Otzarot-Article

"כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן" (לב-כה) מַדּוּעַ עָשָׂה אַהֲרֹן אֶת הָעֵגֶל? פֵּרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זָצָ"ל: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁחָשׁ בְּשִׁנָּיו. הָלַךְ לְרוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, וְהָרוֹפֵא אִתֵּר נֶקֶב זָעִיר בַּשֵּׁן. עָרַךְ לוֹ צִלּוּם, וְגִלָּה מַכְתֵּשׁ שָׁלֵם בִּפְנִים, חֹר עֲנָק שֶׁהִגִּיעַ לָעָצָב וְהֶעֱלָה מֻגְלָה. מִיָּד הֵכִין הָרוֹפֵא זְרִיקוֹת הַרְדָּמָה, מַקְדֵּחַ וּבַקְבּוּקֵי תְּרוּפוֹת, וְהַנִּדּוֹן מֵסֵב עַל הַכֻּרְסָה וּמִתְכַּוֵּץ מִפַּחַד: "דּוֹקְטוֹר, כָּל זֶה בִּשְׁבִילִי?"

"כֵּן", עוֹנֶה הָרוֹפֵא.

"דּוֹקְטוֹר, כָּל זֶה בִּשְׁבִיל חֹר קָטָן כָּל כָּךְ?"

"לֹא", עוֹנֶה הָרוֹפֵא. "מִבַּחוּץ זֶה נִרְאֶה נֶקֶב זָעִיר, אֲבָל בִּפְנִים יֵשׁ חֻרְבָּן שָׁלֵם. צָרִיךְ לְהַרְחִיב אֶת הַחֹר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשֹׁרֶשׁ הַנֶּגַע, לְנַקֵּז אֶת הַמֻּגְלָה וּלְרַפֵּא אֶת הַדַּלֶּקֶת. שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַכְּאֵבִים יִתְחַזְּקוּ, אֶלָּא שֶׁהַדַּלֶּקֶת תִּתְפַּשֵּׁט, וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן תַּגִּיעַ!"

כָּךְ, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ וְתָבְעוּ מֵאַהֲרֹן לַעֲשׂוֹת עֵגֶל, הוּא רָאָה שֶׁפָּשָׂה בָּהֶם רִקָּבוֹן שֶׁל דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת, עַד כְּדֵי נְטִיָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמַר: אִם אַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם, הָרִקָּבוֹן יְכַרְסֵם בָּהֶם מִבִּפְנִים, וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעוּ! מֶה עָשָׂה, פָּעַל כְּמוֹ רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם "וְהִרְחִיב אֶת הַחֹר" כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשָׁרְשׁוֹ וּלְנַקֵּז אֶת הַמֻּגְלָה. וְאָז יָכוֹל הָיָה לְהוֹכִיחַ מִיהוּ עוֹבֵד הָעֵגֶל, וַהֲרָגוּהוּ. וּמִי שֶׁלְּבָבוֹ נָטָה אַחֲרֵי הָעֵגֶל רָאָה לְמָה גָּרַם הַדָּבָר, הִצְטַעֵר וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְהַפֶּצַע נִרְפָּא.

לְכָךְ נֶאֱמַר: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרוּעַ הוּא", גָּלוּי לָעַיִן, כְּפֶצַע פָּתוּחַ. "כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן", פָּתַח אֶת הַפֶּצַע כְּדֵי לְרַפְּאוֹ.

וְהָרְאָיָה שֶׁלְּכָךְ הִתְכַּוֵּן אַהֲרֹן, וְלֹא לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל חָלִילָה, כִּי הַבְּכוֹרוֹת נִדְּחוּ מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּעִקְּבוֹת חֵטְא הָעֵגֶל, וְאִלּוּ אַהֲרֹן נִבְחַר לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה! מוּכָח מִכָּאן שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה זַכָּה וּטְהוֹרָה, לְרַפֵּא אֶת הָעָם מֵהַנְּטִיָּה שֶׁקִּנְּנָה בָּהֶם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	משפטים תשע"ו
	מִצְווֹת הַתּוֹרָה, כְּחֻקֵּי הַתְּנוּעָה
	"כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן" (לב-כה) מַדּוּעַ עָשָׂה אַהֲרֹן אֶת הָעֵגֶל? פֵּרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זָצָ"ל: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁחָשׁ בְּשִׁנָּיו. הָלַךְ לְרוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, וְהָרוֹפֵא אִתֵּר נֶקֶב זָעִיר בַּשֵּׁן. עָרַךְ לוֹ צִלּוּם, וְגִלָּה מַכְתֵּשׁ שָׁלֵם בִּפְנִים, חֹר עֲנָק שֶׁהִגִּיעַ לָעָצָב וְהֶעֱלָה מֻגְלָה. מִיָּד הֵכִין הָרוֹפֵא זְרִיקוֹת הַרְדָּמָה, מַקְדֵּחַ וּבַקְבּוּקֵי תְּרוּפוֹת, וְהַנִּדּוֹן מֵסֵב עַל הַכֻּרְסָה וּמִתְכַּוֵּץ מִפַּחַד: "דּוֹקְטוֹר, כָּל זֶה בִּשְׁבִילִי?" "כֵּן", עוֹנֶה הָרוֹפֵא. "דּוֹקְטוֹר, כָּל זֶה בִּשְׁבִיל חֹר קָטָן כָּל כָּךְ?" "לֹא", עוֹנֶה הָרוֹפֵא. "מִבַּחוּץ זֶה נִרְאֶה נֶקֶב זָעִיר, אֲבָל בִּפְנִים יֵשׁ חֻרְבָּן שָׁלֵם. צָרִיךְ לְהַרְחִיב אֶת הַחֹר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשֹׁרֶשׁ הַנֶּגַע, לְנַקֵּז אֶת הַמֻּגְלָה וּלְרַפֵּא אֶת הַדַּלֶּקֶת. שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַכְּאֵבִים יִתְחַזְּקוּ, אֶלָּא שֶׁהַדַּלֶּקֶת תִּתְפַּשֵּׁט, וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן תַּגִּיעַ!" כָּךְ, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ וְתָבְעוּ מֵאַהֲרֹן לַעֲשׂוֹת עֵגֶל, הוּא רָאָה שֶׁפָּשָׂה בָּהֶם רִקָּבוֹן שֶׁל דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת, עַד כְּדֵי נְטִיָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמַר: אִם אַסִּיחַ אֶת דַּעְתָּם, הָרִקָּבוֹן יְכַרְסֵם בָּהֶם מִבִּפְנִים, וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעוּ! מֶה עָשָׂה, פָּעַל כְּמוֹ רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם "וְהִרְחִיב אֶת הַחֹר" כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשָׁרְשׁוֹ וּלְנַקֵּז אֶת הַמֻּגְלָה. וְאָז יָכוֹל הָיָה לְהוֹכִיחַ מִיהוּ עוֹבֵד הָעֵגֶל, וַהֲרָגוּהוּ. וּמִי שֶׁלְּבָבוֹ נָטָה אַחֲרֵי הָעֵגֶל רָאָה לְמָה גָּרַם הַדָּבָר, הִצְטַעֵר וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְהַפֶּצַע נִרְפָּא. לְכָךְ נֶאֱמַר: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרוּעַ הוּא", גָּלוּי לָעַיִן, כְּפֶצַע פָּתוּחַ. "כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן", פָּתַח אֶת הַפֶּצַע כְּדֵי לְרַפְּאוֹ. וְהָרְאָיָה שֶׁלְּכָךְ הִתְכַּוֵּן אַהֲרֹן, וְלֹא לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל חָלִילָה, כִּי הַבְּכוֹרוֹת נִדְּחוּ מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּעִקְּבוֹת חֵטְא הָעֵגֶל, וְאִלּוּ אַהֲרֹן נִבְחַר לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה! מוּכָח מִכָּאן שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה זַכָּה וּטְהוֹרָה, לְרַפֵּא אֶת הָעָם מֵהַנְּטִיָּה שֶׁקִּנְּנָה בָּהֶם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)