Otzarot-Article

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (כ-יב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ". מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחְרֹג בְּמִצְוָה זוֹ וּלְהַשְׁמִיעַ שְׂכָרָהּ? וַהֲרֵי מִצְוָה זוֹ מֻשְׂכֶּלֶת וּמוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ, אַף נָכְרִים הִצְטַיְּנוּ בָּהּ, כְּדָמָא בֶּן נְתִינָה מֵאַשְׁקְלוֹן (קִדּוּשִׁין לא.) - וּכְעֵשָׂו הָרָשָׁע... וּמַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ "לְפַתּוֹת" לְקַיְּמָהּ בְּהַבְטָחָה שֶׁיִּיטַב לָנוּ וְנַאֲרִיךְ יָמִים?

אֶלָּא, אָמַר גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל, הֲרֵי הֲלָכָה הִיא כִּי "אָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל" (קִדּוּשִׁין לב.). וְאֵין עוֹבְרִים עַל מִצְוַת כִּבּוּד אָב, אִם מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד שֶׁיְּנַשְּׁקוּ יָדָיו, שֶׁיָּקוּמוּ בְּהִכָּנְסוֹ לַחֶדֶר, וְשֶׁיְּדַבְּרוּ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד - כָּל אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁכִּמְעַט וְנִשְׁכְּחוּ מִבְּנֵי דּוֹרֵנוּ! אֵיזֶה כָּבוֹד וִיקָר הֶעֱנִיקוּ הוֹרֵינוּ לְהוֹרֵיהֶם! אֵיךְ עָמְדוּ בִּפְנֵיהֶם בְּפַחַד וּבְמוֹרָא! וְכָאן, הַכֹּל נִשְׁחַק וְנִשְׁכַּח, וְהַהוֹרִים נִהְיוּ "כַּחֲבֵרִים" - בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב...

לְפִיכָךְ בָּאָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָמְרָה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ". דַּע, שֶׁגַּם אִם מָחֲלוּ עַל כְּבוֹדָם וְאֵינְךָ עוֹבֵר כָּאן עֲבֵרָה - אֲבָל מַפְסִיד אַתָּה אֶת הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא!

עַל כֵּן, הָבָה נָשׁוּב לְמָסֹרֶת כִּבּוּד הַהוֹרִים עַל פִּי כָּל גִּדְרֵי הַהֲלָכָה, גַּם אִם מָחֲלוּ עַל כְּבוֹדָם!

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִסְתַּכְסֵךְ עִם הוֹרָיו עֵקֶב מְרִיבָה מִשְׁפַּחְתִּית, וְהִדִּיר רַגְלָיו מִבֵּיתָם. כָּאַב לָהֶם הַדָּבָר, אַךְ הִבְלִיגוּ עַל יְגוֹנָם. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ בְּאָבִיו בְּשַׁבָּת, הִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וְלֹא בֵּרְכוֹ בְּבִרְכַּת "שַׁבָּת שָׁלוֹם"!

לֹא יָכוֹל הָיָה הָאָב לָשֵׂאת כְּאֵבוֹ וּבוּשָׁתוֹ, וְהִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי סַלְמַאן מוּצָפִי זָצָ"ל: מַה יֹּאמְרוּ הָרוֹאִים, מַה חוֹשְׁבִים הָאֲנָשִׁים, אוֹי לַכְּלִמָּה!

הִזְדַּעְזֵעַ הַצַּדִּיק. יָשַׁב וְהֶעְתִּיק קְטָעִים בְּעִנְיַן גֹּדֶל וַחֲשִׁיבוּת מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם מִן הַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשִׁים, מִסִּפְרֵי מוּסָר כְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" וְ"שֵׁבֶט מוּסָר", וְהָלַךְ לְאוֹתוֹ אָדָם. אָמַר: "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים". שָׁמַע הַלָּה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, אֲבָל הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ וְהִקְשָׁה עָרְפּוֹ. רִיב לוֹ עִם הוֹרָיו, וְלֹא יְשַׁנֶּה אָרְחוֹתָיו.

אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: "עֲדַיִן לֹא סִיַּמְתִּי לִקְרֹא. הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי רַשִּׁ"י עַל הַכָּתוּב כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ - אִם תְּכַבֵּד, יַאֲרִיכוּן. וְאִם לָאו, יִקְצְרוּן. שֶׁמִּכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו". וְהוֹסִיף: "אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם כֵּן מַזְהִירִין. תֵּן לִבְּךָ לְשַׁנּוֹת אָרְחוֹתֶיךָ עַד הַשַּׁבָּת הַבָּאָה, תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים!"

שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים עָבְרוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ בְּהִתְעַלְּמוּתוֹ מֵאָבִיו. רָאָה הַצַּדִּיק, וְחָרָה אַפּוֹ. בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר סָר לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְהוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו, וְרָאָה שֶׁהַחֲנוּת מְלֵאָה קוֹנִים. לֹא רָצָה לְבַיְּשׁוֹ בָּרַבִּים, וְאָמַר: אֵצֵא, וְאָשׁוּב עוֹד מְעַט.

כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה חָזַר, וּמָצָא אַמְבּוּלַנְס עוֹזֵב אֶת הַמָּקוֹם בִּצְפִירָה בְּהוּלָה. נוֹשֵׂא אֶת הָאִישׁ, לְלֹא רוּחַ חַיִּים.

כִּכְלוֹת יְמֵי הַ'שִּׁבְעָה' רָאָהוּ אֶחָד מִקְּרוֹבָיו בַּחֲלוֹמוֹ, וְהוּא רוֹמֵס אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תשא תשע"ו
	אַהֲרֹן פָּתַח אֶת הַמֻּרְסָה
	"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (כ-יב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ". מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחְרֹג בְּמִצְוָה זוֹ וּלְהַשְׁמִיעַ שְׂכָרָהּ? וַהֲרֵי מִצְוָה זוֹ מֻשְׂכֶּלֶת וּמוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ, אַף נָכְרִים הִצְטַיְּנוּ בָּהּ, כְּדָמָא בֶּן נְתִינָה מֵאַשְׁקְלוֹן (קִדּוּשִׁין לא.) - וּכְעֵשָׂו הָרָשָׁע... וּמַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ "לְפַתּוֹת" לְקַיְּמָהּ בְּהַבְטָחָה שֶׁיִּיטַב לָנוּ וְנַאֲרִיךְ יָמִים? אֶלָּא, אָמַר גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל, הֲרֵי הֲלָכָה הִיא כִּי "אָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל" (קִדּוּשִׁין לב.). וְאֵין עוֹבְרִים עַל מִצְוַת כִּבּוּד אָב, אִם מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד שֶׁיְּנַשְּׁקוּ יָדָיו, שֶׁיָּקוּמוּ בְּהִכָּנְסוֹ לַחֶדֶר, וְשֶׁיְּדַבְּרוּ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד - כָּל אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁכִּמְעַט וְנִשְׁכְּחוּ מִבְּנֵי דּוֹרֵנוּ! אֵיזֶה כָּבוֹד וִיקָר הֶעֱנִיקוּ הוֹרֵינוּ לְהוֹרֵיהֶם! אֵיךְ עָמְדוּ בִּפְנֵיהֶם בְּפַחַד וּבְמוֹרָא! וְכָאן, הַכֹּל נִשְׁחַק וְנִשְׁכַּח, וְהַהוֹרִים נִהְיוּ "כַּחֲבֵרִים" - בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב... לְפִיכָךְ בָּאָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָמְרָה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ". דַּע, שֶׁגַּם אִם מָחֲלוּ עַל כְּבוֹדָם וְאֵינְךָ עוֹבֵר כָּאן עֲבֵרָה - אֲבָל מַפְסִיד אַתָּה אֶת הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא! עַל כֵּן, הָבָה נָשׁוּב לְמָסֹרֶת כִּבּוּד הַהוֹרִים עַל פִּי כָּל גִּדְרֵי הַהֲלָכָה, גַּם אִם מָחֲלוּ עַל כְּבוֹדָם! מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִסְתַּכְסֵךְ עִם הוֹרָיו עֵקֶב מְרִיבָה מִשְׁפַּחְתִּית, וְהִדִּיר רַגְלָיו מִבֵּיתָם. כָּאַב לָהֶם הַדָּבָר, אַךְ הִבְלִיגוּ עַל יְגוֹנָם. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ בְּאָבִיו בְּשַׁבָּת, הִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וְלֹא בֵּרְכוֹ בְּבִרְכַּת "שַׁבָּת שָׁלוֹם"! לֹא יָכוֹל הָיָה הָאָב לָשֵׂאת כְּאֵבוֹ וּבוּשָׁתוֹ, וְהִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי סַלְמַאן מוּצָפִי זָצָ"ל: מַה יֹּאמְרוּ הָרוֹאִים, מַה חוֹשְׁבִים הָאֲנָשִׁים, אוֹי לַכְּלִמָּה! הִזְדַּעְזֵעַ הַצַּדִּיק. יָשַׁב וְהֶעְתִּיק קְטָעִים בְּעִנְיַן גֹּדֶל וַחֲשִׁיבוּת מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם מִן הַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשִׁים, מִסִּפְרֵי מוּסָר כְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" וְ"שֵׁבֶט מוּסָר", וְהָלַךְ לְאוֹתוֹ אָדָם. אָמַר: "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים". שָׁמַע הַלָּה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, אֲבָל הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ וְהִקְשָׁה עָרְפּוֹ. רִיב לוֹ עִם הוֹרָיו, וְלֹא יְשַׁנֶּה אָרְחוֹתָיו. אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: "עֲדַיִן לֹא סִיַּמְתִּי לִקְרֹא. הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי רַשִּׁ"י עַל הַכָּתוּב כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ - אִם תְּכַבֵּד, יַאֲרִיכוּן. וְאִם לָאו, יִקְצְרוּן. שֶׁמִּכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו". וְהוֹסִיף: "אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם כֵּן מַזְהִירִין. תֵּן לִבְּךָ לְשַׁנּוֹת אָרְחוֹתֶיךָ עַד הַשַּׁבָּת הַבָּאָה, תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים!" שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים עָבְרוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ בְּהִתְעַלְּמוּתוֹ מֵאָבִיו. רָאָה הַצַּדִּיק, וְחָרָה אַפּוֹ. בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר סָר לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְהוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו, וְרָאָה שֶׁהַחֲנוּת מְלֵאָה קוֹנִים. לֹא רָצָה לְבַיְּשׁוֹ בָּרַבִּים, וְאָמַר: אֵצֵא, וְאָשׁוּב עוֹד מְעַט. כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה חָזַר, וּמָצָא אַמְבּוּלַנְס עוֹזֵב אֶת הַמָּקוֹם בִּצְפִירָה בְּהוּלָה. נוֹשֵׂא אֶת הָאִישׁ, לְלֹא רוּחַ חַיִּים. כִּכְלוֹת יְמֵי הַ'שִּׁבְעָה' רָאָהוּ אֶחָד מִקְּרוֹבָיו בַּחֲלוֹמוֹ, וְהוּא רוֹמֵס אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)