Otzarot-Article

"וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" (לז-כד) שָׁאַל הַ"מָּאוֹר וָשֶׁמֶשׁ" זָצָ"ל: מַדּוּעַ הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַפְשִׁיט אֶת כֻּתְנָתוֹ, וְכִי לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִיכוֹ הַבּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהוּא? אֶלָּא, הֵשִׁיב, אִם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָשָׂה לִבְנוֹ כֻּתֹּנֶת מְיֻחֶדֶת, וַדַּאי הִשְׁקִיעַ בָּהּ כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים לִשְׁמִירָה מִפְּנֵי כָּל אָסוֹן וְנֶזֶק. וְיָדְעוּ שֶׁלֹּא יִקְרֵהוּ דָּבָר כָּל עוֹד לָבוּשׁ הוּא בִּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. לְפִיכָךְ, רֵאשִׁית לְכָל דָּבָר, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אָבִיו!

נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, וּמְעוֹרְרִים לְמַחְשָׁבָה: אִם כֹּחַ כֹּה רַב טָמוּן וְגָלוּם בִּסְגֻלַּת שְׁמִירָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, וְיִהְיֶה זֶה הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם וּבְחִיר הָאָבוֹת - כַּמָּה סְגֻלָּה טְמוּנָה בַּהֲנָחַת הַתְּפִלִּין, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דְּבָרִים כח-י) שֶׁהַתְּפִלִּין עֹז הֵן לְיִשְׂרָאֵל (בְּרָכוֹת ו.), כַּמָּה שְׁמִירָה יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה הֲגָנָה מַעֲנִיקוֹת הֵן לַמְּנִיחִים אוֹתָן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ! וְהַטַּלִּית, הַקְּרוּיָה "אוֹר מַקִּיף" (פְּרִי עֵץ חַיִּים, צִיצִית-א), הַשּׁוֹמֵר מִכָּל רַע, כַּמָּה סְגֻלָּה יֵשׁ בָּהּ לִשְׁמֹר וְלִנְצֹר מִכָּל אָסוֹן וָפֶגַע!

וְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ"! (מִשְׁלֵי ו-כב) תּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה! (סוֹטָה כא.) מִי לֹא יְמַהֵר לְעַטֵּר עַצְמוֹ בִּסְגֻלּוֹת שָׁמַיִם אֵלּוּ, לִהְיוֹת שָׁמוּר וְנָצוּר וּמוּגָן מִפְּנֵי כָּל רָעָה וָפֶגַע!

וְנֵדַע דָּבָר נוֹסָף: כְּשֵׁם שֶׁאַחֵי יוֹסֵף נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת שְׁמִירָתוֹ וְאָז גָּבְרוּ עָלָיו, כָּךְ יוֹדֵעַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לִגְבֹּר עַל הָאָדָם אֶלָּא אִם יִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת שְׁמִירָתוֹ. לְפִיכָךְ, עִקַּר מַאֲמַצָּיו לִגְרֹם לְרִפְיוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, לְבַטֵּל קְבִיעוּת, לְנַתֵּק מִשִּׁעוּר תּוֹרָה. כִּי אָז, חָלִילָה, דַּרְכּוֹ סְלוּלָה...

וְנֵדַע דָּבָר נוֹסָף, שֶׁיֵּשׁ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת בִּמְתִינוּת. שֶׁהֲרֵי הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים סָבְרוּ שֶׁיּוֹסֵף מִתְנַכֵּל לָהֶם, וּמֵסִית אֶת אֲבִיהֶם נֶגְדָּם. זוֹמֵם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּרָכוֹת וְלִדְחוֹתָם מֵחַיֵּי עוֹלָם כְּפִי שֶׁנִּדְחָה עֵשָׂו בִּשְׁעָתוֹ, וְהֵחִילוּ עָלָיו דִּין רוֹדֵף (סְפוֹרְנוֹ לז-יח). הוֹרִידוּהוּ לַבּוֹר. וְכָאן בָּא פָּסוּק מְעוֹרֵר תְּמִיהָה: "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם". הַלֵּב מְמָאֵן לְהַאֲמִין: אֲחִיהֶם בַּבּוֹר - וְהֵם סוֹעֲדִים בְּשַׁלְוָה!

אַךְ לֹא! הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן זָצָ"ל, חֲתַן רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל, הֵאִיר עֵינֵינוּ בְּבֵאוּר נִפְלָא: אָדָם רָעֵב הוּא אָדָם מְמֻרְמָר וּקְצַר רוּחַ, זוֹעֵף וְקַפְּדָן. "קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת" (ב"ב יב.). וְאִלּוּ "פַּת שַׁחֲרִית - מוֹצִיאָה קִנְאָה וּמַכְנִיסָה אַהֲבָה", (ב"מ קז:). לָכֵן אָמְרוּ: לֹא נְדִינֵהוּ כְּשֶׁאָנוּ רְעֵבִים וְקוֹדְרִים. נֹאכַל, וְתִתְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ. נָדוּן בָּעִנְיָן בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וְנִמָּנַע מִגְּזַר דִּין נִמְהָר. וְכָךְ הָיָה, הֶחְלִיטוּ לְהִסְתַּפֵּק בְּהַגְלָיָתוֹ וְהַרְחָקָתוֹ, וַה' חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה.

וַהֲרֵי לָנוּ לִמּוּד חָשׁוּב, לֶקַח לְכָל קַבָּלַת הַחְלָטָה: לֹא בְּחָפְזָה, וְלֹא מִתּוֹךְ זַעַף וְהַקְפָּדָה. לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן, וּלְהַחְלִיט בִּמְתִינוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויגש תשע"ו
	הָעֶצֶב - אֶרֶס!
	"וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" (לז-כד) שָׁאַל הַ"מָּאוֹר וָשֶׁמֶשׁ" זָצָ"ל: מַדּוּעַ הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַפְשִׁיט אֶת כֻּתְנָתוֹ, וְכִי לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִיכוֹ הַבּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהוּא? אֶלָּא, הֵשִׁיב, אִם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָשָׂה לִבְנוֹ כֻּתֹּנֶת מְיֻחֶדֶת, וַדַּאי הִשְׁקִיעַ בָּהּ כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים לִשְׁמִירָה מִפְּנֵי כָּל אָסוֹן וְנֶזֶק. וְיָדְעוּ שֶׁלֹּא יִקְרֵהוּ דָּבָר כָּל עוֹד לָבוּשׁ הוּא בִּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. לְפִיכָךְ, רֵאשִׁית לְכָל דָּבָר, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ אָבִיו! נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, וּמְעוֹרְרִים לְמַחְשָׁבָה: אִם כֹּחַ כֹּה רַב טָמוּן וְגָלוּם בִּסְגֻלַּת שְׁמִירָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, וְיִהְיֶה זֶה הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם וּבְחִיר הָאָבוֹת - כַּמָּה סְגֻלָּה טְמוּנָה בַּהֲנָחַת הַתְּפִלִּין, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דְּבָרִים כח-י) שֶׁהַתְּפִלִּין עֹז הֵן לְיִשְׂרָאֵל (בְּרָכוֹת ו.), כַּמָּה שְׁמִירָה יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה הֲגָנָה מַעֲנִיקוֹת הֵן לַמְּנִיחִים אוֹתָן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ! וְהַטַּלִּית, הַקְּרוּיָה "אוֹר מַקִּיף" (פְּרִי עֵץ חַיִּים, צִיצִית-א), הַשּׁוֹמֵר מִכָּל רַע, כַּמָּה סְגֻלָּה יֵשׁ בָּהּ לִשְׁמֹר וְלִנְצֹר מִכָּל אָסוֹן וָפֶגַע! וְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ"! (מִשְׁלֵי ו-כב) תּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה! (סוֹטָה כא.) מִי לֹא יְמַהֵר לְעַטֵּר עַצְמוֹ בִּסְגֻלּוֹת שָׁמַיִם אֵלּוּ, לִהְיוֹת שָׁמוּר וְנָצוּר וּמוּגָן מִפְּנֵי כָּל רָעָה וָפֶגַע! וְנֵדַע דָּבָר נוֹסָף: כְּשֵׁם שֶׁאַחֵי יוֹסֵף נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת שְׁמִירָתוֹ וְאָז גָּבְרוּ עָלָיו, כָּךְ יוֹדֵעַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לִגְבֹּר עַל הָאָדָם אֶלָּא אִם יִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת שְׁמִירָתוֹ. לְפִיכָךְ, עִקַּר מַאֲמַצָּיו לִגְרֹם לְרִפְיוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, לְבַטֵּל קְבִיעוּת, לְנַתֵּק מִשִּׁעוּר תּוֹרָה. כִּי אָז, חָלִילָה, דַּרְכּוֹ סְלוּלָה... וְנֵדַע דָּבָר נוֹסָף, שֶׁיֵּשׁ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת בִּמְתִינוּת. שֶׁהֲרֵי הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים סָבְרוּ שֶׁיּוֹסֵף מִתְנַכֵּל לָהֶם, וּמֵסִית אֶת אֲבִיהֶם נֶגְדָּם. זוֹמֵם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּרָכוֹת וְלִדְחוֹתָם מֵחַיֵּי עוֹלָם כְּפִי שֶׁנִּדְחָה עֵשָׂו בִּשְׁעָתוֹ, וְהֵחִילוּ עָלָיו דִּין רוֹדֵף (סְפוֹרְנוֹ לז-יח). הוֹרִידוּהוּ לַבּוֹר. וְכָאן בָּא פָּסוּק מְעוֹרֵר תְּמִיהָה: "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם". הַלֵּב מְמָאֵן לְהַאֲמִין: אֲחִיהֶם בַּבּוֹר - וְהֵם סוֹעֲדִים בְּשַׁלְוָה! אַךְ לֹא! הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן זָצָ"ל, חֲתַן רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל, הֵאִיר עֵינֵינוּ בְּבֵאוּר נִפְלָא: אָדָם רָעֵב הוּא אָדָם מְמֻרְמָר וּקְצַר רוּחַ, זוֹעֵף וְקַפְּדָן. "קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת" (ב"ב יב.). וְאִלּוּ "פַּת שַׁחֲרִית - מוֹצִיאָה קִנְאָה וּמַכְנִיסָה אַהֲבָה", (ב"מ קז:). לָכֵן אָמְרוּ: לֹא נְדִינֵהוּ כְּשֶׁאָנוּ רְעֵבִים וְקוֹדְרִים. נֹאכַל, וְתִתְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ. נָדוּן בָּעִנְיָן בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וְנִמָּנַע מִגְּזַר דִּין נִמְהָר. וְכָךְ הָיָה, הֶחְלִיטוּ לְהִסְתַּפֵּק בְּהַגְלָיָתוֹ וְהַרְחָקָתוֹ, וַה' חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה. וַהֲרֵי לָנוּ לִמּוּד חָשׁוּב, לֶקַח לְכָל קַבָּלַת הַחְלָטָה: לֹא בְּחָפְזָה, וְלֹא מִתּוֹךְ זַעַף וְהַקְפָּדָה. לָקַחַת פֶּסֶק זְמַן, וּלְהַחְלִיט בִּמְתִינוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)