Otzarot-Article

"וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (כו-ב) עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וְאֵין זֶה דָּבָר חָדָשׁ. הֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. עִם כָּל זֹאת, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ. וּמַה שֶּׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כָּתוּב בַּתּוֹרָה - אֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּתוּב בָּהּ! כְּשֶׁזָּמַם עֵשָׂו לְהָרַע לְיַעֲקֹב, וּבָא לִקְרָאתוֹ בְּרֹאשׁ אַרְבַּע מֵאוֹת לִסְטִים חֲמוּשִׁים, נָקַט יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּשָׁלֹשׁ עֵצוֹת: תְּפִלָּה, דּוֹרוֹן, וְכַוָּנוֹת לְמִלְחָמָה. זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ מִתְכּוֹנֵן יַעֲקֹב, בָּהּ מִתְגּוֹנֵן הוּא מִפְּנֵי הִתְנַכְּלוּת הַשּׂוֹנְאִים.

מַה נֹּאמַר, הַדּוֹרוֹן וְהַמִּלְחָמָה אֵינָם נְתוּנִים בְּיָדֵינוּ, בְּיַד הָאֶזְרָח הַקָּטָן. מַחְלִיטִים עֲלֵיהֶם בַּ"חַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים", בְּלֵב מְלָכִים וְשָׂרִים שֶׁבְּיַד ה'. הַלְוַאי וְיַנְחוּם מִן הַשָּׁמַיִם בְּעֵצָה טוֹבָה וְיִמְנְעוּם מֵהַחְלָטוֹת שְׁגוּיוֹת, מֵהֶן רָוִינוּ דַּי. אֲבָל הַתְּפִלָּה - בְּיָדֵינוּ הִיא, בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד! מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יִתְבְּעוּנוּ בַּמָּרוֹם, אִם לֹא יֹאמְרוּ: אִלּוּ הִתְפַּלַּלְתֶּם טוֹב יוֹתֵר, בְּיוֹתֵר כַּוָּנָה, הָיוּ נִמְנָעִים פִּגּוּעִים וְנִפְגָּעִים!

וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - הַזְּהִירוּת בִּכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּבִכְבוֹד הַתְּפִלָּה! פָּסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בְּסוֹפָהּ: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ": מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְיִרְאָה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת קָרוּי "מִקְדָּשׁ מְעַט" וְחַיָּבִים בְּמוֹרָאוֹ מִדְּאוֹרַיְתָא (מִשְׁנָה בְּרוּרָה קנא-א). הָיוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁתָּלוּ אֶת פְּרָעוֹת ת"ח ת"ט, בָּהֶן נִכְחֲדוּ עֶשְׂרוֹת קְהִלּוֹת הי"ד, בְּכָךְ שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי בְּבֵית הָאֱלֹקִים, וְשׂוֹחֲחוּ בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה. וְאֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, הָרַבִּי מִגּוּר זָצָ"ל בַּעַל "בֵּית יִשְׂרָאֵל" זָצָ"ל, אָמַר, שֶׁהַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה לֹא פָּגְעָה בִּקְהִלּוֹת הַמִּזְרָח - אַף לֹא בִּקְהִלּוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בִּידֵי הַצּוֹרְרִים הַנָּאצִים - מִשּׁוּם שֶׁנָּהֲגוּ כָּבוֹד וּמוֹרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְלֹא שׂוֹחֲחוּ בְּעֵת הַתְּפִלָּה!

גַּם מִבְּחִינָה זוֹ עָלֵינוּ לְהַחְזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וְלִמְנֹעַ צָרוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁלֹּא תָּבֹאנָה. שֶׁהֲרֵי אֵין קָטֶגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֶגוֹר, וְאִם מְזַלְזְלִים בַּתְּפִלָּה - כֵּיצַד תּוּכַל לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה!

נְסַפֵּר סִפּוּר מַרְעִישׁ וּמְזַעֲזֵעַ: כְּשֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי שָׁאוּל בְּרָאךְ זָצָ"ל הִתְמַנָּה לְרַבָּהּ שֶׁל קְרוֹלִי, שָׂם דָּגֵשׁ רִאשׁוֹן עַל הַנְהָגַת בֵּית הַכְּנֶסֶת. קָבַע שֶׁאֵין לְהַזְמִין חַזָּן בְּלִי רְשׁוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן בִּימָה לְקַלֵּי דַּעַת וְלֹא לַהֲפֹךְ אֶת שְׁעַת הַתְּפִלָּה לְמוֹפָע בִּדּוּרִי חָלִילָה. כְּמוֹ כֵן הִקְפִּיד שֶׁלֹּא יְשׂוֹחֲחוּ, וּכְדֵי לְפַקֵּחַ עַל כָּךְ קָבַע מְקוֹמוֹ עַל הַבִּימָה, מִשָּׁם הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַקָּהָל.

יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ הַגַּבַּאי לְהַזְמִין חַזָּן שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּן בְּיִרְאַת שָׁמַיִם מֻפְלֶגֶת. שׂוֹחֵחַ הָרַב עִם הַחַזָּן, וְלֹא מְצָאוֹ הָגוּן. חָרָה הַדָּבָר לַגַּבַּאי. מֶה עָשָׂה, בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ אִרְגֵּן מְסִבַּת "מְלַוֵּה מַלְכָּה" בָּהּ הִשְׁמִיעַ הַחַזָּן פִּרְקֵי חַזָּנוּת וּנְעִימוֹת קַלּוֹת לַהֲנָאַת הַשּׁוֹמְעִים, וְהַגַּבַּאי הִכְבִּיר עָלָיו שְׁבָחִים וְאָמַר: "כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים מַדּוּעַ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַחַזָּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת..."

בַּבֹּקֶר סֻפַּר לָרַב עַל הַמְּסִבָּה וְהַדְּרָשָׁה. הֵבִין שֶׁמַּעֲרִיצָיו וּמוֹקִירָיו יְבַקְּשׁוּ לִפְגֹּעַ בַּגַּבַּאי, וְהִזְהִירָם לְבַל יָהִינוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר. כְּמוֹ כֵן מִהֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת בּוֹ הִתְפַּלֵּל הַגַּבַּאי, וּמָצָא קְבוּצַת תַּלְמִידֵי יְשִׁיבָה מְחַכִּים לְצֵאתוֹ כְּדֵי לִתְבֹּעַ כְּבוֹד רַבָּם. גָּעַר בָּהֶם, וְצִוָּה שֶׁיָּשׁוּבוּ לְתַלְמוּדָם.

הַגַּבַּאי סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ וְשָׁב לְבֵיתוֹ, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע שֶׁהָרַב הִצִּילוֹ... בְּבֵיתוֹ מָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהַתִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. עַל הַכִּירַיִם עָמַד סִיר חָלָב, שֶׁרָתַח וְעָמַד לִגְלֹשׁ. בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה שֶׁיּוֹרִידוֹ מֵהָאֵשׁ. בְּהוֹרִידוֹ נִתְקְלָה יָדוֹ בַּתִּינוֹק, וְהֶחָלָב הָרוֹתֵחַ נִשְׁפַּךְ עָלָיו. בְּאוֹתוֹ יוֹם הִתְקַיְּמָה הַלְוָיַת הַתִּינוֹק, וְכָל הָעִיר רָעֲשָׁה.

בְּשַׁבָּת בָּא הַגַּבַּאי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקִבֵּל עֲלִיָּה לַתּוֹרָה. לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁאַחַר הַקְּרִיאָה, דָּפַק עַל הַבִּימָה, וְאָמַר בְּקוֹל רָם: "מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, הֶחְצַפְתִּי פָּנַי נֶגֶד הָרַב וְנֶעֱנַשְׁתִּי בָּעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר - בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל מְבַקֵּשׁ אֲנִי מְחִילָה מֵהָרַב, וּמַעֲתִיר לְפָנָיו שֶׁיִּסְלַח לִי!"

הָרַב, כָּאָמוּר, עָמַד עַל הַבִּימָה בְּצַד סֵפֶר הַתּוֹרָה, כְּדֵי לִסְקֹר אֶת כָּל הַקָּהָל, לְפַקֵּחַ וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁאִישׁ לֹא יְשׂוֹחֵחַ וְלֹא יְדַבֵּר. כְּשֶׁסִּיֵּם הַגַּבַּאי אֶת הַבַּקָּשָׁה הַמַּרְטִיטָה, נַעֲנָה הָרַב בְּמִשְׁפָּט אֶחָד: "מַדּוּעַ מְדַבֵּר כְּבוֹדוֹ כַּאֲשֶׁר אָסוּר לְשׂוֹחֵחַ - מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר, יֹאמַר לְאַחַר הַתְּפִלָּה!"...

עַד כְּדֵי כָּךְ! "מוֹרָא מִקְדָּשׁ"!

וּנְצַטֵּט מִדִּבְרֵי "סֵפֶר חֲרֵדִים": "מִצְוָה לִהְיוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּמוֹרָא וְכֹבֶד רֹאשׁ מֵאֵימַת ה' יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ". וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (בְּחֻקּוֹתַי ו): "אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" לְרַבּוֹת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּכָל מָקוֹם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט". אֵין נוֹהֲגִים בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה. וְעֹנֶשׁ הָעוֹבֵר עַל זֶה גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח"ג קכו-א)."

הָבָה נַקְפִּיד עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁ, תְּפִלּוֹתֵינוּ יִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן, וְיַעֲבִירוּ כָּל רָעָה, יַמְתִּיקוּ כָּל גְּזֵרָה, וְאַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנוּ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בהעלותך תשע"ו
	לְאָן כְּדַאי לָצֵאת לְטִיּוּל?
	"וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (כו-ב) עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וְאֵין זֶה דָּבָר חָדָשׁ. הֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. עִם כָּל זֹאת, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ. וּמַה שֶּׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כָּתוּב בַּתּוֹרָה - אֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּתוּב בָּהּ! כְּשֶׁזָּמַם עֵשָׂו לְהָרַע לְיַעֲקֹב, וּבָא לִקְרָאתוֹ בְּרֹאשׁ אַרְבַּע מֵאוֹת לִסְטִים חֲמוּשִׁים, נָקַט יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּשָׁלֹשׁ עֵצוֹת: תְּפִלָּה, דּוֹרוֹן, וְכַוָּנוֹת לְמִלְחָמָה. זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ מִתְכּוֹנֵן יַעֲקֹב, בָּהּ מִתְגּוֹנֵן הוּא מִפְּנֵי הִתְנַכְּלוּת הַשּׂוֹנְאִים. מַה נֹּאמַר, הַדּוֹרוֹן וְהַמִּלְחָמָה אֵינָם נְתוּנִים בְּיָדֵינוּ, בְּיַד הָאֶזְרָח הַקָּטָן. מַחְלִיטִים עֲלֵיהֶם בַּ"חַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים", בְּלֵב מְלָכִים וְשָׂרִים שֶׁבְּיַד ה'. הַלְוַאי וְיַנְחוּם מִן הַשָּׁמַיִם בְּעֵצָה טוֹבָה וְיִמְנְעוּם מֵהַחְלָטוֹת שְׁגוּיוֹת, מֵהֶן רָוִינוּ דַּי. אֲבָל הַתְּפִלָּה - בְּיָדֵינוּ הִיא, בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד! מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יִתְבְּעוּנוּ בַּמָּרוֹם, אִם לֹא יֹאמְרוּ: אִלּוּ הִתְפַּלַּלְתֶּם טוֹב יוֹתֵר, בְּיוֹתֵר כַּוָּנָה, הָיוּ נִמְנָעִים פִּגּוּעִים וְנִפְגָּעִים! וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה - הַזְּהִירוּת בִּכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּבִכְבוֹד הַתְּפִלָּה! פָּסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בְּסוֹפָהּ: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ": מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְיִרְאָה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת קָרוּי "מִקְדָּשׁ מְעַט" וְחַיָּבִים בְּמוֹרָאוֹ מִדְּאוֹרַיְתָא (מִשְׁנָה בְּרוּרָה קנא-א). הָיוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁתָּלוּ אֶת פְּרָעוֹת ת"ח ת"ט, בָּהֶן נִכְחֲדוּ עֶשְׂרוֹת קְהִלּוֹת הי"ד, בְּכָךְ שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי בְּבֵית הָאֱלֹקִים, וְשׂוֹחֲחוּ בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה. וְאֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, הָרַבִּי מִגּוּר זָצָ"ל בַּעַל "בֵּית יִשְׂרָאֵל" זָצָ"ל, אָמַר, שֶׁהַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה לֹא פָּגְעָה בִּקְהִלּוֹת הַמִּזְרָח - אַף לֹא בִּקְהִלּוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בִּידֵי הַצּוֹרְרִים הַנָּאצִים - מִשּׁוּם שֶׁנָּהֲגוּ כָּבוֹד וּמוֹרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְלֹא שׂוֹחֲחוּ בְּעֵת הַתְּפִלָּה! גַּם מִבְּחִינָה זוֹ עָלֵינוּ לְהַחְזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וְלִמְנֹעַ צָרוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁלֹּא תָּבֹאנָה. שֶׁהֲרֵי אֵין קָטֶגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֶגוֹר, וְאִם מְזַלְזְלִים בַּתְּפִלָּה - כֵּיצַד תּוּכַל לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה! נְסַפֵּר סִפּוּר מַרְעִישׁ וּמְזַעֲזֵעַ: כְּשֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי שָׁאוּל בְּרָאךְ זָצָ"ל הִתְמַנָּה לְרַבָּהּ שֶׁל קְרוֹלִי, שָׂם דָּגֵשׁ רִאשׁוֹן עַל הַנְהָגַת בֵּית הַכְּנֶסֶת. קָבַע שֶׁאֵין לְהַזְמִין חַזָּן בְּלִי רְשׁוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן בִּימָה לְקַלֵּי דַּעַת וְלֹא לַהֲפֹךְ אֶת שְׁעַת הַתְּפִלָּה לְמוֹפָע בִּדּוּרִי חָלִילָה. כְּמוֹ כֵן הִקְפִּיד שֶׁלֹּא יְשׂוֹחֲחוּ, וּכְדֵי לְפַקֵּחַ עַל כָּךְ קָבַע מְקוֹמוֹ עַל הַבִּימָה, מִשָּׁם הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַקָּהָל. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ הַגַּבַּאי לְהַזְמִין חַזָּן שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּן בְּיִרְאַת שָׁמַיִם מֻפְלֶגֶת. שׂוֹחֵחַ הָרַב עִם הַחַזָּן, וְלֹא מְצָאוֹ הָגוּן. חָרָה הַדָּבָר לַגַּבַּאי. מֶה עָשָׂה, בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ אִרְגֵּן מְסִבַּת "מְלַוֵּה מַלְכָּה" בָּהּ הִשְׁמִיעַ הַחַזָּן פִּרְקֵי חַזָּנוּת וּנְעִימוֹת קַלּוֹת לַהֲנָאַת הַשּׁוֹמְעִים, וְהַגַּבַּאי הִכְבִּיר עָלָיו שְׁבָחִים וְאָמַר: "כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים מַדּוּעַ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַחַזָּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת..." בַּבֹּקֶר סֻפַּר לָרַב עַל הַמְּסִבָּה וְהַדְּרָשָׁה. הֵבִין שֶׁמַּעֲרִיצָיו וּמוֹקִירָיו יְבַקְּשׁוּ לִפְגֹּעַ בַּגַּבַּאי, וְהִזְהִירָם לְבַל יָהִינוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר. כְּמוֹ כֵן מִהֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת בּוֹ הִתְפַּלֵּל הַגַּבַּאי, וּמָצָא קְבוּצַת תַּלְמִידֵי יְשִׁיבָה מְחַכִּים לְצֵאתוֹ כְּדֵי לִתְבֹּעַ כְּבוֹד רַבָּם. גָּעַר בָּהֶם, וְצִוָּה שֶׁיָּשׁוּבוּ לְתַלְמוּדָם. הַגַּבַּאי סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ וְשָׁב לְבֵיתוֹ, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע שֶׁהָרַב הִצִּילוֹ... בְּבֵיתוֹ מָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהַתִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. עַל הַכִּירַיִם עָמַד סִיר חָלָב, שֶׁרָתַח וְעָמַד לִגְלֹשׁ. בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה שֶׁיּוֹרִידוֹ מֵהָאֵשׁ. בְּהוֹרִידוֹ נִתְקְלָה יָדוֹ בַּתִּינוֹק, וְהֶחָלָב הָרוֹתֵחַ נִשְׁפַּךְ עָלָיו. בְּאוֹתוֹ יוֹם הִתְקַיְּמָה הַלְוָיַת הַתִּינוֹק, וְכָל הָעִיר רָעֲשָׁה. בְּשַׁבָּת בָּא הַגַּבַּאי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקִבֵּל עֲלִיָּה לַתּוֹרָה. לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁאַחַר הַקְּרִיאָה, דָּפַק עַל הַבִּימָה, וְאָמַר בְּקוֹל רָם: "מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, הֶחְצַפְתִּי פָּנַי נֶגֶד הָרַב וְנֶעֱנַשְׁתִּי בָּעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר - בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל מְבַקֵּשׁ אֲנִי מְחִילָה מֵהָרַב, וּמַעֲתִיר לְפָנָיו שֶׁיִּסְלַח לִי!" הָרַב, כָּאָמוּר, עָמַד עַל הַבִּימָה בְּצַד סֵפֶר הַתּוֹרָה, כְּדֵי לִסְקֹר אֶת כָּל הַקָּהָל, לְפַקֵּחַ וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁאִישׁ לֹא יְשׂוֹחֵחַ וְלֹא יְדַבֵּר. כְּשֶׁסִּיֵּם הַגַּבַּאי אֶת הַבַּקָּשָׁה הַמַּרְטִיטָה, נַעֲנָה הָרַב בְּמִשְׁפָּט אֶחָד: "מַדּוּעַ מְדַבֵּר כְּבוֹדוֹ כַּאֲשֶׁר אָסוּר לְשׂוֹחֵחַ - מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר, יֹאמַר לְאַחַר הַתְּפִלָּה!"... עַד כְּדֵי כָּךְ! "מוֹרָא מִקְדָּשׁ"! וּנְצַטֵּט מִדִּבְרֵי "סֵפֶר חֲרֵדִים": "מִצְוָה לִהְיוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּמוֹרָא וְכֹבֶד רֹאשׁ מֵאֵימַת ה' יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ". וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (בְּחֻקּוֹתַי ו): "אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" לְרַבּוֹת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּכָל מָקוֹם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט". אֵין נוֹהֲגִים בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה. וְעֹנֶשׁ הָעוֹבֵר עַל זֶה גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח"ג קכו-א)." הָבָה נַקְפִּיד עַל מוֹרָא מִקְדָּשׁ, תְּפִלּוֹתֵינוּ יִתְקַבְּלוּ בְּרָצוֹן, וְיַעֲבִירוּ כָּל רָעָה, יַמְתִּיקוּ כָּל גְּזֵרָה, וְאַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנוּ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)