Otzarot-Article

"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר" (ו-ב) הֶחָפֵץ חַיִּים מֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַלּוֹמֵד מֵהַמִּלָּה 'לֵאמֹר', שֶׁמֹּשֶׁה יֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַסֵּק גַּם בִּ'קְרִיאַת' פָּרָשַׁת הָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּקְרִיבִין עוֹלָה, יִהְיוּ עוֹסְקִין גַּם בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת הָעוֹלָה.

מוֹסִיף הֶחָפֵץ חַיִּים, כַּיּוֹם שֶׁאֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת בְּפֹעַל, וַדַּאי שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בַּאֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת וּבְלִמּוּד הִלְכוֹתֵיהֶם, וְיֵחָשֵׁב לָנוּ הַדָּבָר כְּמַעֲשֵׂה הַקְרָבָה.

מְסַפֵּר הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין: בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּהַלְוָיָה שֶׁל רוֹפֵא בָּכִיר, שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנִּפְטַר בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים כְּשֶׁהוּא בְּשִׂיא כֹּחוֹ. הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ שֶׁהִגִּיעוּ לַהַלְוָיָה הָיוּ בְּהֶלֶם, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת עַל פְּנֵיהֶם בְּבֵרוּר אֶת סִימָנֵי הַפַּחַד שֶׁבּוֹ הֵם מְצוּיִים. כִּי הֲרֵי אִם הַיּוֹם זֶה קָרָה לְרוֹפֵא זֶה, מָחָר מָחֳרָתַיִם זֶה עָלוּל לִקְרוֹת לָהֶם, רח"ל.

יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ, שֶׁחֲבֵרָיו שֶׁל הָרוֹפֵא יִפְנוּ אֵלַי בְּמַהֲלַךְ הַהַלְוָיָה, כְּדֵי שֶׁאֹמַר לָהֶם מְעַט דִּבְרֵי חִזּוּק. נָטַלְתִּי עִמִּי קוּנְטְרֵס בְּעִנְיַן חִיּוּב אֲמִירַת קָרְבָּנוֹת עַל פִּי חֲזַ"ל וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְצִטַּטְתִּי בִּפְנֵיהֶם מַעֲשֶׂה הַמּוּבָא בַּקּוּנְטְרֵס בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

'מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּחָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ רַב אֲחָא, שֶׁהָלַךְ לְעִיר אַחַת שֶׁנִּקְרְאָה טַרְשָׁא, וְנִתְאָרֵחַ אֵצֶל בַּעַל בַּיִת אֶחָד. בְּעִיר זוֹ פָּשְׁטָה מַגֵּפָה קָשָׁה שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים, וּכְשֶׁרָאוּ בְּנֵי הָעִיר אֶת רַב אֲחָא כְּשֶׁהוּא בָּא, אָמְרוּ זֶה לָזֶה: נֵלֵךְ אֵצֶל הֶחָכָם הַזֶּה שֶׁבָּא מִחוּץ לָעִיר, וְנִרְאֶה אִם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה לְצָרָה זוֹ.

'הָלְכוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, דַּע רַבֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר מַגֵּפָה זֶה שִׁבְעָה יָמִים, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת. שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה רַבֵּנוּ שׁוּם עֵצָה לְפֻרְעָנוּת זוֹ? אָמַר לָהֶם, נֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲצֹר בְּעַד הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת. וּבְעוֹדָם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הָלְכוּ וּבָאוּ אֲנָשִׁים וְסִפְּרוּ שֶׁהַמַּגֵּפָה מַמְשִׁיכָה לְהִתְגַּבֵּר, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מֵתוּ, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי גּוֹסְסִים.

'אָמַר לָהֶם רַב אֲחָא, מֵאַחַר שֶׁהַפֻּרְעָנוּת קָשָׁה, וְהַזְּמַן דּוֹחֵק וְאֵין זְמַן אֲפִלּוּ לָלֶכֶת עַד בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא נֵלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא תַּעֲשׂוּ כְּפִי שֶׁאֲנִי אֲצַוֶּה אֶתְכֶם. בַּחֲרוּ מִבֵּינֵיכֶם אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים, מִן הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּכֶם, שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים בָּהֶם שֶׁהֵם יְרֵאֵי שָׁמַיִם, וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם, וְנֵלֵךְ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר, עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְכָל צַד, וְתֹאמְרוּ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת וּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם תּוּסַר הַמַּגֵּפָה.

'וְהֵם הָלְכוּ וְעָשׂוּ כֵן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר, עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְכָל צַד, וְאָמְרוּ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּבָטְלָה הַמַּגֵפָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאַף נִתְרַפְּאוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְמִיתָה'.

הַזֹּהַר מַמְשִׁיךְ וּמְסַפֵּר שֶׁלְּאַחַר שֶׁנֶּעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה, הֶחְזִירָם רַב אֲחָא בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְשִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הָעִיר מִ'טַּרְשָׁא' לְ'מָתָא מֵחַסְיָא', הַיְנוּ עִיר הָרַחֲמִים, שֶׁרִחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעִיר הַזֹּאת וּבִטֵּל מִמֶּנָּה הַגְּזֵרָה הָרָעָה.

רוֹאִים מִכָּאן אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל אֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁבְּכֹחָהּ לְהַצִּיל חַיִּים.

כְּמוֹ כֵן מוּבָא בְּסֵפֶר הַ'חֲרֵדִים', שֶׁבִּמְדִינָה אַחַת חָלָה הַמֶּלֶךְ, וְהָרוֹפְאִים שֶׁבְּדָקוּהוּ אָמְרוּ שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לוֹ חֲלֵב לְבִיאָה וְיִשְׁתֶּה, אֵין סִכּוּי שֶׁיִּתְרַפֵּא.

הָיָה שָׁם עַרְבִי אֶחָד, שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מַכִּיר עֵשֶׂב הַגָּדֵל בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁבַּסְּגֻלּוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ טָבַע בּוֹ, יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לְרַפֵּא אֶת הַמֶּלֶךְ. וְהִנֵּה, בְּעוֹד שֶׁהָרוֹפְאִים צָחֲקוּ עַל הַדְּבָרִים, צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו מֵהָעֵשֶׂב, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר הִתְרַפֵּא לְגַמְרֵי מִמַּחֲלָתוֹ.

בַּעַל סֵפֶר הַ'חֲרֵדִים' מַסִּיק מִכָּךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא בְּעוֹלָמוֹ תְּרוּפוֹת זוֹלוֹת מְאֹד, וְצָרִיךְ רַק לָדַעַת לִמְצֹא אוֹתָן, וּלְהָפִיק אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמְיֻחָדוֹת שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּהֶן עַל יְדֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

הַסְּגֻלּוֹת הַלָּלוּ מְצוּיוֹת כַּמּוּבָן לֹא רַק בַּעֲשָׂבִים אֶלָּא גַּם בִּדְבָרִים רוּחָנִיִּים, וּבַעַל הַ'חֲרֵדִים' מְצַיֵּן לְמָשָׁל אֶת אֲמִירַת 'שִׁירַת הַיָּם' בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה, כִּסְגֻלָּה בְּדוּקָה לִרְפוּאָה וּלְהַצְלָחָה.

הָבָה נְאַמֵּץ לְעַצְמֵנוּ אֶת 'הָרְפוּאוֹת הַזּוֹלוֹת' הַלָּלוּ, וְנִתְחַזֵּק בַּאֲמִירַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	קדושים תשע"ו
	זְכוּת הַצָּלַת שְׁלֹשֶׁת הַיְלָדִים
	"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר" (ו-ב) הֶחָפֵץ חַיִּים מֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַלּוֹמֵד מֵהַמִּלָּה 'לֵאמֹר', שֶׁמֹּשֶׁה יֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַסֵּק גַּם בִּ'קְרִיאַת' פָּרָשַׁת הָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּקְרִיבִין עוֹלָה, יִהְיוּ עוֹסְקִין גַּם בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת הָעוֹלָה. מוֹסִיף הֶחָפֵץ חַיִּים, כַּיּוֹם שֶׁאֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת בְּפֹעַל, וַדַּאי שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בַּאֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת וּבְלִמּוּד הִלְכוֹתֵיהֶם, וְיֵחָשֵׁב לָנוּ הַדָּבָר כְּמַעֲשֵׂה הַקְרָבָה. מְסַפֵּר הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין: בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּהַלְוָיָה שֶׁל רוֹפֵא בָּכִיר, שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנִּפְטַר בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים כְּשֶׁהוּא בְּשִׂיא כֹּחוֹ. הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ שֶׁהִגִּיעוּ לַהַלְוָיָה הָיוּ בְּהֶלֶם, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת עַל פְּנֵיהֶם בְּבֵרוּר אֶת סִימָנֵי הַפַּחַד שֶׁבּוֹ הֵם מְצוּיִים. כִּי הֲרֵי אִם הַיּוֹם זֶה קָרָה לְרוֹפֵא זֶה, מָחָר מָחֳרָתַיִם זֶה עָלוּל לִקְרוֹת לָהֶם, רח"ל. יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ, שֶׁחֲבֵרָיו שֶׁל הָרוֹפֵא יִפְנוּ אֵלַי בְּמַהֲלַךְ הַהַלְוָיָה, כְּדֵי שֶׁאֹמַר לָהֶם מְעַט דִּבְרֵי חִזּוּק. נָטַלְתִּי עִמִּי קוּנְטְרֵס בְּעִנְיַן חִיּוּב אֲמִירַת קָרְבָּנוֹת עַל פִּי חֲזַ"ל וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְצִטַּטְתִּי בִּפְנֵיהֶם מַעֲשֶׂה הַמּוּבָא בַּקּוּנְטְרֵס בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. 'מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּחָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ רַב אֲחָא, שֶׁהָלַךְ לְעִיר אַחַת שֶׁנִּקְרְאָה טַרְשָׁא, וְנִתְאָרֵחַ אֵצֶל בַּעַל בַּיִת אֶחָד. בְּעִיר זוֹ פָּשְׁטָה מַגֵּפָה קָשָׁה שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים, וּכְשֶׁרָאוּ בְּנֵי הָעִיר אֶת רַב אֲחָא כְּשֶׁהוּא בָּא, אָמְרוּ זֶה לָזֶה: נֵלֵךְ אֵצֶל הֶחָכָם הַזֶּה שֶׁבָּא מִחוּץ לָעִיר, וְנִרְאֶה אִם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה לְצָרָה זוֹ. 'הָלְכוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, דַּע רַבֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר מַגֵּפָה זֶה שִׁבְעָה יָמִים, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת. שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה רַבֵּנוּ שׁוּם עֵצָה לְפֻרְעָנוּת זוֹ? אָמַר לָהֶם, נֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲצֹר בְּעַד הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת. וּבְעוֹדָם הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הָלְכוּ וּבָאוּ אֲנָשִׁים וְסִפְּרוּ שֶׁהַמַּגֵּפָה מַמְשִׁיכָה לְהִתְגַּבֵּר, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מֵתוּ, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי גּוֹסְסִים. 'אָמַר לָהֶם רַב אֲחָא, מֵאַחַר שֶׁהַפֻּרְעָנוּת קָשָׁה, וְהַזְּמַן דּוֹחֵק וְאֵין זְמַן אֲפִלּוּ לָלֶכֶת עַד בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא נֵלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא תַּעֲשׂוּ כְּפִי שֶׁאֲנִי אֲצַוֶּה אֶתְכֶם. בַּחֲרוּ מִבֵּינֵיכֶם אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים, מִן הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּכֶם, שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים בָּהֶם שֶׁהֵם יְרֵאֵי שָׁמַיִם, וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם, וְנֵלֵךְ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר, עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְכָל צַד, וְתֹאמְרוּ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת וּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם תּוּסַר הַמַּגֵּפָה. 'וְהֵם הָלְכוּ וְעָשׂוּ כֵן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר, עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְכָל צַד, וְאָמְרוּ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּבָטְלָה הַמַּגֵפָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאַף נִתְרַפְּאוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְמִיתָה'. הַזֹּהַר מַמְשִׁיךְ וּמְסַפֵּר שֶׁלְּאַחַר שֶׁנֶּעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה, הֶחְזִירָם רַב אֲחָא בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְשִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הָעִיר מִ'טַּרְשָׁא' לְ'מָתָא מֵחַסְיָא', הַיְנוּ עִיר הָרַחֲמִים, שֶׁרִחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעִיר הַזֹּאת וּבִטֵּל מִמֶּנָּה הַגְּזֵרָה הָרָעָה. רוֹאִים מִכָּאן אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל אֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁבְּכֹחָהּ לְהַצִּיל חַיִּים. כְּמוֹ כֵן מוּבָא בְּסֵפֶר הַ'חֲרֵדִים', שֶׁבִּמְדִינָה אַחַת חָלָה הַמֶּלֶךְ, וְהָרוֹפְאִים שֶׁבְּדָקוּהוּ אָמְרוּ שֶׁעַד שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לוֹ חֲלֵב לְבִיאָה וְיִשְׁתֶּה, אֵין סִכּוּי שֶׁיִּתְרַפֵּא. הָיָה שָׁם עַרְבִי אֶחָד, שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מַכִּיר עֵשֶׂב הַגָּדֵל בִּסְבִיבוֹת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁבַּסְּגֻלּוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ טָבַע בּוֹ, יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לְרַפֵּא אֶת הַמֶּלֶךְ. וְהִנֵּה, בְּעוֹד שֶׁהָרוֹפְאִים צָחֲקוּ עַל הַדְּבָרִים, צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו מֵהָעֵשֶׂב, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר הִתְרַפֵּא לְגַמְרֵי מִמַּחֲלָתוֹ. בַּעַל סֵפֶר הַ'חֲרֵדִים' מַסִּיק מִכָּךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא בְּעוֹלָמוֹ תְּרוּפוֹת זוֹלוֹת מְאֹד, וְצָרִיךְ רַק לָדַעַת לִמְצֹא אוֹתָן, וּלְהָפִיק אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַמְיֻחָדוֹת שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּהֶן עַל יְדֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. הַסְּגֻלּוֹת הַלָּלוּ מְצוּיוֹת כַּמּוּבָן לֹא רַק בַּעֲשָׂבִים אֶלָּא גַּם בִּדְבָרִים רוּחָנִיִּים, וּבַעַל הַ'חֲרֵדִים' מְצַיֵּן לְמָשָׁל אֶת אֲמִירַת 'שִׁירַת הַיָּם' בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה, כִּסְגֻלָּה בְּדוּקָה לִרְפוּאָה וּלְהַצְלָחָה. הָבָה נְאַמֵּץ לְעַצְמֵנוּ אֶת 'הָרְפוּאוֹת הַזּוֹלוֹת' הַלָּלוּ, וְנִתְחַזֵּק בַּאֲמִירַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)