Otzarot-Article

"אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן" (יט-ד) הַיּוֹדְעִים אָנוּ כַּמָּה תּוֹשָׁבִים חָיוּ בִּסְדוֹם? אִם הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁכָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם נָסַבּוּ עַל בֵּיתוֹ שֶׁל לוֹט בִּדְרִישָׁה לְהוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת הָאוֹרְחִים, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים וּלְבַצֵּעַ בָּהֶם לִינְץ', יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁעֵר שֶׁהֵם לֹא מָנוּ רְבָבוֹת, אוּלַי אַף לֹא אֲלָפִים. יִשּׁוּב שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲנָשִׁים קָרוּי הָיָה כְּבָר עִיר (סַנְהֶדְרִין יז:).

וּמַדּוּעַ בֶּאֱמֶת רָצוּ לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בָּאוֹרְחִים? מַדּוּעַ הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא לְהָנִיחָם לָבוֹא בִּתְחוּמָם? הָרַמְבָּ"ן זַצַ"ל הִסְבִּיר אֶת כַּוָּנָתָם: "כַּוָּנָתָם לְכַלּוֹת אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיהֶם, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סַנְהֶדְרִין קט.), כִּי חָשְׁבוּ שֶׁבַּעֲבוּר טוֹבַת אַרְצָם שֶׁהִיא כְּגַן ה' יָבוֹאוּ שָׁם רַבִּים, וְהֵם הָיוּ מוֹאֲסֵי צְדָקָה". וּמַדּוּעַ הִנִּיחוּ לְלוֹט לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּכֵּן וְאַף מִנּוּהוּ לְשַׂר וְשׁוֹפֵט עֲלֵיהֶם? כִּי לוֹט "בְּמָמוֹנוֹ וְעָשְׁרוֹ בָּא אֲלֵיהֶם אוֹ שֶׁקִּבְּלוּהוּ לִכְבוֹד אַבְרָהָם". וְהָרַמְבַּ"ן מֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא: "וְהַכָּתוּב מֵעִיד שֶׁזֹּאת כַּוָּנָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה... הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יְחֶזְקֵאל טז-מט).

סְדוֹם טָבְלָה בְּעֹשֶׁר לִפְנֵי הֲפִיכָתָהּ. הִיא הָיְתָה אֶרֶץ מִישׁוֹר "כֻּלָּהּ מַשְׁקֶה" וְנַחֲלֵי מַיִם, "כְּגַן הַשֵּׁם" לְאִילָנוֹת, וּ"כְאֶרֶץ מִצְרַיִם" לִזְרָעִים. תּוֹשָׁבֶיהָ הָיוּ שְׁרוּיִים בְּרֹב טוֹבָה, וְלֹא רָצוּ לַחְלֹק אֶת עָשְׁרָם עִם אֲחֵרִים. לָהֶם לֹא אִכְפַּת אִם מִחוּץ לִתְחוּמָם מֵתִים אֲחֵרִים בָּרָעָב אוֹ מִשְׂתָּרְכִים נְפוּחֵי כָּפָן?

כַּמָּה תּוֹשָׁבִים, כְּבָר הִזְכַּרְנוּ, הָיוּ בִּסְדוֹם? מִסְתַּבֵּר שֶׁבְּבִנְיָן רַב קוֹמוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה חַיִּים תּוֹשָׁבִים רַבִּים יוֹתֵר וּמִתְגּוֹרְרוֹת יוֹתֵר מִשְׁפָּחוֹת. וְכָל בִּנְיָן כָּזֶה מְצֻיָּד בְּמַחְסוֹם, נָעוּל בְּדֶלֶת. הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס, חַיָּב לְהִזְדַּהוֹת בְּאִינְטֵרְקוּם אוֹ אַף לְהִסָּקֵר בְּמַצְלֵמָה בּוֹחֶנֶת. וְאִם הַבִּנְיָן גָּדוֹל יוֹתֵר וְיֻקְרָתִי יוֹתֵר, 'מִתְקַדֵּם' הוּא יוֹתֵר לְדַרְגַּת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה... הַבָּא בִּשְׁעָרָיו נֶעְצָר עַל יְדֵי הַשּׁוֹעֵר, נִשְׁאָל לִפְרָטָיו, עוֹבֵר מַעֲרֶכֶת סִנּוּן קַפְּדָנִית.

מַדּוּעַ? הֵן צִטַּטְנוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא: "גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ": אֵין לִטְרֹד אֶת שַׁלְוַת הָעֲשִׁירִים בְּכָךְ שֶׁיְּגַלּוּ כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם גַּם עֲנִיִּים. "הַכְּנִיסָה לְרוֹכְלִים אֲסוּרָה" זֶהוּ שֶלֶט הַמִּתְנוֹסֵס בְּפִתְחֵי בָּתִּים רַבִּים. הִתְפַּרְנְסוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּבַקָּשָׁה. הַמַּצְפּוּן יָשֵׁן וְנָא לֹא לִדְפֹּק...

כְּלוּם לֹא לִסְדוֹם הָיִינוּ, הַאִם לֹא לַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ חָלִילָה וְחַס?!

"מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד", מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (בָּבָא בָּתְרָא ז:), "שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רָגִיל לְהִתְגַּלּוֹת אֵלָיו. הִתְקִין לְדֶלֶת חֲצֵרוֹ יָדִית פְּנִימִית בִּלְבַד (וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפָתְחָהּ מִבַּחוּץ) וְלֹא הִתְגַּלָּה אֵלָיו עוֹד".

בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, מְסַפְּרִים אֲבוֹתֵינוּ, לֹא הָיְתָה שַׁבָּת לְלֹא אוֹרֵחַ, וְאַף בִּימוֹת הַחוֹל פָּתוּחַ הָיָה הַבַּיִת לִרְוָחָה, לְמַאֲכָל וּלְמַשְׁקֶה. וְכַיּוֹם? לֹא הָעֲנִיִּים נֶעֶלְמוּ, אֶלָּא אָנוּ הִסְתַּגַּרְנוּ וְנָעַלְנוּ דְּלָתוֹת. וּלְבָבוֹת. לָמַדְנוּ מִסְּדוֹם.

זֶה נָכוֹן, כָּל כָּךְ נָכוֹן, וְלֹא בַּתְּחוּם הַגַּשְׁמִי בִּלְבַד, לֹא רַק בִּתְחוּם הַסִּעוּד וְהַסְּעוּדָה. זֶה נָכוֹן לֹא פָּחוֹת מִכָּךְ בַּתְּחוּם הָרוּחָנִי. יִשּׁוּבִים קָמוּ, בָּרוּךְ ה', שְׁכוּנוֹת וּקְרָיוֹת וְאַף עָרִים שְׁלֵמוֹת עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. "גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם" מִבְּחִינָה רוּחָנִית, "וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ". הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת מְצוּיִים בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, הָאָבוֹת גּוֹדְשִׁים אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ בִּתְפִלּוֹת וּבְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, הָאִמָּהוֹת בְּחוּגִים, בְּשִׁעוּרִים וּבְהַרְצָאוֹת. קַיָּם עֹשֶׁר רוּחָנִי עָצוּם וְרַב. הַאִם מֻתָּר לִטְרֹד לְרֶגַע אֶת הַשַּׁלְוָה וְלִשְׁאֹל: מָה עִם הֶהָמוֹן הָרָעֵב לִדְבַר ה', מָה עִם רִבְבוֹת הַיְלָדִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, מָה עִם הַהוֹרִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְנֹעַם הַשַּׁבָּת, לְאוֹר הַתּוֹרָה וּלְאֹשֶׁר הַתְּפִלָּה?

הַאִם מֻתָּר לְעוֹרֵר אֶת הַמַּצְפּוּן? הַאִם מֻתָּר לְהַזְכִּיר אֶת "הָעָם שֶׁבַּשָּׂדוֹת"? הַאִם מֻתָּר לִדְרֹשׁ אֶת הַבְקָעַת הַהִסְתַּגְּרוּת, אֶת הִפּוּךְ הַמְּגַמָּה הַ'סְּדוֹמִית', אֶת הַ"וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'? (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תשע"ו
	"וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ"
	"אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן" (יט-ד) הַיּוֹדְעִים אָנוּ כַּמָּה תּוֹשָׁבִים חָיוּ בִּסְדוֹם "אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן" (יט-ד) הַיּוֹדְעִים אָנוּ כַּמָּה תּוֹשָׁבִים חָיוּ בִּסְדוֹם? אִם הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁכָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם נָסַבּוּ עַל בֵּיתוֹ שֶׁל לוֹט בִּדְרִישָׁה לְהוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת הָאוֹרְחִים, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים וּלְבַצֵּעַ בָּהֶם לִינְץ', יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁעֵר שֶׁהֵם לֹא מָנוּ רְבָבוֹת, אוּלַי אַף לֹא אֲלָפִים. יִשּׁוּב שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲנָשִׁים קָרוּי הָיָה כְּבָר עִיר (סַנְהֶדְרִין יז:). וּמַדּוּעַ בֶּאֱמֶת רָצוּ לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בָּאוֹרְחִים? מַדּוּעַ הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא לְהָנִיחָם לָבוֹא בִּתְחוּמָם? הָרַמְבָּ"ן זַצַ"ל הִסְבִּיר אֶת כַּוָּנָתָם: "כַּוָּנָתָם לְכַלּוֹת אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיהֶם, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סַנְהֶדְרִין קט.), כִּי חָשְׁבוּ שֶׁבַּעֲבוּר טוֹבַת אַרְצָם שֶׁהִיא כְּגַן ה' יָבוֹאוּ שָׁם רַבִּים, וְהֵם הָיוּ מוֹאֲסֵי צְדָקָה". וּמַדּוּעַ הִנִּיחוּ לְלוֹט לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּכֵּן וְאַף מִנּוּהוּ לְשַׂר וְשׁוֹפֵט עֲלֵיהֶם? כִּי לוֹט "בְּמָמוֹנוֹ וְעָשְׁרוֹ בָּא אֲלֵיהֶם אוֹ שֶׁקִּבְּלוּהוּ לִכְבוֹד אַבְרָהָם". וְהָרַמְבַּ"ן מֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא: "וְהַכָּתוּב מֵעִיד שֶׁזֹּאת כַּוָּנָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה... הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יְחֶזְקֵאל טז-מט). סְדוֹם טָבְלָה בְּעֹשֶׁר לִפְנֵי הֲפִיכָתָהּ. הִיא הָיְתָה אֶרֶץ מִישׁוֹר "כֻּלָּהּ מַשְׁקֶה" וְנַחֲלֵי מַיִם, "כְּגַן הַשֵּׁם" לְאִילָנוֹת, וּ"כְאֶרֶץ מִצְרַיִם" לִזְרָעִים. תּוֹשָׁבֶיהָ הָיוּ שְׁרוּיִים בְּרֹב טוֹבָה, וְלֹא רָצוּ לַחְלֹק אֶת עָשְׁרָם עִם אֲחֵרִים. לָהֶם לֹא אִכְפַּת אִם מִחוּץ לִתְחוּמָם מֵתִים אֲחֵרִים בָּרָעָב אוֹ מִשְׂתָּרְכִים נְפוּחֵי כָּפָן? כַּמָּה תּוֹשָׁבִים, כְּבָר הִזְכַּרְנוּ, הָיוּ בִּסְדוֹם? מִסְתַּבֵּר שֶׁבְּבִנְיָן רַב קוֹמוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה חַיִּים תּוֹשָׁבִים רַבִּים יוֹתֵר וּמִתְגּוֹרְרוֹת יוֹתֵר מִשְׁפָּחוֹת. וְכָל בִּנְיָן כָּזֶה מְצֻיָּד בְּמַחְסוֹם, נָעוּל בְּדֶלֶת. הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס, חַיָּב לְהִזְדַּהוֹת בְּאִינְטֵרְקוּם אוֹ אַף לְהִסָּקֵר בְּמַצְלֵמָה בּוֹחֶנֶת. וְאִם הַבִּנְיָן גָּדוֹל יוֹתֵר וְיֻקְרָתִי יוֹתֵר, 'מִתְקַדֵּם' הוּא יוֹתֵר לְדַרְגַּת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה... הַבָּא בִּשְׁעָרָיו נֶעְצָר עַל יְדֵי הַשּׁוֹעֵר, נִשְׁאָל לִפְרָטָיו, עוֹבֵר מַעֲרֶכֶת סִנּוּן קַפְּדָנִית. מַדּוּעַ? הֵן צִטַּטְנוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא: "גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ": אֵין לִטְרֹד אֶת שַׁלְוַת הָעֲשִׁירִים בְּכָךְ שֶׁיְּגַלּוּ כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם גַּם עֲנִיִּים. "הַכְּנִיסָה לְרוֹכְלִים אֲסוּרָה" זֶהוּ שֶלֶט הַמִּתְנוֹסֵס בְּפִתְחֵי בָּתִּים רַבִּים. הִתְפַּרְנְסוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּבַקָּשָׁה. הַמַּצְפּוּן יָשֵׁן וְנָא לֹא לִדְפֹּק... כְּלוּם לֹא לִסְדוֹם הָיִינוּ, הַאִם לֹא לַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ חָלִילָה וְחַס?! "מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד", מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (בָּבָא בָּתְרָא ז:), "שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רָגִיל לְהִתְגַּלּוֹת אֵלָיו. הִתְקִין לְדֶלֶת חֲצֵרוֹ יָדִית פְּנִימִית בִּלְבַד (וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפָתְחָהּ מִבַּחוּץ) וְלֹא הִתְגַּלָּה אֵלָיו עוֹד". בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה, מְסַפְּרִים אֲבוֹתֵינוּ, לֹא הָיְתָה שַׁבָּת לְלֹא אוֹרֵחַ, וְאַף בִּימוֹת הַחוֹל פָּתוּחַ הָיָה הַבַּיִת לִרְוָחָה, לְמַאֲכָל וּלְמַשְׁקֶה. וְכַיּוֹם? לֹא הָעֲנִיִּים נֶעֶלְמוּ, אֶלָּא אָנוּ הִסְתַּגַּרְנוּ וְנָעַלְנוּ דְּלָתוֹת. וּלְבָבוֹת. לָמַדְנוּ מִסְּדוֹם. זֶה נָכוֹן, כָּל כָּךְ נָכוֹן, וְלֹא בַּתְּחוּם הַגַּשְׁמִי בִּלְבַד, לֹא רַק בִּתְחוּם הַסִּעוּד וְהַסְּעוּדָה. זֶה נָכוֹן לֹא פָּחוֹת מִכָּךְ בַּתְּחוּם הָרוּחָנִי. יִשּׁוּבִים קָמוּ, בָּרוּךְ ה', שְׁכוּנוֹת וּקְרָיוֹת וְאַף עָרִים שְׁלֵמוֹת עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. "גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם" מִבְּחִינָה רוּחָנִית, "וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ". הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת מְצוּיִים בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, הָאָבוֹת גּוֹדְשִׁים אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ בִּתְפִלּוֹת וּבְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, הָאִמָּהוֹת בְּחוּגִים, בְּשִׁעוּרִים וּבְהַרְצָאוֹת. קַיָּם עֹשֶׁר רוּחָנִי עָצוּם וְרַב. הַאִם מֻתָּר לִטְרֹד לְרֶגַע אֶת הַשַּׁלְוָה וְלִשְׁאֹל: מָה עִם הֶהָמוֹן הָרָעֵב לִדְבַר ה', מָה עִם רִבְבוֹת הַיְלָדִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, מָה עִם הַהוֹרִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְנֹעַם הַשַּׁבָּת, לְאוֹר הַתּוֹרָה וּלְאֹשֶׁר הַתְּפִלָּה? הַאִם מֻתָּר לְעוֹרֵר אֶת הַמַּצְפּוּן? הַאִם מֻתָּר לְהַזְכִּיר אֶת "הָעָם שֶׁבַּשָּׂדוֹת"? הַאִם מֻתָּר לִדְרֹשׁ אֶת הַבְקָעַת הַהִסְתַּגְּרוּת, אֶת הִפּוּךְ הַמְּגַמָּה הַ'סְּדוֹמִית', אֶת הַ"וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'? (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)