Otzarot-Article

"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים" (ז-טז) מַרְבִּים לְדַבֵּר עַל עַצְמָאוּת, עַל זְקִיפוּת קוֹמָה מְדִינִית, עַל כָּךְ שֶׁלֹּא נְקַבֵּל תַּכְתִּיבִים. וּבְמַעֲמַקֵּי הַלֵּב יוֹדְעִים עַד כַּמָּה, לְצַעֲרֵנוּ, אֵלּוּ מִלִּים לְלֹא כִּסּוּי. עַד כַּמָּה תְּלוּיִים אָנוּ בָּאֲחֵרִים מִכָּל הַבְּחִינוֹת. הַכַּלְכָּלִית, הַמְּדִינִית, הַצְּבָאִית. מָתַי נִזְכֶּה לְעַצְמָאוּת אֲמִתִּית, לְאִי תְּלוּת. אֵיךְ נִזְכֶּה לָהֶם? הַאִם נִתָּן לְהַגִּיעַ לְכָךְ בְּמַצָּבֵנוּ, עוֹד לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ?

הַתְּשׁוּבָה חִיּוּבִית: אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁרִי הַדָּבָר! אֵיךְ? הַדָּבָר כָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ, לְפִי פֵּרוּשׁ רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל!

פָּרָשַׁת עֵקֶב מְפָרֶטֶת אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת. בֵּין הַשְּׁאָר נֶאֱמַר בָּהּ: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים". וְכָתַב הָאַבַּרְבַּנֵּאל: "רָאוּי שֶׁתַּרְגִּישׁ מְאֹד, לָמָּה זָכַר הַכָּתוּב בָּזֶה לְשׁוֹן אֹכֶל?"

אֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַכָּתוּב מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן זוֹ. בְּבִרְכוֹת בִּלְעָם נֶאֱמַר: "יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם" (בַּמִּדְבָּר כד-ח). כַּאֲשֶׁר יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב בִּקְּשׁוּ לְחַזֵּק אֶת לֵב הָעָם כְּנֶגֶד דִּבַּת הַמְרַגְּלִים, אָמְרוּ: "וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ - כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (בַּמִּדְבָּר יד-ט).

מִי שָׁמַע עַל כָּךְ שֶׁאוֹכְלִים אוֹיְבִים כְּמוֹ לֶחֶם, וּמְגָרְמִים אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם. הֲרֵי מוּבָן שֶׁזֶּהוּ מָשָׁל - הֲלֹא אֵין אָנוּ אוֹכְלֵי אָדָם, חָלִילָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ בָּחַר הַכָּתוּב בַּמָּשָׁל הַזֶּה דַּוְקָא?

הָעִנְיָן הוּא, שֶׁהַבְּרִיאָה הֻשְׁתְּתָה כָּךְ, שֶׁכָּל נִבְרָא זָקוּק לְמָזוֹן, וְכָל דָּבָר נִזּוֹן מֵהַדַּרְגָּה הַפְּחוּתָה מִמֶּנּוּ. הַצְּמָחִים נִזּוֹנִים מִן הַדּוֹמֵם: מֵאֲדָמָה, מַיִם, אוֹר וְחֹם. בַּעֲלֵי הַחַיִּים נִזּוֹנִים מִן הַצּוֹמֵחַ: דְּשָׁאִים, פֵּרוֹת וִירָקוֹת. לָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַנָּחָשׁ הִתְקַלֵּל, נֶאֱמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִזּוֹן מִן הֶעָפָר, כְּלוֹמַר מִן הַדּוֹמֵם - בְּכָךְ הוּרַד בְּדַרְגָּה מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי הַחַיִּים! לְאוֹר זֹאת, אֵין הַצְדָּקָה לְכָךְ שֶׁבַּעַל חַיִּים אֶחָד יִטְרֹף אֶת חֲבֵרָיו. וְאָכֵן, זֶהוּ עִוּוּת שֶׁנִּשְׁאַר לְבַעֲלֵי הַחַיִּים הַטּוֹרְפִים מֵהַשְׁחָתַת הַמַּבּוּל (עֲקֵדַת יִצְחָק, שַׁעַר מא), וְלֶעָתִיד לָבוֹא יְתֻקַּן הַדָּבָר. כַּכָּתוּב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן" (יְשַׁעְיָה יא-ו). וְאָמְנָם, אֵין מַקְרִיבִים לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים אוֹכְלֵי הָעֵשֶׂב!

הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּרִיָּה נַעֲלָה בְּיוֹתֵר מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים, נֶאֱמַר לוֹ בִּמְפֹרָשׁ שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְאָכְלָם: "כָּל אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל!" (בְּרֵאשִׁית ט-ג) וְאִם קוֹרֶה חָלִילָה הַהֶפֶךְ, וְחַיָּה טוֹרֶפֶת אָדָם - אוֹת הוּא שֶׁאִישׁ זֶה אִבֵּד אֶת צֶלֶם הָאָדָם, אֶת הַמַּעֲלָה שֶׁבּוֹ. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (שַׁבָּת קנב:): "אֵין חַיָּה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן נִדְמֶה לָהּ כִּבְהֵמָה!"

דָּנִיֵּאל הֻשְׁלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת, וְלֹא פָּגְעוּ בּוֹ מִיִּרְאַת צֶלֶם הָאֱלֹקִים שֶׁבּוֹ. וְיָדוּעַ, שֶׁהָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל הֻכְנַס לְתוֹךְ כְּלוּב אֲרָיוֹת, וְהֵם לֹא נָגְעוּ בּוֹ לְרָעָה!

מֵעַתָּה, זוֹ הַבְטָחַת הַכָּתוּב: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים". וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר, שֶׁאִם עַם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמֹר עַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כָּרָאוּי וְיִהְיֶה עַם ה', עַם נַעֲלֶה וְקָדוֹשׁ, יַעֲמֹד בְּדַרְגָּה יוֹתֵר מֵהַגּוֹיִים. וּכְמוֹ שֶׁהָאָדָם נַעֲלֶה מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם - כָּךְ יִתְעַלֶּה עַם יִשְׂרָאֵל עַל הַגּוֹיִים.

הַדְּבָרִים נְכוֹנִים, אַךְ יֵשׁ בָּהֶם עֹמֶק לִפְנִים מֵעֹמֶק.

הָאָדָם הוּא עוֹלָם קָטָן, "וְיָצַר בָּאָדָם כָּל מַה שֶּׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן לא) וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג ריט-ב) שֶׁהָאָדָם נִבְרָא אַחֲרוֹן לְמַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית: "נַעֲשֶׂה אָדָם", אֲנִי וְאַתֶּם. אֲנִי אֶתֵּן בּוֹ נְשָׁמָה, חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְאַתֶּם - כָּל אֶחָד יִתֵּן בּוֹ מִמַּהוּתוֹ. יֵשׁ בּוֹ אֵפוֹא מִכֹּבֶד הֶעָפָר וְלַהַט הָאֵשׁ, תְּלִישׁוּת הָרוּחַ וּפַחַד הַמַּיִם. יֵשׁ בּוֹ מִגְּבוּרַת הָאֲרִי וְסִרְבּוּל הַדֹּב, מִשִּׁפְלוּת הַתּוֹלַעַת וּבוֹגְדָנוּת הַנָּחָשׁ, טִפְלוּת הָעֲלוּקָה וְדִמְעוֹת הַתַּנִּין, יִלְלַת הַצָּבוֹעַ וְהִתְהַדְּרוּת הַטַּוָּס, חִקּוּי הַקּוֹף וְעָרְמַת הַשּׁוּעָל. גַּן הַחַיּוֹת הַמֻּשְׁלָם בָּעוֹלָם. וְהַנְּשָׁמָה, הָאָדָם שֶׁבָּאָדָם, שׁוֹמֶרֶת גַּן הַחַיּוֹת. אִם תַּשְׂכִּיל לְכָלְאָן בִּכְלוּבֵיהֶן, לִשְׁלֹט בָּהֶן, מַה טּוֹב. אוֹ אָז יִהְיֶה מוֹרָאָהּ עֲלֵיהֶן, וְהֵן יִהְיוּ לָהּ לְמַאֲכָל. בְּאֹפֶן מֻשְׁאָל, כַּמּוּבָן: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכָל הַכֹּחוֹת לְצָרְכֵיכֶם, בַּמִּנּוּן הַנָּכוֹן וּלְתוֹעַלְתְּכֶם. אַךְ אִם יָגִיחוּ הַחַיּוֹת, יִטְרְפוּ אֶת הַשּׁוֹמֵר. וְאָז, יַהֲפֹךְ גַּן הַחַיּוֹת לְג'וּנְגְל פִּרְאִי! כַּאֲשֶׁר שׁוֹלֵט הוּא עַל הַחַיּוֹת שֶׁבְּחֻבּוֹ, יָסוּרוּ הַחַיּוֹת שֶׁבַּחוּץ לְמָרוּתוֹ. אֲבָל אִם עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹלֵט -

מְסֻפָּר, שֶׁהַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְּשִׁיץ זָצָ"ל רָאָה אָדָם גּוֹחֵן וּמַכֶּה עַל לִבּוֹ בַּאֲמִירַת הַוִּדּוּי. הִפְטִיר: "אֵין לְךָ מַה לִּדְפֹּק, בַּעַל הַבַּיִת לֹא שָׁם"... וְזוֹ לֹא בְּדִיחָה. הוּא לֹא שָׁם, כִּי נִטְרַף. וְהַחַיּוֹת מְשׁוֹטְטוֹת: "הָרְשָׁעִים נִמְשְׁלוּ לַחַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר" (ב"מ פג:)!

וְלֹא גַּן חַיּוֹת בִּלְבַד שׁוֹכֵן בְּלִבֵּנוּ. הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּלוֹב זָצָ"ל הָיָה אוֹמֵר (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ א-עז), שֶׁאֵין יְהוּדִי רַע בָּעוֹלָם. הַיְּהוּדִי, כֻּלּוֹ טוֹב. וְאִם מְאַבְחֵן הָאָדָם רֹעַ בְּקִרְבּוֹ, הֲרֵי זֶה 'הַגּוֹי' שֶׁבּוֹ... וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁעִקַּר מִצְוַת מְחִיַּת עֲמָלֵק, הוּא מִגּוּר הָ'עֲמָלֵק' שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ - "כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם הוּא עוֹלָם קָטָן, אָז יֵשׁ מְצִיאוּת לַעֲמָלֵק, לַכֹּחַ הָרָע, בְּכָל אָדָם", "וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִמְחוֹת חֵלֶק הָרָע הַטָּמוּן בְּקִרְבּוֹ הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֲמָלֵק וּלְשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו. מִכֵּיוָן שֶׁהָאָדָם הוּא עוֹלָם קָטָן, אָז בְּוַדַּאי נִמְצָא בְּכָל אֶחָד כֹּחַ עֲמָלֵק".

וְהַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת מַתְמֶדֶת: "לְעוֹלָם יַרְגִּיז הָאָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרָע", אֶת הַדַּעַת עַל הַיְצָרִים וְהַתַּאֲווֹת. יִרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַאֲכָל לִיצָרָיו, טֶרֶף לְמַאֲוַיָּיו. יִרְאֶה שֶׁהָעַמִּים שֶׁבְּקִרְבּוֹ לֹא יֹאכְלוּהוּ, וְשֶׁלֹּא תִּגְלֶה נִשְׁמָתוֹ לְבֵין הָאֻמּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ. יִשְׁלֹט הוּא בָּהֶם בְּיָד רָמָה, יִרְדֶּה בְּכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְיֹאכַל אֶת כָּל הָעַמִּים שֶׁבּוֹ. יַגִּיעַ לְעַצְמָאוּת פְּנִימִית, גֵּאָה וּזְקוּפַת רֹאשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שופטים תשע"ו
	אֵין לְהִתְיָאֵשׁ מִישׁוּעָה!
	"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים" (ז-טז) מַרְבִּים לְדַבֵּר עַל עַצְמָאוּת, עַל זְקִיפוּת קוֹמָה מְדִינִית, עַל כָּךְ שֶׁלֹּא נְקַבֵּל תַּכְתִּיבִים. וּבְמַעֲמַקֵּי הַלֵּב יוֹדְעִים עַד כַּמָּה, לְצַעֲרֵנוּ, אֵלּוּ מִלִּים לְלֹא כִּסּוּי. עַד כַּמָּה תְּלוּיִים אָנוּ בָּאֲחֵרִים מִכָּל הַבְּחִינוֹת. הַכַּלְכָּלִית, הַמְּדִינִית, הַצְּבָאִית. מָתַי נִזְכֶּה לְעַצְמָאוּת אֲמִתִּית, לְאִי תְּלוּת. אֵיךְ נִזְכֶּה לָהֶם? הַאִם נִתָּן לְהַגִּיעַ לְכָךְ בְּמַצָּבֵנוּ, עוֹד לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ? הַתְּשׁוּבָה חִיּוּבִית: אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁרִי הַדָּבָר! אֵיךְ? הַדָּבָר כָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ, לְפִי פֵּרוּשׁ רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל! פָּרָשַׁת עֵקֶב מְפָרֶטֶת אֶת שְׂכַר הַמִּצְווֹת. בֵּין הַשְּׁאָר נֶאֱמַר בָּהּ: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים". וְכָתַב הָאַבַּרְבַּנֵּאל: "רָאוּי שֶׁתַּרְגִּישׁ מְאֹד, לָמָּה זָכַר הַכָּתוּב בָּזֶה לְשׁוֹן אֹכֶל?" אֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַכָּתוּב מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן זוֹ. בְּבִרְכוֹת בִּלְעָם נֶאֱמַר: "יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם" (בַּמִּדְבָּר כד-ח). כַּאֲשֶׁר יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב בִּקְּשׁוּ לְחַזֵּק אֶת לֵב הָעָם כְּנֶגֶד דִּבַּת הַמְרַגְּלִים, אָמְרוּ: "וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ - כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (בַּמִּדְבָּר יד-ט). מִי שָׁמַע עַל כָּךְ שֶׁאוֹכְלִים אוֹיְבִים כְּמוֹ לֶחֶם, וּמְגָרְמִים אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם. הֲרֵי מוּבָן שֶׁזֶּהוּ מָשָׁל - הֲלֹא אֵין אָנוּ אוֹכְלֵי אָדָם, חָלִילָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ בָּחַר הַכָּתוּב בַּמָּשָׁל הַזֶּה דַּוְקָא? הָעִנְיָן הוּא, שֶׁהַבְּרִיאָה הֻשְׁתְּתָה כָּךְ, שֶׁכָּל נִבְרָא זָקוּק לְמָזוֹן, וְכָל דָּבָר נִזּוֹן מֵהַדַּרְגָּה הַפְּחוּתָה מִמֶּנּוּ. הַצְּמָחִים נִזּוֹנִים מִן הַדּוֹמֵם: מֵאֲדָמָה, מַיִם, אוֹר וְחֹם. בַּעֲלֵי הַחַיִּים נִזּוֹנִים מִן הַצּוֹמֵחַ: דְּשָׁאִים, פֵּרוֹת וִירָקוֹת. לָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַנָּחָשׁ הִתְקַלֵּל, נֶאֱמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִזּוֹן מִן הֶעָפָר, כְּלוֹמַר מִן הַדּוֹמֵם - בְּכָךְ הוּרַד בְּדַרְגָּה מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי הַחַיִּים! לְאוֹר זֹאת, אֵין הַצְדָּקָה לְכָךְ שֶׁבַּעַל חַיִּים אֶחָד יִטְרֹף אֶת חֲבֵרָיו. וְאָכֵן, זֶהוּ עִוּוּת שֶׁנִּשְׁאַר לְבַעֲלֵי הַחַיִּים הַטּוֹרְפִים מֵהַשְׁחָתַת הַמַּבּוּל (עֲקֵדַת יִצְחָק, שַׁעַר מא), וְלֶעָתִיד לָבוֹא יְתֻקַּן הַדָּבָר. כַּכָּתוּב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן" (יְשַׁעְיָה יא-ו). וְאָמְנָם, אֵין מַקְרִיבִים לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים אוֹכְלֵי הָעֵשֶׂב! הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּרִיָּה נַעֲלָה בְּיוֹתֵר מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים, נֶאֱמַר לוֹ בִּמְפֹרָשׁ שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְאָכְלָם: "כָּל אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל!" (בְּרֵאשִׁית ט-ג) וְאִם קוֹרֶה חָלִילָה הַהֶפֶךְ, וְחַיָּה טוֹרֶפֶת אָדָם - אוֹת הוּא שֶׁאִישׁ זֶה אִבֵּד אֶת צֶלֶם הָאָדָם, אֶת הַמַּעֲלָה שֶׁבּוֹ. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (שַׁבָּת קנב:): "אֵין חַיָּה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן נִדְמֶה לָהּ כִּבְהֵמָה!" דָּנִיֵּאל הֻשְׁלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת, וְלֹא פָּגְעוּ בּוֹ מִיִּרְאַת צֶלֶם הָאֱלֹקִים שֶׁבּוֹ. וְיָדוּעַ, שֶׁהָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל הֻכְנַס לְתוֹךְ כְּלוּב אֲרָיוֹת, וְהֵם לֹא נָגְעוּ בּוֹ לְרָעָה! מֵעַתָּה, זוֹ הַבְטָחַת הַכָּתוּב: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים". וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר, שֶׁאִם עַם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמֹר עַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כָּרָאוּי וְיִהְיֶה עַם ה', עַם נַעֲלֶה וְקָדוֹשׁ, יַעֲמֹד בְּדַרְגָּה יוֹתֵר מֵהַגּוֹיִים. וּכְמוֹ שֶׁהָאָדָם נַעֲלֶה מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם - כָּךְ יִתְעַלֶּה עַם יִשְׂרָאֵל עַל הַגּוֹיִים. הַדְּבָרִים נְכוֹנִים, אַךְ יֵשׁ בָּהֶם עֹמֶק לִפְנִים מֵעֹמֶק. הָאָדָם הוּא עוֹלָם קָטָן, "וְיָצַר בָּאָדָם כָּל מַה שֶּׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן לא) וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג ריט-ב) שֶׁהָאָדָם נִבְרָא אַחֲרוֹן לְמַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית: "נַעֲשֶׂה אָדָם", אֲנִי וְאַתֶּם. אֲנִי אֶתֵּן בּוֹ נְשָׁמָה, חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְאַתֶּם - כָּל אֶחָד יִתֵּן בּוֹ מִמַּהוּתוֹ. יֵשׁ בּוֹ אֵפוֹא מִכֹּבֶד הֶעָפָר וְלַהַט הָאֵשׁ, תְּלִישׁוּת הָרוּחַ וּפַחַד הַמַּיִם. יֵשׁ בּוֹ מִגְּבוּרַת הָאֲרִי וְסִרְבּוּל הַדֹּב, מִשִּׁפְלוּת הַתּוֹלַעַת וּבוֹגְדָנוּת הַנָּחָשׁ, טִפְלוּת הָעֲלוּקָה וְדִמְעוֹת הַתַּנִּין, יִלְלַת הַצָּבוֹעַ וְהִתְהַדְּרוּת הַטַּוָּס, חִקּוּי הַקּוֹף וְעָרְמַת הַשּׁוּעָל. גַּן הַחַיּוֹת הַמֻּשְׁלָם בָּעוֹלָם. וְהַנְּשָׁמָה, הָאָדָם שֶׁבָּאָדָם, שׁוֹמֶרֶת גַּן הַחַיּוֹת. אִם תַּשְׂכִּיל לְכָלְאָן בִּכְלוּבֵיהֶן, לִשְׁלֹט בָּהֶן, מַה טּוֹב. אוֹ אָז יִהְיֶה מוֹרָאָהּ עֲלֵיהֶן, וְהֵן יִהְיוּ לָהּ לְמַאֲכָל. בְּאֹפֶן מֻשְׁאָל, כַּמּוּבָן: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכָל הַכֹּחוֹת לְצָרְכֵיכֶם, בַּמִּנּוּן הַנָּכוֹן וּלְתוֹעַלְתְּכֶם. אַךְ אִם יָגִיחוּ הַחַיּוֹת, יִטְרְפוּ אֶת הַשּׁוֹמֵר. וְאָז, יַהֲפֹךְ גַּן הַחַיּוֹת לְג'וּנְגְל פִּרְאִי! כַּאֲשֶׁר שׁוֹלֵט הוּא עַל הַחַיּוֹת שֶׁבְּחֻבּוֹ, יָסוּרוּ הַחַיּוֹת שֶׁבַּחוּץ לְמָרוּתוֹ. אֲבָל אִם עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹלֵט - מְסֻפָּר, שֶׁהַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְּשִׁיץ זָצָ"ל רָאָה אָדָם גּוֹחֵן וּמַכֶּה עַל לִבּוֹ בַּאֲמִירַת הַוִּדּוּי. הִפְטִיר: "אֵין לְךָ מַה לִּדְפֹּק, בַּעַל הַבַּיִת לֹא שָׁם"... וְזוֹ לֹא בְּדִיחָה. הוּא לֹא שָׁם, כִּי נִטְרַף. וְהַחַיּוֹת מְשׁוֹטְטוֹת: "הָרְשָׁעִים נִמְשְׁלוּ לַחַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר" (ב"מ פג:)! וְלֹא גַּן חַיּוֹת בִּלְבַד שׁוֹכֵן בְּלִבֵּנוּ. הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּלוֹב זָצָ"ל הָיָה אוֹמֵר (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ א-עז), שֶׁאֵין יְהוּדִי רַע בָּעוֹלָם. הַיְּהוּדִי, כֻּלּוֹ טוֹב. וְאִם מְאַבְחֵן הָאָדָם רֹעַ בְּקִרְבּוֹ, הֲרֵי זֶה 'הַגּוֹי' שֶׁבּוֹ... וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁעִקַּר מִצְוַת מְחִיַּת עֲמָלֵק, הוּא מִגּוּר הָ'עֲמָלֵק' שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ - "כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם הוּא עוֹלָם קָטָן, אָז יֵשׁ מְצִיאוּת לַעֲמָלֵק, לַכֹּחַ הָרָע, בְּכָל אָדָם", "וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִמְחוֹת חֵלֶק הָרָע הַטָּמוּן בְּקִרְבּוֹ הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֲמָלֵק וּלְשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו. מִכֵּיוָן שֶׁהָאָדָם הוּא עוֹלָם קָטָן, אָז בְּוַדַּאי נִמְצָא בְּכָל אֶחָד כֹּחַ עֲמָלֵק". וְהַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת מַתְמֶדֶת: "לְעוֹלָם יַרְגִּיז הָאָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרָע", אֶת הַדַּעַת עַל הַיְצָרִים וְהַתַּאֲווֹת. יִרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַאֲכָל לִיצָרָיו, טֶרֶף לְמַאֲוַיָּיו. יִרְאֶה שֶׁהָעַמִּים שֶׁבְּקִרְבּוֹ לֹא יֹאכְלוּהוּ, וְשֶׁלֹּא תִּגְלֶה נִשְׁמָתוֹ לְבֵין הָאֻמּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ. יִשְׁלֹט הוּא בָּהֶם בְּיָד רָמָה, יִרְדֶּה בְּכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְיֹאכַל אֶת כָּל הָעַמִּים שֶׁבּוֹ. יַגִּיעַ לְעַצְמָאוּת פְּנִימִית, גֵּאָה וּזְקוּפַת רֹאשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)