Otzarot-Article

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לֹג-א) לֹא יַעֲזֹר שׁוּם דָּבָר. צָרִיךְ לָקַחַת עַל עַצְמֵנוּ אַחֲרָיוּת בְּנוֹשֵׂא חִנּוּךְ הַיְלָדִים. גַּם אִם יִהְיֶה הָאַבָּא עָסוּק בָּעִסּוּקִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, מְחֻיָּב הוּא לְהַקְצוֹת מִזְּמַנּוֹ לִילָדָיו, לִיצֹר אִתָּם קֶשֶׁר חָמִים, וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר עַל לִבָּם.

יֵשׁ הַמַּסְבִּירִים בְּכָךְ אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל הַפָּסוּק: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שֶׁאָמְרוּ: "מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה, וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפְּאוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ כָּאן יָשַׁנּוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ", וְכוּ'.

וְלִכְאוֹרָה, הֲרֵי הַמָּשָׁל הָיָה מְקַבֵּל אֶת מְלֹא הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלּוֹ גַּם בְּאָב וּבֵן פְּשׁוּטִים, וְלֹא בִּבְנֵי מְלָכִים. לְשֵׁם מָה הֶעֱדִיפוּ חֲזַ"ל לְהַמְשִׁיל אֶת הָעִנְיָן לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה?

יֵשׁ הַמְפָרְשִׁים שֶׁחֲזַ"ל בָּאוּ לְהַדְגִּישׁ לָנוּ שֶׁגַּם אִם הִנְּךָ מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתְךָ גּוֹזֶלֶת מִמְּךָ אֶת כָּל שְׁעוֹתֶיךָ, הִנְּךָ חַיָּב לְהַקְדִּישׁ לְבִנְךָ אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב הַמַּגִּיעָה לוֹ, וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל דְּבָרִים פְּשׁוּטִים שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵין בָּהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת, כְּמוֹ הַעֲלָאַת זִכְרוֹנוֹת מֵהַמַּסָּע הַקּוֹדֵם, "כָּאן יָשַׁנּוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ", וְכוּ'.

כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְדַּמֵּן לָנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁהָיוּ לָהֶם יְלָדִים קְטַנִּים בַּבַּיִת, שֶׁפְּעָמִים יָצְאוּ אֶל הַקָּהָל הָרַב שֶׁהִמְתִּין לָהֶם בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה וְהוֹדִיעוּ "עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתֵנוּ כְּאַבָּא", וּפָסְקוּ מִלְּקַבֵּל קָהָל עַד שֶׁסִּיְּמוּ לִלְמֹד אֶת הַשִּׁעוּר הַקָּבוּעַ לָהֶם עִם בְּנָם.

יָבוֹא אַבְרֵךְ מַתְמִיד וְיֹאמַר, הֲרֵי אֲנִי עָסוּק כָּל הַיּוֹם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְכֵיצַד אֶתְפַּנֶּה מֵעִסּוּקַי הַתּוֹרָנִיִּים וְאַקְדִּישׁ זְמַן לִילָדַי? כִּתְשׁוּבָה נוּכַל לְסַפֵּר לוֹ עַל הָאַדְמוֹ"ר מִסְּקְוֵוירָא זָצָ"ל.

הָאַדְמוֹ"ר מִסְּקְוֵוירָא זָצָ"ל הִתְגּוֹרֵר בְּבּוּקַרֶסְט שֶׁבְּרוֹמַנְיָה. הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ אָז בָּרְחוֹב הָיוּ מְסֻכָּנוֹת לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. נָהַג הוּא לָשֶׁבֶת עִם בְּנוֹתָיו לְשַׂחֵק עִמָּהֶן, אָרַג אִתָּן בְּגָדִים וְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל חֲוָיוֹתֵיהֶן. הָעִקָּר שֶׁלֹּא תֵּרֵדְנָה לְמַטָּה, לָרְחוֹב. וּמִי גָּדוֹל לָנוּ מֵאוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר, שֶׁהֶעֱמִיד עֵדָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֲסִידִים בַּדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, וְנוֹדַע כְּצַדִּיק וּמַתְמִיד עָצוּם, וּבְכָל זֹאת מָצָא אֶת הַזְּמַן הַפָּנוּי לְהַקְדִּישׁ לִבְנוֹתָיו.

בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת פָּגַשְׁנוּ בְּאָב תַּלְמִיד חָכָם, הַיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַשַּׁ"ס מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. נוֹהֵג הָיָה לְהַקְדִּישׁ זְמַן רַב כְּדֵי לִבְחֹן אֶת בָּנָיו בְּ...מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. אַבָּא שֶׁכָּזֶה, הָעוֹמֵד בְּעַצְמוֹ בְּרֹאשׁ מוֹסָד תּוֹרָנִי גָּדוֹל, וּמִן הַסְּתָם יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה עִנְיָנִים לַעֲסֹק בָּהֶם, לָקַח עַל עַצְמוֹ אֶת הָאַחֲרָיוּת לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו שֶׁיִּתְרַגְּלוּ גַּם הֵם לְלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה.

וְכֵיצַד הִתְוַדַּעְנוּ לַסִּפּוּר? - פָּשׁוּט מְאֹד. רָאִינוּ אֶת הָאָב וּבְנוֹ יוֹשְׁבִים בְּלִי סְפָרִים וּמְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְלֹא יָדַעְנוּ פִּשְׁרוֹ שֶׁל דָּבָר. עַל מַה הֵם מְדַבְּרִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בְּלִי לֶאֱחֹז בְּסֵפֶר?

בֵּרוּר קָצָר הֶעֱלָה אֶת הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי - הֵם שִׁינֵנוּ בְּיַחַד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. וְהַאֲמִינוּ לָנוּ שֶׁאַבָּא כָּזֶה - אִם רַק הָיָה רוֹצֶה - הָיָה יָכוֹל לְאַמֵּץ לְעַצְמוֹ אֵינְסְפוֹר תֵּרוּצִים מַדּוּעַ לֹא לִלְמֹד עִם הַבֵּן. וְהַתֵּרוּצִים הָיוּ 'רוּחָנִיִּים' מֵאֵין כְּמוֹתָם.

הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מָרָן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמַן זָצָ"ל הָיָה קַנַּאי גָּדוֹל בְּכָל אָרְחוֹתָיו, וְהַנְהָגָתוֹ כְּשֶׁל שָׂרָף. אֲבָל כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁמִּנְהַג הַיְלָדִים בְּבֶּרָנוֹבִיץ' לְשַׂחֵק בְּ... קֻפְסְאוֹת גַּפְרוּרִים, יָדַע לְהִתְיַחֵס גַּם לְעִנְיָן זֶה בִּתְשׂוּמַת לֵב מְרֻבָּה, וְהָיָה מְרוֹקֵן בִּמְיֻחָד אֶת הַקֻּפְסָאוֹת וְנוֹתְנָן לַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁמִּשְׂחֲקֵיהֶם יִתְנַהֲלוּ בִּדְרָכִים כְּשֵׁרוֹת שֶׁרוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה מֵהֶן וְלֹא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת זָרִים.

רַבִּי אֶלְחָנָן הָיָה יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ. הוּא, בְּדַרְגָּתוֹ הָעֲצוּמָה, וּבְכֹחַ עִיּוּנוֹ הַמֻּפְלָג בַּתּוֹרָה וּכְמִי שֶׁאַחֲרָאִי עַל הִתְפַּתְּחוּתָם הָרוּחָנִית שֶׁל הֲמוֹנֵי הַתַּלְמִידִים בִּישִׁיבַת 'אֹהֶל תּוֹרָה' בְּבֶּרָנוֹבִיץ', הָיָה יָכוֹל לוֹמַר לְעַצְמוֹ שֶׁמִּשְׂחֲקֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים אֵינָם מֵעִנְיָנוֹ.

אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כָּךְ. עַל פִּי עֵדֻיּוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִשְּׂרִידֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁל בֶּרָנוֹבִיץ', הָיָה זֶה מְאַלֵּף בִּמְיֻחָד לִרְאוֹת אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהַגָּאוֹן הַנַּעֲרָץ 'מִתְעַסֵּק' בְּאִסּוּף קֻפְסְאוֹת הַגַּפְרוּרִים.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? - כְּדֵי לִיצֹר קֶשֶׁר טוֹב עִם הַיְלָדִים, וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֲנַחְנוּ אִתָּם, שֶׁהַלְּבָבוֹת שֶׁלָּהֶם מֻנָּחִים בְּלִבֵּנוּ, וְכָל רְצוֹנֵנוּ הוּא לִרְאוֹתָם גְּדֵלִים עַל בִּרְכֵּיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּמִתְעַשְּׁרִים בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה. לְשֵׁם כָּךְ צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁגַּם הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ קְרוֹבִים לְבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת...

וּמְעַנְיֵן שֶׁגַּם מָרָן הָרַב שַׁךְ זָצָ"ל הָיָה נוֹהֵג לֶאֱסֹף בּוּלִים מֵהַמִּכְתָּבִים הָרַבִּים שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, וּבָהֶם בּוּלִים יְקָרִים מֵחוּ"ל, וּמְחַלְּקָם בֵּין שְׁכֵנָיו, הַיְלָדִים... (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	שופטים תשע"ו
	הַבָּחוּר סָטַר לְרַבּוֹ עַל לֶחְיוֹ, וְחָזַר לִישֹׁן...
	"אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לֹג-א) לֹא יַעֲזֹר שׁוּם דָּבָר. צָרִיךְ לָקַחַת עַל עַצְמֵנוּ אַחֲרָיוּת בְּנוֹשֵׂא חִנּוּךְ הַיְלָדִים. גַּם אִם יִהְיֶה הָאַבָּא עָסוּק בָּעִסּוּקִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, מְחֻיָּב הוּא לְהַקְצוֹת מִזְּמַנּוֹ לִילָדָיו, לִיצֹר אִתָּם קֶשֶׁר חָמִים, וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר עַל לִבָּם. יֵשׁ הַמַּסְבִּירִים בְּכָךְ אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל הַפָּסוּק: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שֶׁאָמְרוּ: "מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה, וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפְּאוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ כָּאן יָשַׁנּוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ", וְכוּ'. וְלִכְאוֹרָה, הֲרֵי הַמָּשָׁל הָיָה מְקַבֵּל אֶת מְלֹא הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלּוֹ גַּם בְּאָב וּבֵן פְּשׁוּטִים, וְלֹא בִּבְנֵי מְלָכִים. לְשֵׁם מָה הֶעֱדִיפוּ חֲזַ"ל לְהַמְשִׁיל אֶת הָעִנְיָן לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה? יֵשׁ הַמְפָרְשִׁים שֶׁחֲזַ"ל בָּאוּ לְהַדְגִּישׁ לָנוּ שֶׁגַּם אִם הִנְּךָ מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתְךָ גּוֹזֶלֶת מִמְּךָ אֶת כָּל שְׁעוֹתֶיךָ, הִנְּךָ חַיָּב לְהַקְדִּישׁ לְבִנְךָ אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב הַמַּגִּיעָה לוֹ, וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל דְּבָרִים פְּשׁוּטִים שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵין בָּהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת, כְּמוֹ הַעֲלָאַת זִכְרוֹנוֹת מֵהַמַּסָּע הַקּוֹדֵם, "כָּאן יָשַׁנּוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ", וְכוּ'. כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְדַּמֵּן לָנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁהָיוּ לָהֶם יְלָדִים קְטַנִּים בַּבַּיִת, שֶׁפְּעָמִים יָצְאוּ אֶל הַקָּהָל הָרַב שֶׁהִמְתִּין לָהֶם בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה וְהוֹדִיעוּ "עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתֵנוּ כְּאַבָּא", וּפָסְקוּ מִלְּקַבֵּל קָהָל עַד שֶׁסִּיְּמוּ לִלְמֹד אֶת הַשִּׁעוּר הַקָּבוּעַ לָהֶם עִם בְּנָם. יָבוֹא אַבְרֵךְ מַתְמִיד וְיֹאמַר, הֲרֵי אֲנִי עָסוּק כָּל הַיּוֹם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְכֵיצַד אֶתְפַּנֶּה מֵעִסּוּקַי הַתּוֹרָנִיִּים וְאַקְדִּישׁ זְמַן לִילָדַי? כִּתְשׁוּבָה נוּכַל לְסַפֵּר לוֹ עַל הָאַדְמוֹ"ר מִסְּקְוֵוירָא זָצָ"ל. הָאַדְמוֹ"ר מִסְּקְוֵוירָא זָצָ"ל הִתְגּוֹרֵר בְּבּוּקַרֶסְט שֶׁבְּרוֹמַנְיָה. הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ אָז בָּרְחוֹב הָיוּ מְסֻכָּנוֹת לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. נָהַג הוּא לָשֶׁבֶת עִם בְּנוֹתָיו לְשַׂחֵק עִמָּהֶן, אָרַג אִתָּן בְּגָדִים וְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל חֲוָיוֹתֵיהֶן. הָעִקָּר שֶׁלֹּא תֵּרֵדְנָה לְמַטָּה, לָרְחוֹב. וּמִי גָּדוֹל לָנוּ מֵאוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר, שֶׁהֶעֱמִיד עֵדָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֲסִידִים בַּדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, וְנוֹדַע כְּצַדִּיק וּמַתְמִיד עָצוּם, וּבְכָל זֹאת מָצָא אֶת הַזְּמַן הַפָּנוּי לְהַקְדִּישׁ לִבְנוֹתָיו. בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת פָּגַשְׁנוּ בְּאָב תַּלְמִיד חָכָם, הַיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַשַּׁ"ס מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. נוֹהֵג הָיָה לְהַקְדִּישׁ זְמַן רַב כְּדֵי לִבְחֹן אֶת בָּנָיו בְּ...מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. אַבָּא שֶׁכָּזֶה, הָעוֹמֵד בְּעַצְמוֹ בְּרֹאשׁ מוֹסָד תּוֹרָנִי גָּדוֹל, וּמִן הַסְּתָם יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה עִנְיָנִים לַעֲסֹק בָּהֶם, לָקַח עַל עַצְמוֹ אֶת הָאַחֲרָיוּת לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו שֶׁיִּתְרַגְּלוּ גַּם הֵם לְלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. וְכֵיצַד הִתְוַדַּעְנוּ לַסִּפּוּר? - פָּשׁוּט מְאֹד. רָאִינוּ אֶת הָאָב וּבְנוֹ יוֹשְׁבִים בְּלִי סְפָרִים וּמְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְלֹא יָדַעְנוּ פִּשְׁרוֹ שֶׁל דָּבָר. עַל מַה הֵם מְדַבְּרִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בְּלִי לֶאֱחֹז בְּסֵפֶר? בֵּרוּר קָצָר הֶעֱלָה אֶת הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי - הֵם שִׁינֵנוּ בְּיַחַד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה. וְהַאֲמִינוּ לָנוּ שֶׁאַבָּא כָּזֶה - אִם רַק הָיָה רוֹצֶה - הָיָה יָכוֹל לְאַמֵּץ לְעַצְמוֹ אֵינְסְפוֹר תֵּרוּצִים מַדּוּעַ לֹא לִלְמֹד עִם הַבֵּן. וְהַתֵּרוּצִים הָיוּ 'רוּחָנִיִּים' מֵאֵין כְּמוֹתָם. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מָרָן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמַן זָצָ"ל הָיָה קַנַּאי גָּדוֹל בְּכָל אָרְחוֹתָיו, וְהַנְהָגָתוֹ כְּשֶׁל שָׂרָף. אֲבָל כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁמִּנְהַג הַיְלָדִים בְּבֶּרָנוֹבִיץ' לְשַׂחֵק בְּ... קֻפְסְאוֹת גַּפְרוּרִים, יָדַע לְהִתְיַחֵס גַּם לְעִנְיָן זֶה בִּתְשׂוּמַת לֵב מְרֻבָּה, וְהָיָה מְרוֹקֵן בִּמְיֻחָד אֶת הַקֻּפְסָאוֹת וְנוֹתְנָן לַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁמִּשְׂחֲקֵיהֶם יִתְנַהֲלוּ בִּדְרָכִים כְּשֵׁרוֹת שֶׁרוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה מֵהֶן וְלֹא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת זָרִים. רַבִּי אֶלְחָנָן הָיָה יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ. הוּא, בְּדַרְגָּתוֹ הָעֲצוּמָה, וּבְכֹחַ עִיּוּנוֹ הַמֻּפְלָג בַּתּוֹרָה וּכְמִי שֶׁאַחֲרָאִי עַל הִתְפַּתְּחוּתָם הָרוּחָנִית שֶׁל הֲמוֹנֵי הַתַּלְמִידִים בִּישִׁיבַת 'אֹהֶל תּוֹרָה' בְּבֶּרָנוֹבִיץ', הָיָה יָכוֹל לוֹמַר לְעַצְמוֹ שֶׁמִּשְׂחֲקֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים אֵינָם מֵעִנְיָנוֹ. אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כָּךְ. עַל פִּי עֵדֻיּוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִשְּׂרִידֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁל בֶּרָנוֹבִיץ', הָיָה זֶה מְאַלֵּף בִּמְיֻחָד לִרְאוֹת אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהַגָּאוֹן הַנַּעֲרָץ 'מִתְעַסֵּק' בְּאִסּוּף קֻפְסְאוֹת הַגַּפְרוּרִים. וְכָל כָּךְ לָמָּה? - כְּדֵי לִיצֹר קֶשֶׁר טוֹב עִם הַיְלָדִים, וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֲנַחְנוּ אִתָּם, שֶׁהַלְּבָבוֹת שֶׁלָּהֶם מֻנָּחִים בְּלִבֵּנוּ, וְכָל רְצוֹנֵנוּ הוּא לִרְאוֹתָם גְּדֵלִים עַל בִּרְכֵּיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּמִתְעַשְּׁרִים בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה. לְשֵׁם כָּךְ צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁגַּם הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ קְרוֹבִים לְבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת... וּמְעַנְיֵן שֶׁגַּם מָרָן הָרַב שַׁךְ זָצָ"ל הָיָה נוֹהֵג לֶאֱסֹף בּוּלִים מֵהַמִּכְתָּבִים הָרַבִּים שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, וּבָהֶם בּוּלִים יְקָרִים מֵחוּ"ל, וּמְחַלְּקָם בֵּין שְׁכֵנָיו, הַיְלָדִים... (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)