Otzarot-Article

"הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (טז-טז) מִפָּסוּק זֶה יֵשׁ רְאָיָה שֶׁהַגַּאֲוָה גְּרוּעָה מִן הַגְּרוּעוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת. שֶׁהֲרֵי לְגַבֵּי כָּל הַחֲטָאִים נֶאֱמַר בִּפְסוּקֵנוּ 'הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאָתָם', שֶׁאֲפִלּוּ שְׁקוּעִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטֻמְאַת חֲטָאֵיהֶם, בְּכָל זֹאת הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאָתָם.

וְאִלּוּ אֵצֶל בַּעַל גַּאֲוָה וְגַסּוּת הָרוּחַ נֶאֱמַר 'גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל' (תְּהִלִּים קא-ה), וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ עַל כָּךְ, 'אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם'. (סוֹטָה ה.)

הַפִּתְגָּם הַיָּדוּעַ בְּפִי הָעָם שֶׁ'כָּל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו', נִגְזַר מִתּוֹךְ מַאֲמַר חֲזַ"ל 'כָּל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו' (עֵרוּבִין יג:). וְלִכְאוֹרָה, שׁוֹאֵל הֶחָפֵץ חַיִּים, מַה לּוֹמְדִים מִן הַיִּתּוּר 'כָּל' הַנֶּאֱמָר בְּ'כָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד'?

וְתֵרֵץ, שֶׁהַדָּבָר בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָבוֹד וְלִגְדֻלָּה, אֲבָל הוּא מְחוֹנָן בַּמִּדָּה הַנִּפְלָאָה הַזּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, אַף הוּא הַכָּבוֹד יִרְדֹּף אַחֲרָיו.

בְּהֶסְבֵּר זֶה מָצָא הֶחָפֵץ חַיִּים תַּנְחוּמִים בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו, לְמֹרַת רְצוֹנוֹ וּלְמֹרַת רוּחוֹ, וְהָיָה מַסְבִּיר לְעַצְמוֹ שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא נֵחַן בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל בְּרִיחָה מִן הַכָּבוֹד, לָכֵן הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו...

מְסַפֵּר הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין: הִשְׁתַּתַּפְתִּי פַּעַם בִּמְסִבָּה תּוֹרָנִית, וְדָרַשְׁתִּי בְּעִנְיַן אַפְסִיּוּת הַכָּבוֹד, וּלְפֶתַע קָמוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבִקְּשׁוּ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר, וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִפּוּרִים אִישִׁיִּים שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹסִיף נֹפֶךְ עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ.

וְהִנֵּה, הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה אִישׁ מְכֻבָּד מְאֹד, הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּרֹאשׁ-עִיר לְשֶׁעָבַר בְּאַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְסִפֵּר: כַּאֲשֶׁר כִּהַנְתִּי בְּתַפְקִידִי נִשְׁלְחוּ אֵלַי בְּיוֹם הַפּוּרִים מֵאוֹת מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת. לְאַחַר שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַתַּפְקִיד, לֹא קִבַּלְתִּי בְּפוּרִים וְלוּ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אֶחָד!

מַה שֶּׁמּוֹכִיחַ שֶׁכַּוָּנָתָם שֶׁל מְשַׁלְּחֵי הַמָּנוֹת הָיְתָה רַק בְּגִין הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁלָּהֶם לִזְכּוֹת בְּקִרְבָתִי וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינַי כְּרֹאשׁ עִיר, וּבָרֶגַע שֶׁהֵבִינוּ שֶׁלֹּא אוּכַל עוֹד לְסַיֵּעַ לָהֶם, כְּבָר לֹא הִסְתַּכְּלוּ עָלַי, וְלֹא גִּלּוּ בִּי עִנְיָן.

לָמַדְתִּי מִכָּךְ, עַד כַּמָּה הַכָּבוֹד הוּא דָּבָר מְדֻמֶּה וְדִמְיוֹנִי לַחֲלוּטִין, וּמִמֵּילָא הֵבַנְתִּי - קְצָת מְאֻחָר מִדַּי - אֶת אַפְסִיּוּתוֹ וְרֵיקָנוּתוֹ, וְעַד כַּמָּה לֹא כְּדַאי וְלֹא מִשְׁתַּלֵּם לִרְדֹּף אַחֲרָיו.

הָאָדָם הַשֵּׁנִי שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר הָיָה קָצִין בַּצָּבָא, שֶׁסִּפֵּר שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אַרְצָה אֶחָד מִנְּשִׂיאֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית, נָטַל חֵלֶק בִּפְעִילוּתָהּ שֶׁל 'יְחִידַת הַכָּבוֹד' הַצְּבָאִית שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנָּשִׂיא.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעִתּוֹן תְּמוּנָה שֶׁל חַיָּלִים הַנִּצָּבִים עִם נִשְׁקָם בְּסֵדֶר מוֹפְתִי בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, וּמְקַבְּלִים בְּמִשְׁמַר כָּבוֹד אֶת פָּנָיו שֶׁל אוֹרֵחַ חָשׁוּב, נִרְאֶה לָנוּ שֶׁאֵין זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה כְּלָל וְעִקָּר. הֲרֵי בְּסַךְ הַכֹּל הֵם נִדְרָשִׁים לַעֲמֹד יָשָׁר, וְתוּ לֹא...

אֲבָל הַדְּבָרִים אֵינָם כֹּה פְּשׁוּטִים. חַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר הַמְיֻחָד נִדְרָשִׁים לַעֲמֹד בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְלֹא לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה. לִפְעָמִים הֵם עוֹמְדִים בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת עַל רָאשֵׁיהֶם, וְאָסוּר לָהֶם לְהָזִיז אֶת רָאשֵׁיהֶם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא לָזוּז מִמְּקוֹמָם, גַּם כַּאֲשֶׁר זְבוּב טוֹרְדָנִי מִסְתּוֹבֵב עַל פְּנֵיהֶם, וְכָל זֹאת כְּשֶׁהַנֶּשֶׁק הָאִישִׁי מַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אַף הוּא.

בְּשֶׁל הַקְּשָׁיִים הַלָּלוּ, עוֹבֶרֶת יְחִידָה זוֹ אִמּוּנִים רַבִּים כְּדֵי לְהַכְשִׁירָם לְמִלּוּי הַתַּפְקִיד. אֲנַחְנוּ, סִפֵּר הַקָּצִין, עָבַרְנוּ אֶת הָאִמּוּנִים לִקְרַאת בּוֹאוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא, בְּאֵזוֹר הַנֶּגֶב, וּבְיָמִים חַמִּים בִּמְיֻחָד.

הַמְּשִׂימָה הָיְתָה כָּל כָּךְ קָשָׁה, שֶׁבְּאֶמְצַע הָאִמּוּנִים נִפְלְטוּ מִפִּי כַּמָּה מֵהַחַיָּלִים מִשְׁפָּטִים בְּנֻסַּח 'הַלְוַאי שֶׁמְּטוֹסוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא הָאָמֶרִיקָנִי לֹא יַגִּיעַ, וְלֹא נִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד כָּאן, בַּשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה, וּלְבַצֵּעַ אִמּוּנִים בִּגְלָלוֹ'... הַחַיָּלִים הָיוּ לֹא מְרֻצִּים בַּעֲלִיל מֵהָאִמּוּנִים הַמְפָרְכִים שֶׁנִּגְזְרוּ עֲלֵיהֶם בְּשֶׁל הַבִּקּוּר.

אֲבָל, מְאוּמָה לֹא עָזַר לָהֶם. הַנָּשִׂיא הִגִּיעַ וְנָחַת בָּאָרֶץ, וְהֵם קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּמִשְׁמַר הַכָּבוֹד הַמְיֻחָד, לֹא לִפְנֵי שֶׁ'הִתְיַבְּשׁוּ' בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת.

מַה שֶּׁהִרְגִּיז אוֹתִי בִּמְיֻחָד, אָמַר הַקָּצִין, הָיְתָה הַיְדִיעָה שֶׁהוֹפִיעָה לְמָחֳרָת בָּעִתּוֹנִים, וּבָהּ נֶאֱמַר שֶׁ'מִּשְׁמַר הַכָּבוֹד קִבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנָּשִׂיא בְּהַעֲרָכָה רַבָּה וּמִתּוֹךְ רִגְשֵׁי יְדִידוּת עֲמֻקִּים', וְכוּ'.

וְאָז אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: רְאוּ בְּאֵיזֶה עוֹלָם שֶׁל שֶׁקֶר אֲנַחְנוּ חַיִּים! הֲרֵי אֲנִי הָיִיתִי שָׁם בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, וְיָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד שֶׁאַף אֶחָד מֵחַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר לֹא קִבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנָּשִׂיא בְּהַעֲרָכָה, אֶלָּא בְּ...עַצְבָנוּת רַבָּה, עַל שֶׁנֶּאֱלַץ לַעֲמֹד בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת.

וְגַם זֶה אֶחָד מִסַּמְמְנֵי הַכָּבוֹד הַמְזֻיָּף שֶׁל עוֹלָמֵנוּ!

שְׁנֵי הַדּוֹבְרִים צִיְּנוּ שֶׁרַק בְּמָקוֹם אֶחָד אֶפְשָׁר לָחוּשׁ אֶת הַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי, וְהוּא, אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. שָׁם הַכֹּל נַעֲשֶׂה לְלֹא אִינְטֶרֶסִים, וְכָל מִי שֶׁדּוֹרֵךְ עַל מִפְתָּנָם שֶׁל גְּדוֹלִים אֵלֶּה, יוֹדֵעַ שֶׁהַכָּבוֹד הוּא מֵהֶם וְהָלְאָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	יתרו תשע"ו
	עַל מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים
	"הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (טז-טז) מִפָּסוּק זֶה יֵשׁ רְאָיָה שֶׁהַגַּאֲוָה גְּרוּעָה מִן הַגְּרוּעוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת. שֶׁהֲרֵי לְגַבֵּי כָּל הַחֲטָאִים נֶאֱמַר בִּפְסוּקֵנוּ 'הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאָתָם', שֶׁאֲפִלּוּ שְׁקוּעִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטֻמְאַת חֲטָאֵיהֶם, בְּכָל זֹאת הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאָתָם. וְאִלּוּ אֵצֶל בַּעַל גַּאֲוָה וְגַסּוּת הָרוּחַ נֶאֱמַר 'גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל' (תְּהִלִּים קא-ה), וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ עַל כָּךְ, 'אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם'. (סוֹטָה ה.) הַפִּתְגָּם הַיָּדוּעַ בְּפִי הָעָם שֶׁ'כָּל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו', נִגְזַר מִתּוֹךְ מַאֲמַר חֲזַ"ל 'כָּל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו' (עֵרוּבִין יג:). וְלִכְאוֹרָה, שׁוֹאֵל הֶחָפֵץ חַיִּים, מַה לּוֹמְדִים מִן הַיִּתּוּר 'כָּל' הַנֶּאֱמָר בְּ'כָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד'? וְתֵרֵץ, שֶׁהַדָּבָר בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָבוֹד וְלִגְדֻלָּה, אֲבָל הוּא מְחוֹנָן בַּמִּדָּה הַנִּפְלָאָה הַזּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, אַף הוּא הַכָּבוֹד יִרְדֹּף אַחֲרָיו. בְּהֶסְבֵּר זֶה מָצָא הֶחָפֵץ חַיִּים תַּנְחוּמִים בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו, לְמֹרַת רְצוֹנוֹ וּלְמֹרַת רוּחוֹ, וְהָיָה מַסְבִּיר לְעַצְמוֹ שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא נֵחַן בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל בְּרִיחָה מִן הַכָּבוֹד, לָכֵן הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו... מְסַפֵּר הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין: הִשְׁתַּתַּפְתִּי פַּעַם בִּמְסִבָּה תּוֹרָנִית, וְדָרַשְׁתִּי בְּעִנְיַן אַפְסִיּוּת הַכָּבוֹד, וּלְפֶתַע קָמוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבִקְּשׁוּ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר, וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִפּוּרִים אִישִׁיִּים שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹסִיף נֹפֶךְ עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ. וְהִנֵּה, הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה אִישׁ מְכֻבָּד מְאֹד, הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּרֹאשׁ-עִיר לְשֶׁעָבַר בְּאַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְסִפֵּר: כַּאֲשֶׁר כִּהַנְתִּי בְּתַפְקִידִי נִשְׁלְחוּ אֵלַי בְּיוֹם הַפּוּרִים מֵאוֹת מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת. לְאַחַר שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַתַּפְקִיד, לֹא קִבַּלְתִּי בְּפוּרִים וְלוּ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אֶחָד! מַה שֶּׁמּוֹכִיחַ שֶׁכַּוָּנָתָם שֶׁל מְשַׁלְּחֵי הַמָּנוֹת הָיְתָה רַק בְּגִין הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁלָּהֶם לִזְכּוֹת בְּקִרְבָתִי וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינַי כְּרֹאשׁ עִיר, וּבָרֶגַע שֶׁהֵבִינוּ שֶׁלֹּא אוּכַל עוֹד לְסַיֵּעַ לָהֶם, כְּבָר לֹא הִסְתַּכְּלוּ עָלַי, וְלֹא גִּלּוּ בִּי עִנְיָן. לָמַדְתִּי מִכָּךְ, עַד כַּמָּה הַכָּבוֹד הוּא דָּבָר מְדֻמֶּה וְדִמְיוֹנִי לַחֲלוּטִין, וּמִמֵּילָא הֵבַנְתִּי - קְצָת מְאֻחָר מִדַּי - אֶת אַפְסִיּוּתוֹ וְרֵיקָנוּתוֹ, וְעַד כַּמָּה לֹא כְּדַאי וְלֹא מִשְׁתַּלֵּם לִרְדֹּף אַחֲרָיו. הָאָדָם הַשֵּׁנִי שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר הָיָה קָצִין בַּצָּבָא, שֶׁסִּפֵּר שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אַרְצָה אֶחָד מִנְּשִׂיאֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית, נָטַל חֵלֶק בִּפְעִילוּתָהּ שֶׁל 'יְחִידַת הַכָּבוֹד' הַצְּבָאִית שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנָּשִׂיא. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעִתּוֹן תְּמוּנָה שֶׁל חַיָּלִים הַנִּצָּבִים עִם נִשְׁקָם בְּסֵדֶר מוֹפְתִי בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, וּמְקַבְּלִים בְּמִשְׁמַר כָּבוֹד אֶת פָּנָיו שֶׁל אוֹרֵחַ חָשׁוּב, נִרְאֶה לָנוּ שֶׁאֵין זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה כְּלָל וְעִקָּר. הֲרֵי בְּסַךְ הַכֹּל הֵם נִדְרָשִׁים לַעֲמֹד יָשָׁר, וְתוּ לֹא... אֲבָל הַדְּבָרִים אֵינָם כֹּה פְּשׁוּטִים. חַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר הַמְיֻחָד נִדְרָשִׁים לַעֲמֹד בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְלֹא לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה. לִפְעָמִים הֵם עוֹמְדִים בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת עַל רָאשֵׁיהֶם, וְאָסוּר לָהֶם לְהָזִיז אֶת רָאשֵׁיהֶם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא לָזוּז מִמְּקוֹמָם, גַּם כַּאֲשֶׁר זְבוּב טוֹרְדָנִי מִסְתּוֹבֵב עַל פְּנֵיהֶם, וְכָל זֹאת כְּשֶׁהַנֶּשֶׁק הָאִישִׁי מַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אַף הוּא. בְּשֶׁל הַקְּשָׁיִים הַלָּלוּ, עוֹבֶרֶת יְחִידָה זוֹ אִמּוּנִים רַבִּים כְּדֵי לְהַכְשִׁירָם לְמִלּוּי הַתַּפְקִיד. אֲנַחְנוּ, סִפֵּר הַקָּצִין, עָבַרְנוּ אֶת הָאִמּוּנִים לִקְרַאת בּוֹאוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא, בְּאֵזוֹר הַנֶּגֶב, וּבְיָמִים חַמִּים בִּמְיֻחָד. הַמְּשִׂימָה הָיְתָה כָּל כָּךְ קָשָׁה, שֶׁבְּאֶמְצַע הָאִמּוּנִים נִפְלְטוּ מִפִּי כַּמָּה מֵהַחַיָּלִים מִשְׁפָּטִים בְּנֻסַּח 'הַלְוַאי שֶׁמְּטוֹסוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא הָאָמֶרִיקָנִי לֹא יַגִּיעַ, וְלֹא נִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד כָּאן, בַּשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה, וּלְבַצֵּעַ אִמּוּנִים בִּגְלָלוֹ'... הַחַיָּלִים הָיוּ לֹא מְרֻצִּים בַּעֲלִיל מֵהָאִמּוּנִים הַמְפָרְכִים שֶׁנִּגְזְרוּ עֲלֵיהֶם בְּשֶׁל הַבִּקּוּר. אֲבָל, מְאוּמָה לֹא עָזַר לָהֶם. הַנָּשִׂיא הִגִּיעַ וְנָחַת בָּאָרֶץ, וְהֵם קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּמִשְׁמַר הַכָּבוֹד הַמְיֻחָד, לֹא לִפְנֵי שֶׁ'הִתְיַבְּשׁוּ' בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת. מַה שֶּׁהִרְגִּיז אוֹתִי בִּמְיֻחָד, אָמַר הַקָּצִין, הָיְתָה הַיְדִיעָה שֶׁהוֹפִיעָה לְמָחֳרָת בָּעִתּוֹנִים, וּבָהּ נֶאֱמַר שֶׁ'מִּשְׁמַר הַכָּבוֹד קִבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנָּשִׂיא בְּהַעֲרָכָה רַבָּה וּמִתּוֹךְ רִגְשֵׁי יְדִידוּת עֲמֻקִּים', וְכוּ'. וְאָז אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: רְאוּ בְּאֵיזֶה עוֹלָם שֶׁל שֶׁקֶר אֲנַחְנוּ חַיִּים! הֲרֵי אֲנִי הָיִיתִי שָׁם בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, וְיָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד שֶׁאַף אֶחָד מֵחַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר לֹא קִבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנָּשִׂיא בְּהַעֲרָכָה, אֶלָּא בְּ...עַצְבָנוּת רַבָּה, עַל שֶׁנֶּאֱלַץ לַעֲמֹד בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת. וְגַם זֶה אֶחָד מִסַּמְמְנֵי הַכָּבוֹד הַמְזֻיָּף שֶׁל עוֹלָמֵנוּ! שְׁנֵי הַדּוֹבְרִים צִיְּנוּ שֶׁרַק בְּמָקוֹם אֶחָד אֶפְשָׁר לָחוּשׁ אֶת הַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי, וְהוּא, אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. שָׁם הַכֹּל נַעֲשֶׂה לְלֹא אִינְטֶרֶסִים, וְכָל מִי שֶׁדּוֹרֵךְ עַל מִפְתָּנָם שֶׁל גְּדוֹלִים אֵלֶּה, יוֹדֵעַ שֶׁהַכָּבוֹד הוּא מֵהֶם וְהָלְאָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)