Otzarot-Article

"וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל" (לא-יד) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּעַס עַל שָׂרֵי הַחַיִל עַל שֶׁהֶחְיוּ אֶת הַנָּשִׁים שֶׁהֶחְטִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת הַכְשָׁרַת כְּלֵי הַשָּׁלָל עַל יְדֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן בְּשֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וּמַדּוּעַ לֹא אֲמָרָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ? כָּתַב רַשִּׁ"י: "לְפִי שֶׁבָּא מֹשֶׁה לִכְלַל כַּעַס בָּא לִכְלַל טָעוּת, שֶׁנִּתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ הִלְכוֹת הַכְשָׁרַת כֵּלִים".

הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה כַּעֲסוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְיֻתָּר. שֶׁאִלּוּ הָיָה מְבָרֵר, הָיוּ מְגַלִּים לוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת הֵבִיאוּ אֶת הַנָּשִׁים לַמַּחֲנֶה כְּדֵי לְהָרְגָן, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כֵן בִּקְּשׁוּ לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וּלְהַרְאוֹת גְּבוּרָתוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ גָּבְרוּ עַל עַם כֹּה רַב, וּבוֹ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף נְקֵבוֹת פְּחוּתוֹת מִג' שָׁנִים, הַגַּע עַצְמְךָ כַּמָּה רַבִּים הָיוּ, וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם, וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נִפְקַד אִישׁ.

לְמֵדִּים אָנוּ מִכָּאן שֶׁאֵין לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת נִמְהָרוֹת וְלָדוּן מִיָּד לְכַף חוֹבָה אֶלָּא לְהַמְתִּין וְלִרְאוֹת בְּכָל דָּבָר אֶת יַד ה' שֶׁהִיא תָּמִיד לְטוֹבָה.

סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, וְנוּכַל לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ חִזּוּק רַב בַּיְסוֹד הַמּוּסָד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה, וְגַם אִם נִרְאֶה לָנוּ לִפְעָמִים שֶׁהָאֵרוּעַ שֶׁעָבַר עָלֵינוּ אֵינוֹ מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן לְטוֹבָה.

הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ אֵצֶל אַבְרֵךְ בֶּן תּוֹרָה שֶׁקָּבַע תּוֹר לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם, עַל מְנָת לְהַשְׁתִּיל כֶּתֶר בְּאַחַת מִשִּׁנָּיו, פְּעֻלָּה הַנֶּחְשֶׁבֶת כִּפְשׁוּטָה, וְאֵין בָּהּ שׁוּם סִכּוּן מְיֻחָד. אֲבָל, בַּמִּקְרֶה הַמְדֻבָּר לֹא עָבַר הַכֹּל בְּשָׁלוֹם.

הָרוֹפֵא הֵכִין אֶת הַכֶּתֶר לְהַשְׁתָּלָה, וּכְשֶׁהִכְנִיס אֶת הַכֶּתֶר לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ כְּדֵי 'לְהַלְבִּישׁוֹ' עַל הַשֵּׁן, הֶחְלִיק הַכֶּתֶר מֵהַמַּכְשִׁיר שֶׁבּוֹ הָיָה תָּפוּס, הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ. הַסַּכָּנָה שֶׁבְּכָךְ הָיְתָה עֲצוּמָה, שֶׁכֵּן צִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַכֶּתֶר הוּא חַד מְאֹד, וְהַחֲשָׁשׁ הָיָה שֶׁאִם אָכֵן הַכֶּתֶר חָדַר אֶל הַגָּרוֹן בְּצִדּוֹ זֶה, הוּא עָלוּל חָלִילָה לִקְרֹעַ אֶת הַוֵּשֶׁט.

רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם הִבְהִיל אֶת הָאַבְרֵךְ אֶל בֵּית הַחוֹלִים, וְשָׁם הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְצִלּוּם דָּחוּף בְּמַחְלֶקֶת הָרֶנְטְגֶן. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ, שֶׁשִּׁמְעוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר הִגִּיעַ לְאָזְנָם, וְאֶחָד מֵהֶם, כְּשֶׁהִתְוַדֵּעַ לַמֶּחְדָּל שֶׁל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, סִנֵּן מִפִּיו הַצְהָרָה וְאָמַר "רַק יִסְתַּיֵּם הַטִּפּוּל וְאֶתְבַּע אֶת הָרוֹפֵא לְמִשְׁפָּט, וְאַרְאֶה לוֹ עִם מִי יֵשׁ לוֹ עֵסֶק, וְשֶׁאָסוּר לוֹ לְזַלְזֵל בָּאַחֲרָיוּת שֶׁלּוֹ כְּרוֹפֵא שִׁנַּיִם!"

בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מַמְתִּינִים בִּדְרִיכוּת לְיַד חֲדַר הַצִּלּוּם, וְהִנֵּה יוֹצֵא הָרוֹפֵא, בְּפָנִים חֲמוּרוֹת סֵבֶר, וְאוֹמֵר לָהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "עָשִׂינוּ לְיַקִּירְכֶם צִלּוּם מְסֹעָף, וּלְשִׂמְחָתֵנוּ הִתְבָּרֵר שֶׁהַכֶּתֶר נָפַל אֶל הַגָּרוֹן לֹא בְּצִדּוֹ הַמְסֻכָּן, וּבְעִנְיָן זֶה אֵין מַה לַּחְשֹׁשׁ. אֲבָל", הִמְשִׁיךְ הָרוֹפֵא וְאָמַר, "אֲנִי רוֹצֶה לְבַשֵּׂר לָכֶם שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַצִּלּוּם הָרַב תַּכְלִיתִי שֶׁעָשִׂינוּ, גִּלִּינוּ מִמְצָא מַדְאִיג אַחֵר בַּגָּרוֹן, בִּדְמוּת גִּדּוּל סַרְטָנִי הַמָּצוּי בִּשְׁלַבָּיו הַמְּאֹד רִאשׁוֹנִים, וְלֹא הָיָה שׁוּם סִכּוּי לְגִלּוּיוֹ אִלְמָלֵא הַצִּלּוּם שֶׁעָשִׂינוּ עֲבוּר הַכֶּתֶר!"

גַּם הָאַבְרֵךְ הֵעִיד שֶׁלֹּא חָשׁ בִּכְאֵבִים כָּלְשֶׁהֵם בִּגְרוֹנוֹ, וְלָכֵן אֵין שׁוּם סָפֵק שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהוּא מִצִּדּוֹ לֹא הָיָה פּוֹנֶה לָרוֹפֵא בְּגִין דָּבָר זֶה. בָּרוּר אֵפוֹא שֶׁרַק בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצִּלּוּם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּגָּרוֹן, גִּלּוּ אֶת הַגִּדּוּל. הָרוֹפְאִים חִוּוּ אֶת דַּעְתָּם שֶׁבְּשָׁלָב הַתְחָלָתִי שֶׁכָּזֶה לֹא תִּהְיֶה שׁוּם בְּעָיָה לְנַטְרֵל אֶת הַגִּדּוּל עַל יְדֵי טִפּוּלִים כִימוֹתֵרַפִּיִּים, וּבְכָךְ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ. וְאָכֵן, מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵלּוּ בְּסִדְרַת טִפּוּלִים, וּבְעֶזְרַת ה' הַגִּדּוּל הוּסַר לַחֲלוּטִין.

עַכְשָׁו נְנַסֶּה לְהַרְהֵר מַה קָּרָה כָּאן. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁעַכְשָׁו כָּל אֶחָד יָבוּז לֶחָבֵר שֶׁאִיֵּם לִתְבֹּעַ אֶת רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם! קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ לוֹ שֶׁלֹּא יָעֵז לְהַגִּישׁ תְּבִיעָה כָּזוֹ, שֶׁהֲרֵי הִתְבָּרֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּרָה הָיָה אַךְ וְרַק לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יַקִּירָם!

וְהִנֵּה, לַמְרוֹת שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַטִּיל סָפֵק בְּכָךְ שֶׁהָרוֹפֵא אָכֵן מָעַד וּמָעַל בְּתַפְקִידוֹ, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ דַּיּוֹ עַל הַנַּעֲשֶׂה, אֲבָל רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָדַע שֶׁהַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַמְטֻפָּל בְּשָׁעָה זוֹ הִיא שֶׁהַכֶּתֶר יִפֹּל הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ.

כְּלוֹמַר, לֹא מְדֻבָּר בְּטוֹבָה שֶׁבְּדִיעֲבַד, אוֹ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁהָיָה עָדִיף שֶׁלֹּא יִקְרֶה. לֹא וָלֹא! לֹא הָיָה דָּבָר טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר נְפִילָתוֹ שֶׁל הַכֶּתֶר לְתוֹךְ הַגָּרוֹן. הֲגַם שֶׁבָּעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ הַמְּצִיאוּת נִרְאֵית הֲפוּכָה לַחֲלוּטִין, וְלִכְאוֹרָה קָרָה לָאַבְרֵךְ דָּבָר גָּרוּעַ מְאֹד, אֲבָל מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה - לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה, וּמַאֲמִין בְּכָךְ בְּלֵב שָׁלֵם, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהִשָּׁאֵר רָגוּעַ וְשָׁלֵו גַּם בְּשִׂיאוֹ שֶׁל הָאֵרוּעַ.

נָכוֹן שֶׁמְּאֹד קַל לְדַבֵּר עַל כָּךְ, וּמְאֹד קָשֶׁה לְהַרְגִּישׁ זֹאת, אֲבָל נִדְמֶה שֶׁזּוֹ הִיא אַחַת הַחוֹבוֹת הַמֻּטָּלוֹת עָלֵינוּ, עַל כָּל אָדָם, בְּעוֹלָמוֹ. לְהַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם - וּלְחַנֵּךְ כָּךְ אֶת יְלָדָיו - שֶׁכָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הוּא אַךְ וְרַק לְטוֹבָתוֹ, גַּם אִם זֶה לֹא נִרְאֶה לוֹ...

אֵין סָפֵק שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְהַרְגָּשׁוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֵלּוּ גַּם כְּשֶׁמְּדֻבָּר בַּצָּרוֹת הֲכִי גְּדוֹלוֹת, רח"ל. אֲבָל, הָעֵצָה הַיְעוּצָה הִיא לְהַתְחִיל לַעֲבֹד עַל עַצְמֵנוּ בְּ'צָרוֹת קְטַנּוֹת', כְּגוֹן אִם קָרָה שֶׁאִחַרְנוּ לָאוֹטוֹבּוּס, אוֹ קִבַּלְנוּ מַכָּה קְטַנָּה. לְפָחוֹת בְּמִקְרִים אֵלֶּה אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים שֶׁיַּבִּיטוּ וְיַכִּירוּ בְּכֹחוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם לְכָל אֵלּוּ, וְהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ.

וְאִם נַתְחִיל בַּדְּבָרִים הַקְּטַנִּים, וּנְאַמֵּן אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ לִרְאוֹת אֶת יַד ה' בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, נַגִּיעַ עַד מְהֵרָה לְמַצָּב שֶׁבּוֹ לֹא תָּמוּשׁ הָאֱמוּנָה מֵאִתָּנוּ גַּם בְּמִקְרִים אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל אַף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	נשא תשע"ו
	מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת לֹא הֶעֱנִישׁ הַקָּצִין אֶת הָרַב?
	"וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל" (לא-יד) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּעַס עַל שָׂרֵי הַחַיִל עַל שֶׁהֶחְיוּ אֶת הַנָּשִׁים שֶׁהֶחְטִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת הַכְשָׁרַת כְּלֵי הַשָּׁלָל עַל יְדֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן בְּשֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וּמַדּוּעַ לֹא אֲמָרָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ? כָּתַב רַשִּׁ"י: "לְפִי שֶׁבָּא מֹשֶׁה לִכְלַל כַּעַס בָּא לִכְלַל טָעוּת, שֶׁנִּתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ הִלְכוֹת הַכְשָׁרַת כֵּלִים". הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה כַּעֲסוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְיֻתָּר. שֶׁאִלּוּ הָיָה מְבָרֵר, הָיוּ מְגַלִּים לוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת הֵבִיאוּ אֶת הַנָּשִׁים לַמַּחֲנֶה כְּדֵי לְהָרְגָן, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כֵן בִּקְּשׁוּ לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וּלְהַרְאוֹת גְּבוּרָתוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ גָּבְרוּ עַל עַם כֹּה רַב, וּבוֹ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף נְקֵבוֹת פְּחוּתוֹת מִג' שָׁנִים, הַגַּע עַצְמְךָ כַּמָּה רַבִּים הָיוּ, וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם, וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נִפְקַד אִישׁ. לְמֵדִּים אָנוּ מִכָּאן שֶׁאֵין לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת נִמְהָרוֹת וְלָדוּן מִיָּד לְכַף חוֹבָה אֶלָּא לְהַמְתִּין וְלִרְאוֹת בְּכָל דָּבָר אֶת יַד ה' שֶׁהִיא תָּמִיד לְטוֹבָה. סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, וְנוּכַל לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ חִזּוּק רַב בַּיְסוֹד הַמּוּסָד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה, וְגַם אִם נִרְאֶה לָנוּ לִפְעָמִים שֶׁהָאֵרוּעַ שֶׁעָבַר עָלֵינוּ אֵינוֹ מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן לְטוֹבָה. הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ אֵצֶל אַבְרֵךְ בֶּן תּוֹרָה שֶׁקָּבַע תּוֹר לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם, עַל מְנָת לְהַשְׁתִּיל כֶּתֶר בְּאַחַת מִשִּׁנָּיו, פְּעֻלָּה הַנֶּחְשֶׁבֶת כִּפְשׁוּטָה, וְאֵין בָּהּ שׁוּם סִכּוּן מְיֻחָד. אֲבָל, בַּמִּקְרֶה הַמְדֻבָּר לֹא עָבַר הַכֹּל בְּשָׁלוֹם. הָרוֹפֵא הֵכִין אֶת הַכֶּתֶר לְהַשְׁתָּלָה, וּכְשֶׁהִכְנִיס אֶת הַכֶּתֶר לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ כְּדֵי 'לְהַלְבִּישׁוֹ' עַל הַשֵּׁן, הֶחְלִיק הַכֶּתֶר מֵהַמַּכְשִׁיר שֶׁבּוֹ הָיָה תָּפוּס, הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ. הַסַּכָּנָה שֶׁבְּכָךְ הָיְתָה עֲצוּמָה, שֶׁכֵּן צִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַכֶּתֶר הוּא חַד מְאֹד, וְהַחֲשָׁשׁ הָיָה שֶׁאִם אָכֵן הַכֶּתֶר חָדַר אֶל הַגָּרוֹן בְּצִדּוֹ זֶה, הוּא עָלוּל חָלִילָה לִקְרֹעַ אֶת הַוֵּשֶׁט. רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם הִבְהִיל אֶת הָאַבְרֵךְ אֶל בֵּית הַחוֹלִים, וְשָׁם הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְצִלּוּם דָּחוּף בְּמַחְלֶקֶת הָרֶנְטְגֶן. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ, שֶׁשִּׁמְעוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר הִגִּיעַ לְאָזְנָם, וְאֶחָד מֵהֶם, כְּשֶׁהִתְוַדֵּעַ לַמֶּחְדָּל שֶׁל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, סִנֵּן מִפִּיו הַצְהָרָה וְאָמַר "רַק יִסְתַּיֵּם הַטִּפּוּל וְאֶתְבַּע אֶת הָרוֹפֵא לְמִשְׁפָּט, וְאַרְאֶה לוֹ עִם מִי יֵשׁ לוֹ עֵסֶק, וְשֶׁאָסוּר לוֹ לְזַלְזֵל בָּאַחֲרָיוּת שֶׁלּוֹ כְּרוֹפֵא שִׁנַּיִם!" בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מַמְתִּינִים בִּדְרִיכוּת לְיַד חֲדַר הַצִּלּוּם, וְהִנֵּה יוֹצֵא הָרוֹפֵא, בְּפָנִים חֲמוּרוֹת סֵבֶר, וְאוֹמֵר לָהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "עָשִׂינוּ לְיַקִּירְכֶם צִלּוּם מְסֹעָף, וּלְשִׂמְחָתֵנוּ הִתְבָּרֵר שֶׁהַכֶּתֶר נָפַל אֶל הַגָּרוֹן לֹא בְּצִדּוֹ הַמְסֻכָּן, וּבְעִנְיָן זֶה אֵין מַה לַּחְשֹׁשׁ. אֲבָל", הִמְשִׁיךְ הָרוֹפֵא וְאָמַר, "אֲנִי רוֹצֶה לְבַשֵּׂר לָכֶם שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַצִּלּוּם הָרַב תַּכְלִיתִי שֶׁעָשִׂינוּ, גִּלִּינוּ מִמְצָא מַדְאִיג אַחֵר בַּגָּרוֹן, בִּדְמוּת גִּדּוּל סַרְטָנִי הַמָּצוּי בִּשְׁלַבָּיו הַמְּאֹד רִאשׁוֹנִים, וְלֹא הָיָה שׁוּם סִכּוּי לְגִלּוּיוֹ אִלְמָלֵא הַצִּלּוּם שֶׁעָשִׂינוּ עֲבוּר הַכֶּתֶר!" גַּם הָאַבְרֵךְ הֵעִיד שֶׁלֹּא חָשׁ בִּכְאֵבִים כָּלְשֶׁהֵם בִּגְרוֹנוֹ, וְלָכֵן אֵין שׁוּם סָפֵק שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהוּא מִצִּדּוֹ לֹא הָיָה פּוֹנֶה לָרוֹפֵא בְּגִין דָּבָר זֶה. בָּרוּר אֵפוֹא שֶׁרַק בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצִּלּוּם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּגָּרוֹן, גִּלּוּ אֶת הַגִּדּוּל. הָרוֹפְאִים חִוּוּ אֶת דַּעְתָּם שֶׁבְּשָׁלָב הַתְחָלָתִי שֶׁכָּזֶה לֹא תִּהְיֶה שׁוּם בְּעָיָה לְנַטְרֵל אֶת הַגִּדּוּל עַל יְדֵי טִפּוּלִים כִימוֹתֵרַפִּיִּים, וּבְכָךְ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ. וְאָכֵן, מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵלּוּ בְּסִדְרַת טִפּוּלִים, וּבְעֶזְרַת ה' הַגִּדּוּל הוּסַר לַחֲלוּטִין. עַכְשָׁו נְנַסֶּה לְהַרְהֵר מַה קָּרָה כָּאן. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁעַכְשָׁו כָּל אֶחָד יָבוּז לֶחָבֵר שֶׁאִיֵּם לִתְבֹּעַ אֶת רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם! קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ לוֹ שֶׁלֹּא יָעֵז לְהַגִּישׁ תְּבִיעָה כָּזוֹ, שֶׁהֲרֵי הִתְבָּרֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּרָה הָיָה אַךְ וְרַק לְטוֹבָתוֹ שֶׁל יַקִּירָם! וְהִנֵּה, לַמְרוֹת שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַטִּיל סָפֵק בְּכָךְ שֶׁהָרוֹפֵא אָכֵן מָעַד וּמָעַל בְּתַפְקִידוֹ, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ דַּיּוֹ עַל הַנַּעֲשֶׂה, אֲבָל רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָדַע שֶׁהַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַמְטֻפָּל בְּשָׁעָה זוֹ הִיא שֶׁהַכֶּתֶר יִפֹּל הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. כְּלוֹמַר, לֹא מְדֻבָּר בְּטוֹבָה שֶׁבְּדִיעֲבַד, אוֹ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁהָיָה עָדִיף שֶׁלֹּא יִקְרֶה. לֹא וָלֹא! לֹא הָיָה דָּבָר טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר נְפִילָתוֹ שֶׁל הַכֶּתֶר לְתוֹךְ הַגָּרוֹן. הֲגַם שֶׁבָּעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ הַמְּצִיאוּת נִרְאֵית הֲפוּכָה לַחֲלוּטִין, וְלִכְאוֹרָה קָרָה לָאַבְרֵךְ דָּבָר גָּרוּעַ מְאֹד, אֲבָל מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה - לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה, וּמַאֲמִין בְּכָךְ בְּלֵב שָׁלֵם, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהִשָּׁאֵר רָגוּעַ וְשָׁלֵו גַּם בְּשִׂיאוֹ שֶׁל הָאֵרוּעַ. נָכוֹן שֶׁמְּאֹד קַל לְדַבֵּר עַל כָּךְ, וּמְאֹד קָשֶׁה לְהַרְגִּישׁ זֹאת, אֲבָל נִדְמֶה שֶׁזּוֹ הִיא אַחַת הַחוֹבוֹת הַמֻּטָּלוֹת עָלֵינוּ, עַל כָּל אָדָם, בְּעוֹלָמוֹ. לְהַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם - וּלְחַנֵּךְ כָּךְ אֶת יְלָדָיו - שֶׁכָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הוּא אַךְ וְרַק לְטוֹבָתוֹ, גַּם אִם זֶה לֹא נִרְאֶה לוֹ... אֵין סָפֵק שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְהַרְגָּשׁוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֵלּוּ גַּם כְּשֶׁמְּדֻבָּר בַּצָּרוֹת הֲכִי גְּדוֹלוֹת, רח"ל. אֲבָל, הָעֵצָה הַיְעוּצָה הִיא לְהַתְחִיל לַעֲבֹד עַל עַצְמֵנוּ בְּ'צָרוֹת קְטַנּוֹת', כְּגוֹן אִם קָרָה שֶׁאִחַרְנוּ לָאוֹטוֹבּוּס, אוֹ קִבַּלְנוּ מַכָּה קְטַנָּה. לְפָחוֹת בְּמִקְרִים אֵלֶּה אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים שֶׁיַּבִּיטוּ וְיַכִּירוּ בְּכֹחוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם לְכָל אֵלּוּ, וְהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ. וְאִם נַתְחִיל בַּדְּבָרִים הַקְּטַנִּים, וּנְאַמֵּן אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ לִרְאוֹת אֶת יַד ה' בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, נַגִּיעַ עַד מְהֵרָה לְמַצָּב שֶׁבּוֹ לֹא תָּמוּשׁ הָאֱמוּנָה מֵאִתָּנוּ גַּם בְּמִקְרִים אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל אַף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)