Otzarot-Article

"וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ" (כג-ל) אִם נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, חַיִּים אָנוּ חַיִּים שֶׁל כֶּפֶל זֶהוּת עַד כְּדֵי סְתִירָה פְּנִימִית. חַיִּים אָנוּ חַיֵּי חֻלִּין וְחַיִּים חַיֵּי קֹדֶשׁ, וּכְמִין מְחִצָּה מַפְרֶדֶת בֵּין הַשְּׁנַיִם. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מְצוּיִים אָנוּ בִּסְפִירָה רוּחָנִית, שִׁירַת הַבַּקָּשׁוֹת מִתְרוֹנֶנֶת בְּחֹסֶן אֱמוּנָה. שֻׁלְחָן הַשַּׁבָּת כֹּה מַזְהִיר וְעָנֹג. הַמּוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, הַחַגִּים וְהַזְּמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. וּכְשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים לְחַיֵּי הַחֻלִּין, אָנוּ הוֹפְכִים לְאַנְשֵׁי חֻלִּין. וְאָנוּ תּוֹהִים: מָה אָנוּ בֶּאֱמֶת.

יִתָּכֵן וְהַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (נָזִיר כג:): בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק, זָכָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת, וְנֶכֶד נֶכְדָּהּ הָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֶעֱלָה אֶלֶף עוֹלוֹת!

מַבְהִיל הַדָּבָר - אֵיךְ אֵין מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁאוֹבֵד, וּפֵרוֹתָיו מִשְׁתַּלְּמִים לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. אַךְ הָבָה נִתְבּוֹנֵן: הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָיוּ בְּכַוָּנָה מֻשְׁחֶתֶת, בְּנִסָּיוֹן לְהָסִית אֶת הַבּוֹרֵא נֶגֶד עַמּוֹ, לַהֲבִיאוֹ לִפְעֹל נֶגֶד רְצוֹנוֹ. נִסָּיוֹן לִגְרֹם לְהַשְׁמָדַת עַם, לַהֲרִיגַת מִילְיוֹנִים. וְהֵם הֻקְרְבוּ בִּידֵי קוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף, שֶׁהֶחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְעֶטְיוֹ מֵתוּ כ"ד אֲלָפִים. וְעִם כָּל זֹאת, הָיָה בְּמַעֲשֵׂהוּ אֵיזֶה נִיצוֹץ טוֹב, וְלֹא אָבַד. וְנִשְׁאַר לְדוֹרוֹת, וְהִפְצִיעַ כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְלָנֶצַח, שֶׁהֲרֵי גַּם הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה מִזַּרְעוֹ! מֵעַתָּה, מַה נֹּאמַר עַל מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת. הָאֲנָשִׁים הַמֻּשְׁלָמִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מֻשְׁלָמִים. וְלֹא מַעֲשִׂים חַד פַּעֲמִיִּים, וְלֹא דּוֹר וּשְׁנַיִם - כַּמָּה מֻשְׁרָשִׁים בָּנוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְכַמָּה תּוֹצָאוֹת יָנִיבוּ! כָּל הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ, מִזְּכוּתָם, מִטַּעֲמָם וּמוֹרַשְׁתָּם!

וְאִם כֵּן הוּא, אֵין אֵפוֹא כָּל פֶּלֶא בַּהֲוָיָתֵנוּ הַחֲצוּיָה. כִּי גַּם כְּשֶׁאָנוּ אַנְשֵׁי חֻלִּין בְּמַהוּתֵנוּ, מִתְרוֹנֶנֶת בָּנוּ אֱמוּנָתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, מְפַעֶמֶת וּמְקַרְקֶשֶׁת וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ! בּוֹקַעַת מִפִּיּוֹתֵינוּ בְּשִׁירַת הַבַּקָּשׁוֹת וּבַפִּיּוּטִים, בַּתְּפִלּוֹת וּבַזְּמִירוֹת - כְּפִי שֶׁהִיא מְבִיאָה הֲמוֹנֵי צְעִירִים לְהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה, לָבוֹא לַסֶּמִינָרִים, וְלָשׁוּב לְכוּר מַחְצַבְתָּם!

מְשִׂימָתֵנוּ הִיא אֵפוֹא לִבְקֹעַ חַיִץ זֶה שֶׁבֵּין מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת לַהֲוָיָתֵנוּ אָנוּ. לִפְעֹל שֶׁהָאֱמוּנָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ תָּאִיר גַּם אֶת חַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, וּתְכַוֵּן אֶת כָּל אָרְחוֹתֵינוּ!

בְּפָרָשָׁתֵנוּ רוֹאִים אָנוּ כֵּיצַד רוֹצֶה הַבּוֹרֵא בְּטוֹבַת בְּרִיּוֹתָיו. אֵיךְ בִּקֵּשׁ לִמְנֹעַ אֶת בִּלְעָם, שְׁפַל אֲנָשִׁים, מֵחֵטְא. וְאִם לְבִלְעָם כָּךְ, לִיהוּדִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וִיהוּדִי צַדִּיק, לֹא כָּל שֶׁכֵּן. כַּנֶּאֱמָר: "רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר" (שְׁמוּאֵל א' ב-ט).

נְסַפֵּר עַל הָרַב הַגָּדוֹל, חֲסִידָא וּפְרִישָׁא, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים ג'וֹנְק אָחוֹנוֹב מִבּוּכָרָה זָצָ"ל, שֶׁבַּעֲלוֹת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים ימ"ש לַשִּׁלְטוֹן חִיְּבוּ אֶת כֻּלָּם לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדָה מֶמְשַׁלְתִּית, הַכְּרוּכָה בְּחִלּוּל שַׁבָּת. הָרַב לֹא הִסְכִּים, וְעָמַד בַּחֲנוּתוֹ הַקְּטַנָּה, שֶׁלֹּא בָּאוּ לָהּ קוֹנִים, וְסָבַל חֶרְפַּת רָעָב. גַּם בְּשַׁבָּת עָמַד שָׁם, בִּגְזֵרַת הַשִּׁלְטוֹן, אֲבָל לֹא מָכַר מְאוּמָה, בַּאֲמַתְלָאוֹת שׁוֹנוֹת.

אָמְרָה אִשְׁתּוֹ לְבִתּוֹ הַגְּדוֹלָה: "פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. כְּשֶׁיֵּלֵךְ לַחֲנוּתוֹ, אֵלֵךְ אֲנִי לְהֵרָשֵׁם לָעֲבוֹדָה". וְכָךְ עָשְׂתָה.

בֵּינְתַיִם יָשַׁב הָרַב בַּחֲנוּתוֹ, וְהִתְנַמְנֵם. בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה עֲגָלָה שֶׁל חוֹטְפִים, אַנְשֵׁי הַבּוֹלֶשֶׁת הָאֵימְתָנִית שֶׁהִפִּילָה חִתָּתָהּ, וּבְתוֹכָהּ אִשְׁתּוֹ, בְּמַעֲצַר הַשִּׁלְטוֹנוֹת! נִנְעַר בְּבֶהָלָה, וְהֵחֵל לוֹמַר תְּהִלִּים.

הִתְנַמְנֵם שׁוּב, וְהַחֲלוֹם שָׁב עַל עַצְמוֹ. אָמַר: אוּלַי אֲטַיֵּל מְעַט סְבִיב הַחֲנוּת, וְאֶתְעוֹרֵר. אוּלָם כְּשֶׁשָּׁב לִמְקוֹמוֹ נִרְדַּם שׁוּב, וְרָאָה זֹאת בַּשְּׁלִישִׁית.

אָמַר: הֲלֹא דָּבָר הוּא! נָעַל אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.

דַּרְכּוֹ עָבְרָה דֶּרֶךְ לִשְׁכַּת הָעֲבוֹדָה הַמֶּמְשַׁלְתִּית. רָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ, עָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת, וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ בְּדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ, כְּבָר הָיְתָה בַּבַּיִת וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ מַדּוּעַ בָּא.

סָח לָהּ אוֹדוֹת הַחֲלוֹם.

אָמְרָה: "הֵן רוֹאֶה אַתָּה, שֶׁהַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ, כַּנִּרְאֶה זוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֹם!"

שָׁב לַחֲנוּתוֹ, בָּהּ הָיָה עָלָיו לִהְיוֹת עַל פִּי הַחֹק, וְהִיא אָמְרָה לְבִתָּהּ הַגְּדוֹלָה: "רוֹאָה אַתְּ כֵּיצַד שׁוֹמְרִים עַל אָבִיךְ מִן הַשָּׁמַיִם!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שלח תשע"ו
	הַמִּתְיָרֵא - מוּבָס!
	"וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ" (כג-ל) אִם נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, חַיִּים אָנוּ חַיִּים שֶׁל כֶּפֶל זֶהוּת עַד כְּדֵי סְתִירָה פְּנִימִית. חַיִּים אָנוּ חַיֵּי חֻלִּין וְחַיִּים חַיֵּי קֹדֶשׁ, וּכְמִין מְחִצָּה מַפְרֶדֶת בֵּין הַשְּׁנַיִם. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מְצוּיִים אָנוּ בִּסְפִירָה רוּחָנִית, שִׁירַת הַבַּקָּשׁוֹת מִתְרוֹנֶנֶת בְּחֹסֶן אֱמוּנָה. שֻׁלְחָן הַשַּׁבָּת כֹּה מַזְהִיר וְעָנֹג. הַמּוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, הַחַגִּים וְהַזְּמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. וּכְשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים לְחַיֵּי הַחֻלִּין, אָנוּ הוֹפְכִים לְאַנְשֵׁי חֻלִּין. וְאָנוּ תּוֹהִים: מָה אָנוּ בֶּאֱמֶת. יִתָּכֵן וְהַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (נָזִיר כג:): בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק, זָכָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת, וְנֶכֶד נֶכְדָּהּ הָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֶעֱלָה אֶלֶף עוֹלוֹת! מַבְהִיל הַדָּבָר - אֵיךְ אֵין מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁאוֹבֵד, וּפֵרוֹתָיו מִשְׁתַּלְּמִים לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. אַךְ הָבָה נִתְבּוֹנֵן: הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָיוּ בְּכַוָּנָה מֻשְׁחֶתֶת, בְּנִסָּיוֹן לְהָסִית אֶת הַבּוֹרֵא נֶגֶד עַמּוֹ, לַהֲבִיאוֹ לִפְעֹל נֶגֶד רְצוֹנוֹ. נִסָּיוֹן לִגְרֹם לְהַשְׁמָדַת עַם, לַהֲרִיגַת מִילְיוֹנִים. וְהֵם הֻקְרְבוּ בִּידֵי קוֹסֵם וּמְכַשֵּׁף, שֶׁהֶחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְעֶטְיוֹ מֵתוּ כ"ד אֲלָפִים. וְעִם כָּל זֹאת, הָיָה בְּמַעֲשֵׂהוּ אֵיזֶה נִיצוֹץ טוֹב, וְלֹא אָבַד. וְנִשְׁאַר לְדוֹרוֹת, וְהִפְצִיעַ כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְלָנֶצַח, שֶׁהֲרֵי גַּם הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה מִזַּרְעוֹ! מֵעַתָּה, מַה נֹּאמַר עַל מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת. הָאֲנָשִׁים הַמֻּשְׁלָמִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מֻשְׁלָמִים. וְלֹא מַעֲשִׂים חַד פַּעֲמִיִּים, וְלֹא דּוֹר וּשְׁנַיִם - כַּמָּה מֻשְׁרָשִׁים בָּנוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְכַמָּה תּוֹצָאוֹת יָנִיבוּ! כָּל הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ, מִזְּכוּתָם, מִטַּעֲמָם וּמוֹרַשְׁתָּם! וְאִם כֵּן הוּא, אֵין אֵפוֹא כָּל פֶּלֶא בַּהֲוָיָתֵנוּ הַחֲצוּיָה. כִּי גַּם כְּשֶׁאָנוּ אַנְשֵׁי חֻלִּין בְּמַהוּתֵנוּ, מִתְרוֹנֶנֶת בָּנוּ אֱמוּנָתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, מְפַעֶמֶת וּמְקַרְקֶשֶׁת וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ! בּוֹקַעַת מִפִּיּוֹתֵינוּ בְּשִׁירַת הַבַּקָּשׁוֹת וּבַפִּיּוּטִים, בַּתְּפִלּוֹת וּבַזְּמִירוֹת - כְּפִי שֶׁהִיא מְבִיאָה הֲמוֹנֵי צְעִירִים לְהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה, לָבוֹא לַסֶּמִינָרִים, וְלָשׁוּב לְכוּר מַחְצַבְתָּם! מְשִׂימָתֵנוּ הִיא אֵפוֹא לִבְקֹעַ חַיִץ זֶה שֶׁבֵּין מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת לַהֲוָיָתֵנוּ אָנוּ. לִפְעֹל שֶׁהָאֱמוּנָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ תָּאִיר גַּם אֶת חַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, וּתְכַוֵּן אֶת כָּל אָרְחוֹתֵינוּ! בְּפָרָשָׁתֵנוּ רוֹאִים אָנוּ כֵּיצַד רוֹצֶה הַבּוֹרֵא בְּטוֹבַת בְּרִיּוֹתָיו. אֵיךְ בִּקֵּשׁ לִמְנֹעַ אֶת בִּלְעָם, שְׁפַל אֲנָשִׁים, מֵחֵטְא. וְאִם לְבִלְעָם כָּךְ, לִיהוּדִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וִיהוּדִי צַדִּיק, לֹא כָּל שֶׁכֵּן. כַּנֶּאֱמָר: "רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר" (שְׁמוּאֵל א' ב-ט). נְסַפֵּר עַל הָרַב הַגָּדוֹל, חֲסִידָא וּפְרִישָׁא, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים ג'וֹנְק אָחוֹנוֹב מִבּוּכָרָה זָצָ"ל, שֶׁבַּעֲלוֹת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים ימ"ש לַשִּׁלְטוֹן חִיְּבוּ אֶת כֻּלָּם לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדָה מֶמְשַׁלְתִּית, הַכְּרוּכָה בְּחִלּוּל שַׁבָּת. הָרַב לֹא הִסְכִּים, וְעָמַד בַּחֲנוּתוֹ הַקְּטַנָּה, שֶׁלֹּא בָּאוּ לָהּ קוֹנִים, וְסָבַל חֶרְפַּת רָעָב. גַּם בְּשַׁבָּת עָמַד שָׁם, בִּגְזֵרַת הַשִּׁלְטוֹן, אֲבָל לֹא מָכַר מְאוּמָה, בַּאֲמַתְלָאוֹת שׁוֹנוֹת. אָמְרָה אִשְׁתּוֹ לְבִתּוֹ הַגְּדוֹלָה: "פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת. כְּשֶׁיֵּלֵךְ לַחֲנוּתוֹ, אֵלֵךְ אֲנִי לְהֵרָשֵׁם לָעֲבוֹדָה". וְכָךְ עָשְׂתָה. בֵּינְתַיִם יָשַׁב הָרַב בַּחֲנוּתוֹ, וְהִתְנַמְנֵם. בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה עֲגָלָה שֶׁל חוֹטְפִים, אַנְשֵׁי הַבּוֹלֶשֶׁת הָאֵימְתָנִית שֶׁהִפִּילָה חִתָּתָהּ, וּבְתוֹכָהּ אִשְׁתּוֹ, בְּמַעֲצַר הַשִּׁלְטוֹנוֹת! נִנְעַר בְּבֶהָלָה, וְהֵחֵל לוֹמַר תְּהִלִּים. הִתְנַמְנֵם שׁוּב, וְהַחֲלוֹם שָׁב עַל עַצְמוֹ. אָמַר: אוּלַי אֲטַיֵּל מְעַט סְבִיב הַחֲנוּת, וְאֶתְעוֹרֵר. אוּלָם כְּשֶׁשָּׁב לִמְקוֹמוֹ נִרְדַּם שׁוּב, וְרָאָה זֹאת בַּשְּׁלִישִׁית. אָמַר: הֲלֹא דָּבָר הוּא! נָעַל אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. דַּרְכּוֹ עָבְרָה דֶּרֶךְ לִשְׁכַּת הָעֲבוֹדָה הַמֶּמְשַׁלְתִּית. רָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ, עָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת, וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ בְּדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ, כְּבָר הָיְתָה בַּבַּיִת וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ מַדּוּעַ בָּא. סָח לָהּ אוֹדוֹת הַחֲלוֹם. אָמְרָה: "הֵן רוֹאֶה אַתָּה, שֶׁהַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ, כַּנִּרְאֶה זוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֹם!" שָׁב לַחֲנוּתוֹ, בָּהּ הָיָה עָלָיו לִהְיוֹת עַל פִּי הַחֹק, וְהִיא אָמְרָה לְבִתָּהּ הַגְּדוֹלָה: "רוֹאָה אַתְּ כֵּיצַד שׁוֹמְרִים עַל אָבִיךְ מִן הַשָּׁמַיִם!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)