Otzarot-Article

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (כה-כב) שְׁאֵלָה נִפְלָאָה שָׁאַל הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִבֶּלְז זָצָ"ל, וּתְשׁוּבָתוֹ - נִפְלָאָה שִׁבְעָתַיִם! וְהַשְּׁאֵלָה: מַה הֵרִיץ אֶת רִבְקָה אִמֵּנוּ לְבֵית מִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר, לִשְׁאֹל דְּבַר ה' וּלְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבַת נְבוּאָה. אֱמֶת, כִּשְׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי מִדְרָשׁ הָיָה הָעֻבָּר הָאֶחָד מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה רֵעֵהוּ מְפַרְכֵּס לָצֵאת. וַדַּאי הֵבִינָה שֶׁתְּאוֹמִים בְּמֵעֶיהָ, הָאֶחָד טוֹב וְהַשֵּׁנִי רַע, הָאֶחָד צַדִּיק וְהַשֵּׁנִי רָשָׁע. מַעֲצִיב הַדָּבָר, אָיֹם וְנוֹרָא - אֲבָל כְּבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם: קַיִן וְהֶבֶל, שֵׁם וְחָם, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, אַף לָבָן וְרִבְקָה. כֻּלָּם אַחִים, שֶׁהָאֶחָד טוֹב וְהַשֵּׁנִי רַע. מַה בִּקְּשָׁה אֵפוֹא לִשְׁמֹעַ בַּנְּבוּאָה, עַל מָה הָלְכָה לִדְרֹשׁ אֶת הַשֵּׁם?

וְהַתְּשׁוּבָה: כָּל זֶה נָכוֹן הָיָה, אִלּוּ הָיָה זֶה הֵרָיוֹן טִבְעִי. אוֹ אָז יִתָּכֵן שֶׁבֵּן אֶחָד דּוֹמֶה לְהוֹרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַשֵּׁנִי דּוֹמֶה לַאֲחֵי הָאֵם כְּרֹב הַבָּנִים (ב"ב קי.). אֲבָל הֲרֵי רִבְקָה עֲקָרָה הָיְתָה, וְלֹא נִפְקְדָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה וּבַעֲתִירָה. כַּכָּתוּב: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא, וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". וְהַתְּפִלָּה שִׁנְּתָה אֶת טִבְעָהּ, כְּעֶתֶר (קִלְּשׁוֹן) הַמְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה. וְעַל כָּךְ הִשְׁתָּאֲתָה: אִם הֵרָיוֹן זֶה הוּא תּוֹצָאַת הַתְּפִלָּה - הֲרֵי יוֹדַעַת הִיא לָבֶטַח שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלָה לְבֵן שֶׁיְּפַרְכֵּס לָצֵאת לְבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה חָלִילָה! כֵּיצַד אֵרַע אֵפוֹא שֶׁתְּפִלָּתָם לְבֵן קָדוֹשׁ שֶׁיַּרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם בָּעוֹלָם וְיִשָּׂא מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הִצְמִיחָה גַּם בֵּן רָשָׁע!

וְהַתְּשׁוּבָה בָּאָה: "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ", צָדַקְתְּ בְּאָמְרֵךְ שֶׁמִּתְגּוֹשְׁשׁוֹת כָּאן שְׁתֵּי תַּרְבֻּיּוֹת. "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ", הֲמוֹנִים יֶחְסוּ בְּצִלָּהּ שֶׁל כָּל תַּרְבּוּת, אֵלּוּ לְעֻמַּת אֵלּוּ. וְלִשְׁאֵלָתֵךְ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְפַּלַּלְתֶּם אֶלָּא לְבֵן צַדִּיק וְקָדוֹשׁ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, "אִישׁ תָּם", הַמֻּבְחָר שֶׁבָּאָבוֹת, נֵזֶר הַבְּרִיאָה - אָכֵן כֵּן הוּא, וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ נוֹלַד עִמּוֹ גַּם הִפּוּכוֹ הַמֻּחְלָט, עֵשָׂו הָרָשָׁע. כִּי "לְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ": רַק אִם יִהְיֶה עֵשָׂו כְּנֶגְדּוֹ, וְיֶאֱרֹב לְכָל נְקֻדּוֹת הַחֻלְשָׁה וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַקִּטְרוּג, יְאַלֵּץ אֶת יַעֲקֹב לִהְיוֹת מֻשְׁלָם, וּלְהִסְתַּיֵּג מֵהַשְׁפָּעָתוֹ. רַק אָז יוּכַל יַעֲקֹב לְהַגִּיעַ לְשִׂיאוֹ, לְמַצּוֹת אֶת כִּשּׁוּרָיו וִיכָלְתּוֹ! הַיְדִיעָה שֶׁעֵשָׂו אוֹרֵב בַּשָּׂדֶה תַּכְרִיחַ אוֹתוֹ לְהִסָּגֵר בָּאֹהֶל, לְהִטָּמֵן בִּישִׁיבַת עֵבֶר, עַד שֶׁיָּבוֹא שָׁלֵם מִכָּל צַד וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל!

וּמַעֲשֵׂי אָבוֹת, כַּיָּדוּעַ, סִימָן הֵם לְבָנִים: כַּאֲשֶׁר כָּל הָעָם דָּבַק בְּמוֹרַשְׁתּוֹ וְלֹא הָיוּ פּוֹרְצֵי גָּדֵר וּמַרְשִׁיעֵי בְּרִית, רַבִּים הָיוּ פְּשׁוּטֵי הָעָם - יְהוּדִים טוֹבִים וִיקָרִים, יִשְׁרֵי דֶּרֶךְ וּבְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא - שֶׁאַף לְהִתְפַּלֵּל כִּדְבָעֵי לֹא יָדְעוּ וּשְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָה. אֲבָל מִשֶּׁרַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים, הֻכְרְחוּ הַכֹּל לְהִתְאַזֵּר נֶגְדָּם בִּידִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחוֹמָה וְהִיא הַתַּבְלִין לַיֵּצֶר הָרָע, לִשְׁמֹעַ דְּרָשׁוֹת מַחְכִּימוֹת וְהַרְצָאוֹת מְאַלְּפוֹת הַמְרוֹמְמוֹת אֶת הָאָדָם וּמַרְחִיבוֹת אֳפָקָיו. "מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאֶחָד: מִפְּנֵי מָה זְקָנְךָ מְגֻדָּל? אָמַר לָהֶם: יִהְיֶה כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים". כְּלוֹמַר לְהוֹצִיא מִלִּבָּם שֶׁל מַשְׁחִיתֵי זְקָנָם בְּתַעַר. בְּכֹחָהּ שֶׁל הִתְנַגְּדוּת לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִמְצֻיָּנוּת.

וְלַצַּדִּיק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זָצָ"ל מָשָׁל נָאֶה: הָאָדָם נִמְשָׁל לְעֵץ הַשָּׂדֶה, וְהַמַּחֲלֹקֶת נִמְשְׁלָה לְמַיִם. בּוּל עֵץ הַמֻּטָּל אַרְצָה, אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ - עַד שֶׁיָּבוֹא שֶׁטֶף מַיִם, וְאָז יַצְלִיחַ לָצוּף מֵעֲלֵיהֶם. וּכְכָל שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם, כֵּן יַעֲלֶה וְיִגְבַּהּ. זֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" (תְּהִלִּים פח-יח).

וַהֲרֵי זֶה מְחַיֵּב כָּל אָדָם, בִּתְקוּפָתֵנוּ: כְּשֶׁהַמַּבּוּל גּוֹאֶה, יֵשׁ לָנוּס אֶל הַתֵּבָה. כְּשֶׁהַחוּצוֹת גְּדוּשׁוֹת מַתִּירָנוּת וּפְרִיצוּת, כְּפִירָה וְתוֹעֵבָה, יֵשׁ לְהִתְחַזֵּק שִׁבְעָתַיִם בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְנֹעַם שַׁבָּת. כְּשֶׁהָאַלִּימוּת פּוֹשָׂה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַנֹּעַר וּפְרִיקַת כָּל רֶסֶן הוֹפֶכֶת לְדֶגֶל, נַצִּיל אֶת בָּנֵינוּ בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַנִּפְלָא, הַמְחַנֵּךְ לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וְכִבּוּד הוֹרִים, לַמּוֹרֶשֶׁת וְלָאֱמוּנָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תשע"ו
	מַדַּד הָרְגִישׁוּת בִּירִידָה
	"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (כה-כב) שְׁאֵלָה נִפְלָאָה שָׁאַל הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִבֶּלְז זָצָ"ל, וּתְשׁוּבָתוֹ - נִפְלָאָה שִׁבְעָתַיִם! וְהַשְּׁאֵלָה: מַה הֵרִיץ אֶת רִבְקָה אִמֵּנוּ לְבֵית מִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר, לִשְׁאֹל דְּבַר ה' וּלְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבַת נְבוּאָה. אֱמֶת, כִּשְׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי מִדְרָשׁ הָיָה הָעֻבָּר הָאֶחָד מְפַרְכֵּס לָצֵאת, וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה רֵעֵהוּ מְפַרְכֵּס לָצֵאת. וַדַּאי הֵבִינָה שֶׁתְּאוֹמִים בְּמֵעֶיהָ, הָאֶחָד טוֹב וְהַשֵּׁנִי רַע, הָאֶחָד צַדִּיק וְהַשֵּׁנִי רָשָׁע. מַעֲצִיב הַדָּבָר, אָיֹם וְנוֹרָא - אֲבָל כְּבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם: קַיִן וְהֶבֶל, שֵׁם וְחָם, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, אַף לָבָן וְרִבְקָה. כֻּלָּם אַחִים, שֶׁהָאֶחָד טוֹב וְהַשֵּׁנִי רַע. מַה בִּקְּשָׁה אֵפוֹא לִשְׁמֹעַ בַּנְּבוּאָה, עַל מָה הָלְכָה לִדְרֹשׁ אֶת הַשֵּׁם? וְהַתְּשׁוּבָה: כָּל זֶה נָכוֹן הָיָה, אִלּוּ הָיָה זֶה הֵרָיוֹן טִבְעִי. אוֹ אָז יִתָּכֵן שֶׁבֵּן אֶחָד דּוֹמֶה לְהוֹרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַשֵּׁנִי דּוֹמֶה לַאֲחֵי הָאֵם כְּרֹב הַבָּנִים (ב"ב קי.). אֲבָל הֲרֵי רִבְקָה עֲקָרָה הָיְתָה, וְלֹא נִפְקְדָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה וּבַעֲתִירָה. כַּכָּתוּב: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא, וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". וְהַתְּפִלָּה שִׁנְּתָה אֶת טִבְעָהּ, כְּעֶתֶר (קִלְּשׁוֹן) הַמְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה. וְעַל כָּךְ הִשְׁתָּאֲתָה: אִם הֵרָיוֹן זֶה הוּא תּוֹצָאַת הַתְּפִלָּה - הֲרֵי יוֹדַעַת הִיא לָבֶטַח שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלָה לְבֵן שֶׁיְּפַרְכֵּס לָצֵאת לְבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה חָלִילָה! כֵּיצַד אֵרַע אֵפוֹא שֶׁתְּפִלָּתָם לְבֵן קָדוֹשׁ שֶׁיַּרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם בָּעוֹלָם וְיִשָּׂא מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הִצְמִיחָה גַּם בֵּן רָשָׁע! וְהַתְּשׁוּבָה בָּאָה: "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ", צָדַקְתְּ בְּאָמְרֵךְ שֶׁמִּתְגּוֹשְׁשׁוֹת כָּאן שְׁתֵּי תַּרְבֻּיּוֹת. "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ", הֲמוֹנִים יֶחְסוּ בְּצִלָּהּ שֶׁל כָּל תַּרְבּוּת, אֵלּוּ לְעֻמַּת אֵלּוּ. וְלִשְׁאֵלָתֵךְ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְפַּלַּלְתֶּם אֶלָּא לְבֵן צַדִּיק וְקָדוֹשׁ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, "אִישׁ תָּם", הַמֻּבְחָר שֶׁבָּאָבוֹת, נֵזֶר הַבְּרִיאָה - אָכֵן כֵּן הוּא, וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ נוֹלַד עִמּוֹ גַּם הִפּוּכוֹ הַמֻּחְלָט, עֵשָׂו הָרָשָׁע. כִּי "לְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ": רַק אִם יִהְיֶה עֵשָׂו כְּנֶגְדּוֹ, וְיֶאֱרֹב לְכָל נְקֻדּוֹת הַחֻלְשָׁה וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַקִּטְרוּג, יְאַלֵּץ אֶת יַעֲקֹב לִהְיוֹת מֻשְׁלָם, וּלְהִסְתַּיֵּג מֵהַשְׁפָּעָתוֹ. רַק אָז יוּכַל יַעֲקֹב לְהַגִּיעַ לְשִׂיאוֹ, לְמַצּוֹת אֶת כִּשּׁוּרָיו וִיכָלְתּוֹ! הַיְדִיעָה שֶׁעֵשָׂו אוֹרֵב בַּשָּׂדֶה תַּכְרִיחַ אוֹתוֹ לְהִסָּגֵר בָּאֹהֶל, לְהִטָּמֵן בִּישִׁיבַת עֵבֶר, עַד שֶׁיָּבוֹא שָׁלֵם מִכָּל צַד וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל! וּמַעֲשֵׂי אָבוֹת, כַּיָּדוּעַ, סִימָן הֵם לְבָנִים: כַּאֲשֶׁר כָּל הָעָם דָּבַק בְּמוֹרַשְׁתּוֹ וְלֹא הָיוּ פּוֹרְצֵי גָּדֵר וּמַרְשִׁיעֵי בְּרִית, רַבִּים הָיוּ פְּשׁוּטֵי הָעָם - יְהוּדִים טוֹבִים וִיקָרִים, יִשְׁרֵי דֶּרֶךְ וּבְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא - שֶׁאַף לְהִתְפַּלֵּל כִּדְבָעֵי לֹא יָדְעוּ וּשְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָה. אֲבָל מִשֶּׁרַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים, הֻכְרְחוּ הַכֹּל לְהִתְאַזֵּר נֶגְדָּם בִּידִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחוֹמָה וְהִיא הַתַּבְלִין לַיֵּצֶר הָרָע, לִשְׁמֹעַ דְּרָשׁוֹת מַחְכִּימוֹת וְהַרְצָאוֹת מְאַלְּפוֹת הַמְרוֹמְמוֹת אֶת הָאָדָם וּמַרְחִיבוֹת אֳפָקָיו. "מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאֶחָד: מִפְּנֵי מָה זְקָנְךָ מְגֻדָּל? אָמַר לָהֶם: יִהְיֶה כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים". כְּלוֹמַר לְהוֹצִיא מִלִּבָּם שֶׁל מַשְׁחִיתֵי זְקָנָם בְּתַעַר. בְּכֹחָהּ שֶׁל הִתְנַגְּדוּת לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִמְצֻיָּנוּת. וְלַצַּדִּיק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זָצָ"ל מָשָׁל נָאֶה: הָאָדָם נִמְשָׁל לְעֵץ הַשָּׂדֶה, וְהַמַּחֲלֹקֶת נִמְשְׁלָה לְמַיִם. בּוּל עֵץ הַמֻּטָּל אַרְצָה, אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ - עַד שֶׁיָּבוֹא שֶׁטֶף מַיִם, וְאָז יַצְלִיחַ לָצוּף מֵעֲלֵיהֶם. וּכְכָל שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם, כֵּן יַעֲלֶה וְיִגְבַּהּ. זֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד" (תְּהִלִּים פח-יח). וַהֲרֵי זֶה מְחַיֵּב כָּל אָדָם, בִּתְקוּפָתֵנוּ: כְּשֶׁהַמַּבּוּל גּוֹאֶה, יֵשׁ לָנוּס אֶל הַתֵּבָה. כְּשֶׁהַחוּצוֹת גְּדוּשׁוֹת מַתִּירָנוּת וּפְרִיצוּת, כְּפִירָה וְתוֹעֵבָה, יֵשׁ לְהִתְחַזֵּק שִׁבְעָתַיִם בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְנֹעַם שַׁבָּת. כְּשֶׁהָאַלִּימוּת פּוֹשָׂה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַנֹּעַר וּפְרִיקַת כָּל רֶסֶן הוֹפֶכֶת לְדֶגֶל, נַצִּיל אֶת בָּנֵינוּ בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הַנִּפְלָא, הַמְחַנֵּךְ לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וְכִבּוּד הוֹרִים, לַמּוֹרֶשֶׁת וְלָאֱמוּנָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)