Otzarot-Article

"הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה" (טז-כה) הַשַּׁבָּת נִקְרָא בַּתּוֹרָה עַל יְרִידַת הַמָּן. וְכָתַב רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים זָצָ"ל (אֹרַח חַיִּים סִימָן א) שֶׁטּוֹב לוֹמַר פָּרָשַׁת הַמָּן בְּכָל יוֹם, וּכְבָר נִדְפְּסָה בַּסִּדּוּרִים. וְכָתַב בְּסֵפֶר "אֵלִיָּהוּ רַבָּה", שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשָׁה זוֹ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו בָּאִים בְּהַשְׁגָּחָה מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּבְסֵפֶר הַכַּוָּנוֹת כָּתוּב לְאָמְרָהּ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וּבְמִשְׁנָה בְּרוּרָה (סִימָן א-יג) הֵבִיא דִּבְרֵי הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר פָּרָשַׁת הַמָּן, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְעֲטוּ מְזוֹנוֹתָיו. וּבְסֵפֶר תַּשְׁבֵּץ קָטָן לְתַלְמִיד מַהֲרַ"ם מֵרוֹטֶנְבּוּרְג זָצָ"ל, הֵבִיא הַדְּבָרִים וְחָתַם: "וַאֲנִי עָרֵב בִּדְבָרָיו"!

מוּבָן, שֶׁאִם הוֹרוּ לָנוּ לוֹמַר פָּרָשַׁת הַמָּן בְּכָל יוֹם, אוֹת הוּא שֶׁלְּקָחֶיהָ שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל דּוֹר וּלְכָל אָדָם. וְאָכֵן, בַּסֵּפֶר "מְאוֹר עֵינַיִם" כָּתַב שֶׁזֶּה עִנְיַן הַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָקַחַת מְלֹא הָעֹמֶר מָן וּלְהַנִּיחוֹ לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים לְדוֹרוֹת עוֹלָם בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת, "לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". כֵּיצַד יִרְאוּ, אִם הַצִּנְצֶנֶת מֻנַּחַת בְּמָקוֹם אֵלָיו אֲסוּרָה הַכְּנִיסָה, וַאֲפִלּוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם אֶלָּא אַחַת בְּשָׁנָה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים! אֶלָּא, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָהוּ מוֹכִיחָם לָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהֵם אוֹמְרִים: נַנִּיחַ מְלַאכְתֵּנוּ וְנַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? מֵהֵיכָן נִתְפַּרְנֵס! הוֹצִיא לָהֶם צִנְצֶנֶת הַמָּן, אָמַר לָהֶם: אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' (יִרְמְיָהוּ ב-לא). שִׁמְעוּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא רְאוּ, בָּזֶה הִתְפַּרְנְסוּ אֲבוֹתֵיכֶם, הַרְבֵּה שְׁלוּחִים יֵשׁ לוֹ לַמָּקוֹם לְהָכִין מָזוֹן לִירֵאָיו"!

וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה אָמַר לָהֶם? הֲלֹא יָדְעוּ שֶׁדּוֹר הַמִּדְבָּר נִזּוֹן אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמָּן שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם. וּבְאוֹתָהּ מִדָּה יָדְעוּ שֶׁהַמָּן פָּסַק לָרֶדֶת עִם מוֹת מֹשֶׁה, וּבְבוֹאָם לָאָרֶץ נֶאֶלְצוּ לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וּבְזֵעַת אַפָּם אֲכָלוּהוּ!

אַךְ זֹאת אָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ הוֹרָה ה' לִשְׁמֹר מְלֹא הָעֹמֶר מֵאוֹתוֹ מָן? וּמַדּוּעַ לֹא נֶעֱרַם בְּתִפְזֹרֶת, אֶלָּא הוּשַׂם בְּצִנְצֶנֶת? כְּדֵי לְאוֹתֵת לְדוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁהַמָּן יַמְשִׁיךְ לָרֶדֶת לְכָל אָדָם וּבְכָל דּוֹר, אֶלָּא שֶׁהוּא עַתָּה בְּ'צִנְצֶנֶת'... מֻסְתָּר וְעָטוּף בִּכְסוּת שֶׁל יְגִיעָה וְעָמָל בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל אִם אַךְ נִפְתַּח אֶת מִכְסֵה הַצִּנְצֶנֶת, נִרְאֶה אֶת הַמָּן הַמִּסְתַּתֵּר בָּהּ. אִם אַךְ נְעַיֵּן בְּפַרְנָסָתֵנוּ, נִרְאֶה בָּהּ אֶת יַד ה'!

סִפֵּר הָרַב "בֶּן אִישׁ חַי", זָצָ"ל: אָדָם פָּנָה אֶל רַב הָעִיר וְהִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו, שֶׁבָּנָיו עוֹבְדִים כָּל הַשָּׁבוּעַ לְפַרְנָסָתָם, אֵלּוּ חַיָּטִים וְאֵלּוּ נַגָּרִים, אֲבָל בְּהַגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת אֵינָם מַקְדִּישִׁים אוֹתוֹ לַתּוֹרָה. אָמְנָם שׁוֹמְרִים הֵם אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינָם עוֹבְדִים בָּהּ, חָלִילָה, אֲבָל הוֹלְכִים הֵם לִסְקֹר חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה כְּדֵי לִרְאוֹת דֻּגְמָאוֹת חֲדָשׁוֹת, וְקוֹרְאִים סִפְרוּת מִקְצוֹעִית.

בִּקְּשׁוֹ הָרַב שֶׁיָּבִיא אֵלָיו אֶת הַבָּנִים בְּשַׁבָּת, אַחַר הַתְּפִלָּה. בָּאוּ, וְאָמְרוּ לָרַב: "שַׁבָּת שָׁלוֹם".

"עָנָה לָהֶם: "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם".

תָּמְהוּ: "הֲלֹא שַׁבָּת הַיּוֹם, וְיֵשׁ לְהָשִׁיב: שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!"

אָמַר לָהֶם הָרַב: "שִׁמְעוּ נָא, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם (אֶת הַמָּן) כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה'. וְהַכָּתוּב תָּמוּהַּ, כִּי מַשְׁמָע שֶׁבַּשָּׂדֶה לֹא יִמְצְאוּ מָן, אֲבָל בְּבָתֵּיהֶם וּבְחַדְרֵיהֶם יִמְצְאוּ - וַהֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּשַׁבָּת לֹא יָרַד הַמָּן כָּל עִקָּר! וְעוֹד, מַדּוּעַ כָּתוּב פַּעַם נוֹסֶפֶת 'הַיּוֹם'. הֵן דַּי הָיָה לוֹמַר: 'שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', לֹא תִמְצָאֻהוּ'. אַךְ הַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁהַכָּתוּב בָּא לְלַמֵּד לֹא רַק עַל יְרִידַת הַמָּן, אֶלָּא עַל יוֹם הַשַּׁבָּת עַצְמוֹ. לַשַּׁבָּת יֵשׁ תְּחוּמִים מֻגְדָּרִים: בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת. דְּהַיְנוּ, לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד, לָשֶׁבֶת בִּסְעוּדוֹת שַׁבָּת, לְשׁוֹרֵר זְמִירוֹת וְלוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה. "הַיּוֹם - לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה", הַשַּׁבָּת לֹא תִּמָּצֵא מִחוּץ לִתְחוּמָהּ, כְּכֹהֵן שֶׁאֵין מְקוֹמוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּשַׁבָּת לִסְקֹר חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה לְצֹרֶךְ מִקְצוֹעוֹ, הֲרֵיהוּ יוֹצֵא מִתְּחוּם הַשַּׁבָּת וְעוֹשֶׂה אֶת שַׁבָּתוֹ חֹל, וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם", כִּבְיוֹם חֹל!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פסח תשע"ו
	וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
	"הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה" (טז-כה) הַשַּׁבָּת נִקְרָא בַּתּוֹרָה עַל יְרִידַת הַמָּן. וְכָתַב רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים זָצָ"ל (אֹרַח חַיִּים סִימָן א) שֶׁטּוֹב לוֹמַר פָּרָשַׁת הַמָּן בְּכָל יוֹם, וּכְבָר נִדְפְּסָה בַּסִּדּוּרִים. וְכָתַב בְּסֵפֶר "אֵלִיָּהוּ רַבָּה", שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשָׁה זוֹ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו בָּאִים בְּהַשְׁגָּחָה מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּבְסֵפֶר הַכַּוָּנוֹת כָּתוּב לְאָמְרָהּ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וּבְמִשְׁנָה בְּרוּרָה (סִימָן א-יג) הֵבִיא דִּבְרֵי הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר פָּרָשַׁת הַמָּן, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְעֲטוּ מְזוֹנוֹתָיו. וּבְסֵפֶר תַּשְׁבֵּץ קָטָן לְתַלְמִיד מַהֲרַ"ם מֵרוֹטֶנְבּוּרְג זָצָ"ל, הֵבִיא הַדְּבָרִים וְחָתַם: "וַאֲנִי עָרֵב בִּדְבָרָיו"! מוּבָן, שֶׁאִם הוֹרוּ לָנוּ לוֹמַר פָּרָשַׁת הַמָּן בְּכָל יוֹם, אוֹת הוּא שֶׁלְּקָחֶיהָ שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל דּוֹר וּלְכָל אָדָם. וְאָכֵן, בַּסֵּפֶר "מְאוֹר עֵינַיִם" כָּתַב שֶׁזֶּה עִנְיַן הַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָקַחַת מְלֹא הָעֹמֶר מָן וּלְהַנִּיחוֹ לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים לְדוֹרוֹת עוֹלָם בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת, "לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". כֵּיצַד יִרְאוּ, אִם הַצִּנְצֶנֶת מֻנַּחַת בְּמָקוֹם אֵלָיו אֲסוּרָה הַכְּנִיסָה, וַאֲפִלּוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם אֶלָּא אַחַת בְּשָׁנָה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים! אֶלָּא, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָהוּ מוֹכִיחָם לָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהֵם אוֹמְרִים: נַנִּיחַ מְלַאכְתֵּנוּ וְנַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? מֵהֵיכָן נִתְפַּרְנֵס! הוֹצִיא לָהֶם צִנְצֶנֶת הַמָּן, אָמַר לָהֶם: אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' (יִרְמְיָהוּ ב-לא). שִׁמְעוּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא רְאוּ, בָּזֶה הִתְפַּרְנְסוּ אֲבוֹתֵיכֶם, הַרְבֵּה שְׁלוּחִים יֵשׁ לוֹ לַמָּקוֹם לְהָכִין מָזוֹן לִירֵאָיו"! וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה אָמַר לָהֶם? הֲלֹא יָדְעוּ שֶׁדּוֹר הַמִּדְבָּר נִזּוֹן אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמָּן שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם. וּבְאוֹתָהּ מִדָּה יָדְעוּ שֶׁהַמָּן פָּסַק לָרֶדֶת עִם מוֹת מֹשֶׁה, וּבְבוֹאָם לָאָרֶץ נֶאֶלְצוּ לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וּבְזֵעַת אַפָּם אֲכָלוּהוּ! אַךְ זֹאת אָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ הוֹרָה ה' לִשְׁמֹר מְלֹא הָעֹמֶר מֵאוֹתוֹ מָן? וּמַדּוּעַ לֹא נֶעֱרַם בְּתִפְזֹרֶת, אֶלָּא הוּשַׂם בְּצִנְצֶנֶת? כְּדֵי לְאוֹתֵת לְדוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁהַמָּן יַמְשִׁיךְ לָרֶדֶת לְכָל אָדָם וּבְכָל דּוֹר, אֶלָּא שֶׁהוּא עַתָּה בְּ'צִנְצֶנֶת'... מֻסְתָּר וְעָטוּף בִּכְסוּת שֶׁל יְגִיעָה וְעָמָל בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל אִם אַךְ נִפְתַּח אֶת מִכְסֵה הַצִּנְצֶנֶת, נִרְאֶה אֶת הַמָּן הַמִּסְתַּתֵּר בָּהּ. אִם אַךְ נְעַיֵּן בְּפַרְנָסָתֵנוּ, נִרְאֶה בָּהּ אֶת יַד ה'! סִפֵּר הָרַב "בֶּן אִישׁ חַי", זָצָ"ל: אָדָם פָּנָה אֶל רַב הָעִיר וְהִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו, שֶׁבָּנָיו עוֹבְדִים כָּל הַשָּׁבוּעַ לְפַרְנָסָתָם, אֵלּוּ חַיָּטִים וְאֵלּוּ נַגָּרִים, אֲבָל בְּהַגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת אֵינָם מַקְדִּישִׁים אוֹתוֹ לַתּוֹרָה. אָמְנָם שׁוֹמְרִים הֵם אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינָם עוֹבְדִים בָּהּ, חָלִילָה, אֲבָל הוֹלְכִים הֵם לִסְקֹר חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה כְּדֵי לִרְאוֹת דֻּגְמָאוֹת חֲדָשׁוֹת, וְקוֹרְאִים סִפְרוּת מִקְצוֹעִית. בִּקְּשׁוֹ הָרַב שֶׁיָּבִיא אֵלָיו אֶת הַבָּנִים בְּשַׁבָּת, אַחַר הַתְּפִלָּה. בָּאוּ, וְאָמְרוּ לָרַב: "שַׁבָּת שָׁלוֹם". "עָנָה לָהֶם: "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם". תָּמְהוּ: "הֲלֹא שַׁבָּת הַיּוֹם, וְיֵשׁ לְהָשִׁיב: שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!" אָמַר לָהֶם הָרַב: "שִׁמְעוּ נָא, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם (אֶת הַמָּן) כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה'. וְהַכָּתוּב תָּמוּהַּ, כִּי מַשְׁמָע שֶׁבַּשָּׂדֶה לֹא יִמְצְאוּ מָן, אֲבָל בְּבָתֵּיהֶם וּבְחַדְרֵיהֶם יִמְצְאוּ - וַהֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּשַׁבָּת לֹא יָרַד הַמָּן כָּל עִקָּר! וְעוֹד, מַדּוּעַ כָּתוּב פַּעַם נוֹסֶפֶת 'הַיּוֹם'. הֵן דַּי הָיָה לוֹמַר: 'שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', לֹא תִמְצָאֻהוּ'. אַךְ הַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁהַכָּתוּב בָּא לְלַמֵּד לֹא רַק עַל יְרִידַת הַמָּן, אֶלָּא עַל יוֹם הַשַּׁבָּת עַצְמוֹ. לַשַּׁבָּת יֵשׁ תְּחוּמִים מֻגְדָּרִים: בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת. דְּהַיְנוּ, לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד, לָשֶׁבֶת בִּסְעוּדוֹת שַׁבָּת, לְשׁוֹרֵר זְמִירוֹת וְלוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה. "הַיּוֹם - לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה", הַשַּׁבָּת לֹא תִּמָּצֵא מִחוּץ לִתְחוּמָהּ, כְּכֹהֵן שֶׁאֵין מְקוֹמוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּשַׁבָּת לִסְקֹר חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה לְצֹרֶךְ מִקְצוֹעוֹ, הֲרֵיהוּ יוֹצֵא מִתְּחוּם הַשַּׁבָּת וְעוֹשֶׂה אֶת שַׁבָּתוֹ חֹל, וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם", כִּבְיוֹם חֹל!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)