Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ז-יב) הַכְּתִיב בַּתּוֹרָה, הוּא כְּתִיב חָסֵר: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". וּפֵרְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג-קיג): אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת הַמִּצְווֹת - כִּי אָז "וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם", כְּאִלּוּ יְצַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֶת עַצְמְכֶם. מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת וּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה, אָדָם מְעַצֵּב אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ, מְעַדֵּן אֶת מִדּוֹתָיו, וּמַמָּשׁ "עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ".

מַעֲשֶׂה מֻפְלָא, וְלֶקַח מְאַלֵּף בְּצִדּוֹ, שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב בִּנְיָמִין זְאֵב חֶשִׁין זָצָ"ל. בַּחֲצַר בֵּיתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם גָּדַל עֵץ רִמּוֹנִים גָּדוֹל, פּוֹרֶה בִּמְיֻחָד, שֶׁבְּכָל עוֹנַת פְּרִיחָה מוֹצִיא מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל פְּרָחִים, כְּשֶׁמִּכָּל פֶּרַח יוֹצֵא פְּרִי רִמּוֹן עֲסִיסִי וְטָעִים.

בְּאֶחָד מִימֵי הָאָבִיב נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה, שֶׁהֵעִיפָה כַּמָּה עֶשְׂרוֹת פְּרָחִים. לֹא חָלְפוּ דַּקּוֹת מִסְפָּר, וְהִנֵּה נוֹשֶׁבֶת רוּחַ חֲזָקָה יוֹתֵר, וְעוֹד עֶשְׂרוֹת פְּרָחִים נֶאֱלָצִים לְהִפָּרֵד מֵהָעֵץ. כָּךְ, בְּכַמָּה שְׁלַבִּים, הוּעֲפוּ כִּמְעַט כָּל הַפְּרָחִים, 'וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר כַּמָּה פְּרָחִים וְרִמּוֹנִים שָׂרְדוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עַל הָעֵץ', אָמַר הָרַב חֶשִׁין, וְהוֹסִיף: 'אֵיזֶה פֶּרַח זָכָה לִשְׂרֹד, וּלְהוֹצִיא פְּרִי? - זֶה שֶׁהָיָה קָשׁוּר חָזָק חָזָק אֶל הָעֵץ. רַק הוּא הֶחְזִיק מַעֲמָד, וְשָׂרַד אֶת כָּל הָרוּחוֹת'!

וְכָךְ יִהְיֶה גַּם בִּזְמַן עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא. רוּחוֹת חֲזָקוֹת תְּנַשֵּׁבְנָה לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם עַל פְּנֵי תֵּבֵל, וְתִהְיֶינָה אֵלֶּה רוּחוֹת שֶׁל כְּפִירָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת. הָרוּחוֹת הַלָּלוּ תַּסְעֵרְנָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְתַפֵּלְנָה אַחֲרֵיהֶן חֲלָלִים רַבִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַסְּעָרָה. מִי יִזְכֶּה לַעֲמֹד אֵיתָן וּלְהִתְיַצֵּב בְּעֹז כְּנֶגֶד כָּל הָרוּחוֹת, וְלִרְאוֹת אֶת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? - מִי שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר בְּטַבּוּרוֹ אֶל עֵץ הַחַיִּים, אֶל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

תְּכוּנָה זוֹ שֶׁל עֲמִידָה אֵיתָנָה בְּכָל הַמַּצָּבִים, אִפְיְנָה אֶת כָּל בְּנֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁהָיוּ עֲבָדִים נֶאֱמָנִים לְבוֹרְאָם. כָּךְ לְמָשָׁל שָׁמַעְנוּ עַל אָבִיו שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה בְּהַעֲמָסַת לְבֵנִים עַל גַּבּוֹ.

כַּיּוֹם, כַּאֲשֶׁר קַבְּלָן מֵקִים בִּנְיָן, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַלְּבֵנִים אֶל הַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת בְּאֶמְצָעוּת מְנוֹפִים מְשֻׁכְלָלִים, אֲבָל לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים שִׁמֵּשׁ גַּבָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים כְּמָנוֹף, וְתַפְקִידָם שֶׁל פּוֹעֲלִים אֵלֶּה הָיָה לְהַעֲמִיס אֶת הַלְּבֵנִים עַל הַגַּב, וּלְהַעֲלוֹתָם לַקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת. וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּמֶשֶׁךְ 10 שְׁעוֹת עֲבוֹדָה רְצוּפוֹת, הָיָה אוֹתוֹ יְהוּדִי עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. מַעֲמִיס אֶת הַלְּבֵנִים עַל גַּבּוֹ הַשָּׁפוּף, וּמַעֲלֶה אוֹתָן מִקּוֹמָה לְקוֹמָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא מִלָּה שֶׁל תְּלוּנָה מִפִּיו.

אֲבָל לֹא זֶה עִקַּר הַסִּפּוּר. מִדֵּי יוֹם, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת, הִגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁכוּנָתוֹ, פָּתַח אֶת הַגְּמָרָא, וְלָמַד שְׁעָתַיִם תְּמִימוֹת!!!

שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם: אַחֲרֵי עֲבוֹדָה כָּל כָּךְ קָשָׁה, יוֹשֵׁב לוֹ יְהוּדִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלוֹמֵד גְּמָרָא. וְלֹא יוֹם אֶחָד וְלֹא יוֹמַיִם, בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתָיו, יוֹם אַחֲרֵי יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, תָּמִיד. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לוֹ, לִיהוּדִי זֶה, בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וְזָכָה שֶׁכָּל צֶאֱצָאָיו הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻפְלָגִים וִירֵאֵי הַשֵּׁם, מַרְבִּיצֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	כי תצא תשע"ו
	לִפְעָמִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ תָּבוֹא לִידֵי בִּטּוּי בְּתַקִּיפוּת
	"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ז-יב) הַכְּתִיב בַּתּוֹרָה, הוּא כְּתִיב חָסֵר: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". וּפֵרְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג-קיג): אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת הַמִּצְווֹת - כִּי אָז "וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם", כְּאִלּוּ יְצַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֶת עַצְמְכֶם. מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת וּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה, אָדָם מְעַצֵּב אֶת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ, מְעַדֵּן אֶת מִדּוֹתָיו, וּמַמָּשׁ "עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ". מַעֲשֶׂה מֻפְלָא, וְלֶקַח מְאַלֵּף בְּצִדּוֹ, שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב בִּנְיָמִין זְאֵב חֶשִׁין זָצָ"ל. בַּחֲצַר בֵּיתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם גָּדַל עֵץ רִמּוֹנִים גָּדוֹל, פּוֹרֶה בִּמְיֻחָד, שֶׁבְּכָל עוֹנַת פְּרִיחָה מוֹצִיא מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל פְּרָחִים, כְּשֶׁמִּכָּל פֶּרַח יוֹצֵא פְּרִי רִמּוֹן עֲסִיסִי וְטָעִים. בְּאֶחָד מִימֵי הָאָבִיב נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה, שֶׁהֵעִיפָה כַּמָּה עֶשְׂרוֹת פְּרָחִים. לֹא חָלְפוּ דַּקּוֹת מִסְפָּר, וְהִנֵּה נוֹשֶׁבֶת רוּחַ חֲזָקָה יוֹתֵר, וְעוֹד עֶשְׂרוֹת פְּרָחִים נֶאֱלָצִים לְהִפָּרֵד מֵהָעֵץ. כָּךְ, בְּכַמָּה שְׁלַבִּים, הוּעֲפוּ כִּמְעַט כָּל הַפְּרָחִים, 'וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר כַּמָּה פְּרָחִים וְרִמּוֹנִים שָׂרְדוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עַל הָעֵץ', אָמַר הָרַב חֶשִׁין, וְהוֹסִיף: 'אֵיזֶה פֶּרַח זָכָה לִשְׂרֹד, וּלְהוֹצִיא פְּרִי? - זֶה שֶׁהָיָה קָשׁוּר חָזָק חָזָק אֶל הָעֵץ. רַק הוּא הֶחְזִיק מַעֲמָד, וְשָׂרַד אֶת כָּל הָרוּחוֹת'! וְכָךְ יִהְיֶה גַּם בִּזְמַן עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא. רוּחוֹת חֲזָקוֹת תְּנַשֵּׁבְנָה לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם עַל פְּנֵי תֵּבֵל, וְתִהְיֶינָה אֵלֶּה רוּחוֹת שֶׁל כְּפִירָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת. הָרוּחוֹת הַלָּלוּ תַּסְעֵרְנָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְתַפֵּלְנָה אַחֲרֵיהֶן חֲלָלִים רַבִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַסְּעָרָה. מִי יִזְכֶּה לַעֲמֹד אֵיתָן וּלְהִתְיַצֵּב בְּעֹז כְּנֶגֶד כָּל הָרוּחוֹת, וְלִרְאוֹת אֶת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? - מִי שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר בְּטַבּוּרוֹ אֶל עֵץ הַחַיִּים, אֶל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. תְּכוּנָה זוֹ שֶׁל עֲמִידָה אֵיתָנָה בְּכָל הַמַּצָּבִים, אִפְיְנָה אֶת כָּל בְּנֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁהָיוּ עֲבָדִים נֶאֱמָנִים לְבוֹרְאָם. כָּךְ לְמָשָׁל שָׁמַעְנוּ עַל אָבִיו שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה בְּהַעֲמָסַת לְבֵנִים עַל גַּבּוֹ. כַּיּוֹם, כַּאֲשֶׁר קַבְּלָן מֵקִים בִּנְיָן, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַלְּבֵנִים אֶל הַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת בְּאֶמְצָעוּת מְנוֹפִים מְשֻׁכְלָלִים, אֲבָל לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים שִׁמֵּשׁ גַּבָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים כְּמָנוֹף, וְתַפְקִידָם שֶׁל פּוֹעֲלִים אֵלֶּה הָיָה לְהַעֲמִיס אֶת הַלְּבֵנִים עַל הַגַּב, וּלְהַעֲלוֹתָם לַקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת. וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּמֶשֶׁךְ 10 שְׁעוֹת עֲבוֹדָה רְצוּפוֹת, הָיָה אוֹתוֹ יְהוּדִי עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. מַעֲמִיס אֶת הַלְּבֵנִים עַל גַּבּוֹ הַשָּׁפוּף, וּמַעֲלֶה אוֹתָן מִקּוֹמָה לְקוֹמָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא מִלָּה שֶׁל תְּלוּנָה מִפִּיו. אֲבָל לֹא זֶה עִקַּר הַסִּפּוּר. מִדֵּי יוֹם, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת, הִגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁכוּנָתוֹ, פָּתַח אֶת הַגְּמָרָא, וְלָמַד שְׁעָתַיִם תְּמִימוֹת!!! שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם: אַחֲרֵי עֲבוֹדָה כָּל כָּךְ קָשָׁה, יוֹשֵׁב לוֹ יְהוּדִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלוֹמֵד גְּמָרָא. וְלֹא יוֹם אֶחָד וְלֹא יוֹמַיִם, בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתָיו, יוֹם אַחֲרֵי יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, תָּמִיד. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לוֹ, לִיהוּדִי זֶה, בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וְזָכָה שֶׁכָּל צֶאֱצָאָיו הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻפְלָגִים וִירֵאֵי הַשֵּׁם, מַרְבִּיצֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)