Otzarot-Article

"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (כה-כז) לִשְׁאֹל 'מַה בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו', הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ שָׁאַלְנוּ 'מַה בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ', כָּךְ כָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זצ"ל. אֲבָל רַשָּׁאִים וְחַיָּבִים אָנוּ לִשְׁאֹל: מַהוּ מְקוֹר הַשֹּׁנִי, כֵּיצַד זֶה שֶׁשְּׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים יִהְיוּ שׁוֹנִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. אוֹתוֹ יִחוּס אָבוֹת, אוֹתוֹ חִנּוּךְ - וְהֶבְדֵּל שֶׁל יוֹם וָלַיְלָה! גַּם עַל כָּךְ מְצוּיָה תְּשׁוּבָה בַּפָּרָשָׁה. שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ קוֹרֶה מֵעַצְמוֹ, מִי שֶׁהוּא "אִישׁ שָׂדֶה" הוֹלֵךְ וּבָטֵל - יַהֲפֹךְ לְעֵשָׂו. מִי שֶׁהוּא "יוֹשֵׁב אֹהָלִים", שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ, סָפוּן בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה - יִהְיֶה לְיַעֲקֹב.

אֲבָל עֲדַיִן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ עֵשָׂו "הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ" לְהִתְבַּטֵּל, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא נָח לְרֶגַע מֵהִתְעַלּוּת?

עַל כָּךְ הֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי שָׂשׂוֹן מָרְדְּכַי זצ"ל מִבַּגְדָד מָשָׁל וְחִידָה:

שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְנְסוּ לְכוּךְ הַסַּדְנָא שֶׁל פַּחֲמִי, צוֹרֵף נְחֹשֶׁת. אֶחָד מֵהֶם, הֻשְׁחֲרוּ פָּנָיו כְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה. הַשֵּׁנִי, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, נִזְהַר וְיָצָא נָקִי. אֶחָד מֵהֶם יְמַהֵר לִרְחֹץ אֶת פָּנָיו.

מִיהוּ?

נָכוֹן! בַּעַל הַפָּנִים הַנְּקִיּוֹת יְמַהֵר לְהִתְרַחֵץ. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ הַשְּׁחֹרוֹת וּמֵנִיחַ שֶׁגַּם פָּנָיו מְלֻכְלָכוֹת... אֲבָל חֲבֵרוֹ, שֶׁרוֹאֶה אֶת פְּנֵי רֵעֵהוּ נְקִיּוֹת, לֹא יַעֲלֶה בְּדַעֲתוֹ לְהִתְנַקּוֹת...

כָּךְ עֵשָׂו, רָאָה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת יַעֲקֹב אָחִיו, אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים, זַךְ וְיָשָׁר, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁגַּם הוּא כָּזֶה, כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, "עָשׂוּי" וּמֻשְׁלָם, וְהִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִתְהוֹלֵל.

אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁרָאָה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת תּוֹצְאוֹת הֶפְקֵרוּת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת וְהַהַשְׁחָתָה, נֶחְרַד וְחָשַׁשׁ שֶׁגַּם הוּא כָּזֶה, וְלֹא מָשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהָיָה לַבָּחִיר שֶׁבַּאֲבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, זְכוּתָם תָּגֵן עָלֵינוּ לָעַד! (יוֹסֵף דַּעַת)

	ראה תשע"ו
	עֵצָה נוֹטְלִים רַק מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה!
	"וְיֶחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (כז-לג) מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ סִפּוּר עֲמָמִי - וּרְאוּ כֵּיצַד חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁל פַּעַם סָבַב סְבִיב דִּבְרֵי תּוֹרָה "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (כה-כז) לִשְׁאֹל 'מַה בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו', הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ שָׁאַלְנוּ 'מַה בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ', כָּךְ כָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זצ"ל. אֲבָל רַשָּׁאִים וְחַיָּבִים אָנוּ לִשְׁאֹל: מַהוּ מְקוֹר הַשֹּׁנִי, כֵּיצַד זֶה שֶׁשְּׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים יִהְיוּ שׁוֹנִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. אוֹתוֹ יִחוּס אָבוֹת, אוֹתוֹ חִנּוּךְ - וְהֶבְדֵּל שֶׁל יוֹם וָלַיְלָה! גַּם עַל כָּךְ מְצוּיָה תְּשׁוּבָה בַּפָּרָשָׁה. שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ קוֹרֶה מֵעַצְמוֹ, מִי שֶׁהוּא "אִישׁ שָׂדֶה" הוֹלֵךְ וּבָטֵל - יַהֲפֹךְ לְעֵשָׂו. מִי שֶׁהוּא "יוֹשֵׁב אֹהָלִים", שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ, סָפוּן בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה - יִהְיֶה לְיַעֲקֹב. אֲבָל עֲדַיִן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ עֵשָׂו "הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ" לְהִתְבַּטֵּל, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא נָח לְרֶגַע מֵהִתְעַלּוּת? עַל כָּךְ הֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי שָׂשׂוֹן מָרְדְּכַי זצ"ל מִבַּגְדָד מָשָׁל וְחִידָה: שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְנְסוּ לְכוּךְ הַסַּדְנָא שֶׁל פַּחֲמִי, צוֹרֵף נְחֹשֶׁת. אֶחָד מֵהֶם, הֻשְׁחֲרוּ פָּנָיו כְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה. הַשֵּׁנִי, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, נִזְהַר וְיָצָא נָקִי. אֶחָד מֵהֶם יְמַהֵר לִרְחֹץ אֶת פָּנָיו. מִיהוּ? נָכוֹן! בַּעַל הַפָּנִים הַנְּקִיּוֹת יְמַהֵר לְהִתְרַחֵץ. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ הַשְּׁחֹרוֹת וּמֵנִיחַ שֶׁגַּם פָּנָיו מְלֻכְלָכוֹת... אֲבָל חֲבֵרוֹ, שֶׁרוֹאֶה אֶת פְּנֵי רֵעֵהוּ נְקִיּוֹת, לֹא יַעֲלֶה בְּדַעֲתוֹ לְהִתְנַקּוֹת... כָּךְ עֵשָׂו, רָאָה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת יַעֲקֹב אָחִיו, אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים, זַךְ וְיָשָׁר, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁגַּם הוּא כָּזֶה, כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, "עָשׂוּי" וּמֻשְׁלָם, וְהִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִתְהוֹלֵל. אֲבָל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁרָאָה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת תּוֹצְאוֹת הֶפְקֵרוּת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת וְהַהַשְׁחָתָה, נֶחְרַד וְחָשַׁשׁ שֶׁגַּם הוּא כָּזֶה, וְלֹא מָשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהָיָה לַבָּחִיר שֶׁבַּאֲבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, זְכוּתָם תָּגֵן עָלֵינוּ לָעַד! (יוֹסֵף דַּעַת)