Otzarot-Article

"וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" (כב-ל) תִּהְיוּ "אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ" דּוֹרֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִתָּנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ. אֵיךְ מְתַמְצֶתֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת כָּל חַיֵּי הָאָדָם, אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתֶיהָ מִמֶּנּוּ, בִּשְׁתֵּי מִלִּים! אֵין הַתּוֹרָה תּוֹבַעַת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת מַלְאָכִים צָחִים וְזַכִּים, לְהִמָּנַע מִתַּעֲנוּגוֹת וּלְהִתְנַזֵּר מִמַּעֲדַנִּים. אֵינָהּ תּוֹבַעַת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת רוֹבּוֹטִים מְתֻכְנָתִים, נְטוּלֵי רְגָשׁוֹת וִיצָרִים. לֹא וָלֹא, הֱיוּ "אֲנָשִׁים" - אֲבָל "אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ": מְעֻדָּנִים יוֹתֵר, נַעֲלִים יוֹתֵר, טוֹבִים יוֹתֵר! תֹּאכְלוּ לָשֹׂבַע, כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם - אֲבָל בִּנְטִילַת יָדַיִם וּבְרָכָה, בְּהַקְפָּדָה עַל הַכַּשְׁרוּת וְהִלְכוֹת סְעוּדָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר.

הִפּוּכָהּ שֶׁל הַמַּתִּירָנוּת הָרוֹמֶסֶת כָּל גְּבוּל, שׁוֹעֶטֶת בְּמִדְרוֹן הַתַּאֲווֹת בְּלֹא מַעְצוֹר, בְּלֹא רֶסֶן, לְרִסּוּק וַאֲבַדּוֹן. הִפּוּכָהּ שֶׁל שְׁבִירַת הַמִּסְגְּרוֹת וְהַהֶפְקֵרוּת הַפּוֹגַעַת בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בַּנְּעָרִים עַצְמָם, הוֹרֶסֶת אֶת הָרְגָשׁוֹת הַנֶּאֱצָלִים, אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. גּוֹרֶמֶת לִתְהִיָּה וְאָבְדַן דֶּרֶךְ, כֵּהוּת רֶגֶשׁ וְשִׁמָּמוֹן, וּמִכָּאן קְצָרָה הַדֶּרֶךְ לְחִפּוּשׂ פֻּרְקָן אָסוּר וּמְסֻכָּן. וְרָשֻׁיּוֹת הַחִנּוּךְ יוֹצְאוֹת מִגִּדְרָן כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִן הַסַּמִּים, שֶׁהָיוּ לְמַגֵּפָה.

מְשׁוּלָה הַתּוֹרָה לָאִשָּׁה הַטּוֹבָה: יֵשׁ בָּנוּ כֹּחוֹת נֶפֶשׁ, מִדּוֹת וּמַאֲוַיִּים, סְבַךְ נַפְתּוּלִי וַעֲקַלְקַל. "עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "מָלֵא תּוֹאֲנָה וְעַקְמוּמִיּוּת מִכָּל רָעָה". בָּאָה הַתּוֹרָה, בָּאוֹת מִצְווֹתֶיהָ וּלְקָחֶיהָ, וְעוֹשָׂה סֵדֶר בְּעִרְבּוּבְיָה. מְנַוֶּטֶת כָּל כֹּחַ לְטוֹבָה, מְפִיקָה מִכָּל מִדָּה אֶת תּוֹעַלְתָּהּ, בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה וּבָאֹפֶן הַנָּאוֹת, מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו: "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי!"

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ "שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ, לְרָעַתְכֶם נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה? לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם אֶלָּא לְטוֹבַתְכֶם!" בֵּאוּרָם שֶׁל דְּבָרִים:

לִפְעָמִים מְעַצְבְּנִים הָרַמְזוֹרִים, קוֹטְעִים אֶת רֶצֶף הַנְּסִיעָה, כּוֹפִים הַמְתָּנָה, נִרְאִים כְּמִטְרָד. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שִׁבּוּשׁ וְהָרַמְזוֹרִים אֵינָם פּוֹעֲלִים, אֵיזֶה פְּקָק נוֹצָר. הַצְּפִירוֹת מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם, הַכֹּל קִצְרֵי רוּחַ וְחַסְרֵי אוֹנִים, וְאָז מְבִינִים אֶת תּוֹעֶלֶת הָרַמְזוֹרִים!

כָּךְ הַתּוֹרָה, מִצְווֹתֶיהָ כְּחֻקֵּי הַתְּנוּעָה. מַטְּרָתָן לְנַוֵּט אֶת חַיֵּי הָאָדָם וְהַקְּהִלָּה בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהָרְהוּטָה. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּלֵּב בָּהֶם וְזוֹרֵם עִמָּם, דַּרְכּוֹ סְלוּלָה וּבְטוּחָה. אַל לָנוּ לִרְאוֹת בְּחֻקֵּי הַתּוֹרָה מִגְבָּלוֹת, כְּפִי שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת חֻקֵּי הַתְּנוּעָה כְּמִגְבָּלוֹת. לְטוֹבָתֵנוּ נֶחְקְקוּ, וּלְטוֹבַת כְּלָל הַנֶּהָגִים. אַף חֻקֵּי הַתּוֹרָה כֵּן: "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי", הַמִּצְווֹת לֹא נוֹעֲדוּ לַעֲשׂוֹתֵנוּ מַלְאָכִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם טוֹבִים יוֹתֵר וּמְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר!

לְדֻגְמָא, בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְצֻוִּים אָנוּ עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, וּבְעִנְיָן זֶה מָצִינוּ בְּסֵפֶר "שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ" לַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מוֹלְכוֹ זָצָ"ל (יוֹרֵה דֵּעָה סג-נ). מַעֲשֶׂה נִפְלָא בְּרַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל, שַׂר הָאוֹצָר לְמֶלֶךְ סְפָרַד.

פַּעַם אִוְּתָה נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ לֶאֱכֹל עִם שַׂר הָאוֹצָר. אָמַר הָרַב: "אֶתְכַּבֵּד לְהַזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לְבֵיתִי, אַךְ לֹא אוּכַל לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ, כִּי יְהוּדִי אֲנִי".

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "נְבַשֵּׁל בָּשָׂר כָּשֵׁר!"

עָנָה הָרַב: "אָסוּר הוּא, אִם נִתְבַּשֵּׁל בִּכְלֵיכֶם".

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "יָבִיאוּ הַבָּשָׂר הַמְבֻשָּׁל מִבֵּיתְךָ!"

עָנָה הָרַב: "בָּשָׂר שֶׁהוּסְרָה הַשְׁגָּחָתֵנוּ מִמֶּנּוּ נֶאֱסַר לָנוּ, כְּדִין "בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן", שֶׁמָּא הֻחְלַף!" (חֻלִּין צה.)

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "נִיחָא! יוּבָא הַבָּשָׂר מִבֵּיתְךָ, וּמְשָׁרֶתְךָ יַשְׁגִּיחַ עָלָיו עַד שֶׁיּוּבָא לַשֻּׁלְחָן!"

לְכָךְ הִסְכִּים הַשַּׂר. הוֹרָה הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת שֻׁלְחָן עָגֹל, מִסְתּוֹבֵב, הָעוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת, וּלְהָכִין מָנוֹת זֵהוֹת לִמְנָתוֹ שֶׁל הַשַּׂר. הַמְשָׁרֵת הַיְּהוּדִי הֵבִיא אֶת מְנָת הָרַב, וְהָרַב לֹא הֵסִיר מִמֶּנָּה עֵינָיו. לְפֶתַע קָרָא הַמֶּלֶךְ: "רְאֵה נָא אֶת הַצִּפּוֹר שָׁם, בַּחוּץ!"

נָשָׂא הָרַב עֵינָיו, וְהַמֶּלֶךְ סוֹבֵב בְּרַגְלָיו אֶת הַשֻּׁלְחָן כְּהֶרֶף עַיִן, וּמְנָתוֹ בָּאָה לִפְנֵי הַשַּׂר. עָקַב הָרַב אַחַר הַצִּפּוֹר בִּמְעוֹפָהּ, וְהֶחְזִיר פָּנָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "נַמְשִׁיךְ בָּאֲרוּחָה!"

עָנָה הָרַב: "תּוֹדָה, כְּבָר אָכַלְתִּי דַּי!"

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ: "הֲרֵי בְּקֹשִׁי טָעַמְתָּ מְאוּמָה!" וְהוֹכִיחוֹ קָשׁוֹת: "רְאֵה כַּמָּה טָרַחְנוּ לִכְבוֹדְךָ, הֵבֵאנוּ הַמַּאֲכָל בִּמְיֻחָד מִבֵּיתְךָ, וְעַתָּה אֵינְךָ אוֹכְלוֹ!"

הִתְנַצֵּל: "מָה אֶעֱשֶׂה וְהִסַּחְתִּי דַּעְתִּי לְרֶגַע, כְּשֶׁהִבַּטְתִּי בַּצִּפּוֹר לְבַקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ, וְדִין הַבָּשָׂר כְּ"בָשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן", וְאָסוּר לִי לְאָכְלוֹ".

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי תּוֹרָתֶךָ, שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ מִמַּאֲכָל אָסוּר!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בשלח תשע"ו
	הַמָּן יוֹרֵד גַּם כַּיּוֹם!
	"וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" (כב-ל) תִּהְיוּ "אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ" דּוֹרֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִתָּנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ. אֵיךְ מְתַמְצֶתֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת כָּל חַיֵּי הָאָדָם, אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתֶיהָ מִמֶּנּוּ, בִּשְׁתֵּי מִלִּים! אֵין הַתּוֹרָה תּוֹבַעַת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת מַלְאָכִים צָחִים וְזַכִּים, לְהִמָּנַע מִתַּעֲנוּגוֹת וּלְהִתְנַזֵּר מִמַּעֲדַנִּים. אֵינָהּ תּוֹבַעַת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת רוֹבּוֹטִים מְתֻכְנָתִים, נְטוּלֵי רְגָשׁוֹת וִיצָרִים. לֹא וָלֹא, הֱיוּ "אֲנָשִׁים" - אֲבָל "אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ": מְעֻדָּנִים יוֹתֵר, נַעֲלִים יוֹתֵר, טוֹבִים יוֹתֵר! תֹּאכְלוּ לָשֹׂבַע, כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם - אֲבָל בִּנְטִילַת יָדַיִם וּבְרָכָה, בְּהַקְפָּדָה עַל הַכַּשְׁרוּת וְהִלְכוֹת סְעוּדָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר. הִפּוּכָהּ שֶׁל הַמַּתִּירָנוּת הָרוֹמֶסֶת כָּל גְּבוּל, שׁוֹעֶטֶת בְּמִדְרוֹן הַתַּאֲווֹת בְּלֹא מַעְצוֹר, בְּלֹא רֶסֶן, לְרִסּוּק וַאֲבַדּוֹן. הִפּוּכָהּ שֶׁל שְׁבִירַת הַמִּסְגְּרוֹת וְהַהֶפְקֵרוּת הַפּוֹגַעַת בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בַּנְּעָרִים עַצְמָם, הוֹרֶסֶת אֶת הָרְגָשׁוֹת הַנֶּאֱצָלִים, אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. גּוֹרֶמֶת לִתְהִיָּה וְאָבְדַן דֶּרֶךְ, כֵּהוּת רֶגֶשׁ וְשִׁמָּמוֹן, וּמִכָּאן קְצָרָה הַדֶּרֶךְ לְחִפּוּשׂ פֻּרְקָן אָסוּר וּמְסֻכָּן. וְרָשֻׁיּוֹת הַחִנּוּךְ יוֹצְאוֹת מִגִּדְרָן כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִן הַסַּמִּים, שֶׁהָיוּ לְמַגֵּפָה. מְשׁוּלָה הַתּוֹרָה לָאִשָּׁה הַטּוֹבָה: יֵשׁ בָּנוּ כֹּחוֹת נֶפֶשׁ, מִדּוֹת וּמַאֲוַיִּים, סְבַךְ נַפְתּוּלִי וַעֲקַלְקַל. "עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: "מָלֵא תּוֹאֲנָה וְעַקְמוּמִיּוּת מִכָּל רָעָה". בָּאָה הַתּוֹרָה, בָּאוֹת מִצְווֹתֶיהָ וּלְקָחֶיהָ, וְעוֹשָׂה סֵדֶר בְּעִרְבּוּבְיָה. מְנַוֶּטֶת כָּל כֹּחַ לְטוֹבָה, מְפִיקָה מִכָּל מִדָּה אֶת תּוֹעַלְתָּהּ, בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה וּבָאֹפֶן הַנָּאוֹת, מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו: "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי!" זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ "שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ, לְרָעַתְכֶם נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה? לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם אֶלָּא לְטוֹבַתְכֶם!" בֵּאוּרָם שֶׁל דְּבָרִים: לִפְעָמִים מְעַצְבְּנִים הָרַמְזוֹרִים, קוֹטְעִים אֶת רֶצֶף הַנְּסִיעָה, כּוֹפִים הַמְתָּנָה, נִרְאִים כְּמִטְרָד. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שִׁבּוּשׁ וְהָרַמְזוֹרִים אֵינָם פּוֹעֲלִים, אֵיזֶה פְּקָק נוֹצָר. הַצְּפִירוֹת מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם, הַכֹּל קִצְרֵי רוּחַ וְחַסְרֵי אוֹנִים, וְאָז מְבִינִים אֶת תּוֹעֶלֶת הָרַמְזוֹרִים! כָּךְ הַתּוֹרָה, מִצְווֹתֶיהָ כְּחֻקֵּי הַתְּנוּעָה. מַטְּרָתָן לְנַוֵּט אֶת חַיֵּי הָאָדָם וְהַקְּהִלָּה בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהָרְהוּטָה. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּלֵּב בָּהֶם וְזוֹרֵם עִמָּם, דַּרְכּוֹ סְלוּלָה וּבְטוּחָה. אַל לָנוּ לִרְאוֹת בְּחֻקֵּי הַתּוֹרָה מִגְבָּלוֹת, כְּפִי שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת חֻקֵּי הַתְּנוּעָה כְּמִגְבָּלוֹת. לְטוֹבָתֵנוּ נֶחְקְקוּ, וּלְטוֹבַת כְּלָל הַנֶּהָגִים. אַף חֻקֵּי הַתּוֹרָה כֵּן: "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי", הַמִּצְווֹת לֹא נוֹעֲדוּ לַעֲשׂוֹתֵנוּ מַלְאָכִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם טוֹבִים יוֹתֵר וּמְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר! לְדֻגְמָא, בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְצֻוִּים אָנוּ עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, וּבְעִנְיָן זֶה מָצִינוּ בְּסֵפֶר "שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ" לַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מוֹלְכוֹ זָצָ"ל (יוֹרֵה דֵּעָה סג-נ). מַעֲשֶׂה נִפְלָא בְּרַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל, שַׂר הָאוֹצָר לְמֶלֶךְ סְפָרַד. פַּעַם אִוְּתָה נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ לֶאֱכֹל עִם שַׂר הָאוֹצָר. אָמַר הָרַב: "אֶתְכַּבֵּד לְהַזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לְבֵיתִי, אַךְ לֹא אוּכַל לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ, כִּי יְהוּדִי אֲנִי". אָמַר הַמֶּלֶךְ: "נְבַשֵּׁל בָּשָׂר כָּשֵׁר!" עָנָה הָרַב: "אָסוּר הוּא, אִם נִתְבַּשֵּׁל בִּכְלֵיכֶם". אָמַר הַמֶּלֶךְ: "יָבִיאוּ הַבָּשָׂר הַמְבֻשָּׁל מִבֵּיתְךָ!" עָנָה הָרַב: "בָּשָׂר שֶׁהוּסְרָה הַשְׁגָּחָתֵנוּ מִמֶּנּוּ נֶאֱסַר לָנוּ, כְּדִין "בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן", שֶׁמָּא הֻחְלַף!" (חֻלִּין צה.) אָמַר הַמֶּלֶךְ: "נִיחָא! יוּבָא הַבָּשָׂר מִבֵּיתְךָ, וּמְשָׁרֶתְךָ יַשְׁגִּיחַ עָלָיו עַד שֶׁיּוּבָא לַשֻּׁלְחָן!" לְכָךְ הִסְכִּים הַשַּׂר. הוֹרָה הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת שֻׁלְחָן עָגֹל, מִסְתּוֹבֵב, הָעוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת, וּלְהָכִין מָנוֹת זֵהוֹת לִמְנָתוֹ שֶׁל הַשַּׂר. הַמְשָׁרֵת הַיְּהוּדִי הֵבִיא אֶת מְנָת הָרַב, וְהָרַב לֹא הֵסִיר מִמֶּנָּה עֵינָיו. לְפֶתַע קָרָא הַמֶּלֶךְ: "רְאֵה נָא אֶת הַצִּפּוֹר שָׁם, בַּחוּץ!" נָשָׂא הָרַב עֵינָיו, וְהַמֶּלֶךְ סוֹבֵב בְּרַגְלָיו אֶת הַשֻּׁלְחָן כְּהֶרֶף עַיִן, וּמְנָתוֹ בָּאָה לִפְנֵי הַשַּׂר. עָקַב הָרַב אַחַר הַצִּפּוֹר בִּמְעוֹפָהּ, וְהֶחְזִיר פָּנָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "נַמְשִׁיךְ בָּאֲרוּחָה!" עָנָה הָרַב: "תּוֹדָה, כְּבָר אָכַלְתִּי דַּי!" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ: "הֲרֵי בְּקֹשִׁי טָעַמְתָּ מְאוּמָה!" וְהוֹכִיחוֹ קָשׁוֹת: "רְאֵה כַּמָּה טָרַחְנוּ לִכְבוֹדְךָ, הֵבֵאנוּ הַמַּאֲכָל בִּמְיֻחָד מִבֵּיתְךָ, וְעַתָּה אֵינְךָ אוֹכְלוֹ!" הִתְנַצֵּל: "מָה אֶעֱשֶׂה וְהִסַּחְתִּי דַּעְתִּי לְרֶגַע, כְּשֶׁהִבַּטְתִּי בַּצִּפּוֹר לְבַקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ, וְדִין הַבָּשָׂר כְּ"בָשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן", וְאָסוּר לִי לְאָכְלוֹ". אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי תּוֹרָתֶךָ, שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ מִמַּאֲכָל אָסוּר!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)