Otzarot-Article

"וַיְהִי מִקֵּץ" (מא-א) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פט-א) פּוֹתֵחַ בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ", זְמַן נָתַן לְיוֹסֵף כַּמָּה שָׁנִים יִשְׁהֶה בָּאֲפֵלָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, חָלַם פַּרְעֹה אֶת חֲלוֹמוֹ.

וְהוֹסִיפוּ (בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא): כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּקִצְבָּה הוּא נִתָּן. לַחַמָּה נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תְּהִלִּים יט-ז). לַשָּׁמַיִם נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם" (דְּבָרִים ד-לב). לָאָרֶץ נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ" (יְשַׁעְיָה מ-כח). לַחֹשֶׁךְ שָׂם קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (אִיּוֹב כח-ג), וְאַף כְּשֶׁנֶּחְבַּשׁ יוֹסֵף קֵץ שָׂם לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים".

וַאֲסַפֵּר -

בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ תש"א הֶעֱלוּ הָרוּסִים כְּמֵאָה בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה, וַאֲנִי בְּתוֹכָם, עַל רַכֶּבֶת מַשָּׂא שֶׁעָשְׂתָה דַּרְכָּהּ לְסִיבִּיר בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים. לֹא יָדַעְנוּ שֶׁבְּכָךְ נִצַּלְנוּ מֵהַפְּלִישָׁה הַגֶּרְמָנִית שֶׁהֵחֵלָּה לְמָחֳרָת, וְשֶׁכָּל חֲבֵרֵינוּ שֶׁהִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מֵהַמָּצוֹד וַחֲשַׁבְנוּם לִמְאֻשָּׁרִים וּבְנֵי מַזָּל יִסָּפוּ בִּידֵי הַצּוֹרְרִים.

שְׁתֵּי נֶחָמוֹת הָיוּ לָנוּ. הָאַחַת, שֶׁהָיִינוּ קְבוּצָה מְגֻבֶּשֶׁת וְעוֹדַדְנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיוּ בְּיָדֵינוּ תְּפִלִּין וּסְפָרִים, כָּל אֶחָד וְסִפְרוֹ. גַּם מְגִלּוֹת אֶסְתֵּר הָיוּ עִמָּנוּ, וְגַם שׁוֹפָרוֹת. בְּעֶזְרָתָם, חָשַׁבְנוּ, נַחְזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתוֹ גֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג.

וְנִתְבַּדֵּינוּ. עֲדַיִן לֹא מָלְאָה סְאַת צָרוֹתֵינוּ -

בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְפָרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְעֵי הִגַּעְנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה. שָׁם הֶחְרִימוּ אֶת כָּל הַסְּפָרִים, אֶת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשׁוֹת וְאֶת הַמְּגִלּוֹת וְהַשּׁוֹפָרוֹת, וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ לְעֵינֵינוּ!

אַלְלַי, "שַׁאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ, לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ!"

אֵין לְתָאֵר אֶת תְּחוּשַׁת הַיֵּאוּשׁ, אֶת אֲוִירַת הַמַּשְׁבֵּר, אֶת הַהֶלֶם שֶׁאָחַז בָּנוּ. מַה נַּעֲשֶׂה בְּלִי סְפָרִים, אֵיךְ נִשְׂרֹד בְּלִי תְּפִלִּין. חַשְׁנוּ אֲבוּדִים -

אֲבָל בְּנוֹבְהַרְדוֹק אֵין יֵאוּשׁ! עוֹד בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, לְאַחַר שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת, אֲבֵלִים וְקוֹדְרִים, נֶאֱסַפְנוּ לְ"וַעַד שֶׁל חִזּוּק" בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁל הַמַּחֲנֶה. מַחֲרִיד לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת מֶה הָיָה גּוֹרָלֵנוּ אִלּוּ הָיִינוּ נִתְפָּסִים: אִרְגּוּן מַחְתֶּרֶת בְּתוֹכְכֵי סִיבִּיר! הֶעֱמַדְנוּ שׁוֹמְרִים לְהַזְעִיק בְּמִקְרֶה שֶׁיַּבְחִינוּ בָּנוּ, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ, קִבֵּל רְשׁוּת הַדִּבּוּר. בִּתְנַאי אֶחָד: הַסַּכָּנָה רַבָּה וְהַזְּמַן דּוֹחֵק. הֻקְצְתָה דַּקָּה וָחֵצִי לְכָל דּוֹרֵשׁ.

מִכֻּלָּם, זְכוּרִים לִי דִּבְרֵי חֲבֵרִי הֶרְצִיל דְרוֹגוּצִ'ינֶער זָצָ"ל. שִׁמְעוּ מָה אָמַר בְּדַקָּה וָחֵצִי -

הַנָּבִיא אוֹמֵר: "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' -

הֲלוֹא יָדַעְתָּ, אִם לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹקֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ... אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ".

וְתָמוּהַּ: אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁה' הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ. מָה עוֹנִים לוֹ? שֶׁה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה זוֹ, בְּמַה זֶּה מְנַחֵם אוֹתוֹ?!

אָכֵן, שְׁאֵלָה!

וּמָה הַתְּשׁוּבָה? אֶלָּא שֶׁאָדָם הַסּוֹבֵל יִסּוּרִים, סִבְלוֹ כָּפוּל: מִלְּבַד יִסּוּרֵי הַהֹוֶה מִתְיַסֵּר הוּא בְּמַחְשָׁבָה שֶׁכָּךְ יַמְשִׁיךְ בְּלִי סוֹף, מִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי, וְהַאִם זֶה יִגָּמֵר. מִמַּחְשָׁבָה זוֹ לְבַדָּהּ, עָלוּל הוּא לִפֹּל לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ, וְאָז אֵין לוֹ תְּקוּמָה חָלִילָה. וְיוֹתֵר: עָלוּל הוּא לַחְשֹׁב שֶׁכְּפִי שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף, נִצְחִי בְּלִי גְּבוּל, גַּם הַיִּסּוּרִים שֶׁהוּא מֵבִיא כָּךְ.

לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ: אָמְנָם "אֱלֹקֵי עוֹלָם ה'", נִצְחִי וּבְלִי גְּבוּל, אֲבָל "בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ", אֶת הָאָרֶץ וּמְאֹרְעוֹתֶיהָ בָּרָא בִּגְבוּל וּבִתְחוּמִים. וּבִיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי "אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ". וְגַם הַצָּרוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא כָּךְ: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ", וְעוֹד נֵצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה!

וּדְבָרָיו הֵפִיחוּ בָּנוּ טַל שֶׁל תְּחִיָּה!

וְהַבָּאִים אַחֲרָיו הֵבִיאוּ סִמּוּכִין, מִכָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, וּכְשֶׁמְּשַׁגֵּר יִסּוּרִין מַשְׁבִּיעָם מָתַי יָסוּרוּ, וְהֵם רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָם וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָם (עֲבוֹדָה זָרָה נה.), וְטַל שֶׁל תְּחִיָּה הֻרְעַף עַל הַקְּבוּצָה -

אֵיזוֹ הִתְחַזְּקוּת אֶפְשָׁר לִגְרֹם בְּדַקָּה וָחֵצִי! וְלֹא בְּסִיבִּיר בִּלְבַד -

אֶלָּא כָּל אָדָם, בְּכָל מַצָּב, וּבְכָל חֹשֶׁךְ, יֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" וְהָאוֹר בּוֹא יָבוֹא! (וְהִגַּדְתָּ)

	משפטים תשע"ו
	מִצְווֹת הַתּוֹרָה, כְּחֻקֵּי הַתְּנוּעָה
	"וַיְהִי מִקֵּץ" (מא-א) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פט-א) פּוֹתֵחַ בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ", זְמַן נָתַן לְיוֹסֵף כַּמָּה שָׁנִים יִשְׁהֶה בָּאֲפֵלָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, חָלַם פַּרְעֹה אֶת חֲלוֹמוֹ. וְהוֹסִיפוּ (בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא): כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּקִצְבָּה הוּא נִתָּן. לַחַמָּה נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תְּהִלִּים יט-ז). לַשָּׁמַיִם נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם" (דְּבָרִים ד-לב). לָאָרֶץ נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ" (יְשַׁעְיָה מ-כח). לַחֹשֶׁךְ שָׂם קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (אִיּוֹב כח-ג), וְאַף כְּשֶׁנֶּחְבַּשׁ יוֹסֵף קֵץ שָׂם לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים". וַאֲסַפֵּר - בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ תש"א הֶעֱלוּ הָרוּסִים כְּמֵאָה בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה, וַאֲנִי בְּתוֹכָם, עַל רַכֶּבֶת מַשָּׂא שֶׁעָשְׂתָה דַּרְכָּהּ לְסִיבִּיר בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים. לֹא יָדַעְנוּ שֶׁבְּכָךְ נִצַּלְנוּ מֵהַפְּלִישָׁה הַגֶּרְמָנִית שֶׁהֵחֵלָּה לְמָחֳרָת, וְשֶׁכָּל חֲבֵרֵינוּ שֶׁהִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מֵהַמָּצוֹד וַחֲשַׁבְנוּם לִמְאֻשָּׁרִים וּבְנֵי מַזָּל יִסָּפוּ בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. שְׁתֵּי נֶחָמוֹת הָיוּ לָנוּ. הָאַחַת, שֶׁהָיִינוּ קְבוּצָה מְגֻבֶּשֶׁת וְעוֹדַדְנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיוּ בְּיָדֵינוּ תְּפִלִּין וּסְפָרִים, כָּל אֶחָד וְסִפְרוֹ. גַּם מְגִלּוֹת אֶסְתֵּר הָיוּ עִמָּנוּ, וְגַם שׁוֹפָרוֹת. בְּעֶזְרָתָם, חָשַׁבְנוּ, נַחְזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתוֹ גֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג. וְנִתְבַּדֵּינוּ. עֲדַיִן לֹא מָלְאָה סְאַת צָרוֹתֵינוּ - בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְפָרָשַׁת מַטּוֹת-מַסְעֵי הִגַּעְנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה. שָׁם הֶחְרִימוּ אֶת כָּל הַסְּפָרִים, אֶת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשׁוֹת וְאֶת הַמְּגִלּוֹת וְהַשּׁוֹפָרוֹת, וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ לְעֵינֵינוּ! אַלְלַי, "שַׁאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ, לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ!" אֵין לְתָאֵר אֶת תְּחוּשַׁת הַיֵּאוּשׁ, אֶת אֲוִירַת הַמַּשְׁבֵּר, אֶת הַהֶלֶם שֶׁאָחַז בָּנוּ. מַה נַּעֲשֶׂה בְּלִי סְפָרִים, אֵיךְ נִשְׂרֹד בְּלִי תְּפִלִּין. חַשְׁנוּ אֲבוּדִים - אֲבָל בְּנוֹבְהַרְדוֹק אֵין יֵאוּשׁ! עוֹד בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, לְאַחַר שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת, אֲבֵלִים וְקוֹדְרִים, נֶאֱסַפְנוּ לְ"וַעַד שֶׁל חִזּוּק" בְּאַחַת הַפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁל הַמַּחֲנֶה. מַחֲרִיד לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת מֶה הָיָה גּוֹרָלֵנוּ אִלּוּ הָיִינוּ נִתְפָּסִים: אִרְגּוּן מַחְתֶּרֶת בְּתוֹכְכֵי סִיבִּיר! הֶעֱמַדְנוּ שׁוֹמְרִים לְהַזְעִיק בְּמִקְרֶה שֶׁיַּבְחִינוּ בָּנוּ, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ, קִבֵּל רְשׁוּת הַדִּבּוּר. בִּתְנַאי אֶחָד: הַסַּכָּנָה רַבָּה וְהַזְּמַן דּוֹחֵק. הֻקְצְתָה דַּקָּה וָחֵצִי לְכָל דּוֹרֵשׁ. מִכֻּלָּם, זְכוּרִים לִי דִּבְרֵי חֲבֵרִי הֶרְצִיל דְרוֹגוּצִ'ינֶער זָצָ"ל. שִׁמְעוּ מָה אָמַר בְּדַקָּה וָחֵצִי - הַנָּבִיא אוֹמֵר: "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' - הֲלוֹא יָדַעְתָּ, אִם לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹקֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ... אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ". וְתָמוּהַּ: אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁה' הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ. מָה עוֹנִים לוֹ? שֶׁה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה זוֹ, בְּמַה זֶּה מְנַחֵם אוֹתוֹ?! אָכֵן, שְׁאֵלָה! וּמָה הַתְּשׁוּבָה? אֶלָּא שֶׁאָדָם הַסּוֹבֵל יִסּוּרִים, סִבְלוֹ כָּפוּל: מִלְּבַד יִסּוּרֵי הַהֹוֶה מִתְיַסֵּר הוּא בְּמַחְשָׁבָה שֶׁכָּךְ יַמְשִׁיךְ בְּלִי סוֹף, מִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי, וְהַאִם זֶה יִגָּמֵר. מִמַּחְשָׁבָה זוֹ לְבַדָּהּ, עָלוּל הוּא לִפֹּל לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ, וְאָז אֵין לוֹ תְּקוּמָה חָלִילָה. וְיוֹתֵר: עָלוּל הוּא לַחְשֹׁב שֶׁכְּפִי שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף, נִצְחִי בְּלִי גְּבוּל, גַּם הַיִּסּוּרִים שֶׁהוּא מֵבִיא כָּךְ. לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ: אָמְנָם "אֱלֹקֵי עוֹלָם ה'", נִצְחִי וּבְלִי גְּבוּל, אֲבָל "בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ", אֶת הָאָרֶץ וּמְאֹרְעוֹתֶיהָ בָּרָא בִּגְבוּל וּבִתְחוּמִים. וּבִיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי "אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ". וְגַם הַצָּרוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא כָּךְ: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ", וְעוֹד נֵצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה! וּדְבָרָיו הֵפִיחוּ בָּנוּ טַל שֶׁל תְּחִיָּה! וְהַבָּאִים אַחֲרָיו הֵבִיאוּ סִמּוּכִין, מִכָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, וּכְשֶׁמְּשַׁגֵּר יִסּוּרִין מַשְׁבִּיעָם מָתַי יָסוּרוּ, וְהֵם רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָם וְנֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָתָם (עֲבוֹדָה זָרָה נה.), וְטַל שֶׁל תְּחִיָּה הֻרְעַף עַל הַקְּבוּצָה - אֵיזוֹ הִתְחַזְּקוּת אֶפְשָׁר לִגְרֹם בְּדַקָּה וָחֵצִי! וְלֹא בְּסִיבִּיר בִּלְבַד - אֶלָּא כָּל אָדָם, בְּכָל מַצָּב, וּבְכָל חֹשֶׁךְ, יֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" וְהָאוֹר בּוֹא יָבוֹא! (וְהִגַּדְתָּ)