Otzarot-Article

"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (ל-ג) בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל חִיּוּבוֹ שֶׁל הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל כָּל מוֹצָא פִּיו, בִּשְׁבוּעוֹת וּבִנְדָרִים: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה".

יֵשׁ שְׁבוּעוֹת שֶׁמֻּטָּל עַל בֵּית הַדִּין לְפָסְקָן. תָּבַע אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ, וְהַלָּה כּוֹפֵר בְּחִיּוּבוֹ, וּמֻחְזָק הוּא בְּמָמוֹן, עָלָיו לְהִשָּׁבַע - וְיִפָּטֵר. אוּלָם, רַבִּים אֵינָם נִשְׁבָּעִים אֲפִלּוּ לִדְבַר אֱמֶת, וּמוּכָנִים לְשַׁלֵּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע.

גַּם הַגּוֹיִים הָיוּ מְנַצְּלִים נְכוֹנוּת זוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִים לְשַׁלֵּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע, אֲפִלּוּ שְׁבוּעַת אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁהַהֲלָכָה הַפְּסוּקָה קוֹבַעַת שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִים עַל תְּבִיעַת גּוֹי.

פַּעַם תָּבַע גּוֹי אֶחָד יְהוּדִי בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי לֵבָטוֹן זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל אֲרַם צוֹבָא. כָּפַר הַיְּהוּדִי בַּתְּבִיעָה, וְהָרַב פְּטָרוֹ מִשְּׁבוּעָה. יָדַע הַגּוֹי שֶׁבְּמִקְרֶה מַקְבִּיל, אִם יְהוּדִי הָיָה תּוֹבֵעַ, הָיָה הָרַב מַשְׁבִּיעַ אֶת הַנִּתְבָּע. הָלַךְ וְהִתְלוֹנֵן בִּפְנֵי הַקָּאדִי, הַשּׁוֹפֵט הַמֻּסְלְמִי, עַל הָאַפְלָיָה. זִמֵּן הַשּׁוֹפֵט אֶת הָרַב, שֶׁיְּנַמֵּק אֶת פְּסַק דִּינוֹ. בָּא הָרַב, וְסֵפֶר עֲנָק בְּיָדוֹ. שֻׁלְחָן עָרוּךְ "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט". שְׁאָלוֹ הַקָּאדִי לִמְקוֹר פְּסַק דִּינוֹ. פָּתַח הָרַב אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְהִקְרִיא אֶת הַסָּעִיף: "אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת הַגּוֹי".

הִתְפַּעֵל הַקָּאדִי, וְאָמַר: "וַדַּאי, שִׁעַרְתִּי שֶׁכָּךְ הוּא דִּינְכֶם. אֲבָל לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד בְּךָ הָאֹמֶץ לְהוֹפִיעַ בְּפָנַי וּלְהַקְרִיא אֶת הַסָּעִיף! וְאֹמֶץ לֵב לִבְלִי חַת - הוּא הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹנִי שֶׁל הַדַּיָּן!"

וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם!

הַגְּמָרָא (חֲגִיגָה י.) מְסַפֶּרֶת שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָלָה לְגַן הָעֵדֶן בְּחַיָּיו, וּבִקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר שָׁם וְלֹא לָמוּת בִּידֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְעָנוּ לוֹ, שֶׁאִם שָׁמַר כָּל מוֹצָא פִּיו שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְקִיֵּם אֶת כָּל דִּבּוּרָיו, וְלֹא הֻצְרַךְ מֵעוֹלָם אֲפִלּוּ לְ"הַתָּרַת נְדָרִים" - יַסְכִּימוּ לְבַקָּשָׁתוֹ.

אָמַר עַל כָּךְ רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "עֵץ הַדַּעַת טוֹב", שֶׁזֶּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", מִי שֶׁדִּבּוּרָיו אֵינָם חֻלִּין - הֲרֵי "כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה", הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה וּמְמַלֵּא אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתָיו!

רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" מְפָרֵשׁ, לֹא יַעֲשֶׂה דִּבּוּרוֹ חֻלִּין, וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן מִכָּל דִּבּוּר אָסוּר. נְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמְּקוֹר רִאשׁוֹן.

כְּאֵבִים עַזִּים תָּקְפוּ אִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ, וְהָרוֹפֵא מָצָא שֶׁהָעוֹרֵק הָרָאשִׁי הִתְפּוֹצֵץ. הָעַיִן בְּסַכָּנָה, וּבְכִירֵי הָרוֹפְאִים חָשְׁשׁוּ לְנַתְּחָהּ מִפְּאַת הַסִּכּוּן הַגָּבוֹהַּ. בְּקֹשִׁי רַב נֶעֱתַר פְּרוֹפֶסוֹר אֶחָד לְנַתֵּחַ, וְקָבַע תּוֹר לַנִּתּוּחַ. פָּנְתָה הָאִשָּׁה אֶל הָרַבָּנִית קַנְיֶבְסְקִי ע"ה לְקַבֵּל בִּרְכָתָהּ, וְיָעֲצָה לָהּ: "תַּתְחִילִי בְּלִמּוּד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְיוֹם בְּדִינֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שֶׁזּוֹ סְגֻלָּה נִפְלָאָה לְכָל דָּבָר".

שָׁמְעָה הַחוֹלָה, וְקִבְּלָה עַל עַצְמָהּ. בְּהַגִּיעָהּ לַנִּתּוּחַ, נִפְעַם הָרוֹפֵא לְגַלּוֹת שֶׁהָעוֹרֵק נִסְתַּם מֵאֵלָיו, נֵס רְפוּאִי מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה! בְּרֹב הִשְׁתָּאוּתוֹ נָסַע עִם הַחוֹלָה אֶל הָרַבָּנִית, לִשְׁמֹעַ מִפִּיהָ עַל הַתְּרוּפָה הַמֻּפְלָאָה.

נֶעֶנְתָה הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "יָדוּעַ לִי אִישִׁית עַל מֵאוֹת מִקְרֵי יְשׁוּעוֹת מֻפְלָאוֹת בִּזְכוּת הַלִּמּוּד הַקָּבוּעַ בְּהִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. אֲבָל אֵינִי רוֹאָה בְּכָךְ פֶּלֶא, שֶׁהֲרֵי הַצַּדִּיק מִמַּנְשֶׁסְטֶר זָצָ"ל הִבְטִיחַ יְשׁוּעוֹת גְּלוּיוֹת לְלוֹמְדֵי הִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְיוֹם!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פסח תשע"ו
	חַג קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה
	"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (ל-ג) בְּפָרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל חִיּוּבוֹ שֶׁל הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל כָּל מוֹצָא פִּיו, בִּשְׁבוּעוֹת וּבִנְדָרִים: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". יֵשׁ שְׁבוּעוֹת שֶׁמֻּטָּל עַל בֵּית הַדִּין לְפָסְקָן. תָּבַע אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ, וְהַלָּה כּוֹפֵר בְּחִיּוּבוֹ, וּמֻחְזָק הוּא בְּמָמוֹן, עָלָיו לְהִשָּׁבַע - וְיִפָּטֵר. אוּלָם, רַבִּים אֵינָם נִשְׁבָּעִים אֲפִלּוּ לִדְבַר אֱמֶת, וּמוּכָנִים לְשַׁלֵּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע. גַּם הַגּוֹיִים הָיוּ מְנַצְּלִים נְכוֹנוּת זוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִים לְשַׁלֵּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע, אֲפִלּוּ שְׁבוּעַת אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁהַהֲלָכָה הַפְּסוּקָה קוֹבַעַת שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִים עַל תְּבִיעַת גּוֹי. פַּעַם תָּבַע גּוֹי אֶחָד יְהוּדִי בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי לֵבָטוֹן זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל אֲרַם צוֹבָא. כָּפַר הַיְּהוּדִי בַּתְּבִיעָה, וְהָרַב פְּטָרוֹ מִשְּׁבוּעָה. יָדַע הַגּוֹי שֶׁבְּמִקְרֶה מַקְבִּיל, אִם יְהוּדִי הָיָה תּוֹבֵעַ, הָיָה הָרַב מַשְׁבִּיעַ אֶת הַנִּתְבָּע. הָלַךְ וְהִתְלוֹנֵן בִּפְנֵי הַקָּאדִי, הַשּׁוֹפֵט הַמֻּסְלְמִי, עַל הָאַפְלָיָה. זִמֵּן הַשּׁוֹפֵט אֶת הָרַב, שֶׁיְּנַמֵּק אֶת פְּסַק דִּינוֹ. בָּא הָרַב, וְסֵפֶר עֲנָק בְּיָדוֹ. שֻׁלְחָן עָרוּךְ "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט". שְׁאָלוֹ הַקָּאדִי לִמְקוֹר פְּסַק דִּינוֹ. פָּתַח הָרַב אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְהִקְרִיא אֶת הַסָּעִיף: "אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת הַגּוֹי". הִתְפַּעֵל הַקָּאדִי, וְאָמַר: "וַדַּאי, שִׁעַרְתִּי שֶׁכָּךְ הוּא דִּינְכֶם. אֲבָל לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד בְּךָ הָאֹמֶץ לְהוֹפִיעַ בְּפָנַי וּלְהַקְרִיא אֶת הַסָּעִיף! וְאֹמֶץ לֵב לִבְלִי חַת - הוּא הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹנִי שֶׁל הַדַּיָּן!" וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם! הַגְּמָרָא (חֲגִיגָה י.) מְסַפֶּרֶת שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָלָה לְגַן הָעֵדֶן בְּחַיָּיו, וּבִקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר שָׁם וְלֹא לָמוּת בִּידֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְעָנוּ לוֹ, שֶׁאִם שָׁמַר כָּל מוֹצָא פִּיו שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְקִיֵּם אֶת כָּל דִּבּוּרָיו, וְלֹא הֻצְרַךְ מֵעוֹלָם אֲפִלּוּ לְ"הַתָּרַת נְדָרִים" - יַסְכִּימוּ לְבַקָּשָׁתוֹ. אָמַר עַל כָּךְ רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "עֵץ הַדַּעַת טוֹב", שֶׁזֶּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", מִי שֶׁדִּבּוּרָיו אֵינָם חֻלִּין - הֲרֵי "כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה", הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה וּמְמַלֵּא אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתָיו! רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" מְפָרֵשׁ, לֹא יַעֲשֶׂה דִּבּוּרוֹ חֻלִּין, וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן מִכָּל דִּבּוּר אָסוּר. נְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמְּקוֹר רִאשׁוֹן. כְּאֵבִים עַזִּים תָּקְפוּ אִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ, וְהָרוֹפֵא מָצָא שֶׁהָעוֹרֵק הָרָאשִׁי הִתְפּוֹצֵץ. הָעַיִן בְּסַכָּנָה, וּבְכִירֵי הָרוֹפְאִים חָשְׁשׁוּ לְנַתְּחָהּ מִפְּאַת הַסִּכּוּן הַגָּבוֹהַּ. בְּקֹשִׁי רַב נֶעֱתַר פְּרוֹפֶסוֹר אֶחָד לְנַתֵּחַ, וְקָבַע תּוֹר לַנִּתּוּחַ. פָּנְתָה הָאִשָּׁה אֶל הָרַבָּנִית קַנְיֶבְסְקִי ע"ה לְקַבֵּל בִּרְכָתָהּ, וְיָעֲצָה לָהּ: "תַּתְחִילִי בְּלִמּוּד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְיוֹם בְּדִינֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שֶׁזּוֹ סְגֻלָּה נִפְלָאָה לְכָל דָּבָר". שָׁמְעָה הַחוֹלָה, וְקִבְּלָה עַל עַצְמָהּ. בְּהַגִּיעָהּ לַנִּתּוּחַ, נִפְעַם הָרוֹפֵא לְגַלּוֹת שֶׁהָעוֹרֵק נִסְתַּם מֵאֵלָיו, נֵס רְפוּאִי מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה! בְּרֹב הִשְׁתָּאוּתוֹ נָסַע עִם הַחוֹלָה אֶל הָרַבָּנִית, לִשְׁמֹעַ מִפִּיהָ עַל הַתְּרוּפָה הַמֻּפְלָאָה. נֶעֶנְתָה הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "יָדוּעַ לִי אִישִׁית עַל מֵאוֹת מִקְרֵי יְשׁוּעוֹת מֻפְלָאוֹת בִּזְכוּת הַלִּמּוּד הַקָּבוּעַ בְּהִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. אֲבָל אֵינִי רוֹאָה בְּכָךְ פֶּלֶא, שֶׁהֲרֵי הַצַּדִּיק מִמַּנְשֶׁסְטֶר זָצָ"ל הִבְטִיחַ יְשׁוּעוֹת גְּלוּיוֹת לְלוֹמְדֵי הִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְיוֹם!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)