Otzarot-Article

"הִיא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ" (לח-כה) פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: תָּמָר לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו שֶׁל יְהוּדָה. אָמְרָה, אִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, יוֹדֶה, וְאִם לָאו - יִשְׂרְפוּנִי וְאַל אַלְבִּין פָּנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּילוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים'.

מִמַּאֲמַר חֲזַ"ל זֶה לוֹמֵד הַ'בֶּן אִישׁ חַי', שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עַל הָאָדָם דִּין מָוֶת, רח"ל, יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהָמִיר אֶת הַמָּוֶת בְּחַיִּים, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יָשִׁיב וְלֹא יָגִיב לְאֵלֶּה שֶׁמְּבַזִּים אוֹתוֹ.

וְהָרְאָיָה, שֶׁהֲרֵי 'נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים'. כִּי גַּם הַלְבָּנַת פְּנֵי חֲבֵרוֹ הִיא כְּבִצּוּעַ גְּזַר דִּין מָוֶת, לָכֵן אוֹמְרִים חֲזַ"ל תֵּהָרֵג אַתָּה, וְאַל תַּהֲרֹג אֲחֵרִים עַל יְדֵי הַלְבָּנַת פְּנֵיהֶם.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, רוֹאִים מִכָּאן בְּצוּרָה בְּרוּרָה שֶׁכַּאֲשֶׁר מְבַיְּשִׁים אֶת הָאָדָם, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהוֹרְגִים אוֹתוֹ, וְלָכֵן אִם הִגַּעְנוּ חָלִילָה לְמַצָּב כָּזֶה, שֶׁמִּישֶׁהוּ מְבַזֶּה אוֹתָנוּ, כְּדַאי לָנוּ מְאֹד לִשְׁתֹּק, וּבְכָךְ נֵצֵא יְדֵי חוֹבַת גְּזַר דִּין מָוֶת אִם חַס וְשָׁלוֹם הִתְחַיַּבְנוּ בּוֹ.

וְהַמְדֻבָּר הוּא גַּם כַּאֲשֶׁר הַמְבַזֶּה הוּא אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ כְּגוֹן אִשָּׁה הַמְבַזָּה אֶת בַּעֲלָהּ.

וְהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה קָשֶׁה הוּא עַד מְאֹד! וְיֵשׁ מִקְרִים שֶׁהַדָּבָר נִשְׁנֶה עַל עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. כֵּיצַד נִתָּן לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן שֶׁכָּזֶה?

רַק עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה!

אָדָם הַשָּׁקוּעַ בַּתּוֹרָה, סוֹפֵג אֶת מִדּוֹתֶיהָ, וְאָז הוּא זוֹכֶה לְמִדּוֹת נֶאֱצָלוֹת וְנִימוּסִין, עֶדְנָה וְרֹךְ, וְכָל אֵלֶּה מַשְׁרִים עָלָיו אֲוִירָה שֶׁל נִנּוֹחוּת וְרֹגַע. רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת.

הִנֵּה לְפָנֵינוּ סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ אֶת כֹּחָהּ וּגְבוּרָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, וּלְאֵילוּ מַעֲלוֹת הִיא מְסֻגֶּלֶת לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם הַהוֹגֶה בָּהּ.

אֶת בַּעַל הַ'פְּרִי מְגָדִים' אֲנַחְנוּ מַכִּירִים מִזֶּה מֵאוֹת שָׁנִים כְּאַחַד הַפּוֹסְקִים שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא רַבִּים יוֹדְעִים שֶׁבִּתְחִלַּת שְׁנוֹתָיו הָיָה רַבִּי יוֹסֵף תְּאוֹמִים - זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַ"פְּרִי מְגָדִים" - מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת בַּעֲיָרָה קְטַנָּה.

חַיָּיו הִתְנַהֲלוּ בְּעֹנִי וּבְמַחְסוֹר, וְאִם רוֹצִים לָדַעַת טֶפַח מִגַּדְלוּתוֹ כְּבָר בָּעֵת הַהִיא, לִפְנֵי שֶׁהִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּדַאי לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא, שֶׁהִתְרַחֵשׁ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו בַּ'חֵידֶר'.

אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית, שֶׁהָיְתָה מְטֻפֶּלֶת בִּילָדִים קְטַנִּים, לֹא יָכְלָה יוֹתֵר לִסְבֹּל אֶת הָעֹנִי שֶׁשָּׂרַר בַּבַּיִת, וְיוֹם אֶחָד הִיא פָּרְצָה לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ יָשַׁב בַּעֲלָהּ וְהִרְבִּיץ תּוֹרָה לְתַלְמִידָיו, וְהֵחֵלָּה לִצְעֹק: 'אַבָּא שֶׁלִּי חִתֵּן אוֹתִי עִם בָּחוּר בְּשֵׁם יוֹסֵף, אֲבָל מַדּוּעַ עָלָה בְּגוֹרָלִי לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל מְלַמֵּד עָנִי שֶׁכְּמוֹתְךָ, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ אֵין לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל'? - - -

נַחְשֹׁב לְרֶגַע מֶה הָיָה עוֹשֶׂה כָּל אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב אִם הָיָה קוֹרֶה לוֹ דָּבָר כָּזֶה; הֲלֹא בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, אִם הָיָה מְדֻבָּר בְּאָדָם בַּעַל מִדּוֹת, הוּא הָיָה שׁוֹתֵק, וּמִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לְהָגִיב מְאוּמָה לְדִבְרֵי הַקִּנְטוּר שֶׁל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְעֵינֵי כָּל תַּלְמִידָיו!

וְאִם הַבַּעַל לֹא הָיָה מְעֻטָּר בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, רַע וָמַר הָיָה גּוֹרָלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה בְּמַצָּב זֶה. לֹא כֵן?

עַכְשָׁו בּוֹאוּ נְנַסֶּה לַחְשֹׁב מֶה עָשָׂה הַ'פְּרִי מְגָדִים' לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ. בְּרַם, דּוֹמֶה שֶׁגַּם אִם נְאַמֵּץ אֶת מֹחֵנוּ, וּנְנַסֶּה לְהַעֲלוֹת וְלִדְלוֹת מִתּוֹכְכֵי לִבֵּנוּ הַמְצָאוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת, לֹא נַגִּיעַ לְפִתְרוֹן הַחִידָה.

תְּחִלָּה הֶאֱזִין רַבִּי יוֹסֵף תְּאוֹמִים לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה כְּאוֹמֵר שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת בִּדְבָרֶיהָ, וְלֹא הֵגִיב בְּמִלָּה וּבַחֲצִי מִלָּה, פְּרָט לְדִבְרֵי נִחוּמִים שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָבֶטַח עוֹד יֵיטִיב עִמָּהֶם, וְעוֹד יָבוֹא יוֹם וְתִהְיֶה לָהֶם הַרְחָבַת הַדַּעַת וּפַרְנָסָה בְּשֶׁפַע.

כְּשֶׁעָזְבָה אִשְׁתּוֹ אֶת הַחֶדֶר, קָם וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: 'עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין פֶּרֶק שֵׁנִי'...

הַתּוֹסֶפְתָּא אוֹמֶרֶת שָׁם "הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲנִי יוֹסֵף, וְנִמְצָא יוֹסֵף שִׁמְעוֹן... אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת". כָּל הַמְפָרְשִׁים תָּמְהוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא, שֶׁהֲרֵי מַדּוּעַ שֶׁיִּפָּסְלוּ קִדּוּשֶׁיהָ בְּכָךְ?

בִּזְכוּת הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁמִיעָה אִשְׁתִּי בְּפָנַי, אָמַר הַפְּרִי מְגָדִים לְתַלְמִידָיו, אֲנִי מֵבִין אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא, שֶׁהֲרֵי אָזְנֵיכֶם שָׁמְעוּ אֶת טַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא הִתְחַתְּנָה עִם יוֹסֵף, שֶׁעָלָיו נֶאֶמְרוּ כָּל הַבְּרָכוֹת כְּמוֹ 'מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת... בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו...' וְיוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהִיא לֹא הִתְכַּוְּנָה לְהִנָּשֵׂא לִמְלַמֵּד עָנִי שֶׁכְּמוֹתִי.

וַהֲרֵי יָדוּעַ שֶׁבְּנֵי שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הָיוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת עֲנִיִּים, וְאִם כֵּן הַפֵּרוּשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא הוּא בְּדִיּוּק כְּדִבְרֵי אִשְׁתִּי, שֶׁאִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לְיוֹסֵף, דְּהַיְנוּ אָדָם מְעֻטָּר בִּבְרָכוֹת, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ שִׁמְעוֹן, וְאִם כֵּן הוּא שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַמְלַמְּדִים הָעֲנִיִּים, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְהִנָּשֵׂא לְאָדָם כָּזֶה, וְלָכֵן אֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין, וּכְדִבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא.

לִכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֶׂה זֶה, וְנָבִין בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה עִלָּאִית מְדֻבָּר, וְעַד כַּמָּה נֶאֱזַר הַפְּרִי מְגָדִים בִּגְבוּרָה שֶׁל קְדֻשָּׁה כְּדֵי לְהָגִיב בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, נֵדַע וְנַשְׂכִּיל שֶׁרַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה יָכוֹל אָדָם לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	כי תשא תשע"ו
	אַהֲרֹן פָּתַח אֶת הַמֻּרְסָה
	"הִיא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ" (לח-כה) פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: תָּמָר לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו שֶׁל יְהוּדָה. אָמְרָה, אִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, יוֹדֶה, וְאִם לָאו - יִשְׂרְפוּנִי וְאַל אַלְבִּין פָּנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּילוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים'. מִמַּאֲמַר חֲזַ"ל זֶה לוֹמֵד הַ'בֶּן אִישׁ חַי', שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עַל הָאָדָם דִּין מָוֶת, רח"ל, יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהָמִיר אֶת הַמָּוֶת בְּחַיִּים, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יָשִׁיב וְלֹא יָגִיב לְאֵלֶּה שֶׁמְּבַזִּים אוֹתוֹ. וְהָרְאָיָה, שֶׁהֲרֵי 'נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים'. כִּי גַּם הַלְבָּנַת פְּנֵי חֲבֵרוֹ הִיא כְּבִצּוּעַ גְּזַר דִּין מָוֶת, לָכֵן אוֹמְרִים חֲזַ"ל תֵּהָרֵג אַתָּה, וְאַל תַּהֲרֹג אֲחֵרִים עַל יְדֵי הַלְבָּנַת פְּנֵיהֶם. כָּךְ אוֹ כָּךְ, רוֹאִים מִכָּאן בְּצוּרָה בְּרוּרָה שֶׁכַּאֲשֶׁר מְבַיְּשִׁים אֶת הָאָדָם, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהוֹרְגִים אוֹתוֹ, וְלָכֵן אִם הִגַּעְנוּ חָלִילָה לְמַצָּב כָּזֶה, שֶׁמִּישֶׁהוּ מְבַזֶּה אוֹתָנוּ, כְּדַאי לָנוּ מְאֹד לִשְׁתֹּק, וּבְכָךְ נֵצֵא יְדֵי חוֹבַת גְּזַר דִּין מָוֶת אִם חַס וְשָׁלוֹם הִתְחַיַּבְנוּ בּוֹ. וְהַמְדֻבָּר הוּא גַּם כַּאֲשֶׁר הַמְבַזֶּה הוּא אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ כְּגוֹן אִשָּׁה הַמְבַזָּה אֶת בַּעֲלָהּ. וְהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה קָשֶׁה הוּא עַד מְאֹד! וְיֵשׁ מִקְרִים שֶׁהַדָּבָר נִשְׁנֶה עַל עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. כֵּיצַד נִתָּן לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן שֶׁכָּזֶה? רַק עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה! אָדָם הַשָּׁקוּעַ בַּתּוֹרָה, סוֹפֵג אֶת מִדּוֹתֶיהָ, וְאָז הוּא זוֹכֶה לְמִדּוֹת נֶאֱצָלוֹת וְנִימוּסִין, עֶדְנָה וְרֹךְ, וְכָל אֵלֶּה מַשְׁרִים עָלָיו אֲוִירָה שֶׁל נִנּוֹחוּת וְרֹגַע. רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת. הִנֵּה לְפָנֵינוּ סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ אֶת כֹּחָהּ וּגְבוּרָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, וּלְאֵילוּ מַעֲלוֹת הִיא מְסֻגֶּלֶת לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם הַהוֹגֶה בָּהּ. אֶת בַּעַל הַ'פְּרִי מְגָדִים' אֲנַחְנוּ מַכִּירִים מִזֶּה מֵאוֹת שָׁנִים כְּאַחַד הַפּוֹסְקִים שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא רַבִּים יוֹדְעִים שֶׁבִּתְחִלַּת שְׁנוֹתָיו הָיָה רַבִּי יוֹסֵף תְּאוֹמִים - זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַ"פְּרִי מְגָדִים" - מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת בַּעֲיָרָה קְטַנָּה. חַיָּיו הִתְנַהֲלוּ בְּעֹנִי וּבְמַחְסוֹר, וְאִם רוֹצִים לָדַעַת טֶפַח מִגַּדְלוּתוֹ כְּבָר בָּעֵת הַהִיא, לִפְנֵי שֶׁהִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּדַאי לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא, שֶׁהִתְרַחֵשׁ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו בַּ'חֵידֶר'. אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית, שֶׁהָיְתָה מְטֻפֶּלֶת בִּילָדִים קְטַנִּים, לֹא יָכְלָה יוֹתֵר לִסְבֹּל אֶת הָעֹנִי שֶׁשָּׂרַר בַּבַּיִת, וְיוֹם אֶחָד הִיא פָּרְצָה לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ יָשַׁב בַּעֲלָהּ וְהִרְבִּיץ תּוֹרָה לְתַלְמִידָיו, וְהֵחֵלָּה לִצְעֹק: 'אַבָּא שֶׁלִּי חִתֵּן אוֹתִי עִם בָּחוּר בְּשֵׁם יוֹסֵף, אֲבָל מַדּוּעַ עָלָה בְּגוֹרָלִי לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל מְלַמֵּד עָנִי שֶׁכְּמוֹתְךָ, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ אֵין לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל'? - - - נַחְשֹׁב לְרֶגַע מֶה הָיָה עוֹשֶׂה כָּל אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב אִם הָיָה קוֹרֶה לוֹ דָּבָר כָּזֶה; הֲלֹא בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, אִם הָיָה מְדֻבָּר בְּאָדָם בַּעַל מִדּוֹת, הוּא הָיָה שׁוֹתֵק, וּמִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לְהָגִיב מְאוּמָה לְדִבְרֵי הַקִּנְטוּר שֶׁל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְעֵינֵי כָּל תַּלְמִידָיו! וְאִם הַבַּעַל לֹא הָיָה מְעֻטָּר בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, רַע וָמַר הָיָה גּוֹרָלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה בְּמַצָּב זֶה. לֹא כֵן? עַכְשָׁו בּוֹאוּ נְנַסֶּה לַחְשֹׁב מֶה עָשָׂה הַ'פְּרִי מְגָדִים' לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ. בְּרַם, דּוֹמֶה שֶׁגַּם אִם נְאַמֵּץ אֶת מֹחֵנוּ, וּנְנַסֶּה לְהַעֲלוֹת וְלִדְלוֹת מִתּוֹכְכֵי לִבֵּנוּ הַמְצָאוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת, לֹא נַגִּיעַ לְפִתְרוֹן הַחִידָה. תְּחִלָּה הֶאֱזִין רַבִּי יוֹסֵף תְּאוֹמִים לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה כְּאוֹמֵר שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת בִּדְבָרֶיהָ, וְלֹא הֵגִיב בְּמִלָּה וּבַחֲצִי מִלָּה, פְּרָט לְדִבְרֵי נִחוּמִים שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָבֶטַח עוֹד יֵיטִיב עִמָּהֶם, וְעוֹד יָבוֹא יוֹם וְתִהְיֶה לָהֶם הַרְחָבַת הַדַּעַת וּפַרְנָסָה בְּשֶׁפַע. כְּשֶׁעָזְבָה אִשְׁתּוֹ אֶת הַחֶדֶר, קָם וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: 'עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין פֶּרֶק שֵׁנִי'... הַתּוֹסֶפְתָּא אוֹמֶרֶת שָׁם "הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲנִי יוֹסֵף, וְנִמְצָא יוֹסֵף שִׁמְעוֹן... אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת". כָּל הַמְפָרְשִׁים תָּמְהוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא, שֶׁהֲרֵי מַדּוּעַ שֶׁיִּפָּסְלוּ קִדּוּשֶׁיהָ בְּכָךְ? בִּזְכוּת הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁמִיעָה אִשְׁתִּי בְּפָנַי, אָמַר הַפְּרִי מְגָדִים לְתַלְמִידָיו, אֲנִי מֵבִין אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא, שֶׁהֲרֵי אָזְנֵיכֶם שָׁמְעוּ אֶת טַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא הִתְחַתְּנָה עִם יוֹסֵף, שֶׁעָלָיו נֶאֶמְרוּ כָּל הַבְּרָכוֹת כְּמוֹ 'מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת... בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו...' וְיוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהִיא לֹא הִתְכַּוְּנָה לְהִנָּשֵׂא לִמְלַמֵּד עָנִי שֶׁכְּמוֹתִי. וַהֲרֵי יָדוּעַ שֶׁבְּנֵי שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הָיוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת עֲנִיִּים, וְאִם כֵּן הַפֵּרוּשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא הוּא בְּדִיּוּק כְּדִבְרֵי אִשְׁתִּי, שֶׁאִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לְיוֹסֵף, דְּהַיְנוּ אָדָם מְעֻטָּר בִּבְרָכוֹת, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ שִׁמְעוֹן, וְאִם כֵּן הוּא שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַמְלַמְּדִים הָעֲנִיִּים, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְהִנָּשֵׂא לְאָדָם כָּזֶה, וְלָכֵן אֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין, וּכְדִבְרֵי הַתּוֹסֶפְתָּא. לִכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֶׂה זֶה, וְנָבִין בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה עִלָּאִית מְדֻבָּר, וְעַד כַּמָּה נֶאֱזַר הַפְּרִי מְגָדִים בִּגְבוּרָה שֶׁל קְדֻשָּׁה כְּדֵי לְהָגִיב בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, נֵדַע וְנַשְׂכִּיל שֶׁרַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה יָכוֹל אָדָם לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)