Otzarot-Article

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (לה-ב) הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זָצָ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, שֶׁכְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ לָאָרֶץ אָמְרָה הַתּוֹרָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּעֵת יִפְנֶה כָּל אֶחָד לְשָׂדֵהוּ, וּמַה יְהֵא עָלַי? אָמַר לָהּ: נָתַתִּי לָהֶם שַׁבָּתוֹת שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְאִם יַעֲשׂוּ כֵן תָּבוֹא פַּרְנָסָתָם בְּקַלּוּת.

לָכֵן נִמְצָא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ כָּתוּב "שַׁבָּת" לְבַד, כָּתוּב "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ". כְּלוֹמַר, אִם רַק תָּנוּחַ בְּשַׁבָּת - תַּעֲבֹד קָשֶׁה כָּל הַשָּׁבוּעַ. אֲבָל בְּכָל מָקוֹם בּוֹ כָּתוּב "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'", כְּלוֹמַר אִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַשַּׁבָּת "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה'", תַּקְדִּישׁ אוֹתָהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה - אֲזַי "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", בְּקַלּוּת, כְּאִלּוּ מֵאֵלֶיהָ!

הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים חוּרִי (הָרִאשׁוֹן) זָצָ"ל מִגֶּ'רְבָּא חַי לִפְנֵי כִּשְׁמוֹנָה דּוֹרוֹת. הוּא הָיָה "גָּדוֹל, הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו". בְּכָל בֹּקֶר הָיָה לוֹמֵד שִׁעוּר "אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה" לְאַחַר הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ פָּנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהִמְשִׁיךְ בְּתַלְמוּדוֹ. מִשָּׁם פָּנָה לַעֲסֹק בְּמִקְצוֹעוֹ, עֲבוֹדַת הַצּוֹרְפוּת שֶׁהִצְטַיֵּן בָּהּ, וְלִפְנוֹת עֶרֶב עָלָה שׁוּב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד. בַּלַּיְלָה עָסַק שׁוּב בְּ"אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה", כָּךְ שֶׁרֹב שְׁעוֹת הַיְמָמָה הֻקְדְּשׁוּ לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וּמְעַט מִזְּעֵיר מֵהֶם עָסַק בַּמְּלָאכָה.

יְמֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הָיוּ יְמֵי הַשּׁוּק בְּגֶ'רְבָּא, וְהָרַב הָיָה מֵבִיא לַשּׁוּק אֶת תּוֹצַרְתּוֹ, אֶת הַכֵּלִים שֶׁיָּצַר בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ. יַחַד עִמּוֹ בָּא גַּם אַחַד הַצּוֹרְפִים, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב צָרַף בָּאֵשׁ וְהִכָּה בַּקּוּרְנָס, יָגַע וְעָמַל. וּבִימֵי הַשּׁוּק, כְּשֶׁהֵבִיא אֶת תּוֹצַרְתּוֹ, רָאָה וְהִנֵּה בִּידֵי הָרַב כֵּלִים רַבִּים יוֹתֵר וְיָפִים יוֹתֵר, וְהַכֹּל קוֹנִים אֶת כֵּלָיו וּמְשַׁלְּמִים בְּעַיִן יָפָה. וְהוּא, שֶׁעוֹסֵק בְּכָל הַשָּׁבוּעַ בִּמְלַאכְתּוֹ, מִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה, אֵינוֹ מַגִּיעַ לְפִדְיוֹנוֹ.

חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ. פָּנָה אֶל הָרַב, וְשָׁאַל לְפֶשֶׁר דָּבָר.

עֲנָהוּ הָרַב: "הַכֹּל בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת!"

תָּמַהּ לַתְּשׁוּבָה, וְהָרַב הִסְבִּיר: "הַכָּתוּב אוֹמֵר: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת" -

"אֲבָל גַּם אֲנִי שׁוֹבֵת בְּשַׁבָּת", קָרָא הַצּוֹרֵף.

"אָמְנָם כֵּן", הִסְכִּים הָרַב. "אֲבָל בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל נֶאֱמַר: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, תֵּעָשֶׂה מֵעַצְמָהּ כִּבְיָכוֹל, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'. כְּלוֹמַר, אִם הַשַּׁבָּת תִּהְיֶה כִּבְיָכוֹל כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְלִמּוּד תּוֹרָה, תִּשְׁרֶה בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת בַּמְּלָאכָה, שֶׁכְּאִלּוּ תֵּעָשֶׂה מֵאֵלֶיהָ!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אמר תשע"ו
	כַּמָּה קַל לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, וְכַמָּה גְּדוֹלָה הַתְּבִיעָה!
	"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (לה-ב) הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זָצָ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, שֶׁכְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ לָאָרֶץ אָמְרָה הַתּוֹרָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּעֵת יִפְנֶה כָּל אֶחָד לְשָׂדֵהוּ, וּמַה יְהֵא עָלַי? אָמַר לָהּ: נָתַתִּי לָהֶם שַׁבָּתוֹת שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְאִם יַעֲשׂוּ כֵן תָּבוֹא פַּרְנָסָתָם בְּקַלּוּת. לָכֵן נִמְצָא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ כָּתוּב "שַׁבָּת" לְבַד, כָּתוּב "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ". כְּלוֹמַר, אִם רַק תָּנוּחַ בְּשַׁבָּת - תַּעֲבֹד קָשֶׁה כָּל הַשָּׁבוּעַ. אֲבָל בְּכָל מָקוֹם בּוֹ כָּתוּב "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'", כְּלוֹמַר אִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַשַּׁבָּת "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה'", תַּקְדִּישׁ אוֹתָהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה - אֲזַי "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", בְּקַלּוּת, כְּאִלּוּ מֵאֵלֶיהָ! הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים חוּרִי (הָרִאשׁוֹן) זָצָ"ל מִגֶּ'רְבָּא חַי לִפְנֵי כִּשְׁמוֹנָה דּוֹרוֹת. הוּא הָיָה "גָּדוֹל, הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו". בְּכָל בֹּקֶר הָיָה לוֹמֵד שִׁעוּר "אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה" לְאַחַר הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ פָּנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהִמְשִׁיךְ בְּתַלְמוּדוֹ. מִשָּׁם פָּנָה לַעֲסֹק בְּמִקְצוֹעוֹ, עֲבוֹדַת הַצּוֹרְפוּת שֶׁהִצְטַיֵּן בָּהּ, וְלִפְנוֹת עֶרֶב עָלָה שׁוּב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד. בַּלַּיְלָה עָסַק שׁוּב בְּ"אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה", כָּךְ שֶׁרֹב שְׁעוֹת הַיְמָמָה הֻקְדְּשׁוּ לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וּמְעַט מִזְּעֵיר מֵהֶם עָסַק בַּמְּלָאכָה. יְמֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הָיוּ יְמֵי הַשּׁוּק בְּגֶ'רְבָּא, וְהָרַב הָיָה מֵבִיא לַשּׁוּק אֶת תּוֹצַרְתּוֹ, אֶת הַכֵּלִים שֶׁיָּצַר בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ. יַחַד עִמּוֹ בָּא גַּם אַחַד הַצּוֹרְפִים, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב צָרַף בָּאֵשׁ וְהִכָּה בַּקּוּרְנָס, יָגַע וְעָמַל. וּבִימֵי הַשּׁוּק, כְּשֶׁהֵבִיא אֶת תּוֹצַרְתּוֹ, רָאָה וְהִנֵּה בִּידֵי הָרַב כֵּלִים רַבִּים יוֹתֵר וְיָפִים יוֹתֵר, וְהַכֹּל קוֹנִים אֶת כֵּלָיו וּמְשַׁלְּמִים בְּעַיִן יָפָה. וְהוּא, שֶׁעוֹסֵק בְּכָל הַשָּׁבוּעַ בִּמְלַאכְתּוֹ, מִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה, אֵינוֹ מַגִּיעַ לְפִדְיוֹנוֹ. חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ. פָּנָה אֶל הָרַב, וְשָׁאַל לְפֶשֶׁר דָּבָר. עֲנָהוּ הָרַב: "הַכֹּל בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת!" תָּמַהּ לַתְּשׁוּבָה, וְהָרַב הִסְבִּיר: "הַכָּתוּב אוֹמֵר: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת" - "אֲבָל גַּם אֲנִי שׁוֹבֵת בְּשַׁבָּת", קָרָא הַצּוֹרֵף. "אָמְנָם כֵּן", הִסְכִּים הָרַב. "אֲבָל בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל נֶאֱמַר: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, תֵּעָשֶׂה מֵעַצְמָהּ כִּבְיָכוֹל, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'. כְּלוֹמַר, אִם הַשַּׁבָּת תִּהְיֶה כִּבְיָכוֹל כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת, בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְלִמּוּד תּוֹרָה, תִּשְׁרֶה בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת בַּמְּלָאכָה, שֶׁכְּאִלּוּ תֵּעָשֶׂה מֵאֵלֶיהָ!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)