Otzarot-Article

"הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (יא-ד) הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי יוֹתֵר מִיּוֹבֵל שָׁנָה. כָּל הָעוֹלָם עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ וְהֶאֱזִין לְצִפְצוּפִים מִסְתּוֹרִיִּים, שֶׁהָעָבְרוּ מֵעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר. אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב עָצְרוּ מַהֲלָכָם, נָשְׂאוּ רֹאשָׁם לַשָּׁמַיִם, וְחִפְּשׂוּ נְקֻדַּת כֶּסֶף זְעִירָה בַּמְּרוֹמִים: רוּסְיָה שָׁלְחָה לֶחָלָל אֶת הַסְּפּוּטְנִיק הָרִאשׁוֹן, לַוְיַן הֶחָלָל הָרִאשׁוֹן שֶׁחָג סְבִיב כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָאֱנוֹשׁוּת כָּבְשָׁה אֶת הֶחָלָל. וּכְבָר דִּבְּרוּ עַל מַדַּע הֶעָתִיד. עַל חֲלָלִית מְאֻיֶּשֶׁת, וַאֲפִלּוּ - לֹא יֵאָמֵן - לִשְׁלֹחַ אָדָם אֶל הַיָּרֵחַ.

בְּאוֹתָם יָמִים פָּגַשְׁתִּי בְּאָדָם גָּדוֹל, שְׁאַלְתִּיו לְדַעְתּוֹ עַל הַחֲדָשׁוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. הוּא הִרְצִין, וְאָמַר מִשְׁפָּט סָתוּם: "לְדַעְתִּי", אָמַר, "זֶהוּ חֵטְא דּוֹר הַפַּלָּגָה. וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ מֵהָעֹנֶשׁ!!!"

תָּמַהְתִּי לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, וְלֹא כָּבַשְׁתִּי אֶת תְּמִיהָתִי: שָׁם - הָיָה חֵטְא בַּל יְכֻפַּר, חֻצְפָּה כּוֹפֶרֶת, הַתְרָסָה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא. כָּאן, יֵשׁ רַק טֶכְנוֹלוֹגְיָה מִתְקַדֶּמֶת, סַקְרָנוּת מַדָּעִית, חִדּוּשֵׁי הַטֶּכְנִיקָה. פְּרִיצַת דְּרָכִים, שְׁבִירַת שִׂיאִים, הִתְקַדְּמוּת מַדָּעִית, אֵינָם חֵטְא!

מוּבָן שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁטָּעִיתִי. בְּקֹצֶר הֲבָנָתִי, בְּעִוְרוֹנִי. הֵן חֲזַ"ל כְּבָר אָמְרוּ שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעַת רַבּוֹ עַד אַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה (ע"ז ה:). הוּא חַיָּב לְהִתְבַּגֵּר, וְהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִתְעַצְּבִים בְּלִבּוֹ לְאִטָּם, עַד שֶׁהוּא מִסְתַּגֵּל לִנְקֻדַּת הַמַּבָּט הַבּוֹגֶרֶת, הַמַּעֲמִיקָה.

עַתָּה, כְּשֶׁעִיַּנְתִּי בְּפָרָשַׁת דּוֹר הַפַּלָּגָה, נִזְכַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ אִמְרָה, וְכָל הַפָּרָשָׁה הוּאֲרָה בְּאוֹר חָדָשׁ.

הָבָה נִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁאֵרַע שָׁם. בְּנֵי הָאָדָם בִּקְּשׁוּ לִבְנוֹת מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁמְּזִמָּתָם לֹא תִּבָּצֵר מֵהֶם, לְפִיכָךְ פִּזְּרָם וֶהֱפִיצָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

מֶה הָיָה הַחֵטְא, זֹאת מַשְׁמִיעֵנוּ רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-ו) . אֲבָל הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים: "אָמְרוּ, לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים. נַעֲלֶה לָרָקִיעַ, וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה".

מוּזָר. הַאֻמְנָם הָיוּ כֹּה טִפְּשִׁים, שׁוֹטִים וְחַסְרֵי דַּעַת? הַאֻמְנָם כָּל הָאֱנוֹשׁוּת גֻּיְּסָה לְמַטָּרָה אֱוִילִית וְחַסְרַת סִכּוּי, לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וְלִטֹּל מֵהַבּוֹרֵא כִּבְיָכוֹל אֶת סַמְכוּתוֹ בַּמָּרוֹם?

וְאִם אָמְנָם כָּךְ חָשְׁבוּ, מַדּוּעַ לֹא הֱנִיחָם הַבּוֹרֵא לְנַסּוֹת וּלְהִכָּשֵׁל, כְּמַאֲמַר הַפִּתְגָּם: "עֲזֹב אֶת הַשִּׁכּוֹר, וְהוּא יִפֹּל מֵאֵלָיו"? (שַׁבָּת לא.) אֵין סָפֵק, שֶׁרִמְּזוּ כָּאן לְרַעְיוֹן עָמֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר.

הָאָדָם נִבְרָא בִּתְבוּנָה, צֻיַּד בְּשֵׂכֶל וּבְדַעַת, לְמַטָּרָה אַחַת: לְהַגְשִׁים אֶת עַצְמוֹ. נָטְעוּ בּוֹ יֵצֶר טוֹב וָרָע, וְעָלָיו לְדַכֵּא אֶת הָרָע וּלְעוֹדֵד אֶת הַטּוֹב. לִגְבֹּר עַל נְטִיּוֹתָיו וְלִשְׁלֹט בָּהֶן, לְטַפֵּחַ אֶת מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וּלְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. זוֹהִי עֲבוֹדַת חַיִּים, עָמָל בִּלְתִּי פּוֹסֵק. מוּבָן, שֶׁהוּא חַיָּב גַּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לְהִתְפַּרְנֵס וְלָנוּחַ. אֲבָל גַּם דְּבָרִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לְהֵעָשׂוֹת בְּבַהֲמִיּוּת - וִיכוֹלִים לְהִתְעַדֵּן וּלְהִתְעַלּוֹת.

לֹא בִּכְדִי סִפְּרָה לָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה בַּעַל רְכוּשׁ, יִצְחָק זָרַע וְיַעֲקֹב רָעָה צֹאן וְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב - וְהֵם הָיוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עָבְדוּ אֶת בּוֹרְאָם וְהִתְעַלּוּ לְדַרְגָּה כָּזוֹ, שֶׁחָווּ בְּחַיֵּיהֶם חַיִּים מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא (ב"ב יז.). הִתְיַחֲדוּ בְּכָךְ שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד, וְחַיָּב כָּל אָדָם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם. לוֹמַר: אֵימָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂיהֶם.

וּלְעֻמַּת זֹאת, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי דּוֹר הַפַּלָּגָה? בִּמְקוֹם לְהֵישִׁיר אֶת הַמַּבָּט לְנַפְשׁוֹתֵיהֶם פְּנִימָה, לְהַשְׁלִים וּלְעַדֵּן אֶת עַצְמָם, הֵם מָצְאוּ עִסּוּקִים - בַּשָּׁמַיִם. מָצְאוּ תְּחוּמֵי הִתְעַנְיְנוּת, שִׁטְחֵי כִּבּוּשׁ. וְהַ"שָּׁמַיִם", בְּמוּבָן זֶה, יְכוֹלִים לִהְיוֹת כִּבּוּשׁ הַיָּרֵחַ וְהַמַּאֲדִים, כִּבּוּשׁ הַקֹּטֶב וּפִסְגַּת הָאֶוֶרֶסְט, צְלִילָה לַמַּעֲמַקִּים אוֹ גִּלּוּי גָּלַקְסְיוֹת עֲלוּמוֹת.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה, וְאוֹמֵר: וַדַּאי, לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כָּל אֲשֶׁר זָמְמוּ לַעֲשׂוֹת. אִם יִרְצוּ, יְגַלּוּ תַּגְלִיּוֹת לְלֹא סוֹף. אֲבָל, אֶת עַצְמְכֶם כְּבָר גִּלִּיתֶם, כְּבָר כְּבַשְׁתֶּם? אֶת יִצְרְכֶם, כְּבָר בְּלַמְתֶּם, כְּבָר רִסַּנְתֶּם, שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לִכְבֹּשׁ כּוֹכָבִים רְחוֹקִים?

וְאָז מַחֲזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאֱנוֹשׁוּת לַתֶּלֶם, שֶׁתִּתְעַסֵּק בְּעַצְמָהּ: "וַיָּפֶץ ה' אוֹתָם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".

הַאִם לֹא רוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ, כֵּיצַד לְפֶתַע מְגַלָּה הָאֱנוֹשׁוּת הַגֵּאָה אֶת חֻלְשׁוֹתֶיהָ. בְּהִתְפָּרְצֻיּוֹת אֶתְנִיּוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי קְבוּצוֹת קִיצוֹנִיּוֹת וּמֻסְלְמִיּוֹת, הַמְגַיְּסוֹת לְשׁוּרוֹתֵיהֶן מִמֵּיטַב תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינוֹת הַנְּאוֹרוֹת, בְּפִגּוּעִים מְקוֹמִיִּים, בִּפְשִׁיעָה גּוֹאָה, אַלִּימוּת וְסַמִּים. כֵּיצַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסִּיג אוֹתָהּ אָחוֹר, לִמְקוֹמָהּ הַטִּבְעִי, לְגָדְלָהּ הַטִּבְעִי, מַכְרִיחָהּ לְטַפֵּל בְּעַצְמָהּ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	דברים תשע"ו
	עֲבֵרוֹת מַטְבִּיעוֹת חוֹתָמָן בַּמָּקוֹם
	"הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (יא-ד) הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי יוֹתֵר מִיּוֹבֵל שָׁנָה. כָּל הָעוֹלָם עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ וְהֶאֱזִין לְצִפְצוּפִים מִסְתּוֹרִיִּים, שֶׁהָעָבְרוּ מֵעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר. אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב עָצְרוּ מַהֲלָכָם, נָשְׂאוּ רֹאשָׁם לַשָּׁמַיִם, וְחִפְּשׂוּ נְקֻדַּת כֶּסֶף זְעִירָה בַּמְּרוֹמִים: רוּסְיָה שָׁלְחָה לֶחָלָל אֶת הַסְּפּוּטְנִיק הָרִאשׁוֹן, לַוְיַן הֶחָלָל הָרִאשׁוֹן שֶׁחָג סְבִיב כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָאֱנוֹשׁוּת כָּבְשָׁה אֶת הֶחָלָל. וּכְבָר דִּבְּרוּ עַל מַדַּע הֶעָתִיד. עַל חֲלָלִית מְאֻיֶּשֶׁת, וַאֲפִלּוּ - לֹא יֵאָמֵן - לִשְׁלֹחַ אָדָם אֶל הַיָּרֵחַ. בְּאוֹתָם יָמִים פָּגַשְׁתִּי בְּאָדָם גָּדוֹל, שְׁאַלְתִּיו לְדַעְתּוֹ עַל הַחֲדָשׁוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. הוּא הִרְצִין, וְאָמַר מִשְׁפָּט סָתוּם: "לְדַעְתִּי", אָמַר, "זֶהוּ חֵטְא דּוֹר הַפַּלָּגָה. וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ מֵהָעֹנֶשׁ!!!" תָּמַהְתִּי לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, וְלֹא כָּבַשְׁתִּי אֶת תְּמִיהָתִי: שָׁם - הָיָה חֵטְא בַּל יְכֻפַּר, חֻצְפָּה כּוֹפֶרֶת, הַתְרָסָה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא. כָּאן, יֵשׁ רַק טֶכְנוֹלוֹגְיָה מִתְקַדֶּמֶת, סַקְרָנוּת מַדָּעִית, חִדּוּשֵׁי הַטֶּכְנִיקָה. פְּרִיצַת דְּרָכִים, שְׁבִירַת שִׂיאִים, הִתְקַדְּמוּת מַדָּעִית, אֵינָם חֵטְא! מוּבָן שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁטָּעִיתִי. בְּקֹצֶר הֲבָנָתִי, בְּעִוְרוֹנִי. הֵן חֲזַ"ל כְּבָר אָמְרוּ שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעַת רַבּוֹ עַד אַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה (ע"ז ה:). הוּא חַיָּב לְהִתְבַּגֵּר, וְהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִתְעַצְּבִים בְּלִבּוֹ לְאִטָּם, עַד שֶׁהוּא מִסְתַּגֵּל לִנְקֻדַּת הַמַּבָּט הַבּוֹגֶרֶת, הַמַּעֲמִיקָה. עַתָּה, כְּשֶׁעִיַּנְתִּי בְּפָרָשַׁת דּוֹר הַפַּלָּגָה, נִזְכַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ אִמְרָה, וְכָל הַפָּרָשָׁה הוּאֲרָה בְּאוֹר חָדָשׁ. הָבָה נִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁאֵרַע שָׁם. בְּנֵי הָאָדָם בִּקְּשׁוּ לִבְנוֹת מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁמְּזִמָּתָם לֹא תִּבָּצֵר מֵהֶם, לְפִיכָךְ פִּזְּרָם וֶהֱפִיצָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. מֶה הָיָה הַחֵטְא, זֹאת מַשְׁמִיעֵנוּ רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לח-ו) . אֲבָל הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים: "אָמְרוּ, לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים. נַעֲלֶה לָרָקִיעַ, וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה". מוּזָר. הַאֻמְנָם הָיוּ כֹּה טִפְּשִׁים, שׁוֹטִים וְחַסְרֵי דַּעַת? הַאֻמְנָם כָּל הָאֱנוֹשׁוּת גֻּיְּסָה לְמַטָּרָה אֱוִילִית וְחַסְרַת סִכּוּי, לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וְלִטֹּל מֵהַבּוֹרֵא כִּבְיָכוֹל אֶת סַמְכוּתוֹ בַּמָּרוֹם? וְאִם אָמְנָם כָּךְ חָשְׁבוּ, מַדּוּעַ לֹא הֱנִיחָם הַבּוֹרֵא לְנַסּוֹת וּלְהִכָּשֵׁל, כְּמַאֲמַר הַפִּתְגָּם: "עֲזֹב אֶת הַשִּׁכּוֹר, וְהוּא יִפֹּל מֵאֵלָיו"? (שַׁבָּת לא.) אֵין סָפֵק, שֶׁרִמְּזוּ כָּאן לְרַעְיוֹן עָמֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר. הָאָדָם נִבְרָא בִּתְבוּנָה, צֻיַּד בְּשֵׂכֶל וּבְדַעַת, לְמַטָּרָה אַחַת: לְהַגְשִׁים אֶת עַצְמוֹ. נָטְעוּ בּוֹ יֵצֶר טוֹב וָרָע, וְעָלָיו לְדַכֵּא אֶת הָרָע וּלְעוֹדֵד אֶת הַטּוֹב. לִגְבֹּר עַל נְטִיּוֹתָיו וְלִשְׁלֹט בָּהֶן, לְטַפֵּחַ אֶת מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וּלְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. זוֹהִי עֲבוֹדַת חַיִּים, עָמָל בִּלְתִּי פּוֹסֵק. מוּבָן, שֶׁהוּא חַיָּב גַּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לְהִתְפַּרְנֵס וְלָנוּחַ. אֲבָל גַּם דְּבָרִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לְהֵעָשׂוֹת בְּבַהֲמִיּוּת - וִיכוֹלִים לְהִתְעַדֵּן וּלְהִתְעַלּוֹת. לֹא בִּכְדִי סִפְּרָה לָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה בַּעַל רְכוּשׁ, יִצְחָק זָרַע וְיַעֲקֹב רָעָה צֹאן וְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב - וְהֵם הָיוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עָבְדוּ אֶת בּוֹרְאָם וְהִתְעַלּוּ לְדַרְגָּה כָּזוֹ, שֶׁחָווּ בְּחַיֵּיהֶם חַיִּים מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא (ב"ב יז.). הִתְיַחֲדוּ בְּכָךְ שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד, וְחַיָּב כָּל אָדָם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם. לוֹמַר: אֵימָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂיהֶם. וּלְעֻמַּת זֹאת, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי דּוֹר הַפַּלָּגָה? בִּמְקוֹם לְהֵישִׁיר אֶת הַמַּבָּט לְנַפְשׁוֹתֵיהֶם פְּנִימָה, לְהַשְׁלִים וּלְעַדֵּן אֶת עַצְמָם, הֵם מָצְאוּ עִסּוּקִים - בַּשָּׁמַיִם. מָצְאוּ תְּחוּמֵי הִתְעַנְיְנוּת, שִׁטְחֵי כִּבּוּשׁ. וְהַ"שָּׁמַיִם", בְּמוּבָן זֶה, יְכוֹלִים לִהְיוֹת כִּבּוּשׁ הַיָּרֵחַ וְהַמַּאֲדִים, כִּבּוּשׁ הַקֹּטֶב וּפִסְגַּת הָאֶוֶרֶסְט, צְלִילָה לַמַּעֲמַקִּים אוֹ גִּלּוּי גָּלַקְסְיוֹת עֲלוּמוֹת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה, וְאוֹמֵר: וַדַּאי, לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כָּל אֲשֶׁר זָמְמוּ לַעֲשׂוֹת. אִם יִרְצוּ, יְגַלּוּ תַּגְלִיּוֹת לְלֹא סוֹף. אֲבָל, אֶת עַצְמְכֶם כְּבָר גִּלִּיתֶם, כְּבָר כְּבַשְׁתֶּם? אֶת יִצְרְכֶם, כְּבָר בְּלַמְתֶּם, כְּבָר רִסַּנְתֶּם, שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לִכְבֹּשׁ כּוֹכָבִים רְחוֹקִים? וְאָז מַחֲזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאֱנוֹשׁוּת לַתֶּלֶם, שֶׁתִּתְעַסֵּק בְּעַצְמָהּ: "וַיָּפֶץ ה' אוֹתָם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ". הַאִם לֹא רוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ, כֵּיצַד לְפֶתַע מְגַלָּה הָאֱנוֹשׁוּת הַגֵּאָה אֶת חֻלְשׁוֹתֶיהָ. בְּהִתְפָּרְצֻיּוֹת אֶתְנִיּוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי קְבוּצוֹת קִיצוֹנִיּוֹת וּמֻסְלְמִיּוֹת, הַמְגַיְּסוֹת לְשׁוּרוֹתֵיהֶן מִמֵּיטַב תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינוֹת הַנְּאוֹרוֹת, בְּפִגּוּעִים מְקוֹמִיִּים, בִּפְשִׁיעָה גּוֹאָה, אַלִּימוּת וְסַמִּים. כֵּיצַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסִּיג אוֹתָהּ אָחוֹר, לִמְקוֹמָהּ הַטִּבְעִי, לְגָדְלָהּ הַטִּבְעִי, מַכְרִיחָהּ לְטַפֵּל בְּעַצְמָהּ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)