Otzarot-Article

"אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (לח-ח) מְקֻבָּל לַחְשֹׁב שֶׁהַנָּשִׁים בָּאוּ וּמָסְרוּ אֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶן, עֵקֶב רְצוֹנָן לִטֹּל חֵלֶק בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן. הַסְּפוֹרְנוֹ מַדְגִּישׁ שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה הַסִּבָּה הָעִקָּרִית. אֶלָּא, מֵחֲמַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבָּן, הֵן מָאֲסוּ בְּתַכְשִׁיטֵיהֶן.

לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּכָל שֶׁהָאָדָם מִתְקַשֵּׁר יוֹתֵר לָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים, נִמְשָׁךְ הוּא פָּחוֹת לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. דַּרְגָּה זוֹ שַׁיֶּכֶת אֵצֶל כָּל יְהוּדִי, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּכְפִי שֶׁנִּרְאֶה מֵהַסִּפּוּר הַבָּא.

נִסְיוֹנוֹת הַמִּתְרַגְּשִׁים עַל הָאָדָם בָּאִים כְּדֵי לִבְחֹן אֶת דַּרְגָּתוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאִם הוּא עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן וּמִתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים לִכְבוֹד קוֹנוֹ - אַחַת דָּתוֹ לְהָפִיק רְוָחִים וּלְהִשְׂתַּכֵּר מֵהִתְגַּבְּרוּת זוֹ.

סוֹחֵר יְהוּדִי בְּאַחַת מֵאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה, בִּקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ פַּרְווֹת לְיִצּוּר מְעִילִים. הוּא הִתְכּוֹנֵן לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר גָּבוֹהַּ, כַּיָּאֶה לְמוּצָר יֻקְרָתִי שֶׁכָּזֶה. מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַפְתָּעָתוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אַחַד הַסּוֹחֲרִים הַגּוֹיִים, וְזֶה הִצִּיעַ לוֹ לִרְכֹּשׁ פַּרְווֹת בִּמְחִיר מוּזָל, שֶׁהִגִּיעַ לַחֲמִישִׁית מֵהַמְּחִיר בַּשּׁוּק.

אִם מְחִירָהּ הָרָגִיל שֶׁל פַּרְוָה הָיָה, לְמָשָׁל, 1,000 שְׁקָלִים, הָיָה מוּכָן הַסּוֹחֵר לְמָכְרָהּ לוֹ בְּ-200 שְׁקָלִים בִּלְבַד.

בַּתְּחִלָּה לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְשָׁאַל אֶת הַסּוֹחֵר פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית בְּאֵיזֶה מְחִיר הוּא מִתְכּוֹנֵן לִמְכֹּר לוֹ אֶת הַפַּרְווֹת. כְּשֶׁהַסּוֹחֵר אִשֵּׁר שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַמְּחִיר הַמּוּזָל שֶׁנָּקַב בַּתְּחִלָּה, הֶחְלִיט הַיְּהוּדִי לִרְכֹּשׁ מִמֶּנּוּ מִסְפָּר רַב שֶׁל פַּרְווֹת וּלְמָכְרָן בַּמְּחִיר הָרָגִיל, וְכָךְ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה בְּעִסְקָה אַחַת.

וְכָךְ עָשָׂה, וְהִצְלִיחַ לִצְבֹּר הוֹן רַב.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת מְכִירַת הַפַּרְווֹת, וַיַּרְא כִּי טוֹב, הֶחְלִיט לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ בַּשֵּׁנִית. וְהִנֵּה גַּם הַפַּעַם הָיָה מוּכָן הַסּוֹחֵר הַגּוֹי לִמְכֹּר לוֹ אֶת הַפַּרְווֹת בִּמְחִיר מוּזָל. הַיְּהוּדִי רָכַשׁ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל פַּרְווֹת, וּמְכָרָן, וְהִצְלִיחַ גַּם הַפַּעַם לְהִתְעַשֵּׁר בְּעֹשֶׁר רַב.

כְּשֶׁהִגִּיעַ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, הִשְׁתַּנּוּ לְפֶתַע פָּנָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר הַגּוֹי. הוּא הֵרִים עָלָיו אֶת קוֹלוֹ וְשָׁאַל: 'תַּגִּיד לִי, כַּמָּה כֶּסֶף שִׁלַּמְתָּ עַל הַפַּרְווֹת שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ'?

כְּשֶׁנָּקַב בַּמְּחִיר הַמּוּזָל, הֵחֵל הַסּוֹחֵר לִצְעֹק, וְאַף לְאַיֵּם עָלָיו. תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנוֹפֵף בְּאֶצְבָּעוֹ הִשְׁמִיעַ אִיּוּמִים קָשִׁים, הִגְדִּירוֹ כְּגַזְלָן, טָעַן שֶׁסָּחַט אוֹתוֹ... וְתָבַע מִמֶּנּוּ לְהַחְזִיר לוֹ אֶת כָּל הַפַּרְווֹת...

הַיְּהוּדִי הָיָה הָמוּם, וְלֹא הֵבִין עַל מָה רָגְשָׁה הָאָרֶץ וְעַל מַה נָּעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּין. אֲבָל עַד שֶׁפָּנָה יָמִין וּשְׂמֹאל, הִגִּיעוּ שׁוֹטְרִים, הִנִּיחוּ אֲזִקִּים עַל יָדָיו, וְשָׂמוּהוּ בְּמַעֲצָר.

לַסּוֹחֵר הַגּוֹי, כָּךְ הִתְבָּרֵר, הָיוּ קְשָׁרִים טוֹבִים עִם רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן בַּמְּדִינָה, וּבְשֶׁל מַעֲמָדוֹ הַמְכֻבָּד מִלְּאוּ רָשֻׁיּוֹת הַחֹק אַחַר הוֹרָאוֹתָיו, וְהַיְּהוּדִי הוּבַל לְבֵית הַמַּעֲצָר.

לֹא עָזְרוּ לוֹ כָּל הַטְּעָנוֹת וְהַהִצְטַדְּקֻיּוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא גָּזַל פְּרוּטָה, וְגַם הַפַּעַם אֵינוֹ אָשֵׁם בְּמַה שֶּׁקָּרָה. הַחוֹקְרִים הֶאֱמִינוּ לַסּוֹחֵר הַגּוֹי, וְהַיְּהוּדִי הוּשַׂם מֵאַחֲרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ.

כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים נִכְנַס הַסּוֹחֵר הַגּוֹי אֶל כִּלְאוֹ שֶׁל הֶעָצוּר הַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי לְהַצִּיעַ לְךָ עִסְקָה, וְאִם תְּמַלֵּא אַחַר הַתְּנַאי שֶׁלִּי, תְּשֻׁחְרַר מִיָּדִית מֵהַכֶּלֶא.

הַיְּהוּדִי, שֶׁלֹּא יָדַע מַה מִּתְכּוֹנֵן הַסּוֹחֵר לְהַצִּיעַ לוֹ, הִטָּה אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וְאָז אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: יֵשׁ עִמָּדִי כָּאן צֶלֶם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם תְּנַשֵּׁק אוֹתוֹ, אֲדַבֵּר עִם שִׁלְטוֹנוֹת הַכֶּלֶא שֶׁיְּשַׁחְרְרוּךָ מִיָּד.

הַיְּהוּדִי שָׁמַע וְהִזְדַּעְזֵעַ. הוּא הִתְעַשֵּׁת בְּאֹפֶן מִיָּדִי, וְאָמַר לַסּוֹחֵר הַגּוֹי, בְּאַמִּיצוּת וּבֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל לְמַלֵּא אַחַר דְּבָרָיו. 'אֲנִי יְהוּדִי, וְאָסוּר לִי לַעֲשׂוֹת זֹאת, וַאֲנִי אַף מְצֻוֶּה עַל כָּךְ בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, וְהִנֵּה אֲנִי מוּכָן לְהַחְזִיר לְךָ אֶת כָּל כַּסְפְּךָ וְהַפַּרְווֹת שֶׁלְּךָ, וּמְזֻמָּן אֲנִי לִמְסֹר אֶת עַצְמִי לַהֲרִיגָה. לֹא יַעֲזֹר לְךָ שׁוּם דָּבָר'!

הַסּוֹחֵר נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וּמִשֶּׁרָאָה שֶׁהַיְּהוּדִי נוֹתַר בֵּן נֶאֱמָן לֵאלֹקָיו, שִׁנָּה לְפֶתַע אֶת טוֹן דִּבּוּרוֹ.

הַאִם אֵינְךָ מַכִּירֵנִי? - שָׁאַל. הִסְתַּכֵּל אֵלַי, וְתַגִּיד הַאִם אֵינְךָ זוֹכֵר שֶׁעָבַדְתִּי אֶצְלְךָ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִ-30 שָׁנָה, אָמַר. כָּךְ אוֹ כָּךְ, בִּרְצוֹנִי לְבַשֵּׂר לְךָ שֶׁאַתָּה מְשֻׁחְרָר מִן הַכֶּלֶא, וּבוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים הָחֵל מֵהָרֶגַע שֶׁהִגַּעְתָּ לַשּׁוּק כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַפַּרְווֹת.

זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים עַד מְאֹד לִוּוּ אוֹתִי מֵהַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ. יָשְׁרְךָ וּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת, וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהַנְעִים אֶת הָאֲוִירָה בִּמְחִצָּתְךָ, הָיוּ בְּזִכְרוֹנִי כָּל הָעֵת, גַּם בְּשָׁנִים מְאֻחָרוֹת יוֹתֵר, כְּשֶׁדְּרָכֵינוּ נִפְרְדוּ זוֹ מִזּוֹ.

מִיָּד כְּשֶׁרְאִיתִיךָ נִכְנָס לַחֲנוּת הַפַּרְווֹת שֶׁלִּי, הֶחְלַטְתִּי לִמְכֹּר לְךָ אֶת הַסְּחוֹרָה בִּמְחִיר מוּזָל מְאֹד, כְּדֵי לְהַחְזִיר לְךָ וְלוּ בִּמְעַט עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לְמַעֲנִי בִּתְקוּפַת עֲבוֹדָתִי אֶצְלְךָ.

גַּם כְּשֶׁהִגַּעְתָּ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, לֹא שִׁנִּיתִי אֶת טַעֲמִי וְיַחֲסִי אֵלֶיךָ. בְּרַם, לְאַחַר מִכֵּן נִזְכַּרְתִּי שֶׁבִּתְקוּפַת עֲבוֹדָתִי אֶצְלְךָ הָיִיתָ מְדַבֵּר רַבּוֹת בְּשֶׁבַח הַדָּת הַיְּהוּדִית וְהָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וּבִטַּלְתָּ לַחֲלוּטִין אֶת כָּל מִי שֶׁדִּבֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת.

בָּרֶגַע שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּכָךְ, הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה לִי לְהַעֲשִׁירְךָ עֹשֶׁר רַב, אֶלָּא אִם כֵּן אַעֲמִידְךָ בְּנִסָּיוֹן, וְאֶרְאֶה הַאִם אִישׁ אֱמֶת אַתָּה, וְהַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ אָז מְפַעֲמִים בֶּאֱמֶת בְּלִבְּךָ, וְהִנְּךָ מַאֲמִין בֵּאלֹקֶיךָ עַד תֹּם, אוֹ שֶׁמָּא הַכֹּל הָיָה מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ.

וְעַכְשָׁו, מִשֶּׁרָאִיתִי אֶת אֱמוּנָתְךָ הָעַזָּה, וְנוֹכַחְתִּי בְּעַצְמִי בְּנֶאֱמָנוּתְךָ לְבוֹרֵא עוֹלָם, אֲנִי מַשְׁאִיר בְּיָדֶיךָ אֶת כָּל הַפַּרְווֹת שֶׁקָּנִיתָ מִמֶּנִּי, עִם הָרֶוַח הַגָּדוֹל בְּצִדָּן, וְאַף אֶמְכֹּר לְךָ פַּרְווֹת נוֹסָפוֹת, וּבִמְחִירִים מוּזָלִים, עַל מְנָת שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהַרְוִיחַ.

מַה לָּמַדְנוּ מִסִּפּוּר זֶה - שֶׁהַהַצְלָחָה וְהַשִּׂגְשׂוּג הִמְתִּינוּ לַיְּהוּדִי מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. אִם לֹא הָיָה עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, חָלִילָה, וּמְנַשֵּׁק אֶת הַצֶּלֶם, אוֹ מוֹצִיא מִלָּה אַחַת מִפִּיו נֶגֶד הָאֱמוּנָה, לֹא הָיָה זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ. בִּזְכוּת דְּבֵקוּתוֹ בְּבוֹרֵא עוֹלָם מוּכָן הָיָה לְוַתֵּר עַל הַכֹּל. וְרַק מִשֶּׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל, וְהוֹכִיחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ - לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה, וְאִישׁ לֹא יַצְלִיחַ לִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, נִפְתְּחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי הַהַצְלָחָה וְהַסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	אחרי מות תשע"ו
	עֵדוּת רֹאשׁ הָעִיר וּקְצִין מִשְׁמַר הַכָּבוֹד
	"אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (לח-ח) מְקֻבָּל לַחְשֹׁב שֶׁהַנָּשִׁים בָּאוּ וּמָסְרוּ אֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶן, עֵקֶב רְצוֹנָן לִטֹּל חֵלֶק בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן. הַסְּפוֹרְנוֹ מַדְגִּישׁ שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה הַסִּבָּה הָעִקָּרִית. אֶלָּא, מֵחֲמַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבָּן, הֵן מָאֲסוּ בְּתַכְשִׁיטֵיהֶן. לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּכָל שֶׁהָאָדָם מִתְקַשֵּׁר יוֹתֵר לָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים, נִמְשָׁךְ הוּא פָּחוֹת לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. דַּרְגָּה זוֹ שַׁיֶּכֶת אֵצֶל כָּל יְהוּדִי, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּכְפִי שֶׁנִּרְאֶה מֵהַסִּפּוּר הַבָּא. נִסְיוֹנוֹת הַמִּתְרַגְּשִׁים עַל הָאָדָם בָּאִים כְּדֵי לִבְחֹן אֶת דַּרְגָּתוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאִם הוּא עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן וּמִתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים לִכְבוֹד קוֹנוֹ - אַחַת דָּתוֹ לְהָפִיק רְוָחִים וּלְהִשְׂתַּכֵּר מֵהִתְגַּבְּרוּת זוֹ. סוֹחֵר יְהוּדִי בְּאַחַת מֵאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה, בִּקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ פַּרְווֹת לְיִצּוּר מְעִילִים. הוּא הִתְכּוֹנֵן לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר גָּבוֹהַּ, כַּיָּאֶה לְמוּצָר יֻקְרָתִי שֶׁכָּזֶה. מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַפְתָּעָתוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אַחַד הַסּוֹחֲרִים הַגּוֹיִים, וְזֶה הִצִּיעַ לוֹ לִרְכֹּשׁ פַּרְווֹת בִּמְחִיר מוּזָל, שֶׁהִגִּיעַ לַחֲמִישִׁית מֵהַמְּחִיר בַּשּׁוּק. אִם מְחִירָהּ הָרָגִיל שֶׁל פַּרְוָה הָיָה, לְמָשָׁל, 1,000 שְׁקָלִים, הָיָה מוּכָן הַסּוֹחֵר לְמָכְרָהּ לוֹ בְּ-200 שְׁקָלִים בִּלְבַד. בַּתְּחִלָּה לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְשָׁאַל אֶת הַסּוֹחֵר פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית בְּאֵיזֶה מְחִיר הוּא מִתְכּוֹנֵן לִמְכֹּר לוֹ אֶת הַפַּרְווֹת. כְּשֶׁהַסּוֹחֵר אִשֵּׁר שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַמְּחִיר הַמּוּזָל שֶׁנָּקַב בַּתְּחִלָּה, הֶחְלִיט הַיְּהוּדִי לִרְכֹּשׁ מִמֶּנּוּ מִסְפָּר רַב שֶׁל פַּרְווֹת וּלְמָכְרָן בַּמְּחִיר הָרָגִיל, וְכָךְ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה בְּעִסְקָה אַחַת. וְכָךְ עָשָׂה, וְהִצְלִיחַ לִצְבֹּר הוֹן רַב. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת מְכִירַת הַפַּרְווֹת, וַיַּרְא כִּי טוֹב, הֶחְלִיט לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ בַּשֵּׁנִית. וְהִנֵּה גַּם הַפַּעַם הָיָה מוּכָן הַסּוֹחֵר הַגּוֹי לִמְכֹּר לוֹ אֶת הַפַּרְווֹת בִּמְחִיר מוּזָל. הַיְּהוּדִי רָכַשׁ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל פַּרְווֹת, וּמְכָרָן, וְהִצְלִיחַ גַּם הַפַּעַם לְהִתְעַשֵּׁר בְּעֹשֶׁר רַב. כְּשֶׁהִגִּיעַ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, הִשְׁתַּנּוּ לְפֶתַע פָּנָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר הַגּוֹי. הוּא הֵרִים עָלָיו אֶת קוֹלוֹ וְשָׁאַל: 'תַּגִּיד לִי, כַּמָּה כֶּסֶף שִׁלַּמְתָּ עַל הַפַּרְווֹת שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ'? כְּשֶׁנָּקַב בַּמְּחִיר הַמּוּזָל, הֵחֵל הַסּוֹחֵר לִצְעֹק, וְאַף לְאַיֵּם עָלָיו. תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנוֹפֵף בְּאֶצְבָּעוֹ הִשְׁמִיעַ אִיּוּמִים קָשִׁים, הִגְדִּירוֹ כְּגַזְלָן, טָעַן שֶׁסָּחַט אוֹתוֹ... וְתָבַע מִמֶּנּוּ לְהַחְזִיר לוֹ אֶת כָּל הַפַּרְווֹת... הַיְּהוּדִי הָיָה הָמוּם, וְלֹא הֵבִין עַל מָה רָגְשָׁה הָאָרֶץ וְעַל מַה נָּעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּין. אֲבָל עַד שֶׁפָּנָה יָמִין וּשְׂמֹאל, הִגִּיעוּ שׁוֹטְרִים, הִנִּיחוּ אֲזִקִּים עַל יָדָיו, וְשָׂמוּהוּ בְּמַעֲצָר. לַסּוֹחֵר הַגּוֹי, כָּךְ הִתְבָּרֵר, הָיוּ קְשָׁרִים טוֹבִים עִם רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן בַּמְּדִינָה, וּבְשֶׁל מַעֲמָדוֹ הַמְכֻבָּד מִלְּאוּ רָשֻׁיּוֹת הַחֹק אַחַר הוֹרָאוֹתָיו, וְהַיְּהוּדִי הוּבַל לְבֵית הַמַּעֲצָר. לֹא עָזְרוּ לוֹ כָּל הַטְּעָנוֹת וְהַהִצְטַדְּקֻיּוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא גָּזַל פְּרוּטָה, וְגַם הַפַּעַם אֵינוֹ אָשֵׁם בְּמַה שֶּׁקָּרָה. הַחוֹקְרִים הֶאֱמִינוּ לַסּוֹחֵר הַגּוֹי, וְהַיְּהוּדִי הוּשַׂם מֵאַחֲרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ. כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים נִכְנַס הַסּוֹחֵר הַגּוֹי אֶל כִּלְאוֹ שֶׁל הֶעָצוּר הַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי לְהַצִּיעַ לְךָ עִסְקָה, וְאִם תְּמַלֵּא אַחַר הַתְּנַאי שֶׁלִּי, תְּשֻׁחְרַר מִיָּדִית מֵהַכֶּלֶא. הַיְּהוּדִי, שֶׁלֹּא יָדַע מַה מִּתְכּוֹנֵן הַסּוֹחֵר לְהַצִּיעַ לוֹ, הִטָּה אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וְאָז אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: יֵשׁ עִמָּדִי כָּאן צֶלֶם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם תְּנַשֵּׁק אוֹתוֹ, אֲדַבֵּר עִם שִׁלְטוֹנוֹת הַכֶּלֶא שֶׁיְּשַׁחְרְרוּךָ מִיָּד. הַיְּהוּדִי שָׁמַע וְהִזְדַּעְזֵעַ. הוּא הִתְעַשֵּׁת בְּאֹפֶן מִיָּדִי, וְאָמַר לַסּוֹחֵר הַגּוֹי, בְּאַמִּיצוּת וּבֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל לְמַלֵּא אַחַר דְּבָרָיו. 'אֲנִי יְהוּדִי, וְאָסוּר לִי לַעֲשׂוֹת זֹאת, וַאֲנִי אַף מְצֻוֶּה עַל כָּךְ בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, וְהִנֵּה אֲנִי מוּכָן לְהַחְזִיר לְךָ אֶת כָּל כַּסְפְּךָ וְהַפַּרְווֹת שֶׁלְּךָ, וּמְזֻמָּן אֲנִי לִמְסֹר אֶת עַצְמִי לַהֲרִיגָה. לֹא יַעֲזֹר לְךָ שׁוּם דָּבָר'! הַסּוֹחֵר נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וּמִשֶּׁרָאָה שֶׁהַיְּהוּדִי נוֹתַר בֵּן נֶאֱמָן לֵאלֹקָיו, שִׁנָּה לְפֶתַע אֶת טוֹן דִּבּוּרוֹ. הַאִם אֵינְךָ מַכִּירֵנִי? - שָׁאַל. הִסְתַּכֵּל אֵלַי, וְתַגִּיד הַאִם אֵינְךָ זוֹכֵר שֶׁעָבַדְתִּי אֶצְלְךָ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִ-30 שָׁנָה, אָמַר. כָּךְ אוֹ כָּךְ, בִּרְצוֹנִי לְבַשֵּׂר לְךָ שֶׁאַתָּה מְשֻׁחְרָר מִן הַכֶּלֶא, וּבוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים הָחֵל מֵהָרֶגַע שֶׁהִגַּעְתָּ לַשּׁוּק כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַפַּרְווֹת. זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים עַד מְאֹד לִוּוּ אוֹתִי מֵהַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ. יָשְׁרְךָ וּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת, וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהַנְעִים אֶת הָאֲוִירָה בִּמְחִצָּתְךָ, הָיוּ בְּזִכְרוֹנִי כָּל הָעֵת, גַּם בְּשָׁנִים מְאֻחָרוֹת יוֹתֵר, כְּשֶׁדְּרָכֵינוּ נִפְרְדוּ זוֹ מִזּוֹ. מִיָּד כְּשֶׁרְאִיתִיךָ נִכְנָס לַחֲנוּת הַפַּרְווֹת שֶׁלִּי, הֶחְלַטְתִּי לִמְכֹּר לְךָ אֶת הַסְּחוֹרָה בִּמְחִיר מוּזָל מְאֹד, כְּדֵי לְהַחְזִיר לְךָ וְלוּ בִּמְעַט עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לְמַעֲנִי בִּתְקוּפַת עֲבוֹדָתִי אֶצְלְךָ. גַּם כְּשֶׁהִגַּעְתָּ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, לֹא שִׁנִּיתִי אֶת טַעֲמִי וְיַחֲסִי אֵלֶיךָ. בְּרַם, לְאַחַר מִכֵּן נִזְכַּרְתִּי שֶׁבִּתְקוּפַת עֲבוֹדָתִי אֶצְלְךָ הָיִיתָ מְדַבֵּר רַבּוֹת בְּשֶׁבַח הַדָּת הַיְּהוּדִית וְהָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וּבִטַּלְתָּ לַחֲלוּטִין אֶת כָּל מִי שֶׁדִּבֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת. בָּרֶגַע שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּכָךְ, הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה לִי לְהַעֲשִׁירְךָ עֹשֶׁר רַב, אֶלָּא אִם כֵּן אַעֲמִידְךָ בְּנִסָּיוֹן, וְאֶרְאֶה הַאִם אִישׁ אֱמֶת אַתָּה, וְהַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ אָז מְפַעֲמִים בֶּאֱמֶת בְּלִבְּךָ, וְהִנְּךָ מַאֲמִין בֵּאלֹקֶיךָ עַד תֹּם, אוֹ שֶׁמָּא הַכֹּל הָיָה מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ. וְעַכְשָׁו, מִשֶּׁרָאִיתִי אֶת אֱמוּנָתְךָ הָעַזָּה, וְנוֹכַחְתִּי בְּעַצְמִי בְּנֶאֱמָנוּתְךָ לְבוֹרֵא עוֹלָם, אֲנִי מַשְׁאִיר בְּיָדֶיךָ אֶת כָּל הַפַּרְווֹת שֶׁקָּנִיתָ מִמֶּנִּי, עִם הָרֶוַח הַגָּדוֹל בְּצִדָּן, וְאַף אֶמְכֹּר לְךָ פַּרְווֹת נוֹסָפוֹת, וּבִמְחִירִים מוּזָלִים, עַל מְנָת שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהַרְוִיחַ. מַה לָּמַדְנוּ מִסִּפּוּר זֶה - שֶׁהַהַצְלָחָה וְהַשִּׂגְשׂוּג הִמְתִּינוּ לַיְּהוּדִי מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. אִם לֹא הָיָה עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, חָלִילָה, וּמְנַשֵּׁק אֶת הַצֶּלֶם, אוֹ מוֹצִיא מִלָּה אַחַת מִפִּיו נֶגֶד הָאֱמוּנָה, לֹא הָיָה זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ. בִּזְכוּת דְּבֵקוּתוֹ בְּבוֹרֵא עוֹלָם מוּכָן הָיָה לְוַתֵּר עַל הַכֹּל. וְרַק מִשֶּׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל, וְהוֹכִיחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ - לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה, וְאִישׁ לֹא יַצְלִיחַ לִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, נִפְתְּחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי הַהַצְלָחָה וְהַסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)