Otzarot-Article

עוֹד שָׁנָה חָלְפָה, וְשָׁנָה חֲדָשָׁה בָּאָה. וְאָנוּ, עֲדַיִן מְדַשְׁדְּשִׁים עַל עָמְדֵנוּ, מְבוֹסְסִים בְּאוֹתָהּ בִּצָּה? מָסֹרֶת בְּיַד יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְקַבֵּל אֵיזוֹ קַבָּלָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּלִי נֶדֶר, לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הִשְׁתַּפְּרוּת, בְּמַסְלוּל שֶׁל עֲלִיָּה. שֶׁהֶעְפַּלְנוּ בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה.

יַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד חֶשְׁבּוֹנוֹ, יְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ - אַף פָּעוּט, אֲבָל עִקְבִי, וּבְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה, וְיַצְלִיחַ. אָנוּ, יֵשׁ לָנוּ הַצָּעָה, וּכְרוּכָה הִיא בְּסִפּוּר.

בַּחֲנֻכַּת יְשִׁיבַת "חַכְמֵי לוּבְּלִין" כִּתְּרוּ עִתּוֹנָאִים יְהוּדִים אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא זצ"ל, מְיַסֵּד הַיְשִׁיבָה.

שְׁאָלָם בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת: "הֲתֵדְעוּ הֵיכָן רָמוּז עִתּוֹנַאי בַּתּוֹרָה?" נָבוֹכוּ.

אָמַר לָהֶם: "אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, הַטָּעוּן בַּעֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, שׁוֹלְחִים בְּיַד "אִישׁ עִתִּי" הַמִּדְבָּרָה (וַיִּקְרָא טז-כא). אִישׁ עִתִּי, פֵּרוּשׁוֹ כַּתַּב עִתּוֹן... הֲתֵדְעוּ מַדּוּעַ? כִּי הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ מִצְבּוֹר שֶׁל עֲבֵרוֹת, רֶפֶשׁ וְהַכְפָּשָׁה, שָׁם תִּמְצְאוּ עַל פִּי רֹב אֶת הָעִתּוֹנַאי כִּמְלַוֶּה..."

יִרְאֶה כָּל אֶחָד, בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר, לְהַקְטִין אֶת הַמִּנּוּן שֶׁל הִזְדַּקְּקוּתוֹ לַתִּקְשֹׁרֶת הָאֶלֶקְטְרוֹנִית, הַחֲזוּתִית הַנִּשְׁמַעַת וְהַנִּקְרֵאת, שֶׁהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהּ הוּא הַנִּקּוּר בַּמֻּגְלָה וְהַהִתְפַּלְּשׁוּת בַּדָּם, בִּזּוּי כָּל קֹדֶשׁ וּפְרִיצַת כָּל מַחְסוֹם בּוּשָׁה. כָּל מֵמַד שֶׁל הִתְנַתְּקוּת מִמֶּנָּה, יִהְיֶה רַק לִבְרָכָה.

בִּפְרוֹס הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים יָשְׁבוּ רַבָּנִים עַל הַמְּדוּכָה וְהִתְחַבְּטוּ בַּחֲרָדָה בְּעִנְיָן קָשֶׁה. עִנְיָן שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת. שֶׁל בְּרָכָה, אוֹ לָאו, חָלִילָה. עִנְיָן, שֶׁיִּתָּכֵן וְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בּוֹ! וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, מָצְאוּ מוֹצָא נִפְלָא.

מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה? הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא יוֹם סְלִיחָה וּמְחִילָה, אִם בָּאִים וּמְבַקְּשִׁים סְלִיחָה וְשָׁבִים בּוֹ בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. עַד שֶׁיְּפַיְּסוֹ וִיבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ.

בֵּין הָעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר בְּמִגְזָר זֶה, הוּא עֲווֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת. כָּל מִלַּת גְּנַאי עַל הַזּוּלַת, עֲלוּלָה לָשֵׂאת עִמָּהּ שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד אִסּוּרֵי תּוֹרָה! (הַקְדָּמַת הֶחָפֵץ חַיִּים)

וְכַמָּה מִלִּים יֵשׁ בְּסִפּוּר רְכִילוּת אֶחָד. וְכַמָּה סִפּוּרִים הִשְׁמַעְנוּ. וְהָעֲבֵרָה חָלָה גַּם עַל הַמַּאֲזִינִים, וְהַמְסַפְּרִים הֵם חוֹטְאִים וּמַחְטִיאִים, שֶׁחֲטָאֵי הַשּׁוֹמְעִים תְּלוּיִים גַּם בָּהֶם. הֲרֵי זֶה צָבָא שֶׁל רִבְבוֹת אִסּוּרֵי תּוֹרָה, אֵיךְ נָבוֹא עִמָּם לְיוֹם הַדִּין! וּמִי מֵאִתָּנוּ זוֹכֵר מִמִּי לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. וְאִם הוּא זוֹכֵר - לָבֶטַח יֵבוֹשׁ לְבַקֵּשׁ. מַה לַּעֲשׂוֹת?

מֵאִידָךְ גִּיסָא, גַּם מִי שֶׁדִּבְּרוּ עָלָיו, וַדַּאי אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁהַמְדַבֵּר יֵעָנֵשׁ עַל יָדוֹ. אֶת הַדִּבּוּר אֵין לְהָשִׁיב, וּמַדּוּעַ שֶׁיִּגָּרֵם לַשֵּׁנִי אָסוֹן עַל יָדוֹ? וַחֲזַ"ל אָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הֲרֵי זֶה מַבְהִיל!

עַל כֵּן, הֻחְלַט שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים, יֹאמַר בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: "רִבּוֹנוֹ של עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁדִּבֵּר כְּנֶגְדִּי, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי, וַהֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן בְּלֵב כָּל מִי שֶׁדִּבַּרְתִּי כְּנֶגְדּוֹ וְשֶׁחָטָאתִי לוֹ, שֶׁיִּמְחֹל לִי!"

יֹאמַר זֹאת כָּל קוֹרֵא, כְּבָר עַכְשָׁו, מִיָּד, וִיפַרְסֵם אֶת הַדְּבָרִים כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְיִתְאַפְשֵׁר לְכֻלָּנוּ לִזְכּוֹת בַּדִּין לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ראה תשע"ו
	תּוֹרַת חֶסֶד - הִיא לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ
	עוֹד שָׁנָה חָלְפָה, וְשָׁנָה חֲדָשָׁה בָּאָה. וְאָנוּ, עֲדַיִן מְדַשְׁדְּשִׁים עַל עָמְדֵנוּ, מְבוֹסְסִים בְּאוֹתָהּ בִּצָּה? מָסֹרֶת בְּיַד יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְקַבֵּל אֵיזוֹ קַבָּלָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּלִי נֶדֶר, לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הִשְׁתַּפְּרוּת, בְּמַסְלוּל שֶׁל עֲלִיָּה. שֶׁהֶעְפַּלְנוּ בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. יַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד חֶשְׁבּוֹנוֹ, יְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ - אַף פָּעוּט, אֲבָל עִקְבִי, וּבְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה, וְיַצְלִיחַ. אָנוּ, יֵשׁ לָנוּ הַצָּעָה, וּכְרוּכָה הִיא בְּסִפּוּר. בַּחֲנֻכַּת יְשִׁיבַת "חַכְמֵי לוּבְּלִין" כִּתְּרוּ עִתּוֹנָאִים יְהוּדִים אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא זצ"ל, מְיַסֵּד הַיְשִׁיבָה. שְׁאָלָם בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת: "הֲתֵדְעוּ הֵיכָן רָמוּז עִתּוֹנַאי בַּתּוֹרָה?" נָבוֹכוּ. אָמַר לָהֶם: "אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, הַטָּעוּן בַּעֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, שׁוֹלְחִים בְּיַד "אִישׁ עִתִּי" הַמִּדְבָּרָה (וַיִּקְרָא טז-כא). אִישׁ עִתִּי, פֵּרוּשׁוֹ כַּתַּב עִתּוֹן... הֲתֵדְעוּ מַדּוּעַ? כִּי הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ מִצְבּוֹר שֶׁל עֲבֵרוֹת, רֶפֶשׁ וְהַכְפָּשָׁה, שָׁם תִּמְצְאוּ עַל פִּי רֹב אֶת הָעִתּוֹנַאי כִּמְלַוֶּה..." יִרְאֶה כָּל אֶחָד, בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר, לְהַקְטִין אֶת הַמִּנּוּן שֶׁל הִזְדַּקְּקוּתוֹ לַתִּקְשֹׁרֶת הָאֶלֶקְטְרוֹנִית, הַחֲזוּתִית הַנִּשְׁמַעַת וְהַנִּקְרֵאת, שֶׁהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהּ הוּא הַנִּקּוּר בַּמֻּגְלָה וְהַהִתְפַּלְּשׁוּת בַּדָּם, בִּזּוּי כָּל קֹדֶשׁ וּפְרִיצַת כָּל מַחְסוֹם בּוּשָׁה. כָּל מֵמַד שֶׁל הִתְנַתְּקוּת מִמֶּנָּה, יִהְיֶה רַק לִבְרָכָה. בִּפְרוֹס הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים יָשְׁבוּ רַבָּנִים עַל הַמְּדוּכָה וְהִתְחַבְּטוּ בַּחֲרָדָה בְּעִנְיָן קָשֶׁה. עִנְיָן שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת. שֶׁל בְּרָכָה, אוֹ לָאו, חָלִילָה. עִנְיָן, שֶׁיִּתָּכֵן וְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בּוֹ! וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, מָצְאוּ מוֹצָא נִפְלָא. מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה? הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא יוֹם סְלִיחָה וּמְחִילָה, אִם בָּאִים וּמְבַקְּשִׁים סְלִיחָה וְשָׁבִים בּוֹ בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. עַד שֶׁיְּפַיְּסוֹ וִיבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ. בֵּין הָעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר בְּמִגְזָר זֶה, הוּא עֲווֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת. כָּל מִלַּת גְּנַאי עַל הַזּוּלַת, עֲלוּלָה לָשֵׂאת עִמָּהּ שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד אִסּוּרֵי תּוֹרָה! (הַקְדָּמַת הֶחָפֵץ חַיִּים) וְכַמָּה מִלִּים יֵשׁ בְּסִפּוּר רְכִילוּת אֶחָד. וְכַמָּה סִפּוּרִים הִשְׁמַעְנוּ. וְהָעֲבֵרָה חָלָה גַּם עַל הַמַּאֲזִינִים, וְהַמְסַפְּרִים הֵם חוֹטְאִים וּמַחְטִיאִים, שֶׁחֲטָאֵי הַשּׁוֹמְעִים תְּלוּיִים גַּם בָּהֶם. הֲרֵי זֶה צָבָא שֶׁל רִבְבוֹת אִסּוּרֵי תּוֹרָה, אֵיךְ נָבוֹא עִמָּם לְיוֹם הַדִּין! וּמִי מֵאִתָּנוּ זוֹכֵר מִמִּי לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. וְאִם הוּא זוֹכֵר - לָבֶטַח יֵבוֹשׁ לְבַקֵּשׁ. מַה לַּעֲשׂוֹת? מֵאִידָךְ גִּיסָא, גַּם מִי שֶׁדִּבְּרוּ עָלָיו, וַדַּאי אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁהַמְדַבֵּר יֵעָנֵשׁ עַל יָדוֹ. אֶת הַדִּבּוּר אֵין לְהָשִׁיב, וּמַדּוּעַ שֶׁיִּגָּרֵם לַשֵּׁנִי אָסוֹן עַל יָדוֹ? וַחֲזַ"ל אָמְרוּ, שֶׁמִּי שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הֲרֵי זֶה מַבְהִיל! עַל כֵּן, הֻחְלַט שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים, יֹאמַר בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: "רִבּוֹנוֹ של עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁדִּבֵּר כְּנֶגְדִּי, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי, וַהֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן בְּלֵב כָּל מִי שֶׁדִּבַּרְתִּי כְּנֶגְדּוֹ וְשֶׁחָטָאתִי לוֹ, שֶׁיִּמְחֹל לִי!" יֹאמַר זֹאת כָּל קוֹרֵא, כְּבָר עַכְשָׁו, מִיָּד, וִיפַרְסֵם אֶת הַדְּבָרִים כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְיִתְאַפְשֵׁר לְכֻלָּנוּ לִזְכּוֹת בַּדִּין לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)