Otzarot-Article

"אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (יג-ה) עִוֵּר הָיָה הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל. זְמַן רַב הָלְכָה רְאִיָּתוֹ וְהִדַּרְדְּרָה. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ בֶּן עֲלִיָּה, שֶׁעָסַק לְמִחְיָתוֹ בְּתִוּוּךְ סְחוֹרוֹת בְּדַנְצִיג, עִיר הַמִּסְחָר. דָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים, וְלֹא הֶעֱלוּ לוֹ אֲרוּכָה. הִתְפַּלֵּל, וְנָשָׂא סִבְלוֹ בְּדוּמִיָּה.

יוֹם אֶחָד בָּא יְהוּדִי לְהִוָּעֵץ בּוֹ. הִפְנוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. סִפֵּר שֶׁסּוֹבֵל הוּא מִכְּאֵב עֵינַיִם נוֹרָא. רוֹפֵא עִירוֹ הֵרִים יָדַיִם, נוֹאַשׁ מֵרְפוּאָתוֹ. נִסָּה בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וְגַם שָׁם הִתְאַכְזֵב. הָלַךְ לַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, וְהֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ. הִגִּיעַ לְדַנְצִיג, לְבַקֵּשׁ מָזוֹר לְחָלְיוֹ. חָקַר וְדָרַשׁ, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ כָּאן סוֹחֵר הַסּוֹבֵל מִמַּחֲלַת עֵינַיִם וְדוֹרֵשׁ בָּרוֹפְאִים, מַכִּיר אֶת כֻּלָּם וְיוּכַל לְעָזְרוֹ.

שָׂמַח רַבִּי בּוּנִים לִתְרֹם מִנִּסְיוֹנוֹ, וְהִפְנָה אוֹתוֹ לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים.

לֹא עָבַר זְמַן רַב, וְהַיְּהוּדִי חָזַר. סִפֵּר שֶׁהָיָה אֵצֶל כֻּלָּם, וְאִכְזְבוּהוּ. מַצָּבוֹ הוֹלֵךְ וָרַע. אֲבָל שָׁמוֹעַ שָׁמַע שֶׁבְּאַחַת מִסִּמְטְאוֹת שְׁכוּנוֹת הַמְּצוּקָה מִתְגּוֹרֵר קוֹסֵם צוֹעֲנִי, לוֹחֵשׁ לְחָשִׁים וּפוֹעֵל בִּקְסָמִים. וּמֵאַחַר שֶׁהָרוֹפְאִים אִכְזְבוּ, חָשַׁב לָלֶכֶת וּלְהֵעָזֵר בּוֹ. וְהוֹאִיל וְיוֹדֵעַ הוּא שֶׁגַּם רַבִּי בּוּנִים חָשׁ בְּעֵינָיו וְהָרוֹפְאִים לֹא הוֹעִילוּהוּ, וְהוֹאִיל וְחָשׁ הוּא הַכָּרַת הַטּוֹב עַל שֶׁהִנְחָהוּ לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים, מָצָא לְנָכוֹן לְהָשִׁיב טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה, וּלְהַצִּיעַ לוֹ שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הַקּוֹסֵם יַחְדָּו...

עֲנָהוּ רַבִּי בּוּנִים: מִן הַתּוֹרָה מְצֻוִּים אָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן בְּרִיאוּתֵנוּ. הִשְׁתַּדְּלוּת זוֹ כּוֹלֶלֶת הֲלִיכָה לָרוֹפְאִים, וּלְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים. אִלּוּ הָיִיתָ בָּא לוֹמַר לִי שֶׁהָרוֹפְאִים בְּדַנְצִיג לֹא מָצְאוּ לְךָ מָזוֹר, הָיִיתִי מַפְנֶה אוֹתְךָ לְרוֹפְאִים מֻמְחִים יוֹתֵר בְּקֶנִיגְסְבֶּרְג וּבְבֶרְלִין. כָּל זֶה, בְּמִסְגֶּרֶת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ, יַחַד עִם חוֹבַת הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהֵעָזֵר מִמָּרוֹם וּלְהִוָּשַׁע.

אֲבָל אִם נוֹאַשְׁתָּ מֵרְפוּאָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהֶחְלַטְתָּ לִפְנוֹת לַעֲרוּצִים רוּחָנִיִּים - מַה לְּךְ לָלֶכֶת וְלִגְרֹר גַּם אוֹתִי לְקוֹסְמִים, בּוֹא וְנִסַּע יַחְדָּו אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ! מַה לְּךָ אֵצֶל כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, אִם אֶפְשָׁר לְהֵעָזֵר, וְאֶפְשָׁר, בְּכֹחוֹת הַקְּדֻשָּׁה!

בְּפָרָשָׁתֵנוּ מוֹצְאִים אָנוּ אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לָלֶכֶת אַחַר נְבִיאֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שָׁוְא וְהֶבֶל, אֶלָּא "אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ", בַּעֲצַת נְבִיא אֱמֶת, פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ן, "וּמִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ נִדְרֹשׁ כָּל נֶעְלָם וְנִשְׁאַל כָּל עָתִיד!"

וְיֻבְהַר: אֵלּוּ הַ"מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא" (יוֹנָה ב-ט) וּמִתְיַמְּרִים בְּכֹחוֹת נִסְתָּרִים, מַפְתִּיעִים לְעִתִּים בִּידִיעַת דְּבָרִים נֶעֱלָמִים וְסוֹדוֹת כְּמוּסִים, וְאַף חוֹזִים עֲתִידוֹת בְּדַיְקָנוּת יַחֲסִית. כָּל זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר מְאוּמָה. לֹא עַל מַעֲלַת הָאָדָם וְלֹא עַל דַּרְגָּתוֹ הָרוּחָנִית. זֶה כִּשָּׁרוֹן מִכִּשְׁרוֹנוֹת הָאָדָם, כְּכִשְׁרוֹן הַפִּיּוּט אוֹ הַצִּיּוּר, תְּכוּנָה הַקְּרוּיָה בְּסִפְרֵי הַפִילוֹסוֹפְיָה "כהין" (הָרַמְבַּ"ן דְּבָרִים יג-ב). וְאִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ מִתְיַמֵּר לְנַבֵּא אֶת הֶעָתִיד בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת. "אֲבָל יִתְרוֹן כָּל אִישׁ מֵהֶם עַל חֲבֵרוֹ, בִּהְיוֹת שִׁקְרֵי אִישׁ אֶחָד פְּחוּתִים מִשִּׁקְרֵי זוּלָתוֹ" (הַקְדָּמַת הָרַמְבַּ"ם לְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת). רַק נְבוּאַת שָׁמַיִם אֱמֶת מֻחְלֶטֶת הִיא, עַד שֶׁאִם אֵין הַנְּבוּאָה מִתְגַּשֶּׁמֶת הוֹרְגִים אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר!

שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: מָה אִכְפַּת לִי אִם שׁוֹאֵב הַלָּה מִכֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה אוֹ מִכֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, אוֹ שֶׁסְּתָם בַּעַל כִּשָּׁרוֹן 'כהיני' הוּא. מָה אִכְפַּת לִי אִם קוֹלֵעַ הוּא אֶל הַמַּטָּרָה בְּמֵאָה אֲחוּזִים אוֹ בִּשְׁמוֹנִים בִּלְבַד. הִתְלַבְּטוּת לִי, מְחַפֵּשׂ אֲנִי מוֹצָא מִן הַסְּבַךְ, תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה מִכָּל מָקוֹם! טָעוּת בְּיָדוֹ, וְאֵיזוֹ טָעוּת! עָלָיו לִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל עַל הַכָּתוּב: "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'" (תְּהִלִּים צב-ט), לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה (יְרוּשַׁלְמִי, סוֹף בְּרָכוֹת). שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, וּזְקוּקִים אָנוּ לְעֶזְרַת שָׁמַיִם עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. וּמֵעַתָּה, אִם הָלַכְנוּ לְמִי שֶׁהַבּוֹרֵא רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ, אִם נוֹעַצְנוּ בְּדַעַת תּוֹרָה, בְּרַב מֻבְהָק, יִתְקַיֵּם בָּנוּ מַאֲמָרָם: "מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל" (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ח), וְנִזְכֶּה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּלְהַצְלָחָה בְּדַרְכֵּנוּ. אֲבָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ לִמְקוֹמוֹת מְפֻקְפָּקִים, כְּדֵי לְהֵעָזֵר בַּאֲנָשִׁים מְפֻקְפָּקִים, וּבִדְרָכִים מְפֻקְפָּקוֹת, מֵעִיר עָלָיו בָּזֶה חֲמַת הַבּוֹרֵא - וְכִי סָבוּר הוּא שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַצְלָחָה? הֵן גַּם אִם תִּהְיֶה הַצְלָחָה קִצְרַת טְוָח, תֵּהָפֵךְ לוֹ לְרוֹעֵץ. כִּי תָּמִיד יַד ה' עַל הָעֶלְיוֹנָה!

אֵין לְהִוָּעֵץ אֶלָּא בְּדַעַת תּוֹרָה. כִּי רַק מֵהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ נֶהֱנִים עֵצָה וְתוּשִׁיָּה (אָבוֹת ו-א) - "אִם בִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל עֵצָה, מִן הַתּוֹרָה הֱוֵי נוֹטְלוֹ!" (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יב-יב). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נצבים תשע"ו
	וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
	"אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (יג-ה) עִוֵּר הָיָה הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל. זְמַן רַב הָלְכָה רְאִיָּתוֹ וְהִדַּרְדְּרָה. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ בֶּן עֲלִיָּה, שֶׁעָסַק לְמִחְיָתוֹ בְּתִוּוּךְ סְחוֹרוֹת בְּדַנְצִיג, עִיר הַמִּסְחָר. דָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים, וְלֹא הֶעֱלוּ לוֹ אֲרוּכָה. הִתְפַּלֵּל, וְנָשָׂא סִבְלוֹ בְּדוּמִיָּה. יוֹם אֶחָד בָּא יְהוּדִי לְהִוָּעֵץ בּוֹ. הִפְנוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. סִפֵּר שֶׁסּוֹבֵל הוּא מִכְּאֵב עֵינַיִם נוֹרָא. רוֹפֵא עִירוֹ הֵרִים יָדַיִם, נוֹאַשׁ מֵרְפוּאָתוֹ. נִסָּה בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וְגַם שָׁם הִתְאַכְזֵב. הָלַךְ לַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, וְהֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ. הִגִּיעַ לְדַנְצִיג, לְבַקֵּשׁ מָזוֹר לְחָלְיוֹ. חָקַר וְדָרַשׁ, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ כָּאן סוֹחֵר הַסּוֹבֵל מִמַּחֲלַת עֵינַיִם וְדוֹרֵשׁ בָּרוֹפְאִים, מַכִּיר אֶת כֻּלָּם וְיוּכַל לְעָזְרוֹ. שָׂמַח רַבִּי בּוּנִים לִתְרֹם מִנִּסְיוֹנוֹ, וְהִפְנָה אוֹתוֹ לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים. לֹא עָבַר זְמַן רַב, וְהַיְּהוּדִי חָזַר. סִפֵּר שֶׁהָיָה אֵצֶל כֻּלָּם, וְאִכְזְבוּהוּ. מַצָּבוֹ הוֹלֵךְ וָרַע. אֲבָל שָׁמוֹעַ שָׁמַע שֶׁבְּאַחַת מִסִּמְטְאוֹת שְׁכוּנוֹת הַמְּצוּקָה מִתְגּוֹרֵר קוֹסֵם צוֹעֲנִי, לוֹחֵשׁ לְחָשִׁים וּפוֹעֵל בִּקְסָמִים. וּמֵאַחַר שֶׁהָרוֹפְאִים אִכְזְבוּ, חָשַׁב לָלֶכֶת וּלְהֵעָזֵר בּוֹ. וְהוֹאִיל וְיוֹדֵעַ הוּא שֶׁגַּם רַבִּי בּוּנִים חָשׁ בְּעֵינָיו וְהָרוֹפְאִים לֹא הוֹעִילוּהוּ, וְהוֹאִיל וְחָשׁ הוּא הַכָּרַת הַטּוֹב עַל שֶׁהִנְחָהוּ לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים, מָצָא לְנָכוֹן לְהָשִׁיב טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה, וּלְהַצִּיעַ לוֹ שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הַקּוֹסֵם יַחְדָּו... עֲנָהוּ רַבִּי בּוּנִים: מִן הַתּוֹרָה מְצֻוִּים אָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן בְּרִיאוּתֵנוּ. הִשְׁתַּדְּלוּת זוֹ כּוֹלֶלֶת הֲלִיכָה לָרוֹפְאִים, וּלְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים. אִלּוּ הָיִיתָ בָּא לוֹמַר לִי שֶׁהָרוֹפְאִים בְּדַנְצִיג לֹא מָצְאוּ לְךָ מָזוֹר, הָיִיתִי מַפְנֶה אוֹתְךָ לְרוֹפְאִים מֻמְחִים יוֹתֵר בְּקֶנִיגְסְבֶּרְג וּבְבֶרְלִין. כָּל זֶה, בְּמִסְגֶּרֶת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ, יַחַד עִם חוֹבַת הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהֵעָזֵר מִמָּרוֹם וּלְהִוָּשַׁע. אֲבָל אִם נוֹאַשְׁתָּ מֵרְפוּאָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהֶחְלַטְתָּ לִפְנוֹת לַעֲרוּצִים רוּחָנִיִּים - מַה לְּךְ לָלֶכֶת וְלִגְרֹר גַּם אוֹתִי לְקוֹסְמִים, בּוֹא וְנִסַּע יַחְדָּו אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ! מַה לְּךָ אֵצֶל כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, אִם אֶפְשָׁר לְהֵעָזֵר, וְאֶפְשָׁר, בְּכֹחוֹת הַקְּדֻשָּׁה! בְּפָרָשָׁתֵנוּ מוֹצְאִים אָנוּ אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לָלֶכֶת אַחַר נְבִיאֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שָׁוְא וְהֶבֶל, אֶלָּא "אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ", בַּעֲצַת נְבִיא אֱמֶת, פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ן, "וּמִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ נִדְרֹשׁ כָּל נֶעְלָם וְנִשְׁאַל כָּל עָתִיד!" וְיֻבְהַר: אֵלּוּ הַ"מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא" (יוֹנָה ב-ט) וּמִתְיַמְּרִים בְּכֹחוֹת נִסְתָּרִים, מַפְתִּיעִים לְעִתִּים בִּידִיעַת דְּבָרִים נֶעֱלָמִים וְסוֹדוֹת כְּמוּסִים, וְאַף חוֹזִים עֲתִידוֹת בְּדַיְקָנוּת יַחֲסִית. כָּל זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר מְאוּמָה. לֹא עַל מַעֲלַת הָאָדָם וְלֹא עַל דַּרְגָּתוֹ הָרוּחָנִית. זֶה כִּשָּׁרוֹן מִכִּשְׁרוֹנוֹת הָאָדָם, כְּכִשְׁרוֹן הַפִּיּוּט אוֹ הַצִּיּוּר, תְּכוּנָה הַקְּרוּיָה בְּסִפְרֵי הַפִילוֹסוֹפְיָה "כהין" (הָרַמְבַּ"ן דְּבָרִים יג-ב). וְאִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ מִתְיַמֵּר לְנַבֵּא אֶת הֶעָתִיד בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת. "אֲבָל יִתְרוֹן כָּל אִישׁ מֵהֶם עַל חֲבֵרוֹ, בִּהְיוֹת שִׁקְרֵי אִישׁ אֶחָד פְּחוּתִים מִשִּׁקְרֵי זוּלָתוֹ" (הַקְדָּמַת הָרַמְבַּ"ם לְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת). רַק נְבוּאַת שָׁמַיִם אֱמֶת מֻחְלֶטֶת הִיא, עַד שֶׁאִם אֵין הַנְּבוּאָה מִתְגַּשֶּׁמֶת הוֹרְגִים אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר! שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: מָה אִכְפַּת לִי אִם שׁוֹאֵב הַלָּה מִכֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה אוֹ מִכֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, אוֹ שֶׁסְּתָם בַּעַל כִּשָּׁרוֹן 'כהיני' הוּא. מָה אִכְפַּת לִי אִם קוֹלֵעַ הוּא אֶל הַמַּטָּרָה בְּמֵאָה אֲחוּזִים אוֹ בִּשְׁמוֹנִים בִּלְבַד. הִתְלַבְּטוּת לִי, מְחַפֵּשׂ אֲנִי מוֹצָא מִן הַסְּבַךְ, תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה מִכָּל מָקוֹם! טָעוּת בְּיָדוֹ, וְאֵיזוֹ טָעוּת! עָלָיו לִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל עַל הַכָּתוּב: "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'" (תְּהִלִּים צב-ט), לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה (יְרוּשַׁלְמִי, סוֹף בְּרָכוֹת). שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, וּזְקוּקִים אָנוּ לְעֶזְרַת שָׁמַיִם עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. וּמֵעַתָּה, אִם הָלַכְנוּ לְמִי שֶׁהַבּוֹרֵא רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ, אִם נוֹעַצְנוּ בְּדַעַת תּוֹרָה, בְּרַב מֻבְהָק, יִתְקַיֵּם בָּנוּ מַאֲמָרָם: "מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל" (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ח), וְנִזְכֶּה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּלְהַצְלָחָה בְּדַרְכֵּנוּ. אֲבָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ לִמְקוֹמוֹת מְפֻקְפָּקִים, כְּדֵי לְהֵעָזֵר בַּאֲנָשִׁים מְפֻקְפָּקִים, וּבִדְרָכִים מְפֻקְפָּקוֹת, מֵעִיר עָלָיו בָּזֶה חֲמַת הַבּוֹרֵא - וְכִי סָבוּר הוּא שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַצְלָחָה? הֵן גַּם אִם תִּהְיֶה הַצְלָחָה קִצְרַת טְוָח, תֵּהָפֵךְ לוֹ לְרוֹעֵץ. כִּי תָּמִיד יַד ה' עַל הָעֶלְיוֹנָה! אֵין לְהִוָּעֵץ אֶלָּא בְּדַעַת תּוֹרָה. כִּי רַק מֵהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ נֶהֱנִים עֵצָה וְתוּשִׁיָּה (אָבוֹת ו-א) - "אִם בִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל עֵצָה, מִן הַתּוֹרָה הֱוֵי נוֹטְלוֹ!" (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יב-יב). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)