Otzarot-Article

"וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה" (כו–יג) הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף יא.) מְלַמֶּדֶת שֶׁאָדָם שֶׁמְּצַעֵר אַלְמָנָה מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה נוֹרָאָה!

בְּלֵיל הַסֵּדֶר שֶׁל שְׁנַת תשס"ה הִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ מְצַעֵר בְּבֵיתָהּ שֶׁל אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּכְבָּדוֹת בִּבְנֵי בְּרַק. רַק הִתְחִילוּ אֶת הַסֵּדֶר, וְאַחַת מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה נָפְלָה אַרְצָה מִתְעַלֶּפֶת. לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּרֻבָּה שֶׁנִּגְרְמָה לַמִּשְׁפָּחָה, כַּאֲשֶׁר לְבַד מֵעֶצֶם הַהִתְעַלְּפוּת, שֶׁעִרְעֲרָה אֶת הַרְגָּשָׁתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת, הֲרֵי שֶׁבּוֹאָם שֶׁל הָאַמְבּוּלַנְס וְצִוְתֵי הָרְפוּאָה וְהַ"הַצָּלָה", בְּלֵיל הַסֵּדֶר, עוֹרֵר רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרְחוֹב כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא מוֹסִיף, כַּיָּדוּעַ, לַהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת...

הַבַּת הֻבְהֲלָה לְבֵית הַחוֹלִים וְאֶחָד מֵאַחֶיהָ הַגְּדוֹלִים הִצְטָרֵף אַף הוּא לַנְּסִיעָה. אֶפְשָׁר רַק לְתָאֵר בְּאֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה עָבַר לֵיל הַסֵּדֶר עַל יֶתֶר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנּוֹתְרוּ בַּבַּיִת, וְלֹא יָדְעוּ מַה מַּצָּבָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, הַאִם הָיְתָה זוֹ הִתְעַלְּפוּת סְתָמִית, שֶׁנִּגְרְמָה בְּשֶׁל חֻלְשָׁה, אוֹ שֶׁמָּא גָּרוּעַ מִזֶּה.

בְּתֹם הַ"סֵּדֶר" הַמְּזֹרָז מִהֵר הָאַבָּא לְבֵית הַחוֹלִים, וְכֵיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּאָדָם נִכְבָּד מְאֹד, תַּלְמִיד חָכָם וִירֵא שָׁמַיִם, הֲרֵי שֶׁכְּבָר בְּעוֹדוֹ בַּדֶּרֶךְ הֵחֵל לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל מָה וְלָמָּה עָשָׂה לוֹ הָאֱלֹקִים כָּזֹאת. הֲלֹא דָּבָר הוּא! הֲרֵי מְדֻבָּר בְּיַלְדָּה בְּרִיאָה לַחֲלוּטִין, וּמַה קָּרָה שֶׁלְּפֶתַע הִיא מִתְעַלֶּפֶת?!

בְּהַגִּיעוֹ לְבֵית הַחוֹלִים, הִתְבַּשֵּׂר הָאָב שֶׁמַּצָּבָהּ שֶׁל בִּתּוֹ שַׁפִּיר, וְלֹא הִתְגַּלּוּ כָּל סִימָנִים מַדְאִיגִים לְמַחֲלוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת. אֲבָל דַּוְקָא עַתָּה, לְאַחַר הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, מִשֶּׁשָּׁבָה אֵלָיו נַפְשׁוֹ, עָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ בְּצוּרָה מַעֲמִיקָה יוֹתֵר, וְאָכֵן עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לְמַסְקָנָה בְּשֶׁל מָה אֵרַע הַמִּקְרֶה הַמְּצַעֵר.

יְהוּדִי זֶה הוּא אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַשְּׁכוּנָה בָּהּ הוּא מִתְגּוֹרֵר, וּלְבַד מִכָּךְ שֶׁהוּא מַרְבִּיץ תּוֹרָה לָרַבִּים, הוּא מִתְעַסֵּק גַּם בְּעִנְיְנֵי חֶסֶד. מִיָּד לְאַחַר הַפּוּרִים, וְעַד לְחַג הַפֶּסַח, הוּא נוֹהֵג - בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת - לְהִסְתּוֹבֵב עִם יָדִיד נוֹסָף בְּבָתֵּי הַדַּיָּרִים וְלֶאֱסֹף כְּסָפִים עֲבוּר אַלְמָנוֹת.

בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי הַחַג, הוּא מַעֲבִיר מִדֵּי שָׁנָה סְכוּמֵי כֶּסֶף נִכְבָּדִים לְאַלְמָנוֹת, הַמִּסְתַּיְּעוֹת בְּכָךְ בְּצוּרָה מַשְׁמָעוּתִית בִּקְנִיַּת צָרְכֵי הַחַג.

בְּשָׁנָה זוֹ הִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי וַעַד הַקְּהִלָּה לְמַסֵּד אֶת פְּעִילוּת הַחֶסֶד בַּשְּׁכוּנָה, וּלְבַצְּעָהּ בְּצוּרָה מְאֻרְגֶּנֶת, תַּחַת קוֹרַת גַּג אַחַת, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֶפְשָׁרוּת לֶאֱסֹף סְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים יוֹתֵר וּלְחַלְּקָם לְפִי הַצֹּרֶךְ.

הַוַּעֲדָה הֶעֱבִירָה הוֹדָעָה לְכָל הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר וְגַבָּאֵי הַצְּדָקָה בַּשְּׁכוּנָה, לְבַל יֶאֶסְפוּ עוֹד כְּסָפִים בְּצוּרָה עַצְמָאִית וְיֶחְדְּלוּ מִמַּגְבִּיּוֹתֵיהֶם הַפְּרָטִיּוֹת לְמַעַן טוֹבַת הַמַּגְבִּית הַכְּלָלִית. הֻדְגַּשׁ שֶׁהַמַּגְבִּית הַשְּׁכוּנָתִית תִּדְאַג לְהַגִּיעַ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת וּלְחַלֵּק כֶּסֶף לְכָל סוּגֵי הַנִּצְרָכִים שֶׁקִּבְּלוּ עַד הַיּוֹם אֶת הַתְּמִיכָה מֵהַגּוּפִים הַפְּרָטִיִּים.

מְיֻדָּעֵנוּ הִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד הַהוֹרָאָה, וְטָעַן שֶׁיִּקְשֶׁה עָלָיו לְצַיֵּת לָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל וְעִם כָּל רְצוֹנָם הַטּוֹב שֶׁל אַנְשֵׁי הַוַּעֲדָה, וְכַוָּנוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת, הֲרֵי כַּאֲשֶׁר תִּתְאַרְגֵּן הַמַּגְבִּית בְּצוּרָתָהּ הַחֲדָשָׁה, הָאַלְמָנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף מִדֵּי שָׁנָה, לֹא תְּקַבֵּלְנָה אוֹתוֹ עַכְשָׁו בַּמּוֹעֵד וּבַכַּמּוּת הָרְגִילָה, וְהֵן עֲלוּלוֹת לְהִפָּגַע מִכָּךְ, "וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה לַחְשֹׁב מֶה עָלוּל לִקְרוֹת כַּאֲשֶׁר פּוֹגְעִים בְּאַלְמָנָה", אָמַר.

אַנְשֵׁי הַוַּעַד הִרְגִּיעוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ שֶׁאֵין לוֹ מַה לַּחְשֹׁשׁ, וְכָל הָאַלְמָנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף, יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ גַּם עַכְשָׁו בָּאֹפֶן הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר וּבַמּוֹעֵד הָרָאוּי, וְהַכֹּל יִפְעַל עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

בְּשָׁמְעוֹ זֹאת, נֵאוֹת בַּעַל הַחֶסֶד לְהַצָּעַת הַוַּעֲדָה, וְלֹא אָסַף כְּמִדֵּי שָׁנָה אֶת הַכֶּסֶף עֲבוּר הָאַלְמָנוֹת.

בְּעֵת אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, נִגַּשׁ אֵלָיו בְּנָהּ שֶׁל אַחַת הָאַלְמָנוֹת, וְשָׁאַל בְּשֵׁם אִמּוֹ מַדּוּעַ לֹא קִבְּלוּ הַשָּׁנָה אֶת הַתְּמִיכָה הַקְּבוּעָה...

הָאִישׁ נִדְהַם עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ, וְהֵבִין עַל–אֲתָר שֶׁהַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁהֶעֱלָה בִּפְנֵי הַוַּעַד הִתְבָּרְרוּ כְּמֻצְדָּקִים וּנְכוֹנִים. הוּא פָּנָה מִיָּד אֶל הַוַּעֲדָה, וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו: "הֲרֵי הִבְטַחְתֶּם לִי מְפֹרָשׁוֹת לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁל הָאַלְמָנוֹת!"

אַנְשֵׁי הַוַּעַד הֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁאָכֵן, הֵם הִתְכּוֹנְנוּ לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי שֶׁחִלְּקוּ אֶת הַכְּסָפִים שֶׁנֶּאֶסְפוּ, דֵּרְגוּ אֶת רְשִׁימַת הַנִּצְרָכִים בִּרְשִׁימָה אַחַת גְּדוֹלָה, וְכֵיוָן שֶׁהָאַלְמָנָה הַזּוֹ, שֶׁהוּא מְדַבֵּר עָלֶיהָ, הָיְתָה בְּסוֹף הָרְשִׁימָה, לֹא הִסְפִּיק הַכֶּסֶף...

הַדָּבָר הִכְאִיב לוֹ עַד מְאֹד, וְהוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה אֶל אַנְשֵׁי הַוַּעַד מַדּוּעַ לְפָחוֹת לֹא טָרְחוּ לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ, "וְאָז הָיִיתִי עוֹשֶׂה מַאֲמַצִּים אִישִׁיִּים לְהַעֲבִיר לָאַלְמָנָה אֶת הַכֶּסֶף, אוֹ לְפָחוֹת אֶת חֶלְקוֹ".

הַדָּבָר הָיָה כָּאָמוּר בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, לְאַחַר חֲצוֹת... לַמְרוֹת הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁעָמַד לִרְשׁוּתוֹ, קִבֵּל הָאִישׁ עַל עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר אֶת הַכֶּסֶף עַד כְּנִיסַת הַחַג, אוּלָם טִרְדוֹת הַהֲכָנָה לַחַג וַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר לַחֲלוּטִין, וּכְשֶׁנִּזְכַּר בְּכָל זֶה - הָיָה כְּבָר לְיַד מִטַּת בִּתּוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים.

הַהִתְעַלְּפוּת הָיְתָה, כָּאָמוּר, בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר, וְלַמָּחֳרָת, בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, נִגַּשׁ אֵלָיו בֵּן אַחֵר שֶׁל אוֹתָהּ אַלְמָנָה, וְאָמַר לוֹ: "בִּרְצוֹנִי לְסַפֵּר לְךָ מֶה הָיָה אֶמֶשׁ בְּבֵיתֵנוּ, בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר. כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ 'הָא לַחְמָא עָנְיָא', וְהִגַּעְנוּ לַמִּלִּים 'כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל', פָּרְצָה אִמִּי בִּבְכִי, וְאָמְרָה: 'רְאוּ, רְאוּ אֵיךְ שָׁכְחוּ מִמֶּנִּי הַשָּׁנָה... נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וְאַף אֶחָד גַּם לֹא זָכַר אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַמִּפְעָלִים שֶׁבַּעֲלִי עָשָׂה כָּאן בַּשְּׁכוּנָה, וְהֵיטִיב עִם הַרְבֵּה תּוֹשָׁבִים; שָׁכְחוּ אוֹתִי לְגַמְרֵי'..."

אִישׁ הַחֶסֶד שָׁאַל אֶת בֶּן הָאַלְמָנָה הַאִם הוּא יָכוֹל לְהִזָּכֵר מֶה הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ פָּרְצָה אִמּוֹ בִּבְכִי. הַבֵּן כִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְהִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה זֶה בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הִתְעַלְּפָה הַנַּעֲרָה, וְהִשְׁבִּיתָה אֶת הַשִּׂמְחָה גַּם בְּקֶרֶב מִשְׁפַּחְתָּהּ!!!

"אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ", וְאִם לֹא עוֹשִׂים כָּךְ, וּמַשְׁבִּיתִים אֶת הַשִּׂמְחָה מִבֵּיתָן שֶׁל הָאַלְמָנוֹת, אֲזַי הַקָּבָּ"ה גּוֹרֵם לְהַשְׁבָּתַת הַשִּׂמְחָה בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל מִי שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְסַיֵּעַ.

וַהֲגַם שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה, אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים אֶת בַּעַל הַחֶסֶד, שֶׁכֵּן הוּא דָּאַג אֶת דַּאֲגָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה, וּבַתְּחִלָּה אַף סֵרֵב לְהֵעָנוֹת לְהַצָּעָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַוַּעֲדָה, אֲבָל אַחֲרֵי הַכֹּל, הָאַלְמָנוֹת שֶׁהָיוּ רְגִילוֹת לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף מִמֶּנּוּ, לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ הַשָּׁנָה, וְנִגְרַם לָהֶן צַעַר. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	בהר תשע"ו
	זְהִירוּת בִּכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת
	"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ" (כח–ב) בְּפַרְשָׁתֵנוּ הֻבְטַחְנוּ בִּבְרָכוֹת רַבּוֹת וּמֻפְלָאוֹת, אִם נִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ, כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ" "וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה" (כו–יג) הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף יא.) מְלַמֶּדֶת שֶׁאָדָם שֶׁמְּצַעֵר אַלְמָנָה מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה נוֹרָאָה! בְּלֵיל הַסֵּדֶר שֶׁל שְׁנַת תשס"ה הִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ מְצַעֵר בְּבֵיתָהּ שֶׁל אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּכְבָּדוֹת בִּבְנֵי בְּרַק. רַק הִתְחִילוּ אֶת הַסֵּדֶר, וְאַחַת מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה נָפְלָה אַרְצָה מִתְעַלֶּפֶת. לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּרֻבָּה שֶׁנִּגְרְמָה לַמִּשְׁפָּחָה, כַּאֲשֶׁר לְבַד מֵעֶצֶם הַהִתְעַלְּפוּת, שֶׁעִרְעֲרָה אֶת הַרְגָּשָׁתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת, הֲרֵי שֶׁבּוֹאָם שֶׁל הָאַמְבּוּלַנְס וְצִוְתֵי הָרְפוּאָה וְהַ"הַצָּלָה", בְּלֵיל הַסֵּדֶר, עוֹרֵר רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרְחוֹב כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא מוֹסִיף, כַּיָּדוּעַ, לַהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת... הַבַּת הֻבְהֲלָה לְבֵית הַחוֹלִים וְאֶחָד מֵאַחֶיהָ הַגְּדוֹלִים הִצְטָרֵף אַף הוּא לַנְּסִיעָה. אֶפְשָׁר רַק לְתָאֵר בְּאֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה עָבַר לֵיל הַסֵּדֶר עַל יֶתֶר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנּוֹתְרוּ בַּבַּיִת, וְלֹא יָדְעוּ מַה מַּצָּבָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, הַאִם הָיְתָה זוֹ הִתְעַלְּפוּת סְתָמִית, שֶׁנִּגְרְמָה בְּשֶׁל חֻלְשָׁה, אוֹ שֶׁמָּא גָּרוּעַ מִזֶּה. בְּתֹם הַ"סֵּדֶר" הַמְּזֹרָז מִהֵר הָאַבָּא לְבֵית הַחוֹלִים, וְכֵיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּאָדָם נִכְבָּד מְאֹד, תַּלְמִיד חָכָם וִירֵא שָׁמַיִם, הֲרֵי שֶׁכְּבָר בְּעוֹדוֹ בַּדֶּרֶךְ הֵחֵל לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל מָה וְלָמָּה עָשָׂה לוֹ הָאֱלֹקִים כָּזֹאת. הֲלֹא דָּבָר הוּא! הֲרֵי מְדֻבָּר בְּיַלְדָּה בְּרִיאָה לַחֲלוּטִין, וּמַה קָּרָה שֶׁלְּפֶתַע הִיא מִתְעַלֶּפֶת?! בְּהַגִּיעוֹ לְבֵית הַחוֹלִים, הִתְבַּשֵּׂר הָאָב שֶׁמַּצָּבָהּ שֶׁל בִּתּוֹ שַׁפִּיר, וְלֹא הִתְגַּלּוּ כָּל סִימָנִים מַדְאִיגִים לְמַחֲלוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת. אֲבָל דַּוְקָא עַתָּה, לְאַחַר הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, מִשֶּׁשָּׁבָה אֵלָיו נַפְשׁוֹ, עָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ בְּצוּרָה מַעֲמִיקָה יוֹתֵר, וְאָכֵן עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לְמַסְקָנָה בְּשֶׁל מָה אֵרַע הַמִּקְרֶה הַמְּצַעֵר. יְהוּדִי זֶה הוּא אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַשְּׁכוּנָה בָּהּ הוּא מִתְגּוֹרֵר, וּלְבַד מִכָּךְ שֶׁהוּא מַרְבִּיץ תּוֹרָה לָרַבִּים, הוּא מִתְעַסֵּק גַּם בְּעִנְיְנֵי חֶסֶד. מִיָּד לְאַחַר הַפּוּרִים, וְעַד לְחַג הַפֶּסַח, הוּא נוֹהֵג - בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת - לְהִסְתּוֹבֵב עִם יָדִיד נוֹסָף בְּבָתֵּי הַדַּיָּרִים וְלֶאֱסֹף כְּסָפִים עֲבוּר אַלְמָנוֹת. בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי הַחַג, הוּא מַעֲבִיר מִדֵּי שָׁנָה סְכוּמֵי כֶּסֶף נִכְבָּדִים לְאַלְמָנוֹת, הַמִּסְתַּיְּעוֹת בְּכָךְ בְּצוּרָה מַשְׁמָעוּתִית בִּקְנִיַּת צָרְכֵי הַחַג. בְּשָׁנָה זוֹ הִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי וַעַד הַקְּהִלָּה לְמַסֵּד אֶת פְּעִילוּת הַחֶסֶד בַּשְּׁכוּנָה, וּלְבַצְּעָהּ בְּצוּרָה מְאֻרְגֶּנֶת, תַּחַת קוֹרַת גַּג אַחַת, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֶפְשָׁרוּת לֶאֱסֹף סְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים יוֹתֵר וּלְחַלְּקָם לְפִי הַצֹּרֶךְ. הַוַּעֲדָה הֶעֱבִירָה הוֹדָעָה לְכָל הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר וְגַבָּאֵי הַצְּדָקָה בַּשְּׁכוּנָה, לְבַל יֶאֶסְפוּ עוֹד כְּסָפִים בְּצוּרָה עַצְמָאִית וְיֶחְדְּלוּ מִמַּגְבִּיּוֹתֵיהֶם הַפְּרָטִיּוֹת לְמַעַן טוֹבַת הַמַּגְבִּית הַכְּלָלִית. הֻדְגַּשׁ שֶׁהַמַּגְבִּית הַשְּׁכוּנָתִית תִּדְאַג לְהַגִּיעַ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת וּלְחַלֵּק כֶּסֶף לְכָל סוּגֵי הַנִּצְרָכִים שֶׁקִּבְּלוּ עַד הַיּוֹם אֶת הַתְּמִיכָה מֵהַגּוּפִים הַפְּרָטִיִּים. מְיֻדָּעֵנוּ הִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד הַהוֹרָאָה, וְטָעַן שֶׁיִּקְשֶׁה עָלָיו לְצַיֵּת לָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל וְעִם כָּל רְצוֹנָם הַטּוֹב שֶׁל אַנְשֵׁי הַוַּעֲדָה, וְכַוָּנוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת, הֲרֵי כַּאֲשֶׁר תִּתְאַרְגֵּן הַמַּגְבִּית בְּצוּרָתָהּ הַחֲדָשָׁה, הָאַלְמָנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף מִדֵּי שָׁנָה, לֹא תְּקַבֵּלְנָה אוֹתוֹ עַכְשָׁו בַּמּוֹעֵד וּבַכַּמּוּת הָרְגִילָה, וְהֵן עֲלוּלוֹת לְהִפָּגַע מִכָּךְ, "וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה לַחְשֹׁב מֶה עָלוּל לִקְרוֹת כַּאֲשֶׁר פּוֹגְעִים בְּאַלְמָנָה", אָמַר. אַנְשֵׁי הַוַּעַד הִרְגִּיעוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ שֶׁאֵין לוֹ מַה לַּחְשֹׁשׁ, וְכָל הָאַלְמָנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף, יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ גַּם עַכְשָׁו בָּאֹפֶן הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר וּבַמּוֹעֵד הָרָאוּי, וְהַכֹּל יִפְעַל עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. בְּשָׁמְעוֹ זֹאת, נֵאוֹת בַּעַל הַחֶסֶד לְהַצָּעַת הַוַּעֲדָה, וְלֹא אָסַף כְּמִדֵּי שָׁנָה אֶת הַכֶּסֶף עֲבוּר הָאַלְמָנוֹת. בְּעֵת אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, נִגַּשׁ אֵלָיו בְּנָהּ שֶׁל אַחַת הָאַלְמָנוֹת, וְשָׁאַל בְּשֵׁם אִמּוֹ מַדּוּעַ לֹא קִבְּלוּ הַשָּׁנָה אֶת הַתְּמִיכָה הַקְּבוּעָה... הָאִישׁ נִדְהַם עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ, וְהֵבִין עַל–אֲתָר שֶׁהַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁהֶעֱלָה בִּפְנֵי הַוַּעַד הִתְבָּרְרוּ כְּמֻצְדָּקִים וּנְכוֹנִים. הוּא פָּנָה מִיָּד אֶל הַוַּעֲדָה, וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו: "הֲרֵי הִבְטַחְתֶּם לִי מְפֹרָשׁוֹת לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁל הָאַלְמָנוֹת!" אַנְשֵׁי הַוַּעַד הֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁאָכֵן, הֵם הִתְכּוֹנְנוּ לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי שֶׁחִלְּקוּ אֶת הַכְּסָפִים שֶׁנֶּאֶסְפוּ, דֵּרְגוּ אֶת רְשִׁימַת הַנִּצְרָכִים בִּרְשִׁימָה אַחַת גְּדוֹלָה, וְכֵיוָן שֶׁהָאַלְמָנָה הַזּוֹ, שֶׁהוּא מְדַבֵּר עָלֶיהָ, הָיְתָה בְּסוֹף הָרְשִׁימָה, לֹא הִסְפִּיק הַכֶּסֶף... הַדָּבָר הִכְאִיב לוֹ עַד מְאֹד, וְהוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה אֶל אַנְשֵׁי הַוַּעַד מַדּוּעַ לְפָחוֹת לֹא טָרְחוּ לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ, "וְאָז הָיִיתִי עוֹשֶׂה מַאֲמַצִּים אִישִׁיִּים לְהַעֲבִיר לָאַלְמָנָה אֶת הַכֶּסֶף, אוֹ לְפָחוֹת אֶת חֶלְקוֹ". הַדָּבָר הָיָה כָּאָמוּר בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, לְאַחַר חֲצוֹת... לַמְרוֹת הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁעָמַד לִרְשׁוּתוֹ, קִבֵּל הָאִישׁ עַל עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר אֶת הַכֶּסֶף עַד כְּנִיסַת הַחַג, אוּלָם טִרְדוֹת הַהֲכָנָה לַחַג וַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר לַחֲלוּטִין, וּכְשֶׁנִּזְכַּר בְּכָל זֶה - הָיָה כְּבָר לְיַד מִטַּת בִּתּוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים. הַהִתְעַלְּפוּת הָיְתָה, כָּאָמוּר, בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר, וְלַמָּחֳרָת, בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, נִגַּשׁ אֵלָיו בֵּן אַחֵר שֶׁל אוֹתָהּ אַלְמָנָה, וְאָמַר לוֹ: "בִּרְצוֹנִי לְסַפֵּר לְךָ מֶה הָיָה אֶמֶשׁ בְּבֵיתֵנוּ, בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר. כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ 'הָא לַחְמָא עָנְיָא', וְהִגַּעְנוּ לַמִּלִּים 'כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל', פָּרְצָה אִמִּי בִּבְכִי, וְאָמְרָה: 'רְאוּ, רְאוּ אֵיךְ שָׁכְחוּ מִמֶּנִּי הַשָּׁנָה... נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וְאַף אֶחָד גַּם לֹא זָכַר אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַמִּפְעָלִים שֶׁבַּעֲלִי עָשָׂה כָּאן בַּשְּׁכוּנָה, וְהֵיטִיב עִם הַרְבֵּה תּוֹשָׁבִים; שָׁכְחוּ אוֹתִי לְגַמְרֵי'..." אִישׁ הַחֶסֶד שָׁאַל אֶת בֶּן הָאַלְמָנָה הַאִם הוּא יָכוֹל לְהִזָּכֵר מֶה הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ פָּרְצָה אִמּוֹ בִּבְכִי. הַבֵּן כִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְהִתְבָּרֵר שֶׁהָיָה זֶה בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הִתְעַלְּפָה הַנַּעֲרָה, וְהִשְׁבִּיתָה אֶת הַשִּׂמְחָה גַּם בְּקֶרֶב מִשְׁפַּחְתָּהּ!!! "אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ", וְאִם לֹא עוֹשִׂים כָּךְ, וּמַשְׁבִּיתִים אֶת הַשִּׂמְחָה מִבֵּיתָן שֶׁל הָאַלְמָנוֹת, אֲזַי הַקָּבָּ"ה גּוֹרֵם לְהַשְׁבָּתַת הַשִּׂמְחָה בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל מִי שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְסַיֵּעַ. וַהֲגַם שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה, אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים אֶת בַּעַל הַחֶסֶד, שֶׁכֵּן הוּא דָּאַג אֶת דַּאֲגָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה, וּבַתְּחִלָּה אַף סֵרֵב לְהֵעָנוֹת לְהַצָּעָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַוַּעֲדָה, אֲבָל אַחֲרֵי הַכֹּל, הָאַלְמָנוֹת שֶׁהָיוּ רְגִילוֹת לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף מִמֶּנּוּ, לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ הַשָּׁנָה, וְנִגְרַם לָהֶן צַעַר. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)