Otzarot-Article

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת מַתְחִילִים לְהַזְכִּיר גְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת "מְחַיֵּה הַמֵּתִים", וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא )תַּעֲנִית ז.(, שֶׁגָּדוֹל יוֹם שֶׁל גְּשָׁמִים יוֹתֵר מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאִלּוּ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים, וְהַגְּשָׁמִים בֵּין לַצַּדִּיקִים וּבֵין לָרְשָׁעִים. וּלְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּמוֹתָהּ וְיוֹתֵר. וּבַ"עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל" כָּתַב, שֶׁ"יּוֹם הַגְּשָׁמִים" הוּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁבּוֹ מַתְחִילִים לְהַזְכִּיר אֶת הַגְּשָׁמִים. וְיֵשׁ לְהָבִין מַה גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם, שֶׁהוּא יוֹתֵר מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְיוֹתֵר מִמַּתַּן תּוֹרָה וְכַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְנַקְדִּים אֶת הַפְּסוּקִים הַיְדוּעִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לאֹ הִמְטִיר ה' אֱלקִֹים עַל הָאָרֶץ ואְָדָם אַיןִ לעֲַבדֹ אֶת הָאֲדָמָה" )בְּרֵאשִׁית ב-ה( . ופּרֵ שֵׁ

רַשִּׁ"י שֶׁהָעֲשָׂבִים עָמְדוּ עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע מִיּוֹם ג' עַד יוֹם ו'. וְלָמָּה "כִּי לאֹ הִמְטִיר". וּמַה טַּעַם לאֹ הִמְטִיר, לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" וְאֵין מַכִּיר טוֹבָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צרֶֹךְ לָעוֹלָם הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים.

והְָעִניְןָ צרִָיך עִיוּןּ. מַדּוּעַ כְּשֶׁבָּא הָאָדָם – שֶׁאָכֵן הָיְתָה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת – רַק כְּשֶׁיָּדַע שֶׁהַגְּשָׁמִים צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם?

רֵאשִׁית, הָיוּ שָׁם אַרְבָּעָה נְהָרוֹת. מִלְּבַד זֹאת, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁקוֹת הָאָרֶץ מִמֵּי תְּהוֹם, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ בַּגְּמָרָא )ב"מ פה.( שֶׁבְּכָל שְׁנוֹת יִסּוּרָיו שֶׁל רֶבִּי לאֹ הֻצְרַךְ הָעוֹלָם לְמָטָר, וּכְשֶׁהָיוּ עוֹקְרִים צְנוֹן הָיְתָה גֻּמָּתוֹ מִתְמַלאֵּת מַיםִ. וְהוֹאִיל וְכֵן הוּא, מַדּוּעַ "הַגְּשָׁמִים צֹרֶךְ לָעוֹלָם". וַהֲלאֹ קָשֶׁה יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם דִּין, וְאִלְמָלֵא הָיָה הָעוֹלָם צָרִיךְ לָהֶם הָיוּ חֲכָמִים מִתְפַּלְּלִים וּמְבַטְּלִים אוֹתָם! בְּרַם, עִנְיָן זֶה עַצְמוֹ הוּא הַצֹּרֶךְ בַּגְּשָׁמִים –שֶׁלּאֹ יָבוֹאוּ בִּתְמִידוּת וּבְטִבְעִיּוּת, עַל יְדֵי הַנְּהָרוֹת וּמֵי הַתְּהוֹם, אֶלָּא יִהְיוּ תְּלוּיִים בַּתְּפִלָּה וּבַזְּכֻיּוֹת, וּמַפְתְּחָם בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ )תַּעֲנִית ב:(. וּמִי שֶׁתְּפִלָּתוֹ מוֹעִילָה לְהוֹרִידָם הֲרֵי הוּא צַדִּיק גָּמוּר )מ"ק כח.(.

וכְמַַּעֲשֶהׂ שֶׁהָיהָ, ובּיִ הָיהָ הַמַּעֲשֶהׂ. כְּשֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ הַקּוֹמוּנִיסְטִים עַל לִיטָא אָסְרוּ עַל קִיוּּם הַיְשִׁיבָה, וְיָרְדָה לַמַּחְתֶּרֶת. יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי לִמְקוֹם הַלִּמּוּדִים וְהִנֵּה, שׁדֹ וָשֶׁבֶר: שׁוֹטֵר לִקְרָאתִי. "עֲצרֹ, הַצֵּג תְּעוּדוֹת!" הִצַּגְתִּי. עִלְעֵל, וְשָׁאַל: "הֵיכָן אַתָּה עוֹבֵד". הַבַּטָּלָה הָיְתָה פֶּשַׁע בְּרוּסְיָה. הִתְעַלְּקוּת עַל גַּב הָעֲמֵלִים. מוּבָן שֶׁלִּמּוּדִים בַּיְשִׁיבָה לאֹ נֶחְשְׁבוּ לַעֲבוֹדָה יַצְרָנִית. אָמַרְתִּי: "אֲנִי מְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה, וְאֵינִי מוֹצֵא". "בּוֹא עִמִּי, וְאַמְצִיא לְךָ עֲבוֹדָה!" כְּלוּם בְּרֵרָה הָיְתָה לִי. הֱבִיאוּנִי לְמִתְפֶּרֶת גַּרְבַּיִם, הָיְתָה שָׁם עֶמְדַּת תְּפִירָה רֵיקָה. הוֹשִׁיבַנִי לְפָנֶיהָ וְאָמַר: "כָּאן תַּעֲבֹד!" הִזְעִיק אֶת מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁיּוֹרֶה לִי מַה לַּעֲשׂוֹת. עֲבוֹדָה קַלָּה וּמַשְׁמִימָה, לִתְפֹּר אֶת תֶּפֶר הַסִּיֹּמֶת בַּגַּרְבַּיִם. הִתְנַפַּלְתִּי עַל הָעֲבוֹדָה

בִּמְלאֹ הַמֶּרֶץ, וְעַד מְהֵרָה נִשְׁבְּרָה הַמַּחַט. הַמְּכוֹנָה שָׁבְתָה. בָּא הַמְנַהֵל, וְהֶחְלִיף מַחַט. שׁוּב תָּפַרְתִּי בְּמֶרֶץ, וְגַם זוֹ נִשְׁבְּרָה. הֶחָלִיף בַּשֵּׁנִית, וְיָעַץ שֶׁאֲמַתֵּן אֶת הַקֶּצֶב. הִסְתַּעַרְתִּי בַּשְּׁלִישִׁית, וְהֻזְעַק לְהַחְלִיף שׁוּב אֶת הַמַּחַט. הֵבִין שֶׁבַּקֶּצֶב הַזֶּה יִשָּׁאֵר בְּלִי מְחָטִים, וְיֵאָשֵׁם בְּ"סַאבּוֹטָאז'", חַבָּלָה בַּכַּלְכָּלָה הַמֻּלְאֶמֶת. טָפַח עַל שִׁכְמִי, וְאָמַר: "בּוֹא עִמִּי". הֱבִיאַנִי לְמִשְׂרָדוֹ, וְאָמַר: "שֵׁב". חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: הַתְחָלָה נָאָה. אָמַר: "אֲנִי שׁוֹקֵל לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ לָאֲרִיזָה". אָמַרְתִּי: "אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹטֵר הֱבִיאַנִי וְהַשּׁוֹטֵר הוֹשִׁיבַנִי לְיַד הַמְּכוֹנָה. אֵינִי זָז מִמֶּנָּה". אָמַר: "אֲנִי מְפַטֵּר אוֹתְךָ!" אָמַרְתִּי: "תֹּאמַר לַשּׁוֹטֵר, שֶׁפֻּטַּרְתִּי בִּגְלַל שֶׁעָבַדְתִּי בְּמֶרֶץ". נֶאֱנַח: "אוֹצִיא אוֹתְךָ לְחֻפְשָׁה". שָׁאַלְתִּי: "וּמִמָּה אֶחְיֶה?" סִכַּמְנוּ עַל חֻפְשָׁה בְּתַשְׁלוּם, עִם אִשּׁוּר שֶׁאֲנִי עוֹבֵד. מַה שֶּׁנִּקְרָא: לֵהָנוֹת מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. לאֹ זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שִׁלֵּם לִשְׁבוּעַיִם מֵרֹאשׁ.

בָּעֶרֶב, פָּגַשׁ בִּי אַחַד הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר בִּטְרוּנְיָה: "אֵינִי מֵבִין, אֲנִי עוֹבֵד שָׁם כַּמָּה חֳדָשִׁים וּמְקַבֵּל חֲצִי מַשְׂכֹּרֶת בִּלְבַד, הַחֵצִי הַשֵּׁנִי בְּהַבְטָחוֹת וּדְחִיּוֹת שֶׁאֵינָן נִגְמָרוֹת. וְאַתָּה, אַךְ הַיּוֹם הִגַּעְתָּ, וּכְבָר קִבַּלְתָּ לִשְׁבוּעַיִם מֵרֹאשׁ!" אָמַרְתִּי: "אֵיךְ לאֹ תָּבִין! אוֹתְךָ הוּא צָרִיךְ, וּפוֹחֵד שֶׁתַּעֲזֹב וְתֵלֵךְ לַמִּתְחָרֶה, לָכֵן הוּא שׁוֹמֵר אֶצְלוֹ מַשְׁכּוֹן וּמְעַכֵּב אֶת שְׂכָרְךָ, לְהַבְטִיחַ שֶׁלּאֹ תִּטֹּשׁ אוֹתוֹ. אֲבָל אוֹתִי אֵינוֹ צָרִיךְ, לְהֶפֶךְ, בִּקֵּשׁ רַק לְהִפָּטֵר, מוּכָן הוּא לָתֵת לִי הַכֹּל וּבִלְבַד שֶׁאֶעֱזֹב..."

זֹאת הֵבִין אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁיֵּשׁ צרֶֹךְ לָעוֹלָם בִּיצִירַת תְּלוּת בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַרְגָּשַׁת תְּלוּת זוֹ גְּדוֹלָה עֲבוּרֵנוּ יוֹתֵר מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, יוֹתֵר מִמַּתַּן תּוֹרָה, כִּבְרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מִשּׁוּם שֶׁלְּכָךְ נִבְרֵאנוּ, וּלְכָךְ נִבְרָא הָעוֹלָם. שֶׁנִּשָּׂא עַיִן לַשָּׁמַיִם לְבַקֵּשׁ עַל הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם, וּבְמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֵינוּ לְתִתָּם. )והְגִ דְַּתָּ(

	וארא תשע"ו
	רֶגַע הַהַצָּלָה
	דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת מַתְחִילִים לְהַזְכִּיר גְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת "מְחַיֵּה הַמֵּתִים", וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא )תַּעֲנִית ז.(, שֶׁגָּדוֹל יוֹם שֶׁל גְּשָׁמִים יוֹתֵר מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאִלּוּ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים, וְהַגְּשָׁמִים בֵּין לַצַּדִּיקִים וּבֵין לָרְשָׁעִים. וּלְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּמוֹתָהּ וְיוֹתֵר. וּבַ"עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל" כָּתַב, שֶׁ"יּוֹם הַגְּשָׁמִים" הוּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁבּוֹ מַתְחִילִים לְהַזְכִּיר אֶת הַגְּשָׁמִים. וְיֵשׁ לְהָבִין מַה גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם, שֶׁהוּא יוֹתֵר מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְיוֹתֵר מִמַּתַּן תּוֹרָה וְכַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְנַקְדִּים אֶת הַפְּסוּקִים הַיְדוּעִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לאֹ הִמְטִיר ה' אֱלקִֹים עַל הָאָרֶץ ואְָדָם אַיןִ לעֲַבדֹ אֶת הָאֲדָמָה" )בְּרֵאשִׁית ב-ה( . ופּרֵ שֵׁ רַשִּׁ"י שֶׁהָעֲשָׂבִים עָמְדוּ עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע מִיּוֹם ג' עַד יוֹם ו'. וְלָמָּה "כִּי לאֹ הִמְטִיר". וּמַה טַּעַם לאֹ הִמְטִיר, לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" וְאֵין מַכִּיר טוֹבָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צרֶֹךְ לָעוֹלָם הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים. והְָעִניְןָ צרִָיך עִיוּןּ. מַדּוּעַ כְּשֶׁבָּא הָאָדָם – שֶׁאָכֵן הָיְתָה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת – רַק כְּשֶׁיָּדַע שֶׁהַגְּשָׁמִים צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם? רֵאשִׁית, הָיוּ שָׁם אַרְבָּעָה נְהָרוֹת. מִלְּבַד זֹאת, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁקוֹת הָאָרֶץ מִמֵּי תְּהוֹם, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ בַּגְּמָרָא )ב"מ פה.( שֶׁבְּכָל שְׁנוֹת יִסּוּרָיו שֶׁל רֶבִּי לאֹ הֻצְרַךְ הָעוֹלָם לְמָטָר, וּכְשֶׁהָיוּ עוֹקְרִים צְנוֹן הָיְתָה גֻּמָּתוֹ מִתְמַלאֵּת מַיםִ. וְהוֹאִיל וְכֵן הוּא, מַדּוּעַ "הַגְּשָׁמִים צֹרֶךְ לָעוֹלָם". וַהֲלאֹ קָשֶׁה יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם דִּין, וְאִלְמָלֵא הָיָה הָעוֹלָם צָרִיךְ לָהֶם הָיוּ חֲכָמִים מִתְפַּלְּלִים וּמְבַטְּלִים אוֹתָם! בְּרַם, עִנְיָן זֶה עַצְמוֹ הוּא הַצֹּרֶךְ בַּגְּשָׁמִים –שֶׁלּאֹ יָבוֹאוּ בִּתְמִידוּת וּבְטִבְעִיּוּת, עַל יְדֵי הַנְּהָרוֹת וּמֵי הַתְּהוֹם, אֶלָּא יִהְיוּ תְּלוּיִים בַּתְּפִלָּה וּבַזְּכֻיּוֹת, וּמַפְתְּחָם בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ )תַּעֲנִית ב:(. וּמִי שֶׁתְּפִלָּתוֹ מוֹעִילָה לְהוֹרִידָם הֲרֵי הוּא צַדִּיק גָּמוּר )מ"ק כח.(. וכְמַַּעֲשֶהׂ שֶׁהָיהָ, ובּיִ הָיהָ הַמַּעֲשֶהׂ. כְּשֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ הַקּוֹמוּנִיסְטִים עַל לִיטָא אָסְרוּ עַל קִיוּּם הַיְשִׁיבָה, וְיָרְדָה לַמַּחְתֶּרֶת. יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי לִמְקוֹם הַלִּמּוּדִים וְהִנֵּה, שׁדֹ וָשֶׁבֶר: שׁוֹטֵר לִקְרָאתִי. "עֲצרֹ, הַצֵּג תְּעוּדוֹת!" הִצַּגְתִּי. עִלְעֵל, וְשָׁאַל: "הֵיכָן אַתָּה עוֹבֵד". הַבַּטָּלָה הָיְתָה פֶּשַׁע בְּרוּסְיָה. הִתְעַלְּקוּת עַל גַּב הָעֲמֵלִים. מוּבָן שֶׁלִּמּוּדִים בַּיְשִׁיבָה לאֹ נֶחְשְׁבוּ לַעֲבוֹדָה יַצְרָנִית. אָמַרְתִּי: "אֲנִי מְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה, וְאֵינִי מוֹצֵא". "בּוֹא עִמִּי, וְאַמְצִיא לְךָ עֲבוֹדָה!" כְּלוּם בְּרֵרָה הָיְתָה לִי. הֱבִיאוּנִי לְמִתְפֶּרֶת גַּרְבַּיִם, הָיְתָה שָׁם עֶמְדַּת תְּפִירָה רֵיקָה. הוֹשִׁיבַנִי לְפָנֶיהָ וְאָמַר: "כָּאן תַּעֲבֹד!" הִזְעִיק אֶת מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁיּוֹרֶה לִי מַה לַּעֲשׂוֹת. עֲבוֹדָה קַלָּה וּמַשְׁמִימָה, לִתְפֹּר אֶת תֶּפֶר הַסִּיֹּמֶת בַּגַּרְבַּיִם. הִתְנַפַּלְתִּי עַל הָעֲבוֹדָה בִּמְלאֹ הַמֶּרֶץ, וְעַד מְהֵרָה נִשְׁבְּרָה הַמַּחַט. הַמְּכוֹנָה שָׁבְתָה. בָּא הַמְנַהֵל, וְהֶחְלִיף מַחַט. שׁוּב תָּפַרְתִּי בְּמֶרֶץ, וְגַם זוֹ נִשְׁבְּרָה. הֶחָלִיף בַּשֵּׁנִית, וְיָעַץ שֶׁאֲמַתֵּן אֶת הַקֶּצֶב. הִסְתַּעַרְתִּי בַּשְּׁלִישִׁית, וְהֻזְעַק לְהַחְלִיף שׁוּב אֶת הַמַּחַט. הֵבִין שֶׁבַּקֶּצֶב הַזֶּה יִשָּׁאֵר בְּלִי מְחָטִים, וְיֵאָשֵׁם בְּ"סַאבּוֹטָאז'", חַבָּלָה בַּכַּלְכָּלָה הַמֻּלְאֶמֶת. טָפַח עַל שִׁכְמִי, וְאָמַר: "בּוֹא עִמִּי". הֱבִיאַנִי לְמִשְׂרָדוֹ, וְאָמַר: "שֵׁב". חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: הַתְחָלָה נָאָה. אָמַר: "אֲנִי שׁוֹקֵל לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ לָאֲרִיזָה". אָמַרְתִּי: "אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹטֵר הֱבִיאַנִי וְהַשּׁוֹטֵר הוֹשִׁיבַנִי לְיַד הַמְּכוֹנָה. אֵינִי זָז מִמֶּנָּה". אָמַר: "אֲנִי מְפַטֵּר אוֹתְךָ!" אָמַרְתִּי: "תֹּאמַר לַשּׁוֹטֵר, שֶׁפֻּטַּרְתִּי בִּגְלַל שֶׁעָבַדְתִּי בְּמֶרֶץ". נֶאֱנַח: "אוֹצִיא אוֹתְךָ לְחֻפְשָׁה". שָׁאַלְתִּי: "וּמִמָּה אֶחְיֶה?" סִכַּמְנוּ עַל חֻפְשָׁה בְּתַשְׁלוּם, עִם אִשּׁוּר שֶׁאֲנִי עוֹבֵד. מַה שֶּׁנִּקְרָא: לֵהָנוֹת מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. לאֹ זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שִׁלֵּם לִשְׁבוּעַיִם מֵרֹאשׁ. בָּעֶרֶב, פָּגַשׁ בִּי אַחַד הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר בִּטְרוּנְיָה: "אֵינִי מֵבִין, אֲנִי עוֹבֵד שָׁם כַּמָּה חֳדָשִׁים וּמְקַבֵּל חֲצִי מַשְׂכֹּרֶת בִּלְבַד, הַחֵצִי הַשֵּׁנִי בְּהַבְטָחוֹת וּדְחִיּוֹת שֶׁאֵינָן נִגְמָרוֹת. וְאַתָּה, אַךְ הַיּוֹם הִגַּעְתָּ, וּכְבָר קִבַּלְתָּ לִשְׁבוּעַיִם מֵרֹאשׁ!" אָמַרְתִּי: "אֵיךְ לאֹ תָּבִין! אוֹתְךָ הוּא צָרִיךְ, וּפוֹחֵד שֶׁתַּעֲזֹב וְתֵלֵךְ לַמִּתְחָרֶה, לָכֵן הוּא שׁוֹמֵר אֶצְלוֹ מַשְׁכּוֹן וּמְעַכֵּב אֶת שְׂכָרְךָ, לְהַבְטִיחַ שֶׁלּאֹ תִּטֹּשׁ אוֹתוֹ. אֲבָל אוֹתִי אֵינוֹ צָרִיךְ, לְהֶפֶךְ, בִּקֵּשׁ רַק לְהִפָּטֵר, מוּכָן הוּא לָתֵת לִי הַכֹּל וּבִלְבַד שֶׁאֶעֱזֹב..." זֹאת הֵבִין אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁיֵּשׁ צרֶֹךְ לָעוֹלָם בִּיצִירַת תְּלוּת בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַרְגָּשַׁת תְּלוּת זוֹ גְּדוֹלָה עֲבוּרֵנוּ יוֹתֵר מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, יוֹתֵר מִמַּתַּן תּוֹרָה, כִּבְרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מִשּׁוּם שֶׁלְּכָךְ נִבְרֵאנוּ, וּלְכָךְ נִבְרָא הָעוֹלָם. שֶׁנִּשָּׂא עַיִן לַשָּׁמַיִם לְבַקֵּשׁ עַל הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם, וּבְמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֵינוּ לְתִתָּם. )והְגִ דְַּתָּ(