Otzarot-Article

"קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (יט-ב) פָּרָשַׁת "קְדוֹשִׁים" פּוֹתַחַת בְּצִוּוּי כְּלָלִי, "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ". מַה הִיא קְדֻשָּׁה זוֹ, וּבְמַה בָּאָה הִיא לִידֵי בִּטּוּי וְהַגְשָׁמָה? עַל כָּךְ עוֹנֶה הַפָּסוּק הַבָּא: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִשְׁמֹרוּ". הַקְּדֻשָּׁה מֻשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, שֶׁהֲרֵי כָּךְ מְבָרְכִים עֲלֵיהֶן: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ - בְּמִצְווֹתָיו". כָּל מִצְוָה מוֹסִיפָה נִדְבָּךְ שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל הָאָדָם. אַךְ נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּחַר בְּמִצְוָה אַחַת הַנּוֹגַעַת לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת, כִּבּוּד הוֹרִים וּמוֹרָאָם, וּבְמִצְוָה אַחַת שֶׁהִיא בֵּין הָאָדָם לְקוֹנוֹ, שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. כִּי אֵין הָאָדָם מִתְקַדֵּשׁ אֶלָּא בִּשְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת. וְהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי "דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה" (וַיִּקְרָא רַבָּה ט-ג).

זֶה עִנְיַן קְדִימַת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית לַסְּפָרִים שֶׁאַחֲרָיו, סֵפֶר שְׁמוֹת שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה וְסֵפֶר וַיִּקְרָא וּבוֹ הַקָּרְבָּנוֹת וּמִצְווֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר. כִּי סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוּא סִפְרָם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּפָעֳלָם. לְפִיכָךְ קָרוּי הוּא "סֵפֶר הַיָּשָׁר", סִפְרָם שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ יְשָׁרִים. כִּי הִצְטַיְּנוּ בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וְחֶמְלָה, וּמֵאָרְחוֹת חַיֵּיהֶם נִלְמָדִים לִקְחֵי חִנּוּךְ אֵין סְפֹר, בַּהֲטָבָה לַבְּרִיּוֹת, תֹּם וְיֹשֶׁר. וְהוּא בְּחִינַת "דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה". כָּךְ כָּתַב רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק" (אוֹת ב).

וְזוֹ דֶּרֶךְ חִנּוּכוֹ שֶׁל הָאָדָם. בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נִכְנָס הוּא בְּעֹל הַמִּצְווֹת וּמִתְחַיֵּב בָּהֶן מִן הַתּוֹרָה. וְעַד אָז? עַד אָז מְחַנְּכִים אוֹתוֹ לְשִׁעוּרִין (יוֹמָא ח-ד), כָּל מִצְוָה בְּהַגִּיעָהּ זְמַנָּהּ, מִדְּרַבָּנָן. וְעִקַּר הַדָּגֵשׁ, עַל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיְּהַוּוּ בָּסִיס אֵיתָן לְחַיָּיו, בִּבְחִינַת "דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה". וְעִקַּר הַחִנּוּךְ, בַּדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁלֹּא יַבְטִיחַ אָדָם לִבְנוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבַר מָה - וְּלֹא יִתֵּן. מִשּׁוּם שֶׁבְּכָךְ הוּא מְלַמְּדוֹ לְשַׁקֵּר!

כָּל זֶה נָכוֹן, אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, בֵּאוּר שְׁנֵי הַחֲלָקִים בַּפָּסוּק וְסִדְרָם: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ". אֲבָל יֵשׁ בַּפָּסוּק חֵלֶק שְׁלִישִׁי, וְהוּא הָעִקָּרִי: "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם"! וּנְבָאֵר הַדְּבָרִים.

לְהַלָּן נֶאֱמַר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי ה'". וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל (יְבָמוֹת ז.), לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה מִתְיָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת. לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה מִתְיָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. וְכָתַב בְּ"מֶשֶׁךְ חָכְמָה" (שְׁמוֹת לב-יט) שֶׁזֶּהוּ שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ: "אֲנִי ה'", מֵה' אַתָּה יָרֵא כְּשֶׁאַתָּה יָרֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ! יִרְאָתְךָ מִן הַמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי צִוּוּיוֹ הִיא!

וְדִבְרֵי קָדְשׁוֹ יָאִירוּ עֵינֵינוּ בַּהֲבָנַת פְּסוּקֵנוּ: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", חַנְּכוּ עַצְמְכֶם לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, נָאוֹת וַהֲגוּנוֹת, וּמוֹרָא הוֹרִים הוּא דֻּגְמָה לָהֶן. "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", דֻּגְמָה לְמִצְווֹת שֶׁבֵּין הָאָדָם לַמָּקוֹם - "אֲנִי ה'!" אֵלּוּ וְגַם אֵלּוּ יֵעָשׂוּ מִמּוֹרָאִי! מֵחֲמַת צִוּוּיִי!

אַבְרֵךְ בָּא בְּשִׁבְרוֹן לֵב לִפְנֵי רַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זָצָ"ל: הַכָּתוּב אוֹמֵר "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר" (מִשְׁלֵי ו-כג), הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מַזְרִיחוֹת אוֹר. וְהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹת, וְהַחֹשֶׁךְ כֹּה עָב, עֲלָטָה סְמִיכָה. אֵינוֹ חָשׁ מְאוּמָה...

עֲנָהוּ: הֵן הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁ"סְּפֵק בְּרָכוֹת, לְהָקֵל". וְאִלּוּ הָיָה לַחֲכָמֵינוּ סָפֵק הַאִם הַמִּצְווֹת מְקַדְּשׁוֹת אוֹתָנוּ, וְאִלּוּ הָיָה אַף מִעוּט שֶׁאוֹתוֹ אֵין הַמִּצְווֹת מְקַדְּשׁוֹת, לֹא הָיוּ מְתַקְּנִים לָנוּ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם וּבְמַלְכוּת: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו". וְאִם תִּקְּנוּ כֵּן, הֲרֵי שֶׁמִּצְוָה - אֵיךְ שֶׁנַּעֲשֵׂית וְעַל יְדֵי מִי שֶׁנַּעֲשֵׂית - מְקַדֶּשֶׁת וּמְרוֹמֶמֶת, בְּלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק! (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ).

אֵין סָפֵק שֶׁהַמִּצְוָה מְקַדֶּשֶׁת, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה בְּתָקְפָּהּ: מַדּוּעַ אֵינֶנּוּ חָשִׁים זֹאת?

מַה נָּאֶה מְשָׁלוֹ שֶׁל מָרָן הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זָצָ"ל: צְלוֹחִית הַמְּכִילָה בֹּשֶׂם אֲפַרְסְמוֹן שֶׁאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי נִיחוֹחוֹ הַמְשַׁכֵּר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא סְגוּרָה וַאֲטוּמָה, אֵין חָשִׁים מְאוּמָה. כֵּיוָן שֶׁהַמִּכְסֶה נִפְתָּח, נוֹדֵף רֵיחָהּ וְהַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מֵהַנִּיחוֹחַ הַנִּפְלָא. בַּבֹּשֶׂם עַצְמוֹ לֹא הִתְחַדֵּשׁ דָּבָר, הוּא הָיָה בְּתָקְפּוֹ אָז כְּמוֹ עַתָּה. אֶלָּא שֶׁהוּסַר הַמּוֹנֵעַ, וּמְאַפְשֵׁר הַהֲנָאָה!

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ "נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", וַדַּאי שֶׁמְּאִירוֹת הֵן אֶת הַנְּשָׁמָה, מְקַדְּשׁוֹת וּמְרוֹמְמוֹת. אֶלָּא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה כְּלוּאָה בַּגּוּף אֵינֶנּוּ חָשִׁים בְּכָךְ. וּכְשֶׁתֵּצֵא מִמַּאֲסָרָהּ - אוֹ כְּשֶׁהַגּוּף יִזְדַּכֵּךְ עַד שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת אוֹרָהּ - יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרָהּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	צו תשע"ו
	יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לַמִּצְוָה, בְּלֹא צִוּוּי!
	"קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (יט-ב) פָּרָשַׁת "קְדוֹשִׁים" פּוֹתַחַת בְּצִוּוּי כְּלָלִי, "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ". מַה הִיא קְדֻשָּׁה זוֹ, וּבְמַה בָּאָה הִיא לִידֵי בִּטּוּי וְהַגְשָׁמָה? עַל כָּךְ עוֹנֶה הַפָּסוּק הַבָּא: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִשְׁמֹרוּ". הַקְּדֻשָּׁה מֻשְׁרֶשֶׁת בָּנוּ עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, שֶׁהֲרֵי כָּךְ מְבָרְכִים עֲלֵיהֶן: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ - בְּמִצְווֹתָיו". כָּל מִצְוָה מוֹסִיפָה נִדְבָּךְ שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל הָאָדָם. אַךְ נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּחַר בְּמִצְוָה אַחַת הַנּוֹגַעַת לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת, כִּבּוּד הוֹרִים וּמוֹרָאָם, וּבְמִצְוָה אַחַת שֶׁהִיא בֵּין הָאָדָם לְקוֹנוֹ, שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. כִּי אֵין הָאָדָם מִתְקַדֵּשׁ אֶלָּא בִּשְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת. וְהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי "דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה" (וַיִּקְרָא רַבָּה ט-ג). זֶה עִנְיַן קְדִימַת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית לַסְּפָרִים שֶׁאַחֲרָיו, סֵפֶר שְׁמוֹת שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה וְסֵפֶר וַיִּקְרָא וּבוֹ הַקָּרְבָּנוֹת וּמִצְווֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר. כִּי סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוּא סִפְרָם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּפָעֳלָם. לְפִיכָךְ קָרוּי הוּא "סֵפֶר הַיָּשָׁר", סִפְרָם שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ יְשָׁרִים. כִּי הִצְטַיְּנוּ בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וְחֶמְלָה, וּמֵאָרְחוֹת חַיֵּיהֶם נִלְמָדִים לִקְחֵי חִנּוּךְ אֵין סְפֹר, בַּהֲטָבָה לַבְּרִיּוֹת, תֹּם וְיֹשֶׁר. וְהוּא בְּחִינַת "דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה". כָּךְ כָּתַב רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק" (אוֹת ב). וְזוֹ דֶּרֶךְ חִנּוּכוֹ שֶׁל הָאָדָם. בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נִכְנָס הוּא בְּעֹל הַמִּצְווֹת וּמִתְחַיֵּב בָּהֶן מִן הַתּוֹרָה. וְעַד אָז? עַד אָז מְחַנְּכִים אוֹתוֹ לְשִׁעוּרִין (יוֹמָא ח-ד), כָּל מִצְוָה בְּהַגִּיעָהּ זְמַנָּהּ, מִדְּרַבָּנָן. וְעִקַּר הַדָּגֵשׁ, עַל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיְּהַוּוּ בָּסִיס אֵיתָן לְחַיָּיו, בִּבְחִינַת "דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה". וְעִקַּר הַחִנּוּךְ, בַּדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁלֹּא יַבְטִיחַ אָדָם לִבְנוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבַר מָה - וְּלֹא יִתֵּן. מִשּׁוּם שֶׁבְּכָךְ הוּא מְלַמְּדוֹ לְשַׁקֵּר! כָּל זֶה נָכוֹן, אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, בֵּאוּר שְׁנֵי הַחֲלָקִים בַּפָּסוּק וְסִדְרָם: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ". אֲבָל יֵשׁ בַּפָּסוּק חֵלֶק שְׁלִישִׁי, וְהוּא הָעִקָּרִי: "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם"! וּנְבָאֵר הַדְּבָרִים. לְהַלָּן נֶאֱמַר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי ה'". וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל (יְבָמוֹת ז.), לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה מִתְיָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת. לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה מִתְיָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. וְכָתַב בְּ"מֶשֶׁךְ חָכְמָה" (שְׁמוֹת לב-יט) שֶׁזֶּהוּ שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ: "אֲנִי ה'", מֵה' אַתָּה יָרֵא כְּשֶׁאַתָּה יָרֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ! יִרְאָתְךָ מִן הַמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי צִוּוּיוֹ הִיא! וְדִבְרֵי קָדְשׁוֹ יָאִירוּ עֵינֵינוּ בַּהֲבָנַת פְּסוּקֵנוּ: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", חַנְּכוּ עַצְמְכֶם לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, נָאוֹת וַהֲגוּנוֹת, וּמוֹרָא הוֹרִים הוּא דֻּגְמָה לָהֶן. "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", דֻּגְמָה לְמִצְווֹת שֶׁבֵּין הָאָדָם לַמָּקוֹם - "אֲנִי ה'!" אֵלּוּ וְגַם אֵלּוּ יֵעָשׂוּ מִמּוֹרָאִי! מֵחֲמַת צִוּוּיִי! אַבְרֵךְ בָּא בְּשִׁבְרוֹן לֵב לִפְנֵי רַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זָצָ"ל: הַכָּתוּב אוֹמֵר "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר" (מִשְׁלֵי ו-כג), הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מַזְרִיחוֹת אוֹר. וְהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹת, וְהַחֹשֶׁךְ כֹּה עָב, עֲלָטָה סְמִיכָה. אֵינוֹ חָשׁ מְאוּמָה... עֲנָהוּ: הֵן הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁ"סְּפֵק בְּרָכוֹת, לְהָקֵל". וְאִלּוּ הָיָה לַחֲכָמֵינוּ סָפֵק הַאִם הַמִּצְווֹת מְקַדְּשׁוֹת אוֹתָנוּ, וְאִלּוּ הָיָה אַף מִעוּט שֶׁאוֹתוֹ אֵין הַמִּצְווֹת מְקַדְּשׁוֹת, לֹא הָיוּ מְתַקְּנִים לָנוּ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם וּבְמַלְכוּת: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו". וְאִם תִּקְּנוּ כֵּן, הֲרֵי שֶׁמִּצְוָה - אֵיךְ שֶׁנַּעֲשֵׂית וְעַל יְדֵי מִי שֶׁנַּעֲשֵׂית - מְקַדֶּשֶׁת וּמְרוֹמֶמֶת, בְּלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק! (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ). אֵין סָפֵק שֶׁהַמִּצְוָה מְקַדֶּשֶׁת, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה בְּתָקְפָּהּ: מַדּוּעַ אֵינֶנּוּ חָשִׁים זֹאת? מַה נָּאֶה מְשָׁלוֹ שֶׁל מָרָן הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זָצָ"ל: צְלוֹחִית הַמְּכִילָה בֹּשֶׂם אֲפַרְסְמוֹן שֶׁאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי נִיחוֹחוֹ הַמְשַׁכֵּר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא סְגוּרָה וַאֲטוּמָה, אֵין חָשִׁים מְאוּמָה. כֵּיוָן שֶׁהַמִּכְסֶה נִפְתָּח, נוֹדֵף רֵיחָהּ וְהַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מֵהַנִּיחוֹחַ הַנִּפְלָא. בַּבֹּשֶׂם עַצְמוֹ לֹא הִתְחַדֵּשׁ דָּבָר, הוּא הָיָה בְּתָקְפּוֹ אָז כְּמוֹ עַתָּה. אֶלָּא שֶׁהוּסַר הַמּוֹנֵעַ, וּמְאַפְשֵׁר הַהֲנָאָה! כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ "נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", וַדַּאי שֶׁמְּאִירוֹת הֵן אֶת הַנְּשָׁמָה, מְקַדְּשׁוֹת וּמְרוֹמְמוֹת. אֶלָּא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה כְּלוּאָה בַּגּוּף אֵינֶנּוּ חָשִׁים בְּכָךְ. וּכְשֶׁתֵּצֵא מִמַּאֲסָרָהּ - אוֹ כְּשֶׁהַגּוּף יִזְדַּכֵּךְ עַד שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת אוֹרָהּ - יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרָהּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)