Otzarot-Article

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְנוּיִים הַנְּגָעִים הַבָּאִים בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע. זָכוּר לְטוֹב מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, אֲשֶׁר הֶחֱדִיר אֶת חֻמְרַת הָאִסּוּר, פְּרָטָיו וְדִינָיו בְּסִפְרוֹ חָפֵץ חַיִּים, עַל שֵׁם הַכָּתוּב: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" (תְּהִלִּים לד-יג, יד).

בְּהַגָּדַת הֶחָפֵץ חַיִּים מְסֻפָּר, שֶׁתַּלְמִידוֹ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן זַצַ"ל, ה' יִקֹּם דָּמוֹ, נִשְׁאַל אִם הָיְתָה לְחָפֵץ חַיִּים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ הָיְתָה חַד מַשְׁמָעִית: הָיְתָה גַּם הָיְתָה לוֹ! וְרַבִּי אֶלְחָנָן עַצְמוֹ נוֹכַח בָּהּ פְּעָמִים רַבּוֹת. לְמָשָׁל, הוּא סִפֵּר כֵּיצַד כָּאַב הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת דְּבַר מַאֲסָרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל סְלוּצְק, וְהַגְלָיָתוֹ לְסִיבִּיר בִּידֵי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִתְנַכְּלָה לוֹ עַל מְסִירוּתוֹ לַיַּהֲדוּת וְעַל פְּעִילוּתוֹ לִשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. מַאֲסָרוֹ וְהַגְלָיָתוֹ עוֹרְרוּ גַּל מְחָאוֹת בֵּינְלְאוּמִי, וְהֶחָפֵץ חַיִּים אַף הוּא הִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים. יוֹם אֶחָד, סִפֵּר רַבִּי אֶלְחָנָן, יָשַׁבְתִּי וְלָמַדְתִּי לְפָנָיו, וּלְפֶתַע נָשָׂא עֵינָיו מִסִּפְרוֹ וְקָרָא בְּשִׂמְחָה: "לֹא עָזַר לָהֶם מְאוּמָה, לַבּוֹלְשֶׁבִיקִים שׂוֹנְאֵי הַדָּת. עַל כָּרְחָם נֶאֶלְצוּ לְשַׁחְרֵר אֶת רַבָּהּ שֶׁל סְלוּצְק". תָּמַהְתִּי לַהַכְרָזָה, וּבְאַקְרַאי הִבַּטְתִּי בַּשָּׁעוֹן. מִיַּד שָׁב הָרַב לְלִמּוּדוֹ וְדַעְתִּי הֻסְחָה מִן הָעִנְיָן".

לֹא עָבְרוּ יָמִים מְרֻבִּים וְהִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה: הָרַב מִסְּלוּצְק שֻׁחְרַר מִמַּאֲסָרוֹ בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ. מִיַּד הֻזְמַן לְכַהֵן כְּאָב בֵּית הַדִּין בְּלוֹנְדוֹן. כְּשֶׁיָּצָא אֶת רוּסְיָה וְהִגִּיעַ לְפוֹלִין, נֶעֶרְכָה לוֹ קַבָּלַת פָּנִים הֲמוֹנִית. בֵּין מְקַבְּלֵי פָּנָיו הָיָה רַבִּי אֶלְחָנָן. כְּשֶׁלָּחַץ אֶת יְדֵי רַבָּהּ שֶׁל סְלוּצְק הָיְתָה בְּפִיו שְׁאֵלָה: "הַאִם זָכוּר לִכְבוֹדוֹ תַּאֲרִיךְ פְּלוֹנִי בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית?"

נִדְהַם הָרַב אַבְרַמְסְקִי וְאָמַר: "הֲרֵי זֶה הַיּוֹם וְזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁבָּהֶם הִתְבַּשַּׂרְתִּי עַל שִׁחְרוּרִי!"

זֶה הָיָה הַיּוֹם וְזוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהֶם הִכְרִיז הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁהָרַב מִסְּלוּצְק שֻׁחְרַר.

אִם כֵּן, כְּלוּם הָיָה לְרַבִּי אֶלְחָנָן סָפֵק בִּדְבַר רוּחַ קָדְשׁוֹ הַגְּלוּיָה שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים?! אֲבָל לְמֵירַב הַפְּלִיאָה, הוּא לֹא הֵשִׁיב בְּחִיּוּב! לְגֹדֶל הַתְּמִיהָה, הֵשִׁיב הָרַב תְּשׁוּבָה עֲקִיפָה. וְכֹה עָנָה:

פֶּה קָדוֹשׁ מִקַּטְנוּתוֹ, פֶּה שֶׁלֹּא דִּבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, פֶּה טָהוֹר שֶׁלֹּא עָבְרוּ אֶת דַּל שְׂפָתָיו דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְלֵיצָנוּת, לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת - פֶּה כָּזֶה הוּא כְּאִזְמֵל חַד. וְכָל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפֶּה כָּזֶה, וַאֲפִילוּ בִּשְׁגָגָה, בּוֹקַעַת הִיא וְחוֹתֶכֶת.

וְהוֹסִיף: בְּוַדַּאי תִּזְכְּרוּ אֶת הַמְּסֻפָּר בַּגְּמָרָא (כְּתֻבּוֹת סב:) שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי חִיָּא הָיָה שׁוֹהֶה כָּל הַשָּׁבוּעַ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. כְּשֶׁהָיָה שָׁב בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְבֵיתוֹ הָיָה הוֹלֵךְ לְפָנָיו עַמּוּד אֵשׁ, וְחוֹתְנוֹ רַבִּי יַנַּאי הָיָה עוֹמֵד בַּחַלּוֹן לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב שַׁבָּת, הִתְעַמֵּק רַבִּי יְהוּדָה בְּתַלְמוּדוֹ וְשָׁכַח לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. מִשֶּׁהִתְאַחֵר, אָמַר חוֹתְנוֹ בַּחֲשָׁשׁ: "בְּוַדַּאי נִפְטַר"... וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, נִפְטַר רַבִּי יְהוּדָה.

הֲרֵי בָּרוּר לַכֹּל, כִּי הַחוֹתֵן לֹא רָצָה בִּפְטִירַת חֲתָנוֹ הַצַּדִּיק וְהַמַּתְמִיד, הַזּוֹכֶה לָעַמּוּד אֵשׁ הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו. אֲבָל דִּבּוּר קָדוֹשׁ הוּא כְּאִזְמֵל חַד, וְדָבָר מִדְּבָרָיו אֵינוֹ חוֹזֵר רֵיקָם.

אִם שְׁמַעְתֶּם עַל הַמּוֹפְתִים שֶׁחוֹלֵל בַּעַל הֶחָפֵץ חַיִּים, אִם שְׁמַעְתֶּם עַל בִּרְכוֹתָיו הַמִּתְמַמְּשׁוֹת, דְּעוּ כִּי הַדָּבָר נוֹבֵעַ מִקְּדֻשַּׁת דִּבּוּרוֹ וּמִשְּׁמִירַת הַלָּשׁוֹן.

וְהוֹסִיף: הַלָּשׁוֹן הִיא כְּאִזְמֵל חַד. אִם שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּטָהֳרָתָהּ וּ"מַשְׁחִיזִים" אוֹתָהּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, פּוֹעֶלֶת הִיא אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּקַלּוּת, בְּדִבּוּר קַל. לְעֻמַּת זֹאת, כָּל דִּבּוּר אָסוּר, כָּל לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, מַקְהִים אֶת הַ"סַּכִּין", מְעַמְעֲמִים אֶת כֹּחַ הַלָּשׁוֹן. וְאָז מָה? גַּם סַכִּין קֵהָה יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ, אֲבָל נִצְרָכִים בָּהּ לְיוֹתֵר מַאֲמָץ; גַּם אָז הַתְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת, אֲבָל יֵשׁ צֹרֶךְ בְּיֶתֶר כַּוָּנָה וּתְחִנָּה, שַׁוְעָה וַעֲתִירָה.

עַד כָּאן דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְחָנָן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת בָּרַנוֹבִיץ, לְתַלְמִידָיו. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ לֹא הֵשִׁיב יְשִׁירוֹת וּגְלוּיוֹת, "אָכֵן כֵּן, נֵחוֹן הוּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּמוֹ עֵינַי נוֹכַחְתִּי בְּכָךְ".

מִסְתַּבֵּר שֶׁהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה – וְנוֹקֶבֶת: כְּשֶׁתַּלְמִידִים שׁוֹאֲלִים אֶת רַבָּם, רָאוּי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ תִּהְיֶה מְחַנֶּכֶת וּמוֹעִילָה. הֵם שָׁאֲלוּ הַאִם הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ נֵחוֹן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נַנִּיחַ שֶׁהָיָה עוֹנֶה לָהֶם: "כֵּן, בְּוַדַּאי בְּעַצְמִי נוֹכַחְתִּי". וּבְכֵן מָה, הַאִם הָיוּ מִתְעַלִּים אַף הֵם לְהַשָּׂגַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ? הַאִם הָיוּ מַגִּיעִים לְאֶפֶס קָצֶהָ?!

אֲבָל כְּשֶׁאָמַר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר וּבְטָהֳרַת הַלָּשׁוֹן, בָּזֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְעַלּוֹת, לִנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע וּלְהַרְבּוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה. וּבְכָךְ יִזְכֶּה לִהְיוֹת לְתַלְמִידוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, וְלִזְכּוֹת לְקִיּוּם בִּרְכוֹתָיו כְּמִדַּת טָהֳרַת לְשׁוֹנוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	עקב תשע"ו
	הַדְּבֵקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת עוֹמְדִים בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת
	רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַה תְּשׁוּבָה הִיא זוֹ עַל שְׁאֵלַת הַבֵּן הֶחָכָם "נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְנוּיִים הַנְּגָעִים הַבָּאִים בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע. זָכוּר לְטוֹב מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, אֲשֶׁר הֶחֱדִיר אֶת חֻמְרַת הָאִסּוּר, פְּרָטָיו וְדִינָיו בְּסִפְרוֹ חָפֵץ חַיִּים, עַל שֵׁם הַכָּתוּב: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" (תְּהִלִּים לד-יג, יד). בְּהַגָּדַת הֶחָפֵץ חַיִּים מְסֻפָּר, שֶׁתַּלְמִידוֹ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן זַצַ"ל, ה' יִקֹּם דָּמוֹ, נִשְׁאַל אִם הָיְתָה לְחָפֵץ חַיִּים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ הָיְתָה חַד מַשְׁמָעִית: הָיְתָה גַּם הָיְתָה לוֹ! וְרַבִּי אֶלְחָנָן עַצְמוֹ נוֹכַח בָּהּ פְּעָמִים רַבּוֹת. לְמָשָׁל, הוּא סִפֵּר כֵּיצַד כָּאַב הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת דְּבַר מַאֲסָרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, רַבָּה שֶׁל סְלוּצְק, וְהַגְלָיָתוֹ לְסִיבִּיר בִּידֵי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִתְנַכְּלָה לוֹ עַל מְסִירוּתוֹ לַיַּהֲדוּת וְעַל פְּעִילוּתוֹ לִשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. מַאֲסָרוֹ וְהַגְלָיָתוֹ עוֹרְרוּ גַּל מְחָאוֹת בֵּינְלְאוּמִי, וְהֶחָפֵץ חַיִּים אַף הוּא הִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים. יוֹם אֶחָד, סִפֵּר רַבִּי אֶלְחָנָן, יָשַׁבְתִּי וְלָמַדְתִּי לְפָנָיו, וּלְפֶתַע נָשָׂא עֵינָיו מִסִּפְרוֹ וְקָרָא בְּשִׂמְחָה: "לֹא עָזַר לָהֶם מְאוּמָה, לַבּוֹלְשֶׁבִיקִים שׂוֹנְאֵי הַדָּת. עַל כָּרְחָם נֶאֶלְצוּ לְשַׁחְרֵר אֶת רַבָּהּ שֶׁל סְלוּצְק". תָּמַהְתִּי לַהַכְרָזָה, וּבְאַקְרַאי הִבַּטְתִּי בַּשָּׁעוֹן. מִיַּד שָׁב הָרַב לְלִמּוּדוֹ וְדַעְתִּי הֻסְחָה מִן הָעִנְיָן". לֹא עָבְרוּ יָמִים מְרֻבִּים וְהִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה: הָרַב מִסְּלוּצְק שֻׁחְרַר מִמַּאֲסָרוֹ בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ. מִיַּד הֻזְמַן לְכַהֵן כְּאָב בֵּית הַדִּין בְּלוֹנְדוֹן. כְּשֶׁיָּצָא אֶת רוּסְיָה וְהִגִּיעַ לְפוֹלִין, נֶעֶרְכָה לוֹ קַבָּלַת פָּנִים הֲמוֹנִית. בֵּין מְקַבְּלֵי פָּנָיו הָיָה רַבִּי אֶלְחָנָן. כְּשֶׁלָּחַץ אֶת יְדֵי רַבָּהּ שֶׁל סְלוּצְק הָיְתָה בְּפִיו שְׁאֵלָה: "הַאִם זָכוּר לִכְבוֹדוֹ תַּאֲרִיךְ פְּלוֹנִי בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית?" נִדְהַם הָרַב אַבְרַמְסְקִי וְאָמַר: "הֲרֵי זֶה הַיּוֹם וְזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁבָּהֶם הִתְבַּשַּׂרְתִּי עַל שִׁחְרוּרִי!" זֶה הָיָה הַיּוֹם וְזוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהֶם הִכְרִיז הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁהָרַב מִסְּלוּצְק שֻׁחְרַר. אִם כֵּן, כְּלוּם הָיָה לְרַבִּי אֶלְחָנָן סָפֵק בִּדְבַר רוּחַ קָדְשׁוֹ הַגְּלוּיָה שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים?! אֲבָל לְמֵירַב הַפְּלִיאָה, הוּא לֹא הֵשִׁיב בְּחִיּוּב! לְגֹדֶל הַתְּמִיהָה, הֵשִׁיב הָרַב תְּשׁוּבָה עֲקִיפָה. וְכֹה עָנָה: פֶּה קָדוֹשׁ מִקַּטְנוּתוֹ, פֶּה שֶׁלֹּא דִּבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, פֶּה טָהוֹר שֶׁלֹּא עָבְרוּ אֶת דַּל שְׂפָתָיו דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְלֵיצָנוּת, לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת - פֶּה כָּזֶה הוּא כְּאִזְמֵל חַד. וְכָל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפֶּה כָּזֶה, וַאֲפִילוּ בִּשְׁגָגָה, בּוֹקַעַת הִיא וְחוֹתֶכֶת. וְהוֹסִיף: בְּוַדַּאי תִּזְכְּרוּ אֶת הַמְּסֻפָּר בַּגְּמָרָא (כְּתֻבּוֹת סב:) שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי חִיָּא הָיָה שׁוֹהֶה כָּל הַשָּׁבוּעַ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. כְּשֶׁהָיָה שָׁב בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְבֵיתוֹ הָיָה הוֹלֵךְ לְפָנָיו עַמּוּד אֵשׁ, וְחוֹתְנוֹ רַבִּי יַנַּאי הָיָה עוֹמֵד בַּחַלּוֹן לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב שַׁבָּת, הִתְעַמֵּק רַבִּי יְהוּדָה בְּתַלְמוּדוֹ וְשָׁכַח לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. מִשֶּׁהִתְאַחֵר, אָמַר חוֹתְנוֹ בַּחֲשָׁשׁ: "בְּוַדַּאי נִפְטַר"... וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, נִפְטַר רַבִּי יְהוּדָה. הֲרֵי בָּרוּר לַכֹּל, כִּי הַחוֹתֵן לֹא רָצָה בִּפְטִירַת חֲתָנוֹ הַצַּדִּיק וְהַמַּתְמִיד, הַזּוֹכֶה לָעַמּוּד אֵשׁ הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו. אֲבָל דִּבּוּר קָדוֹשׁ הוּא כְּאִזְמֵל חַד, וְדָבָר מִדְּבָרָיו אֵינוֹ חוֹזֵר רֵיקָם. אִם שְׁמַעְתֶּם עַל הַמּוֹפְתִים שֶׁחוֹלֵל בַּעַל הֶחָפֵץ חַיִּים, אִם שְׁמַעְתֶּם עַל בִּרְכוֹתָיו הַמִּתְמַמְּשׁוֹת, דְּעוּ כִּי הַדָּבָר נוֹבֵעַ מִקְּדֻשַּׁת דִּבּוּרוֹ וּמִשְּׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. וְהוֹסִיף: הַלָּשׁוֹן הִיא כְּאִזְמֵל חַד. אִם שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּטָהֳרָתָהּ וּ"מַשְׁחִיזִים" אוֹתָהּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, פּוֹעֶלֶת הִיא אֶת פְּעֻלָּתָהּ בְּקַלּוּת, בְּדִבּוּר קַל. לְעֻמַּת זֹאת, כָּל דִּבּוּר אָסוּר, כָּל לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, מַקְהִים אֶת הַ"סַּכִּין", מְעַמְעֲמִים אֶת כֹּחַ הַלָּשׁוֹן. וְאָז מָה? גַּם סַכִּין קֵהָה יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ, אֲבָל נִצְרָכִים בָּהּ לְיוֹתֵר מַאֲמָץ; גַּם אָז הַתְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת, אֲבָל יֵשׁ צֹרֶךְ בְּיֶתֶר כַּוָּנָה וּתְחִנָּה, שַׁוְעָה וַעֲתִירָה. עַד כָּאן דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְחָנָן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת בָּרַנוֹבִיץ, לְתַלְמִידָיו. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ לֹא הֵשִׁיב יְשִׁירוֹת וּגְלוּיוֹת, "אָכֵן כֵּן, נֵחוֹן הוּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּמוֹ עֵינַי נוֹכַחְתִּי בְּכָךְ". מִסְתַּבֵּר שֶׁהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה – וְנוֹקֶבֶת: כְּשֶׁתַּלְמִידִים שׁוֹאֲלִים אֶת רַבָּם, רָאוּי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ תִּהְיֶה מְחַנֶּכֶת וּמוֹעִילָה. הֵם שָׁאֲלוּ הַאִם הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ נֵחוֹן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נַנִּיחַ שֶׁהָיָה עוֹנֶה לָהֶם: "כֵּן, בְּוַדַּאי בְּעַצְמִי נוֹכַחְתִּי". וּבְכֵן מָה, הַאִם הָיוּ מִתְעַלִּים אַף הֵם לְהַשָּׂגַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ? הַאִם הָיוּ מַגִּיעִים לְאֶפֶס קָצֶהָ?! אֲבָל כְּשֶׁאָמַר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר וּבְטָהֳרַת הַלָּשׁוֹן, בָּזֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְעַלּוֹת, לִנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע וּלְהַרְבּוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה. וּבְכָךְ יִזְכֶּה לִהְיוֹת לְתַלְמִידוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, וְלִזְכּוֹת לְקִיּוּם בִּרְכוֹתָיו כְּמִדַּת טָהֳרַת לְשׁוֹנוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)