Otzarot-Article

"וְלֹא יָמוּת" (טז-ב) אִם אָכֵן רוֹצֶה הָאָדָם לְהַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, אִם אֵינוֹ חָפֵץ לְהוֹנוֹת אֶת עַצְמוֹ, לִחְיוֹת בְּעוֹלָם דִּמְיוֹנִי וּלְבוֹסֵס בִּרְמִיָּה עַצְמִית, יְעַיֵּן בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וְיִקְרָא מַאֲמָר זֶה.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא יָמוּת... וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת וְלֹא יָמוּת". אוֹדוֹת מִי מְדַבְּרִים כָּאן? אוֹדוֹת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', שֶׁהַכָּתוּב קוֹרֵהוּ "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים", "מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת" (מַלְאָכִי ב-ז) שֶׁהָיָה נָבִיא בְּמִצְרַיִם עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְנַבֵּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה". לֹא, אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אַף בְּרַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַגְּאוֹנִים וְהָאָמוֹרָאִים, הַתַּנָּאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאֶחָד מִבְּנֵי דּוֹר דֵּעָה "שֶׁהַקְּטַנָּה שֶׁבִּנְשֵׁיהֶם הָיְתָה כִּיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא". מָה עוֹד בִּגְדוֹלֵיהֶם, בִּקְדוֹשֵׁיהֶם - וּבְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, בְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן!

וְעַכְשָׁו, אִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ: מַדּוּעַ קָם הַבַּאבָּא סָאלִי זָצָ"ל לְתִקּוּן חֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה, מַה דִּרְבֵּן אוֹתוֹ לְשִׁעוּרָיו בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, לִתְפִלָּה בְּהַשְׁכָּמָה? הֲרֵי לוֹעֲגִים הָיִינוּ לַשְּׁאֵלָה! הֵן כָּל חַיָּיו, שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. שְׂשׂוֹן חַיָּיו, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהַתְּפִלָּה? הֲרֵי "כָּל כַּוָּנָתֵנוּ בַּתְּפִלָּה אֵינָהּ כִּי אִם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱלֹקִים" (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת ח-ג), הַאִם זָקוּק הוּא לְהַמְרָצָה וְדִרְבּוּן?! הֵן מֵאֵלָיו הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ!

וְאִם זָכָה, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ שִׁגֵּר אֵלָיו נְבוּאָה מְיֻחֶדֶת לֵאמֹר: כָּךְ וְכָךְ רְצוֹנִי שֶׁתַּעַבְדֵנִי, בְּאֹפֶן זֶה וְזֶה, הֲלֹא יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח! כָּךְ הָיָה נוֹהֵג כָּל צַדִּיק, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

וּכְכָל שֶׁנְּכוֹנִים הַדְּבָרִים, וּנְכוֹנִים הֵם, נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר וּלְאָחִיו קְדוֹשׁ ה': "אַל תָּבוֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא תָּמוּת. וּכְשֶׁתָּבוֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, שֶׁאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כֵן - תָּמוּת?" וְתָמוּהַּ: הַאִם אַהֲרֹן זָקוּק לְאַזְהָרָה זוֹ, לְאִיּוּם זֶה?! הַאֵין דַּי לוֹ בְּעֶצֶם הַצִּוּוּי?!

וְהַתְּשׁוּבָה: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁזָּקוּק הוּא, אֶלָּא שֶׁבָּאִיּוּם עַצְמוֹ אֵין דַּי! הִסְמִיכוֹ הַכָּתוּב לְמִיתַת בָּנָיו, כְּאוֹתוֹ רוֹפֵא הַמַּזְהִיר אֶת הַמְטֻפָּל: "אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בַּטַּחַב, שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי!" (רַשִּׁ"י בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה). אִיּוּם מוּחָשִׁי, וְהַתְרָאָה חַיָּה מְלֻוָּה בְּהַדְגָּמָה!

מִשְׁתָּאִים אָנוּ, כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע! כְּשֶׁתּוֹקֵף הוּא, מִתְבַּלְּעִים כָּל הַחוּשִׁים וְנִשְׁכָּחוֹת כָּל הַהַשָּׂגוֹת, הַכֹּל פָּרַח וְאֵינֶנּוּ. "בִּשְׁעַת יֵצֶר הָרָע, אֵין הַיֵּצֶר הַטּוֹב נִזְכָּר" (נְדָרִים לב:). רַק דָּבָר אֶחָד יָכוֹל לַעֲצֹר וְלִמְנֹעַ, לְהוֹעִיל וְלַעֲזֹר: "הֱוֵי מְחַשֵּׁב שְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ". הַיְדִיעָה כִּי "אַחֲרֵי אָכְלוֹ וְאַחֲרֵי שָׁתֹה, יִגָּרֵס הַשּׁוֹפֵט בֶּחָצָץ שִׁנָּיו" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה א-י). לָדַעַת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִרְוִיחַ אָדָם מֵעֲבֵרָה, וּמֵעוֹלָם לֹא הִפְסִיד אָדָם מִמִּצְוָה!

מָרָן רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצֶר זָצָ"ל סָח לְמָרָן הָ"אֲבִי עֶזְרִי" זָצָ"ל: פַּעַם נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת בְּלִוְיַת רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל. בַּתַּחֲנָה עָלוּ אִכָּרִים וְאִכָּרוֹת עִם מַרְכָּלְתָּם הַחַקְלָאִית, לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתָּם בַּשּׁוּק. נוֹשְׂאִים הָיוּ עִמָּם סַלִּים אֲרוּגִים מֵחֲבָלִים עָבִים וְגַסִּים, וּמִלְּאוּ אֶת הַקָּרוֹן בַּהֲמֻלָּתָם וְשִׂיגָם. לְפֶתַע פָּנָה אֵלַי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "הֲיוֹדֵעַ מַר כֵּיצַד מְיַצְּרִים חֲבָלִים עָבִים אֵלּוּ, מֵהֶם עֲשׂוּיִים הַסַּלִּים? לֹא יֵאָמֵן, אַךְ קוֹלְעִים אוֹתָם מִחוּטֵי פִּשְׁתָּן דַּקִּיקִים! מְפַתְּלִים אוֹתָם יַחְדָּו, עַד שֶׁהֵם מִתְעַבִּים!"

כָּךְ אָמַר, וְרֶתֶת בִּדְבָרָיו.

וְהֵבַנְתִּי, סָח רַבִּי אִיסָר זַלְמָן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב:) שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע דּוֹמֶה בִּתְחִלָּתוֹ לְחוּט דַּק כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ, וְהוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה בְּרֹב הַחֲטָאִים, הוֹלֵךְ וּמִתְלַפֵּף, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" חֶבֶל הַמְלֻפָּף מִסִּיבִים דַּקִּים - נִזְכַּר, וְנִרְעַד... (שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	קדושים תשע"ו
	"טוֹבָה תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ"
	"וְלֹא יָמוּת" (טז-ב) אִם אָכֵן רוֹצֶה הָאָדָם לְהַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, אִם אֵינוֹ חָפֵץ לְהוֹנוֹת אֶת עַצְמוֹ, לִחְיוֹת בְּעוֹלָם דִּמְיוֹנִי וּלְבוֹסֵס בִּרְמִיָּה עַצְמִית, יְעַיֵּן בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וְיִקְרָא מַאֲמָר זֶה. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא יָמוּת... וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת וְלֹא יָמוּת". אוֹדוֹת מִי מְדַבְּרִים כָּאן? אוֹדוֹת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה', שֶׁהַכָּתוּב קוֹרֵהוּ "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים", "מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת" (מַלְאָכִי ב-ז) שֶׁהָיָה נָבִיא בְּמִצְרַיִם עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְנַבֵּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה". לֹא, אֵין לָנוּ מֻשָּׂג אַף בְּרַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַגְּאוֹנִים וְהָאָמוֹרָאִים, הַתַּנָּאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאֶחָד מִבְּנֵי דּוֹר דֵּעָה "שֶׁהַקְּטַנָּה שֶׁבִּנְשֵׁיהֶם הָיְתָה כִּיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא". מָה עוֹד בִּגְדוֹלֵיהֶם, בִּקְדוֹשֵׁיהֶם - וּבְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, בְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן! וְעַכְשָׁו, אִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ: מַדּוּעַ קָם הַבַּאבָּא סָאלִי זָצָ"ל לְתִקּוּן חֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה, מַה דִּרְבֵּן אוֹתוֹ לְשִׁעוּרָיו בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, לִתְפִלָּה בְּהַשְׁכָּמָה? הֲרֵי לוֹעֲגִים הָיִינוּ לַשְּׁאֵלָה! הֵן כָּל חַיָּיו, שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. שְׂשׂוֹן חַיָּיו, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהַתְּפִלָּה? הֲרֵי "כָּל כַּוָּנָתֵנוּ בַּתְּפִלָּה אֵינָהּ כִּי אִם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱלֹקִים" (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת ח-ג), הַאִם זָקוּק הוּא לְהַמְרָצָה וְדִרְבּוּן?! הֵן מֵאֵלָיו הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ! וְאִם זָכָה, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ שִׁגֵּר אֵלָיו נְבוּאָה מְיֻחֶדֶת לֵאמֹר: כָּךְ וְכָךְ רְצוֹנִי שֶׁתַּעַבְדֵנִי, בְּאֹפֶן זֶה וְזֶה, הֲלֹא יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח! כָּךְ הָיָה נוֹהֵג כָּל צַדִּיק, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וּכְכָל שֶׁנְּכוֹנִים הַדְּבָרִים, וּנְכוֹנִים הֵם, נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר וּלְאָחִיו קְדוֹשׁ ה': "אַל תָּבוֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא תָּמוּת. וּכְשֶׁתָּבוֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, שֶׁאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כֵן - תָּמוּת?" וְתָמוּהַּ: הַאִם אַהֲרֹן זָקוּק לְאַזְהָרָה זוֹ, לְאִיּוּם זֶה?! הַאֵין דַּי לוֹ בְּעֶצֶם הַצִּוּוּי?! וְהַתְּשׁוּבָה: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁזָּקוּק הוּא, אֶלָּא שֶׁבָּאִיּוּם עַצְמוֹ אֵין דַּי! הִסְמִיכוֹ הַכָּתוּב לְמִיתַת בָּנָיו, כְּאוֹתוֹ רוֹפֵא הַמַּזְהִיר אֶת הַמְטֻפָּל: "אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בַּטַּחַב, שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי!" (רַשִּׁ"י בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה). אִיּוּם מוּחָשִׁי, וְהַתְרָאָה חַיָּה מְלֻוָּה בְּהַדְגָּמָה! מִשְׁתָּאִים אָנוּ, כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע! כְּשֶׁתּוֹקֵף הוּא, מִתְבַּלְּעִים כָּל הַחוּשִׁים וְנִשְׁכָּחוֹת כָּל הַהַשָּׂגוֹת, הַכֹּל פָּרַח וְאֵינֶנּוּ. "בִּשְׁעַת יֵצֶר הָרָע, אֵין הַיֵּצֶר הַטּוֹב נִזְכָּר" (נְדָרִים לב:). רַק דָּבָר אֶחָד יָכוֹל לַעֲצֹר וְלִמְנֹעַ, לְהוֹעִיל וְלַעֲזֹר: "הֱוֵי מְחַשֵּׁב שְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ". הַיְדִיעָה כִּי "אַחֲרֵי אָכְלוֹ וְאַחֲרֵי שָׁתֹה, יִגָּרֵס הַשּׁוֹפֵט בֶּחָצָץ שִׁנָּיו" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה א-י). לָדַעַת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִרְוִיחַ אָדָם מֵעֲבֵרָה, וּמֵעוֹלָם לֹא הִפְסִיד אָדָם מִמִּצְוָה! מָרָן רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצֶר זָצָ"ל סָח לְמָרָן הָ"אֲבִי עֶזְרִי" זָצָ"ל: פַּעַם נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת בְּלִוְיַת רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל. בַּתַּחֲנָה עָלוּ אִכָּרִים וְאִכָּרוֹת עִם מַרְכָּלְתָּם הַחַקְלָאִית, לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתָּם בַּשּׁוּק. נוֹשְׂאִים הָיוּ עִמָּם סַלִּים אֲרוּגִים מֵחֲבָלִים עָבִים וְגַסִּים, וּמִלְּאוּ אֶת הַקָּרוֹן בַּהֲמֻלָּתָם וְשִׂיגָם. לְפֶתַע פָּנָה אֵלַי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "הֲיוֹדֵעַ מַר כֵּיצַד מְיַצְּרִים חֲבָלִים עָבִים אֵלּוּ, מֵהֶם עֲשׂוּיִים הַסַּלִּים? לֹא יֵאָמֵן, אַךְ קוֹלְעִים אוֹתָם מִחוּטֵי פִּשְׁתָּן דַּקִּיקִים! מְפַתְּלִים אוֹתָם יַחְדָּו, עַד שֶׁהֵם מִתְעַבִּים!" כָּךְ אָמַר, וְרֶתֶת בִּדְבָרָיו. וְהֵבַנְתִּי, סָח רַבִּי אִיסָר זַלְמָן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב:) שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע דּוֹמֶה בִּתְחִלָּתוֹ לְחוּט דַּק כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ, וְהוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה בְּרֹב הַחֲטָאִים, הוֹלֵךְ וּמִתְלַפֵּף, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" חֶבֶל הַמְלֻפָּף מִסִּיבִים דַּקִּים - נִזְכַּר, וְנִרְעַד... (שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)