Otzarot-Article

"וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (ד-טז) תָּמִיד, אֲבָל תָּמִיד, לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ - קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת "בַּמִּדְבָּר". טְעָמִים שׁוֹנִים נֶאֶמְרוּ לְכָךְ: כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת "בְּחֻקּוֹתַי" לְמַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת - אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַסֵּדֶר, יִחוּס כָּל שֵׁבֶט, וְיִחוּדוֹ עַל דִּגְלוֹ, נְחוּצִים כָּל כָּךְ עֲבוּר הַהִתְעַלּוּת הָרוּחָנִית.

נַעֲנֶה אַף אָנוּ חֶלְקֵנוּ, בְּשִׁיּוּךְ פָּסוּק מִן הַפָּרָשָׁה לְמַתַּן תּוֹרָה. לְהִתְכּוֹנֵן לְאוֹרוֹ לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת: "וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה".

וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁכָּךְ הָיָה אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן נוֹשֵׂא: אֶת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר בִּימִינוֹ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּשְׂמֹאלוֹ, מִנְחַת הַתָּמִיד בִּכְתֵפוֹ וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּכִיס אֲפֻדָּתוֹ. וְהֵעִיר עַל כָּךְ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל, שֶׁאִם הָיָה הוּא נוֹשְׂאָם בְּעַצְמוֹ, הָיָה הַמַּשָּׂא כָּבֵד לִמְאֹד.

וּמַדּוּעַ, בֶּאֱמֶת, נִצְטַוָּה אֶלְעָזָר - סְגַן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, "נְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי", לָשֵׂאת אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה?

אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "אֶלְעָזָר הָיָה נִכְבָּד, נָשִׂיא עַל נְשִׂיאִים, רְאֵה שְׂרָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ. וְאַתָּה סָבוּר, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל הָיָה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים שֶׁיִּטְעֲנוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיָה מְסֻגָּל לִטְעֹן? לָאו, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ הָיָה טוֹעֵן! לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים" (בַּמִּדְבָּר רַבָּה ד- כ). כְּלוֹמַר, הָיָה אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מוּכָן לְהַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לִכְבוֹד הַמָּקוֹם.

הַמִּדְרָשׁ מַעֲלֶה שָׁם עַל נֵס גַּם אֶת רִקּוּדוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, אֵיךְ כִּרְכֵּר בְּכָל עֹז, מָחָא כַּפָּיו וְדִלֵּג בְּרַגְלָיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵעִיד לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ: "לֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְךָ!"

כָּךְ הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְכָךְ כָּל אָדָם. וְהַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שָׁם: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט שֶׁלֹּא קָרָא וְלֹא שָׁנָה. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה לִקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בְּקָרְאוֹ: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָ-אוֹת"! אָמְרוּ לוֹ: "מָה רָאִיתָ שֶׁהִגְבַּהְתָּ קוֹלְךָ?"

וְעָנָה: "לֹא זָכִיתִי, לֹא לְמִקְרָא וְלֹא לְמִשְׁנָה - וְעַכְשָׁו, שֶׁנִּתְּנָה לִי רְשׁוּת לְהַקְדִּישׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, לֹא אַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלִי וְאֶתְנַחֵם בִּמְעַט?!"

אָמְרוּ: לֹא עָבַר זְמַן רַב עַד שֶׁמִּנּוּהוּ שַׂר הַחַיִל שֶׁל הַקֵּיסָר, וּמִנּוּהוּ רֹאשׁ עַל כָּל הַמִּבְצָרִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה עִיר, וְהָיָה לְאָצִיל, וְזָכָה לִגְדֻלָּה לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁלֹּא יִנְהַג אָדָם גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם!

אֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָיוּ לְשַׁמָּשִׁים וְסַבָּלִים לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, וּרְאוּ לְמַה זָּכוּ!

אַשְׁרֵיכֶם, גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר. אַשְׁרֵיכֶם, מְסַדְּרֵי הַסַּפְסָלִים, הַסִּדּוּרִים וְהַחֻמָּשִׁים, מְכַוְּנֵי הַשְּׁעוֹנִים וּפוֹתְחֵי הַשְּׁעָרִים. רְאוּ מַה שָּׂכָר מְצַפֶּה לָכֶם, כָּבוֹד וּגְדֻלָּה, בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת!

כָּל זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהוֹסִיף עַל כָּךְ יְדִיעָה אַחַת. הַכָּתוּב אוֹמֵר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי ה'!" וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּגְּמָרָא (יְבָמוֹת ו.): מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת, לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה יָרֵא אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת, אַף מוֹרָא הָאָמוּר בַּמִּקְדָּשׁ, לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ".

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁכְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ וּכְבוֹד הַשַּׁבָּת עִנְיָן אֶחָד לָהֶם: כְּבוֹד שָׁמַיִם. וּמִמֵּילָא, אַף לְעִנְיַן כְּבוֹד הַשַּׁבָּת שָׁרִיר הַכְּלָל שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאַף שְׂכָרוּ עָצוּם וָרַב!

וְאָכֵן, הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קיט.) מְסַפֶּרֶת: רַבִּי אַבָּא הָיָה קוֹנֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בָּשָׂר בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִטְלִיזִים, כְּדֵי לְהָכִין לְשַׁבָּת מִן הַמֻּבְחָר שֶׁבַּמֻּבְחָר. רַבִּי אַבָּהוּ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג וְלוֹ מְשָׁרְתִים רַבִּים, הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֶרֶב שַׁבָּת עַל כִּסֵּא שֶׁנְהָב וּמַגְבִּיר אֶת הָאֵשׁ בָּאָח בְּאֶמְצָעוּת מַפּוּחַ, לְזָרֵז אֶת הַבִּשּׁוּל לִכְבוֹד שַׁבָּת. רַב עָנָן הָיָה פּוֹשֵׁט אֶת בִּגְדֵי רַבָּנוּתוֹ וְלוֹבֵשׁ סַרְבָּל כְּדֵי לַעֲסֹק בְּבִשּׁוּל הַמַּאֲכָלִים. רַב סַפְרָא הָיָה עוֹסֵק בִּצְלִיַּת הַבָּשָׂר, רָבָא עָסַק בְּהַתְקָנַת הַדָּגִים. רַב הוּנָא הִתְקִין אֶת הַנֵּרוֹת, רַב פַּפָּא פִּתֵּל פְּתִילוֹת.

וְנִפְסַק הַדָּבָר לַהֲלָכָה: "אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בַּמְּלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת, חַיָּב לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בְּגוּפוֹ, שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדוֹ... וְכָל הַמַּרְבֶּה בַּדָּבָר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח" (רַמְבַּ"ם שַׁבָּת ל-ו). "וְרָאִיתִי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה גְּדוֹלֵי תּוֹרָה שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין הַבַּיִת בְּעַצְמָם לִכְבוֹד שַׁבָּת" (מִשְׁנָה בְּרוּרָה רנ-סק"ד).

אַשְׁרֵי הַטּוֹרְחִים לִקְנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְכַבֵּד אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת - אַשְׁרֵי הַבְּעָלִים, אִם יַעֲשׂוּ זֹאת. וְאַשְׁרֵי הַנָּשִׁים, הָעוֹשׂוֹת זֹאת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חקת תשע"ו
	הַמַּעֲשֶׂה הַמֻּפְלָא הִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָאֵזוֹר
	"וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (ד-טז) תָּמִיד, אֲבָל תָּמִיד, לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ - קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת "בַּמִּדְבָּר". טְעָמִים שׁוֹנִים נֶאֶמְרוּ לְכָךְ: כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת "בְּחֻקּוֹתַי" לְמַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת - אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַסֵּדֶר, יִחוּס כָּל שֵׁבֶט, וְיִחוּדוֹ עַל דִּגְלוֹ, נְחוּצִים כָּל כָּךְ עֲבוּר הַהִתְעַלּוּת הָרוּחָנִית. נַעֲנֶה אַף אָנוּ חֶלְקֵנוּ, בְּשִׁיּוּךְ פָּסוּק מִן הַפָּרָשָׁה לְמַתַּן תּוֹרָה. לְהִתְכּוֹנֵן לְאוֹרוֹ לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת: "וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּשֵׁם הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁכָּךְ הָיָה אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן נוֹשֵׂא: אֶת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר בִּימִינוֹ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּשְׂמֹאלוֹ, מִנְחַת הַתָּמִיד בִּכְתֵפוֹ וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּכִיס אֲפֻדָּתוֹ. וְהֵעִיר עַל כָּךְ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל, שֶׁאִם הָיָה הוּא נוֹשְׂאָם בְּעַצְמוֹ, הָיָה הַמַּשָּׂא כָּבֵד לִמְאֹד. וּמַדּוּעַ, בֶּאֱמֶת, נִצְטַוָּה אֶלְעָזָר - סְגַן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, "נְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי", לָשֵׂאת אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה? אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "אֶלְעָזָר הָיָה נִכְבָּד, נָשִׂיא עַל נְשִׂיאִים, רְאֵה שְׂרָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ. וְאַתָּה סָבוּר, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל הָיָה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים שֶׁיִּטְעֲנוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיָה מְסֻגָּל לִטְעֹן? לָאו, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ הָיָה טוֹעֵן! לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים" (בַּמִּדְבָּר רַבָּה ד- כ). כְּלוֹמַר, הָיָה אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מוּכָן לְהַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לִכְבוֹד הַמָּקוֹם. הַמִּדְרָשׁ מַעֲלֶה שָׁם עַל נֵס גַּם אֶת רִקּוּדוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, אֵיךְ כִּרְכֵּר בְּכָל עֹז, מָחָא כַּפָּיו וְדִלֵּג בְּרַגְלָיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵעִיד לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ: "לֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְךָ!" כָּךְ הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְכָךְ כָּל אָדָם. וְהַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שָׁם: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט שֶׁלֹּא קָרָא וְלֹא שָׁנָה. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה לִקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בְּקָרְאוֹ: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָ-אוֹת"! אָמְרוּ לוֹ: "מָה רָאִיתָ שֶׁהִגְבַּהְתָּ קוֹלְךָ?" וְעָנָה: "לֹא זָכִיתִי, לֹא לְמִקְרָא וְלֹא לְמִשְׁנָה - וְעַכְשָׁו, שֶׁנִּתְּנָה לִי רְשׁוּת לְהַקְדִּישׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, לֹא אַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלִי וְאֶתְנַחֵם בִּמְעַט?!" אָמְרוּ: לֹא עָבַר זְמַן רַב עַד שֶׁמִּנּוּהוּ שַׂר הַחַיִל שֶׁל הַקֵּיסָר, וּמִנּוּהוּ רֹאשׁ עַל כָּל הַמִּבְצָרִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה עִיר, וְהָיָה לְאָצִיל, וְזָכָה לִגְדֻלָּה לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁלֹּא יִנְהַג אָדָם גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם! אֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָיוּ לְשַׁמָּשִׁים וְסַבָּלִים לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, וּרְאוּ לְמַה זָּכוּ! אַשְׁרֵיכֶם, גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר. אַשְׁרֵיכֶם, מְסַדְּרֵי הַסַּפְסָלִים, הַסִּדּוּרִים וְהַחֻמָּשִׁים, מְכַוְּנֵי הַשְּׁעוֹנִים וּפוֹתְחֵי הַשְּׁעָרִים. רְאוּ מַה שָּׂכָר מְצַפֶּה לָכֶם, כָּבוֹד וּגְדֻלָּה, בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת! כָּל זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהוֹסִיף עַל כָּךְ יְדִיעָה אַחַת. הַכָּתוּב אוֹמֵר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי ה'!" וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּגְּמָרָא (יְבָמוֹת ו.): מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת, לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה יָרֵא אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת, אַף מוֹרָא הָאָמוּר בַּמִּקְדָּשׁ, לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ". נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁכְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ וּכְבוֹד הַשַּׁבָּת עִנְיָן אֶחָד לָהֶם: כְּבוֹד שָׁמַיִם. וּמִמֵּילָא, אַף לְעִנְיַן כְּבוֹד הַשַּׁבָּת שָׁרִיר הַכְּלָל שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאַף שְׂכָרוּ עָצוּם וָרַב! וְאָכֵן, הַגְּמָרָא (שַׁבָּת קיט.) מְסַפֶּרֶת: רַבִּי אַבָּא הָיָה קוֹנֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בָּשָׂר בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִטְלִיזִים, כְּדֵי לְהָכִין לְשַׁבָּת מִן הַמֻּבְחָר שֶׁבַּמֻּבְחָר. רַבִּי אַבָּהוּ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג וְלוֹ מְשָׁרְתִים רַבִּים, הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֶרֶב שַׁבָּת עַל כִּסֵּא שֶׁנְהָב וּמַגְבִּיר אֶת הָאֵשׁ בָּאָח בְּאֶמְצָעוּת מַפּוּחַ, לְזָרֵז אֶת הַבִּשּׁוּל לִכְבוֹד שַׁבָּת. רַב עָנָן הָיָה פּוֹשֵׁט אֶת בִּגְדֵי רַבָּנוּתוֹ וְלוֹבֵשׁ סַרְבָּל כְּדֵי לַעֲסֹק בְּבִשּׁוּל הַמַּאֲכָלִים. רַב סַפְרָא הָיָה עוֹסֵק בִּצְלִיַּת הַבָּשָׂר, רָבָא עָסַק בְּהַתְקָנַת הַדָּגִים. רַב הוּנָא הִתְקִין אֶת הַנֵּרוֹת, רַב פַּפָּא פִּתֵּל פְּתִילוֹת. וְנִפְסַק הַדָּבָר לַהֲלָכָה: "אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בַּמְּלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת, חַיָּב לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בְּגוּפוֹ, שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדוֹ... וְכָל הַמַּרְבֶּה בַּדָּבָר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח" (רַמְבַּ"ם שַׁבָּת ל-ו). "וְרָאִיתִי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה גְּדוֹלֵי תּוֹרָה שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין הַבַּיִת בְּעַצְמָם לִכְבוֹד שַׁבָּת" (מִשְׁנָה בְּרוּרָה רנ-סק"ד). אַשְׁרֵי הַטּוֹרְחִים לִקְנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְכַבֵּד אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת - אַשְׁרֵי הַבְּעָלִים, אִם יַעֲשׂוּ זֹאת. וְאַשְׁרֵי הַנָּשִׁים, הָעוֹשׂוֹת זֹאת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)