Otzarot-Article

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ו-ו) הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הָיְתָה. לְאַחַר שֶׁהִתְקַבְּצוּ כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁמֶרֶת וְהִטִּילוּ בֵּינֵיהֶם פַּיִס, קִדֵּשׁ הַכֹּהֵן הַזּוֹכֶה אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכִיּוֹר, עָלָה עַל הַכֶּבֶשׁ וְנָטַל מְלוֹא הַמַּחְתָּה דֶּשֶׁן מִגַּב הַמִּזְבֵּחַ. יָרַד, וְהִנִּיחוֹ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, לְעֵינֵי כָּל הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה. הִנִּיחוֹ – וְאֵינֶנּוּ, כִּי הָיָה נִבְלָע בִּמְקוֹמוֹ, בְּנֵס, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

לְאַחַר הַקְרָבַת קָרְבָּן הַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, נִכְנַס הַכֹּהֵן לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה לְהֵיטִיב אֶת הַמְּנוֹרָה. הֶחְלִיף אֶת הַפְּתִילוֹת וְנִקָּה אֶת הַבָּזִיכִים. הוֹצִיא הַכֹּל לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ הַמִּזְבֵּחַ, לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻנְּחָה תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, שָׂמוֹ שָׁם – וְאֵינֶנּוּ, כִּי הָיָה נִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ. בְּנֵס, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

כֹּהֵן נוֹסָף נִכְנַס, לְדַשֵּׁן אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב, לְהוֹצִיא אֶת שְׁיָרֵי הָאֵפֶר לִקְרַאת הֲבָאַת גֶּחָלִים חֲדָשׁוֹת וּקְטֹרֶת. אֶת הָאֵפֶר הוֹצִיא – אָמְנָם כֵּן – לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, הִנִּיחוֹ שָׁם – וְאֵינֶנּוּ, כִּי נִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ, בְּנֵס, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. (יוֹמָא כא.)

וְכֵיצַד הֻקְרְבוּ הָעוֹפוֹת לְעוֹלָה. הַכֹּהֲנִים הָיוּ מְסִירִים אֶת מֻרְאָתָם בְּנוֹצָתָם וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם "אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן". וְכֻלָּם נִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָם.

וּמַה עִם קָרְבָּנוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם? הַכֹּהֲנִים בִּשְּׁלוּם בָּעֲזָרָה בִּכְלֵי חֶרֶס וַאֲכָלוּם שָׁם. כְּלֵי הַחֶרֶס טְעוּנִים הָיוּ שְׁבִירָה בָּעֲזָרָה. הָיוּ הַכֹּהֲנִים מַנִּיחִים אֶת הַשְּׁבָרִים עַל רִצְפַּת הָעֲזָרָה, וּכְהֶרֶף עַיִן הָיוּ נִבְלָעִים בִּמְקוֹמָם – וְאֵינָם...

אָמְנָם זֶה הָיָה מַפְלִיא, אִלּוּ לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא מְקוֹם הַנִּסִּים, וְכִי הֵיכָן יֵעָשׂוּ אִם לֹא שָׁם?! רוּחוֹת סְעָרָה נָשְׁבוּ וְעַמּוּד הֶעָשָׁן הִתַּמֵּר הַיְשֵׁר, זָקוּף כְּמַקֵּל. גִּשְׁמֵי זִלְעָפוֹת יָרְדוּ – וְלֹא כִּבּוּ אֶת אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. הַנֵּר הַמַּעֲרָבִי בַּמְּנוֹרָה לֹא כָּבָה, לֶחֶם הַפָּנִים הָיָה לוֹהֵט כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ כְּבִשְׁעַת אֲפִיָּתוֹ, מְאוֹת אֲלָפִים - הֵם וְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם - הִסְתּוֹפְפוּ בָּעֲזָרָה, שֶׁכָּל שִׁטְחָהּ לֹא עָלָה עַל חֲמֵשׁ מְאוֹת מֶטְרִים רְבוּעִים, בְּהַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח. עָמְדוּ צְפוּפִים וְהִשְׁתַּחֲווּ בְּהַרְוָחָה, בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרֶוַח אַרְבַּע אַמּוֹת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. עוֹלָם שֶׁל נִסִּים!

וּבְלֵב כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, נִצְטַוִּינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, צִוּוּי מְיֻחָד, "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ": לְהַעֲלוֹת עָלָיו שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים בֹּקֶר וְעֶרֶב. זֹאת, לַמְרוֹת שֶׁיָּרְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם "רְבוּצָה כַּאֲרִי וּבָרָה כַּחַמָּה" (יוֹמָא כא:).

וּמַדּוּעַ? בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ" (מִצְוָה קל"ב) בֹּאַר הַצִּוּוּי בַּטַּעַם: כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הַנֵּס!

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֵן כֹּה רַבִּים הָיוּ הַנִּסִּים בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ וְלֹא נַעֲשָׂה כָּל נִסָּיוֹן לְהַסְתִּירָם. לֹא מָנִינוּ לְעֵיל אֶלָּא מִקְצָתָם, וּמַדּוּעַ נִצְטַוִּינוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה לְהָבִיא אֵשׁ מִשֶּׁלָּנוּ כְּדֵי לְהַסְתִּיר נֵס בִּמְעוֹז הַנִּסִּים??? זֹאת, וְעוֹד: וְכִי נִתָּן לְהַסְתִּיר נֵס זֶה שֶׁל "אֵשׁ רְבוּצָה כַּאֲרִי וּבָרָה כַּחַמָּה"?! וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּסְפִּיקוּ שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים לְאַלְפֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַמֻּקְרָבִים מִדֵּי יוֹם? וַהֲרֵי כָּל מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִבְחַן יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶת פְּעֻלָּתָהּ, לְהַבְחִין בְּצוּרָתָהּ וּבְזִיוָהּ - - -

וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נָבִין, שֶׁאָכֵן זוֹ הָיְתָה מַטְּרַת הַמִּצְוָה. לְלַמְּדֵנוּ שֶׁיֵּשׁ נִסִּים גְּלוּיִים וְיֵשׁ נִסִּים נִסְתָּרִים, אֲבָל גַּם הַנִּסִּים הַנִּסְתָּרִים מֻסְוִים בְּמַעֲטֶה קָלוּשׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּבָּט בּוֹחֵן יוּכַל לַחְשׂף מִיַּד אֶת עֶצֶם הַנֵּס וּלְהָסִיר אֶת הַלּוּט מֵעַל הַהַשְׁגָּחָה הַמֻּפְלָאָה.

יִתְבּוֹנֵן כָּל אֶחָד בִּמְאוֹרְעוֹתָיו: בִּבְרִיאוּתוֹ וּבְפַרְנָסָתוֹ, בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי וּבְכָל מַהֲלַךְ חַיָּיו. בְּחֶסֶד ה' הַמֻּרְעָף עָלָיו, בַּהִזְדַּמְּנֻיּוּת שֶׁנִּקְרוּ בְּדַרְכּוֹ וּבַתַּפְנִיּוֹת הַמַּפְתִּיעוֹת, בְּוַדַּאי יִרְאֶה אֶת יַד ה' הַמַּנְחָה וּמְכַוֶּנֶת, הַמַּדְרִיכָה וּמְלַוָּה. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּמַהֲלַךְ חַיֵּי הָאֻמָּה, הַשּׂוֹרֶדֶת בִּתְנָאֵי גָּלוּת וּרְדִיפוֹת מִזֶּה שְׁנוֹת אַלְפַּיִם - וְהַיַּעֲבֵ"ץ כָּתַב שֶׁנֵּס זֶה גָּדוֹל בְּעֵינָיו אַף יוֹתֵר מִנִּסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם; אִם נִתְבּוֹנֵן בַּנֵּס שֶׁל קִיּוּם הָעָם בְּאַרְצוֹ, כִּבְשָׂה אַחַת בֵּין זְאֵבֵי טֶרֶף - הֵן כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּמַבָּט מְפֻכָּח יוֹדֶה כִּי נֵס גָּלוּי הוּא, הַמֻּרְכָּב מִשַּׁרְשֶׁרֶת נִסִּים אֵין סוֹפִית - נֵדַע לְהַעֲרִיכָם וּלְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מטות תשע"ו
	מַעֲלַת הַשּׁוֹמֵר פִּיו
	"אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" (ד-כב) כָּתַב הַכְּלִי יָקָר: כָּל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, בְּעֹשֶׁר אוֹ בְּכָבוֹד, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (סֻכָּה נב "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ו-ו) הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הָיְתָה. לְאַחַר שֶׁהִתְקַבְּצוּ כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁמֶרֶת וְהִטִּילוּ בֵּינֵיהֶם פַּיִס, קִדֵּשׁ הַכֹּהֵן הַזּוֹכֶה אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכִיּוֹר, עָלָה עַל הַכֶּבֶשׁ וְנָטַל מְלוֹא הַמַּחְתָּה דֶּשֶׁן מִגַּב הַמִּזְבֵּחַ. יָרַד, וְהִנִּיחוֹ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, לְעֵינֵי כָּל הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה. הִנִּיחוֹ – וְאֵינֶנּוּ, כִּי הָיָה נִבְלָע בִּמְקוֹמוֹ, בְּנֵס, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לְאַחַר הַקְרָבַת קָרְבָּן הַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, נִכְנַס הַכֹּהֵן לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה לְהֵיטִיב אֶת הַמְּנוֹרָה. הֶחְלִיף אֶת הַפְּתִילוֹת וְנִקָּה אֶת הַבָּזִיכִים. הוֹצִיא הַכֹּל לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ הַמִּזְבֵּחַ, לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻנְּחָה תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, שָׂמוֹ שָׁם – וְאֵינֶנּוּ, כִּי הָיָה נִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ. בְּנֵס, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. כֹּהֵן נוֹסָף נִכְנַס, לְדַשֵּׁן אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב, לְהוֹצִיא אֶת שְׁיָרֵי הָאֵפֶר לִקְרַאת הֲבָאַת גֶּחָלִים חֲדָשׁוֹת וּקְטֹרֶת. אֶת הָאֵפֶר הוֹצִיא – אָמְנָם כֵּן – לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, הִנִּיחוֹ שָׁם – וְאֵינֶנּוּ, כִּי נִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ, בְּנֵס, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. (יוֹמָא כא.) וְכֵיצַד הֻקְרְבוּ הָעוֹפוֹת לְעוֹלָה. הַכֹּהֲנִים הָיוּ מְסִירִים אֶת מֻרְאָתָם בְּנוֹצָתָם וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם "אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן". וְכֻלָּם נִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָם. וּמַה עִם קָרְבָּנוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם? הַכֹּהֲנִים בִּשְּׁלוּם בָּעֲזָרָה בִּכְלֵי חֶרֶס וַאֲכָלוּם שָׁם. כְּלֵי הַחֶרֶס טְעוּנִים הָיוּ שְׁבִירָה בָּעֲזָרָה. הָיוּ הַכֹּהֲנִים מַנִּיחִים אֶת הַשְּׁבָרִים עַל רִצְפַּת הָעֲזָרָה, וּכְהֶרֶף עַיִן הָיוּ נִבְלָעִים בִּמְקוֹמָם – וְאֵינָם... אָמְנָם זֶה הָיָה מַפְלִיא, אִלּוּ לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא מְקוֹם הַנִּסִּים, וְכִי הֵיכָן יֵעָשׂוּ אִם לֹא שָׁם?! רוּחוֹת סְעָרָה נָשְׁבוּ וְעַמּוּד הֶעָשָׁן הִתַּמֵּר הַיְשֵׁר, זָקוּף כְּמַקֵּל. גִּשְׁמֵי זִלְעָפוֹת יָרְדוּ – וְלֹא כִּבּוּ אֶת אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. הַנֵּר הַמַּעֲרָבִי בַּמְּנוֹרָה לֹא כָּבָה, לֶחֶם הַפָּנִים הָיָה לוֹהֵט כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ כְּבִשְׁעַת אֲפִיָּתוֹ, מְאוֹת אֲלָפִים - הֵם וְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם - הִסְתּוֹפְפוּ בָּעֲזָרָה, שֶׁכָּל שִׁטְחָהּ לֹא עָלָה עַל חֲמֵשׁ מְאוֹת מֶטְרִים רְבוּעִים, בְּהַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח. עָמְדוּ צְפוּפִים וְהִשְׁתַּחֲווּ בְּהַרְוָחָה, בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרֶוַח אַרְבַּע אַמּוֹת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. עוֹלָם שֶׁל נִסִּים! וּבְלֵב כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, נִצְטַוִּינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, צִוּוּי מְיֻחָד, "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ": לְהַעֲלוֹת עָלָיו שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים בֹּקֶר וְעֶרֶב. זֹאת, לַמְרוֹת שֶׁיָּרְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם "רְבוּצָה כַּאֲרִי וּבָרָה כַּחַמָּה" (יוֹמָא כא:). וּמַדּוּעַ? בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ" (מִצְוָה קל"ב) בֹּאַר הַצִּוּוּי בַּטַּעַם: כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הַנֵּס! וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֵן כֹּה רַבִּים הָיוּ הַנִּסִּים בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ וְלֹא נַעֲשָׂה כָּל נִסָּיוֹן לְהַסְתִּירָם. לֹא מָנִינוּ לְעֵיל אֶלָּא מִקְצָתָם, וּמַדּוּעַ נִצְטַוִּינוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה לְהָבִיא אֵשׁ מִשֶּׁלָּנוּ כְּדֵי לְהַסְתִּיר נֵס בִּמְעוֹז הַנִּסִּים??? זֹאת, וְעוֹד: וְכִי נִתָּן לְהַסְתִּיר נֵס זֶה שֶׁל "אֵשׁ רְבוּצָה כַּאֲרִי וּבָרָה כַּחַמָּה"?! וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּסְפִּיקוּ שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים לְאַלְפֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַמֻּקְרָבִים מִדֵּי יוֹם? וַהֲרֵי כָּל מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִבְחַן יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶת פְּעֻלָּתָהּ, לְהַבְחִין בְּצוּרָתָהּ וּבְזִיוָהּ - - - וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נָבִין, שֶׁאָכֵן זוֹ הָיְתָה מַטְּרַת הַמִּצְוָה. לְלַמְּדֵנוּ שֶׁיֵּשׁ נִסִּים גְּלוּיִים וְיֵשׁ נִסִּים נִסְתָּרִים, אֲבָל גַּם הַנִּסִּים הַנִּסְתָּרִים מֻסְוִים בְּמַעֲטֶה קָלוּשׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּבָּט בּוֹחֵן יוּכַל לַחְשׂף מִיַּד אֶת עֶצֶם הַנֵּס וּלְהָסִיר אֶת הַלּוּט מֵעַל הַהַשְׁגָּחָה הַמֻּפְלָאָה. יִתְבּוֹנֵן כָּל אֶחָד בִּמְאוֹרְעוֹתָיו: בִּבְרִיאוּתוֹ וּבְפַרְנָסָתוֹ, בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי וּבְכָל מַהֲלַךְ חַיָּיו. בְּחֶסֶד ה' הַמֻּרְעָף עָלָיו, בַּהִזְדַּמְּנֻיּוּת שֶׁנִּקְרוּ בְּדַרְכּוֹ וּבַתַּפְנִיּוֹת הַמַּפְתִּיעוֹת, בְּוַדַּאי יִרְאֶה אֶת יַד ה' הַמַּנְחָה וּמְכַוֶּנֶת, הַמַּדְרִיכָה וּמְלַוָּה. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּמַהֲלַךְ חַיֵּי הָאֻמָּה, הַשּׂוֹרֶדֶת בִּתְנָאֵי גָּלוּת וּרְדִיפוֹת מִזֶּה שְׁנוֹת אַלְפַּיִם - וְהַיַּעֲבֵ"ץ כָּתַב שֶׁנֵּס זֶה גָּדוֹל בְּעֵינָיו אַף יוֹתֵר מִנִּסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם; אִם נִתְבּוֹנֵן בַּנֵּס שֶׁל קִיּוּם הָעָם בְּאַרְצוֹ, כִּבְשָׂה אַחַת בֵּין זְאֵבֵי טֶרֶף - הֵן כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּמַבָּט מְפֻכָּח יוֹדֶה כִּי נֵס גָּלוּי הוּא, הַמֻּרְכָּב מִשַּׁרְשֶׁרֶת נִסִּים אֵין סוֹפִית - נֵדַע לְהַעֲרִיכָם וּלְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)