְצֵי עֵרֶךְ מִפְּנֵי הַבּוֹזְזִים. אִם בּוֹרְחִים, חַיָּבִים לֶאֱרֹז בְּגָדִים וּסְפָרִים... הָמָה לֵב רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֶל תַּלְמִידָיו כְּבָנָיו, וְאָמַר: "אַתֶּם מֻטְרָדִים, אֲנִי מֻטְרָד, וְאַף רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים כֵּן. מַה נַּעֲשֶׂה? הָבָה נִשְׁאַל אֶת פִּי הַבּוֹרֵא, נַטִּיל אֶת גּוֹרָל הַגְּרָ"א. הָבוּ לִי תַּנַּ"ךְ." גּוֹרַל הַגְּרָ"א נַעֲשֶׂה בְּמִקְרִים נְדִירִים, עַל פִּי מָסֹרֶת בְּעַל פֶּה הָעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, וּמַצְרִיכָה קְדֻשָּׁה וְטֹהַר. בְּסִלּוּדִין נָשָׂא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה תְּפִלָּה שֶׁהַבּוֹרֵא יַנְחֵהוּ בְּמַעֲשָׂיו. פָּתַח אֶת הַתַּנַּ"ךְ, וְהִנֵּה הַהוֹרָאָה לְפָנָיו. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁחָשַׁשׁ יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". כַּמָּה מְאִירָה הָעֵצָה: לְמַחֲצִית מִמִּסְפַּר הַתַּלְמִידִים קַל יִהְיֶה יוֹתֵר לַעֲבֹר כָּאן אֶת מוֹרְאוֹת הַמִּלְחָמָה. וְלַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת יִהְיֶה קַל יוֹתֵר לְהִסְתַּדֵּר בַּגָּלוּת, כִּפְלִיטִים. הָיְתָה זוֹ הוֹרָאָה מִן הַשָּׁמַיִם, אַךְ וַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ דָּבָר מִבְּלִי לְקַבֵּל הַסְכָּמַת מוֹרָם וּמְאוֹרָם, הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל. "אֲנִי הוֹלֵךְ לְרַבֵּנוּ, לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ", אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. בְּנֵי הַמִּשְׁלַחַת בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִצְטָרֵף, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה. הֶחָפֵץ חַיִּים נָשָׂא עֵינָיו מִסִּפְרוֹ, וְרָאָה אֶת הַבָּאִים. עֵינָיו אוֹרוּ: "וַדַּאי הִגַּעְתֶּם בְּעִנְיַן הַהַחְלָטָה אוֹדוֹת הֶעָתִיד", פָּתַח, "גַּם אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת רַעֲמֵי הַתּוֹתָחִים". וְהִמְשִׁיךְ: גְּדוֹלָה הַהִתְלַבְּטוּת, רַבָּה הָאַחֲרָיוּת. וְהַצְּדָדִים שְׁקוּלִים, לְכָאן וּלְכָאן. וְחָשַׁבְתִּי, שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם לְהַטִּיל גּוֹרָל הַגְּרָ"א. אַךְ כְּשֶׁעִיַּנְתִּי בַּדָּבָר, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: לָמָּה לְהַטִּיל גּוֹרָל, אִם לְמַעֲשֶׂה יֵשׁ פָּסוּק מְפֹרָשׁ. הֲלֹא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ נֶאֱמַר: 'וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ'..." בַּסֵּפֶר "רוּחַ חַיִּים" (אָבוֹת ו-ט) נֶאֱמַר: כָּל סָפֵק שֶׁנּוֹלָד לָאָדָם אֵיךְ יִתְנַהֵג, הַכֹּל יִמְצָא בַּתּוֹרָה. וְאִם עַל פִּיהָ יִנְהַג, לֹא יִכָּשֵׁל". וְכָךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יב-יב) "אִם בִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל עֵצָה - מִן הַתּוֹרָה הֱוֵי נוֹטֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה - וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ" (תְּהִלִּים קיט-טו). זוֹ אַחַת הַמַּטָּרוֹת שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה. שֶׁנֵּדַע לְיַשֵּׁר אָרְחוֹתֵינוּ לְפִיהָ, שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ מוֹרֵה דֶּרֶךְ נֶאֱמָן. אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה, זוֹ הַחוֹבָה לִפְנוֹת לִגְדוֹל הַדּוֹר וּלְצַיֵּת לָדַעַת תּוֹרָה. מִשּׁוּם שֶׁגָּדוּשׁ הוּא וְסָפוּג בְּהַכְוָנַת הַתּוֹרָה וַעֲצוֹתֶיהָ, לְקָחֶיהָ וְהַדְרָכוֹתֶיהָ, עַד שֶׁהָיָה לְסֵפֶר תּוֹרָה חַי. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת כב:) כַּמָּה טִפְּשִׁים אֵלּוּ הָעוֹמְדִים מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה וְאֵינָם עוֹמְדִים מִפְּנֵי אָדָם גָּדוֹל. לֹא פְּסָקָיו בִּלְבַד תּוֹרָה הֵם, אַף עֲצוֹתָיו וְהַדְרָכוֹתָיו מִן הַתּוֹרָה שְׁאוּבוֹת, הַשְׁקָפָתוֹ וְהַדְרָכָתוֹ דַּעַת תּוֹרָה צְרוּפָה, שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ח) "כָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)