Otzarot-Article

"כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" (מח-יד) יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּבָרְכוֹ אֶת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. הַפֵּרוּשׁ הַשָּׁגוּר הוּא: "לַמְרוֹת שֶׁמְּנַשֶּׁה הַבְּכוֹר". אֲבָל לְרַבֵּנוּ הַחִזְקוּנִי זָצָ"ל בֵּאוּר מַפְתִּיעַ: "כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" - מִשּׁוּם כָּךְ שִׂכֵּל יָדָיו. שֶׁאִלְמָלֵא כֵן, הָיָה מַחֲלִיף אֶת מְקוֹמָם וּמַצִּיב אֶת מְנַשֶּׁה לִשְׂמֹאלוֹ, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְשַׂכֵּל אֶת יָדָיו בִּתְנוּחָה שֶׁאֵינָהּ נוֹחָה. אֲבָל הוֹאִיל וּמְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, לֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, עַל כֵּן הִשְׁאִירוֹ לִימִינוֹ וְהָפַךְ יָדָיו.

אַחַת הַתְּכוּנוֹת הַמְאַפְיְנוֹת אֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הִיא הַזְּהִירוּת הַמְּרַבִּית בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, וְקָרוֹב יוֹתֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הוּא יִשְׁמֹר יוֹתֵר עַל כְּבוֹד הַזּוּלַת, וְיִזָּהֵר מִלִּפְגֹּעַ בּוֹ.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶנִיחוֹבְסְקִי זָצָ"ל מֵרָאשֵׁי יְשִׁיבַת טְשִׁיבִּין בִּירוּשָׁלַיִם. מִדֵּי לֵיל שַׁבָּת לוֹמֵד הַגָּאוֹן חַבְרוּתָא עִם אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם בְּבֵיתוֹ. בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת שֶׁעָלָיו אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, הִגִּיעַ הַחַבְרוּתָא כָּרָגִיל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי, וְאֵרַע לוֹ מִקְרֶה מְצַעֵר; הוּא לָחַץ בְּטָעוּת עַל כַּפְתּוֹר הַפַּעֲמוֹן שֶׁלְּיַד הַדֶּלֶת, וְקוֹלוֹ שֶׁל הַצִּלְצוּל נִשְׁמַע בְּכָל הַבַּיִת בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת.

וְהִנֵּה, לַמְרוֹת קוֹלוֹ הֶחָזָק שֶׁל הַפַּעֲמוֹן, לֹא נִגַּשׁ בַּעַל הַבַּיִת לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי לֵיל שַׁבָּת. הָאַבְרֵךְ הִמְתִּין זְמַן מָה, וּמִשֶׁלֹּא פָּתְחוּ לוֹ, סָבַר הַחַבְרוּתָא שֶׁהָרַב גֶנִיחוֹבְסְקִי לֹא שָׁמַע מִשּׁוּם מָה אֶת הַצִּלְצוּל, וְהֵחֵל לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת פַּעַם וּפַעֲמַיִם. אֲבָל גַּם אָז לֹא נִשְׁמַע רַחַשׁ כָּלְשֶׁהוּ מִן הַבַּיִת, וְאִישׁ לֹא נִגַּשׁ לִפְתֹּחַ.

כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי נִמְצָא בְּבֵיתוֹ, הִמְשִׁיךְ הַתַּלְמִיד חָכָם לִדְפֹּק וְלִדְפֹּק. וְאָכֵן, הַמַּאֲמַצִּים נָשְׂאוּ פֶּרִי...

לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל נְקִישׁוֹת פּוֹתֵחַ הַגָּאוֹן אֶת הַדֶּלֶת, בְּבִגְדֵי שֵׁנָה, וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם כְּמִי שֶׁמִּתְמַתֵּחַ לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַשֵּׁנָה, תּוֹךְ כְּדֵי שִׁפְשׁוּף הָעֵינַיִם, וּפְעֻלּוֹת נוֹסָפוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּעֵת שֶׁהָאָדָם קָם מִמִּטָּתוֹ, וְאָז הוּא אוֹמֵר לַחַבְרוּתָא בְּנִימָה שֶׁל הִתְנַצְּלוּת: 'אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה אִם נֶאֱלַצְתָּ לִדְפֹּק זְמַן רַב בַּדֶּלֶת'.

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נָקַט כָּל הָאֶמְצָעִים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְאוֹרְחוֹ שֶׁהוּא נִרְדַּם עַל מִטָּתוֹ, וְלָכֵן לֹא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת.

הַדָּבָר הָיָה נִרְאֶה מוּזָר עַד מְאֹד, אָמַר הַחַבְרוּתָא, כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קָרָה לִי כַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאָבוֹא לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן וְאֶמְצָא שֶׁהוּא יָשֵׁן...

הַשָּׁעָה הָיְתָה יַחֲסִית מֻקְדֶּמֶת, בִּסְבִיבוֹת תֵּשַׁע וָחֵצִי בַּלַּיְלָה, וְלֹא אִישׁ כְּהָרַב גֶנִיחוֹבְסְקִי יֵלֵךְ לִישֹׁן עַל מִטָּתוֹ בְּשָׁעָה כָּזוֹ, וְעוֹד בְּבִגְדֵי שֵׁנָה...

אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁהַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי שָׁמַע אֶת צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן, וְהֵבִין שֶׁאִם יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד, הַחַבְרוּתָא יַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַצָּב מְאֹד לֹא נָעִים, עַל חִלּוּל הַשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג שֶׁאֵרַע לוֹ, וְלָכֵן כְּדֵי לִמְנֹעַ זֹאת עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁנִּרְדַּם עַל מִטָּתוֹ, וְאִם כֵּן הַחַבְרוּתָא יִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁהָרַב לֹא שָׁמַע אֶת הַצִּלְצוּל, וַחֲסַל סֵדֶר בִּזָּיוֹן!

יְתֵרָה מִזֹּאת; עָדִיף הָיָה לְהָרַב גֶנִיחוֹבְסְקִי לְבַיֵּשׁ כִּבְיָכוֹל אֶת עַצְמוֹ, עַל שֶׁנִּרְדַּם עַל מִטָּתוֹ, וְהָעִקָּר לֹא לִגְרֹם בִּזָּיוֹן לַחַבְרוּתָא.

גַּם אֲנַחְנוּ נִתְקָלִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּמִקְרִים רַבִּים שֶׁבָּהֶם קַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁאִם לֹא נָשִׂים לֵב לְמַעֲשֵׂינוּ, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרֵינוּ. וְהַכֹּל תָּלוּי אַךְ וְרַק בְּשִׂימַת לֵב. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל שִׂימַת הַלֵּב הַזּוֹ, יַעֲשֶׂה כַּמּוּבָן כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהָבִיא לְבִיּוּשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים קַלִּים.

סִפֵּר לָנוּ תַּלְמִיד חָכָם מִתּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה, שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד בְּלֶכְתּוֹ לִטְבֹּל לִכְבוֹד שַׁבָּת, שָׁכַח לָקַחַת עִמּוֹ מַגֶּבֶת לַמִּקְוֶה. בְּמִקְרֶה שֶׁכָּזֶה, וּכְשֶׁאֵין כְּבָר אֶפְשָׁרוּת לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לְבַקֵּשׁ מַגֶּבֶת מֵחֲבֵרוֹ. אֲבָל, זֶה לֹא כָּל כָּךְ נָעִים...

גַּם אִם הַמְבַקֵּשׁ אֵינֶנּוּ אִסְטְנִיס, יִתָּכֵן שֶׁמִּי שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ הוּא כָּזֶה, וְאִם הָיוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כָּלְשֶׁהִי - הוּא הָיָה עוֹשֶׂה הַכֹּל לְמַעַן חֲבֵרוֹ, רַק לֹא לְהָבִיא לוֹ אֶת הַמַּגֶּבֶת... אַךְ כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, לֹא נָעִים לוֹ שֶׁלֹּא לָתֵת.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, הֲרֵי לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אַחֶרֶת, מְסַפֵּר הַתַּלְמִיד חָכָם, וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הַמַּגֶּבֶת מֵאַחַד הָאֲנָשִׁים. כֵּיוָן שֶׁמִּהַרְתִּי לְבֵיתִי, לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהָאָדָם מִמֶּנּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ, הוּא עַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא הִתְנַגֵּב, וַאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַגֶּבֶת לְפָנָיו, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּגֶּבֶת עוֹד נְקִיָּה לְגַמְרֵי. רַק כְּשֶׁלָּקַחְתִּי אֶת הַמַּגֶּבֶת לְיָדִי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהִיא יְבֵשָׁה לְגַמְרֵי, הֵבַנְתִּי מֶה עָשִׂיתִי.

הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכְּשֶׁאַחְזִיר לוֹ אֶת הַמַּגֶּבֶת, הוּא יִתֵּן בִּי עֵינַיִם כּוֹעֲסוֹת, אוֹ לְפָחוֹת לֹא יַרְאֶה לִי פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת.

מַה גָּדְלָהּ הַפְתָּעָתִי, שֶׁהוּא קִבֵּל אֶת הַמַּגֶּבֶת בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּמֻפְגֶּנֶת, וְאָמַר: "אָה, אֵין לְךָ מֻשָּׂג אֵיזוֹ שִׂמְחָה יֵשׁ לִי לְהִתְנַגֵּב בְּמַגֶּבֶת שֶׁסָּפְגָה אֶת לַחְלוּחִיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, בֵּן לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים' - - -

'בְּמִשְׁפָּט זֶה בִּטֵּל בְּעָלֶיהָ שֶׁל הַמַּגֶּבֶת לַחֲלוּטִין אֶת אִי הַנְּעִימוּת שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לִפֹּל בְּחֶלְקִי. הוּא אָמַר אֶת הַדְּבָרִים כָּל כָּךְ בְּחִבָּה, עַד שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ בְּהַרְגָּשָׁה מְעֻלָּה, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת לַחְלוּחִית הַגּוּף שֶׁלִּי מַקְרִינָה מִקְּדֻשָּׁתָהּ עַל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים'... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תצווה תשע"ו
	הַהִתְלַהֲבוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת
	"כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" (מח-יד) יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּבָרְכוֹ אֶת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. הַפֵּרוּשׁ הַשָּׁגוּר הוּא: "לַמְרוֹת שֶׁמְּנַשֶּׁה הַבְּכוֹר". אֲבָל לְרַבֵּנוּ הַחִזְקוּנִי זָצָ"ל בֵּאוּר מַפְתִּיעַ: "כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" - מִשּׁוּם כָּךְ שִׂכֵּל יָדָיו. שֶׁאִלְמָלֵא כֵן, הָיָה מַחֲלִיף אֶת מְקוֹמָם וּמַצִּיב אֶת מְנַשֶּׁה לִשְׂמֹאלוֹ, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְשַׂכֵּל אֶת יָדָיו בִּתְנוּחָה שֶׁאֵינָהּ נוֹחָה. אֲבָל הוֹאִיל וּמְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, לֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, עַל כֵּן הִשְׁאִירוֹ לִימִינוֹ וְהָפַךְ יָדָיו. אַחַת הַתְּכוּנוֹת הַמְאַפְיְנוֹת אֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הִיא הַזְּהִירוּת הַמְּרַבִּית בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, וְקָרוֹב יוֹתֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הוּא יִשְׁמֹר יוֹתֵר עַל כְּבוֹד הַזּוּלַת, וְיִזָּהֵר מִלִּפְגֹּעַ בּוֹ. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶנִיחוֹבְסְקִי זָצָ"ל מֵרָאשֵׁי יְשִׁיבַת טְשִׁיבִּין בִּירוּשָׁלַיִם. מִדֵּי לֵיל שַׁבָּת לוֹמֵד הַגָּאוֹן חַבְרוּתָא עִם אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם בְּבֵיתוֹ. בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת שֶׁעָלָיו אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, הִגִּיעַ הַחַבְרוּתָא כָּרָגִיל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי, וְאֵרַע לוֹ מִקְרֶה מְצַעֵר; הוּא לָחַץ בְּטָעוּת עַל כַּפְתּוֹר הַפַּעֲמוֹן שֶׁלְּיַד הַדֶּלֶת, וְקוֹלוֹ שֶׁל הַצִּלְצוּל נִשְׁמַע בְּכָל הַבַּיִת בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת. וְהִנֵּה, לַמְרוֹת קוֹלוֹ הֶחָזָק שֶׁל הַפַּעֲמוֹן, לֹא נִגַּשׁ בַּעַל הַבַּיִת לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי לֵיל שַׁבָּת. הָאַבְרֵךְ הִמְתִּין זְמַן מָה, וּמִשֶׁלֹּא פָּתְחוּ לוֹ, סָבַר הַחַבְרוּתָא שֶׁהָרַב גֶנִיחוֹבְסְקִי לֹא שָׁמַע מִשּׁוּם מָה אֶת הַצִּלְצוּל, וְהֵחֵל לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת פַּעַם וּפַעֲמַיִם. אֲבָל גַּם אָז לֹא נִשְׁמַע רַחַשׁ כָּלְשֶׁהוּ מִן הַבַּיִת, וְאִישׁ לֹא נִגַּשׁ לִפְתֹּחַ. כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי נִמְצָא בְּבֵיתוֹ, הִמְשִׁיךְ הַתַּלְמִיד חָכָם לִדְפֹּק וְלִדְפֹּק. וְאָכֵן, הַמַּאֲמַצִּים נָשְׂאוּ פֶּרִי... לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל נְקִישׁוֹת פּוֹתֵחַ הַגָּאוֹן אֶת הַדֶּלֶת, בְּבִגְדֵי שֵׁנָה, וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם כְּמִי שֶׁמִּתְמַתֵּחַ לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַשֵּׁנָה, תּוֹךְ כְּדֵי שִׁפְשׁוּף הָעֵינַיִם, וּפְעֻלּוֹת נוֹסָפוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּעֵת שֶׁהָאָדָם קָם מִמִּטָּתוֹ, וְאָז הוּא אוֹמֵר לַחַבְרוּתָא בְּנִימָה שֶׁל הִתְנַצְּלוּת: 'אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה אִם נֶאֱלַצְתָּ לִדְפֹּק זְמַן רַב בַּדֶּלֶת'. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נָקַט כָּל הָאֶמְצָעִים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְאוֹרְחוֹ שֶׁהוּא נִרְדַּם עַל מִטָּתוֹ, וְלָכֵן לֹא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת. הַדָּבָר הָיָה נִרְאֶה מוּזָר עַד מְאֹד, אָמַר הַחַבְרוּתָא, כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קָרָה לִי כַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאָבוֹא לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן וְאֶמְצָא שֶׁהוּא יָשֵׁן... הַשָּׁעָה הָיְתָה יַחֲסִית מֻקְדֶּמֶת, בִּסְבִיבוֹת תֵּשַׁע וָחֵצִי בַּלַּיְלָה, וְלֹא אִישׁ כְּהָרַב גֶנִיחוֹבְסְקִי יֵלֵךְ לִישֹׁן עַל מִטָּתוֹ בְּשָׁעָה כָּזוֹ, וְעוֹד בְּבִגְדֵי שֵׁנָה... אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁהַגְּרָ"א גֶנִיחוֹבְסְקִי שָׁמַע אֶת צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן, וְהֵבִין שֶׁאִם יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד, הַחַבְרוּתָא יַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַצָּב מְאֹד לֹא נָעִים, עַל חִלּוּל הַשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג שֶׁאֵרַע לוֹ, וְלָכֵן כְּדֵי לִמְנֹעַ זֹאת עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁנִּרְדַּם עַל מִטָּתוֹ, וְאִם כֵּן הַחַבְרוּתָא יִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁהָרַב לֹא שָׁמַע אֶת הַצִּלְצוּל, וַחֲסַל סֵדֶר בִּזָּיוֹן! יְתֵרָה מִזֹּאת; עָדִיף הָיָה לְהָרַב גֶנִיחוֹבְסְקִי לְבַיֵּשׁ כִּבְיָכוֹל אֶת עַצְמוֹ, עַל שֶׁנִּרְדַּם עַל מִטָּתוֹ, וְהָעִקָּר לֹא לִגְרֹם בִּזָּיוֹן לַחַבְרוּתָא. גַּם אֲנַחְנוּ נִתְקָלִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּמִקְרִים רַבִּים שֶׁבָּהֶם קַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁאִם לֹא נָשִׂים לֵב לְמַעֲשֵׂינוּ, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרֵינוּ. וְהַכֹּל תָּלוּי אַךְ וְרַק בְּשִׂימַת לֵב. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל שִׂימַת הַלֵּב הַזּוֹ, יַעֲשֶׂה כַּמּוּבָן כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהָבִיא לְבִיּוּשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים קַלִּים. סִפֵּר לָנוּ תַּלְמִיד חָכָם מִתּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה, שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד בְּלֶכְתּוֹ לִטְבֹּל לִכְבוֹד שַׁבָּת, שָׁכַח לָקַחַת עִמּוֹ מַגֶּבֶת לַמִּקְוֶה. בְּמִקְרֶה שֶׁכָּזֶה, וּכְשֶׁאֵין כְּבָר אֶפְשָׁרוּת לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לְבַקֵּשׁ מַגֶּבֶת מֵחֲבֵרוֹ. אֲבָל, זֶה לֹא כָּל כָּךְ נָעִים... גַּם אִם הַמְבַקֵּשׁ אֵינֶנּוּ אִסְטְנִיס, יִתָּכֵן שֶׁמִּי שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ הוּא כָּזֶה, וְאִם הָיוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כָּלְשֶׁהִי - הוּא הָיָה עוֹשֶׂה הַכֹּל לְמַעַן חֲבֵרוֹ, רַק לֹא לְהָבִיא לוֹ אֶת הַמַּגֶּבֶת... אַךְ כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, לֹא נָעִים לוֹ שֶׁלֹּא לָתֵת. כָּךְ אוֹ כָּךְ, הֲרֵי לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אַחֶרֶת, מְסַפֵּר הַתַּלְמִיד חָכָם, וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הַמַּגֶּבֶת מֵאַחַד הָאֲנָשִׁים. כֵּיוָן שֶׁמִּהַרְתִּי לְבֵיתִי, לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהָאָדָם מִמֶּנּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ, הוּא עַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא הִתְנַגֵּב, וַאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַגֶּבֶת לְפָנָיו, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּגֶּבֶת עוֹד נְקִיָּה לְגַמְרֵי. רַק כְּשֶׁלָּקַחְתִּי אֶת הַמַּגֶּבֶת לְיָדִי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהִיא יְבֵשָׁה לְגַמְרֵי, הֵבַנְתִּי מֶה עָשִׂיתִי. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכְּשֶׁאַחְזִיר לוֹ אֶת הַמַּגֶּבֶת, הוּא יִתֵּן בִּי עֵינַיִם כּוֹעֲסוֹת, אוֹ לְפָחוֹת לֹא יַרְאֶה לִי פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת. מַה גָּדְלָהּ הַפְתָּעָתִי, שֶׁהוּא קִבֵּל אֶת הַמַּגֶּבֶת בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּמֻפְגֶּנֶת, וְאָמַר: "אָה, אֵין לְךָ מֻשָּׂג אֵיזוֹ שִׂמְחָה יֵשׁ לִי לְהִתְנַגֵּב בְּמַגֶּבֶת שֶׁסָּפְגָה אֶת לַחְלוּחִיתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, בֵּן לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים' - - - 'בְּמִשְׁפָּט זֶה בִּטֵּל בְּעָלֶיהָ שֶׁל הַמַּגֶּבֶת לַחֲלוּטִין אֶת אִי הַנְּעִימוּת שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לִפֹּל בְּחֶלְקִי. הוּא אָמַר אֶת הַדְּבָרִים כָּל כָּךְ בְּחִבָּה, עַד שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ בְּהַרְגָּשָׁה מְעֻלָּה, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת לַחְלוּחִית הַגּוּף שֶׁלִּי מַקְרִינָה מִקְּדֻשָּׁתָהּ עַל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים'... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)