Otzarot-Article

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל: "תִּתְּנוּ לָכֶם בְּכָל שַׁעֲרֵיכֶם" - לֹא נֶאֱמַר. אֶלָּא "תִּתֵּן לְךָ, בְּכָל שְׁעָרֶיךָ", בִּלְשׁוֹן יָחִיד. לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לָשִׂים מִשְׁמָר וּלְהַצִּיב שׁוֹפֵט וְשׁוֹטֵר בְּכָל אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי גּוּפוֹ. דְּהַיְנוּ: לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהָעֵינַיִם לֹא יִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל, הָאָזְנַיִם לֹא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁאָסוּר לִשְׁמֹעַ, וְהַפֶּה לֹא יִהְיֶה כְּהֶפְקֵר - לֹא בְּדִבּוּרָיו וְלֹא בַּאֲכִילָתוֹ. וְסִיֵּם דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ, שֶׁאִם הָאָדָם יִשְׁמֹר אֶת שְׁעָרָיו כַּיָּאוּת - יִפָּתְחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן.

אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא שָׁמַעְנוּ מִבְּנוֹ שֶׁל רַב חָשׁוּב, שֶׁכִּהֵן בִּזְמַנּוֹ כְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי יְשִׁיבָה חֲשׁוּבָה בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, וְנִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ. מְסַפֵּר הַבֵּן: מִנְהָג הָיָה לְאָבִי לַעֲבֹר מִדֵּי פַּעַם בְּחַדְרֵי הַבַּחוּרִים, בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה בַּבֹּקֶר, וְלַהֲעִירָם לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. הוּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת בַּעֲדִינוּת רַבָּה, ומֵפִיחַ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים עַל יְדֵי טְפִיחָה קַלִּילָה, וְהַשְׁמָעַת דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמוּסָר בְּשִׂמְחָה.

בֹּקֶר אֶחָד, בִּהְיוֹתוֹ לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל אַחַד הַבַּחוּרִים, נָגַע אַבָּא בְּרַכּוּת בִּכְתֵפוֹ, וֶהֱעִירוֹ. אֲבָל, הַבָּחוּר נִבְעַת מִשּׁוּם מָה, קָפַץ מִמִּטָּתוֹ, וּבִתְנוּחָה אִינְסְטִינְקְטִיבִית הֵרִים אֶת יָדוֹ וְ...סָטַר לְאַבָּא עַל לֶחְיוֹ סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת, וְחָזַר לִישֹׁן...

אַבָּא נִדְהַם לְרֶגַע מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, יָצָא מֵהַחֶדֶר, וּלְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים עָלָה לְהֵיכַל הַיְשִׁיבָה. לֹא לָקַח לוֹ הַרְבֵּה זְמַן לְהָבִין שֶׁהַבָּחוּר בְּוַדַּאי לֹא הִתְכַּוֵּן לְמַה שֶּׁעָשָׂה, וּמִן הַסְּתָם גַּם לֹא שָׁלַט בְּמַעֲשָׂיו, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁכְּשֶׁאָדָם קָם מֵהַשֵּׁנָה הוּא נִמְצָא לְעִתִּים בְּמַצָּב שֶׁל חֹסֶר שְׁלִיטָה, עַד שֶׁהוּא מִתְיַצֵּב עַל עָמְדוֹ.

רְאָיָה לְזֶה הָיְתָה, שֶׁהַבָּחוּר נִכְנַס כְּהֶרְגֵּלוֹ לְהֵיכַל הַיְשִׁיבָה, וַאֲפִלּוּ לֹא נִגַּשׁ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. מַה שֶּׁמְּגַלֶּה בְּבֵרוּר שֶׁהַסְּטִירָה נִתְּנָה בְּמַצָּב שֶׁל חֶסְרוֹן חוּשִׁים מֻחְלָט.

מֵאַחַר שֶׁחַבְרֵי חַדְרוֹ הָיוּ עֵדִים לָאֵרוּעַ, נוֹדַע הַדָּבָר לַבָּחוּר. הוּא בָּא מִיָּד לִפְנֵי אָבִי וְהִתְחַנֵּן שֶׁיִּסְלַח לוֹ, וְאַבָּא הִרְגִּיעוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, כִּי הוּא הֵבִין שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ שֵׁנָה.

אוּלָם, הַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל נְשִׂיא מוֹסְדוֹת הַיְשִׁיבָה, שֶׁכִּנֵּס עַל אֲתָר אֶת כָּל הַצֶּוֶת הָרוּחָנִי וְהֶחְלִיט שֶׁהַבָּחוּר הִנּוֹ 'בֵּן סוֹטֵר וּמוֹרֶה', וְאַחַת דִּינוֹ לְהִזָּרֵק מֵהַיְשִׁיבָה, וּמִיָּד...

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אָבִי זָצָ"ל אֶת הַהוֹרָאָה, נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַיְשִׁיבָה וְאָמַר בְּקוֹל תַּקִּיף וְחַד מַשְׁמָעִי, שֶׁאִם הַיְשִׁיבָה זוֹרֶקֶת אֶת הַבָּחוּר, 'אֲנִי הוֹלֵךְ יַחַד אִתּוֹ'!

אַבָּא תֵּאֵר בִּפְנֵי הַצֶּוֶת אֶת הֶעָמָל הָרַב שֶׁהֻשְׁקַע בְּחִנּוּכוֹ שֶׁל הַבָּחוּר שֶׁהִגִּיעַ מֵעַיְרַת פִּתּוּחַ, וְהוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה קְשַׁת יוֹם, וּשְׁאָר אֶחָיו אֵינָם נִמְנִים כְּלָל עַל צִבּוּר בְּנֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בְּ...שַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַכֶּלֶא. אִם נִזְרֹק אוֹתוֹ מֵהַיְשִׁיבָה, עָלוּל הַבָּחוּר לְהִצְטָרֵף לְאֶחָיו, וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה אַחֲרָאִים לְכָךְ, זָעַק אָבִי, וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא מָחַל מֵרֹאשׁ עַל הַסְּטִירָה, וְאֵין בְּלִבּוֹ שׁוּם קְפִידָה.

'מַה כְּבוֹדוֹ מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת'? - שָׁאַל נְשִׂיא הַיְשִׁיבָה אֶת אַבָּא.

כָּאן הִפְתִּיעַ אָבִי אֶת כָּל הַצֶּוֶת, בְּאָמְרוֹ שֶׁהָ'עֹנֶשׁ' שֶׁהוּא מַצִּיעַ לְהָטִיל עַל הַבָּחוּר, הוּא, שֶׁ'בְּמֶשֶׁךְ הַחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב אֲנִי עַצְמִי אֶלְמַד אִתּוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ סִפְרֵי מוּסָר בְּעִנְיַן הַהַנְהָגָה הָרְאוּיָה לְבֶן יְשִׁיבָה'... וְהַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד.

חָלְפוּ שָׁנִים. הַבָּחוּר "הַסּוֹטֵר" סִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בַּיְשִׁיבָה, הִמְשִׁיךְ בִּישִׁיבָה חֲשׁוּבָה נוֹסֶפֶת בִּירוּשָׁלַיִם, וּבְהַגִּיעוֹ לְפִרְקוֹ זָכָה לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם כַּלָּה מְצֻיֶּנֶת מִבַּיִת שֶׁל תּוֹרָה. לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לַחֻפָּה נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אָבִי, וּבִקֵּשׁ בִּדְמָעוֹת שֶׁיִּסְלַח לוֹ עַל אוֹתָהּ סְטִירָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ חֹסֶר שְׁלִיטָה, וּלְלֹא כַּוָּנָה. אַבָּא חִבֵּק אֶת הֶחָתָן בְּחֹם, וְאָמַר לוֹ שׁוּב שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה בְּלִבּוֹ כָּל הַקְפָּדָה עָלָיו.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, נִפְטַר אָבִי בְּלֹא עֵת, בְּגִיל צָעִיר לְמַדַּי. יָשַׁבְנוּ 'שִׁבְעָה', וְהַבַּיִת הָמָה מְנַחֲמִים. לְפֶתַע נִכְנַס אֶל הַבַּיִת יְהוּדִי שֶׁחָזוּתוֹ מְעִידָה עָלָיו כְּבַר אוֹרְיָן, לָבוּשׁ 'פְרַאק' וְכוֹבַע רַבָּנִי לְרֹאשׁוֹ, וְכָל כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד.

הוּא מִתְיַשֵּׁב מוּל כָּל הָאַחִים וּמִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵנוּ. לְפֶתַע קָם מִמְּקוֹמוֹ, וּמְבַקֵּשׁ מִכָּל הַנּוֹכְחִים לְהַאֲזִין לִדְבָרָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ לְסַפֵּר דָּבָר אִישִׁי, חָשׁוּב עַד לִמְאֹד.

תּוֹךְ שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׁם בִּכְבֵדוּת, וְנִכָּר שֶׁקָשֶׁה עָלָיו הַדִּבּוּר, סִיפֵּר הַתַּלְמִיד חָכָם אֶת כָּל הַסִּפּוּר, כְּשֶׁדְּמָעוֹת מְצִיפוֹת אֶת עֵינָיו וְאוֹמֵר: אֲנִי הוּא הַבָּחוּר שֶׁסָּטַר לַנִּפְטָר עַל לֶחְיוֹ, וּבָאתִי לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ בִּפְנֵי כֻּלָּם.

אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ כַּיּוֹם כְּרֹאשׁ כּוֹלֵל חָשׁוּב בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, יֵשׁ לִי עֲשָׂרָה יְלָדִים בְּלִי עַיִן הָרָע, כֻּלָּם בְּנֵי תּוֹרָה וִירֵאֵי שָׁמַיִם, וְהַכֹּל הַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר. אִם הָיוּ זוֹרְקִים אוֹתִי אָז מֵהַיְשִׁיבָה, אֵין לִי סָפֵק שֶׁלּא הָיִיתִי פֹּה הַיּוֹם. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	במדבר תשע"ו
	"אֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם"
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל: "תִּתְּנוּ לָכֶם בְּכָל שַׁעֲרֵיכֶם" - לֹא נֶאֱמַר. אֶלָּא "תִּתֵּן לְךָ, בְּכָל שְׁעָרֶיךָ", בִּלְשׁוֹן יָחִיד. לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לָשִׂים מִשְׁמָר וּלְהַצִּיב שׁוֹפֵט וְשׁוֹטֵר בְּכָל אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי גּוּפוֹ. דְּהַיְנוּ: לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהָעֵינַיִם לֹא יִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל, הָאָזְנַיִם לֹא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁאָסוּר לִשְׁמֹעַ, וְהַפֶּה לֹא יִהְיֶה כְּהֶפְקֵר - לֹא בְּדִבּוּרָיו וְלֹא בַּאֲכִילָתוֹ. וְסִיֵּם דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ, שֶׁאִם הָאָדָם יִשְׁמֹר אֶת שְׁעָרָיו כַּיָּאוּת - יִפָּתְחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן. אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא שָׁמַעְנוּ מִבְּנוֹ שֶׁל רַב חָשׁוּב, שֶׁכִּהֵן בִּזְמַנּוֹ כְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי יְשִׁיבָה חֲשׁוּבָה בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, וְנִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ. מְסַפֵּר הַבֵּן: מִנְהָג הָיָה לְאָבִי לַעֲבֹר מִדֵּי פַּעַם בְּחַדְרֵי הַבַּחוּרִים, בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה בַּבֹּקֶר, וְלַהֲעִירָם לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. הוּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת בַּעֲדִינוּת רַבָּה, ומֵפִיחַ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים עַל יְדֵי טְפִיחָה קַלִּילָה, וְהַשְׁמָעַת דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמוּסָר בְּשִׂמְחָה. בֹּקֶר אֶחָד, בִּהְיוֹתוֹ לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל אַחַד הַבַּחוּרִים, נָגַע אַבָּא בְּרַכּוּת בִּכְתֵפוֹ, וֶהֱעִירוֹ. אֲבָל, הַבָּחוּר נִבְעַת מִשּׁוּם מָה, קָפַץ מִמִּטָּתוֹ, וּבִתְנוּחָה אִינְסְטִינְקְטִיבִית הֵרִים אֶת יָדוֹ וְ...סָטַר לְאַבָּא עַל לֶחְיוֹ סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת, וְחָזַר לִישֹׁן... אַבָּא נִדְהַם לְרֶגַע מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, יָצָא מֵהַחֶדֶר, וּלְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים עָלָה לְהֵיכַל הַיְשִׁיבָה. לֹא לָקַח לוֹ הַרְבֵּה זְמַן לְהָבִין שֶׁהַבָּחוּר בְּוַדַּאי לֹא הִתְכַּוֵּן לְמַה שֶּׁעָשָׂה, וּמִן הַסְּתָם גַּם לֹא שָׁלַט בְּמַעֲשָׂיו, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁכְּשֶׁאָדָם קָם מֵהַשֵּׁנָה הוּא נִמְצָא לְעִתִּים בְּמַצָּב שֶׁל חֹסֶר שְׁלִיטָה, עַד שֶׁהוּא מִתְיַצֵּב עַל עָמְדוֹ. רְאָיָה לְזֶה הָיְתָה, שֶׁהַבָּחוּר נִכְנַס כְּהֶרְגֵּלוֹ לְהֵיכַל הַיְשִׁיבָה, וַאֲפִלּוּ לֹא נִגַּשׁ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה. מַה שֶּׁמְּגַלֶּה בְּבֵרוּר שֶׁהַסְּטִירָה נִתְּנָה בְּמַצָּב שֶׁל חֶסְרוֹן חוּשִׁים מֻחְלָט. מֵאַחַר שֶׁחַבְרֵי חַדְרוֹ הָיוּ עֵדִים לָאֵרוּעַ, נוֹדַע הַדָּבָר לַבָּחוּר. הוּא בָּא מִיָּד לִפְנֵי אָבִי וְהִתְחַנֵּן שֶׁיִּסְלַח לוֹ, וְאַבָּא הִרְגִּיעוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, כִּי הוּא הֵבִין שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ שֵׁנָה. אוּלָם, הַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל נְשִׂיא מוֹסְדוֹת הַיְשִׁיבָה, שֶׁכִּנֵּס עַל אֲתָר אֶת כָּל הַצֶּוֶת הָרוּחָנִי וְהֶחְלִיט שֶׁהַבָּחוּר הִנּוֹ 'בֵּן סוֹטֵר וּמוֹרֶה', וְאַחַת דִּינוֹ לְהִזָּרֵק מֵהַיְשִׁיבָה, וּמִיָּד... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אָבִי זָצָ"ל אֶת הַהוֹרָאָה, נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַיְשִׁיבָה וְאָמַר בְּקוֹל תַּקִּיף וְחַד מַשְׁמָעִי, שֶׁאִם הַיְשִׁיבָה זוֹרֶקֶת אֶת הַבָּחוּר, 'אֲנִי הוֹלֵךְ יַחַד אִתּוֹ'! אַבָּא תֵּאֵר בִּפְנֵי הַצֶּוֶת אֶת הֶעָמָל הָרַב שֶׁהֻשְׁקַע בְּחִנּוּכוֹ שֶׁל הַבָּחוּר שֶׁהִגִּיעַ מֵעַיְרַת פִּתּוּחַ, וְהוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה קְשַׁת יוֹם, וּשְׁאָר אֶחָיו אֵינָם נִמְנִים כְּלָל עַל צִבּוּר בְּנֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בְּ...שַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַכֶּלֶא. אִם נִזְרֹק אוֹתוֹ מֵהַיְשִׁיבָה, עָלוּל הַבָּחוּר לְהִצְטָרֵף לְאֶחָיו, וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה אַחֲרָאִים לְכָךְ, זָעַק אָבִי, וְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא מָחַל מֵרֹאשׁ עַל הַסְּטִירָה, וְאֵין בְּלִבּוֹ שׁוּם קְפִידָה. 'מַה כְּבוֹדוֹ מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת'? - שָׁאַל נְשִׂיא הַיְשִׁיבָה אֶת אַבָּא. כָּאן הִפְתִּיעַ אָבִי אֶת כָּל הַצֶּוֶת, בְּאָמְרוֹ שֶׁהָ'עֹנֶשׁ' שֶׁהוּא מַצִּיעַ לְהָטִיל עַל הַבָּחוּר, הוּא, שֶׁ'בְּמֶשֶׁךְ הַחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב אֲנִי עַצְמִי אֶלְמַד אִתּוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ סִפְרֵי מוּסָר בְּעִנְיַן הַהַנְהָגָה הָרְאוּיָה לְבֶן יְשִׁיבָה'... וְהַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד. חָלְפוּ שָׁנִים. הַבָּחוּר "הַסּוֹטֵר" סִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בַּיְשִׁיבָה, הִמְשִׁיךְ בִּישִׁיבָה חֲשׁוּבָה נוֹסֶפֶת בִּירוּשָׁלַיִם, וּבְהַגִּיעוֹ לְפִרְקוֹ זָכָה לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם כַּלָּה מְצֻיֶּנֶת מִבַּיִת שֶׁל תּוֹרָה. לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לַחֻפָּה נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אָבִי, וּבִקֵּשׁ בִּדְמָעוֹת שֶׁיִּסְלַח לוֹ עַל אוֹתָהּ סְטִירָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ חֹסֶר שְׁלִיטָה, וּלְלֹא כַּוָּנָה. אַבָּא חִבֵּק אֶת הֶחָתָן בְּחֹם, וְאָמַר לוֹ שׁוּב שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה בְּלִבּוֹ כָּל הַקְפָּדָה עָלָיו. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, נִפְטַר אָבִי בְּלֹא עֵת, בְּגִיל צָעִיר לְמַדַּי. יָשַׁבְנוּ 'שִׁבְעָה', וְהַבַּיִת הָמָה מְנַחֲמִים. לְפֶתַע נִכְנַס אֶל הַבַּיִת יְהוּדִי שֶׁחָזוּתוֹ מְעִידָה עָלָיו כְּבַר אוֹרְיָן, לָבוּשׁ 'פְרַאק' וְכוֹבַע רַבָּנִי לְרֹאשׁוֹ, וְכָל כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. הוּא מִתְיַשֵּׁב מוּל כָּל הָאַחִים וּמִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵנוּ. לְפֶתַע קָם מִמְּקוֹמוֹ, וּמְבַקֵּשׁ מִכָּל הַנּוֹכְחִים לְהַאֲזִין לִדְבָרָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ לְסַפֵּר דָּבָר אִישִׁי, חָשׁוּב עַד לִמְאֹד. תּוֹךְ שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׁם בִּכְבֵדוּת, וְנִכָּר שֶׁקָשֶׁה עָלָיו הַדִּבּוּר, סִיפֵּר הַתַּלְמִיד חָכָם אֶת כָּל הַסִּפּוּר, כְּשֶׁדְּמָעוֹת מְצִיפוֹת אֶת עֵינָיו וְאוֹמֵר: אֲנִי הוּא הַבָּחוּר שֶׁסָּטַר לַנִּפְטָר עַל לֶחְיוֹ, וּבָאתִי לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ בִּפְנֵי כֻּלָּם. אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ כַּיּוֹם כְּרֹאשׁ כּוֹלֵל חָשׁוּב בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, יֵשׁ לִי עֲשָׂרָה יְלָדִים בְּלִי עַיִן הָרָע, כֻּלָּם בְּנֵי תּוֹרָה וִירֵאֵי שָׁמַיִם, וְהַכֹּל הַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר. אִם הָיוּ זוֹרְקִים אוֹתִי אָז מֵהַיְשִׁיבָה, אֵין לִי סָפֵק שֶׁלּא הָיִיתִי פֹּה הַיּוֹם. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)