Otzarot-Article

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" (ח-י) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: יֵשׁ בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ דִּין תָּמוּהַּ. כְּלוֹמַר הַהֲלָכָה פְּסוּקָה, אֲבָל הַמְּצִיאוּת לֹא מוּבֶנֶת: "אָכַל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אִם לָאו, צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִסָּפֵק, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה. כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (אֹרַח חַיִּים קפד-ד).

תִּשְׁאֲלוּ מַה תָּמוּהַּ כָּאן. אָז אֲסַפֵּר –

הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זָצָ"ל שָׁקוּעַ הָיָה כָּל כֻּלּוֹ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בְּפִלְפּוּל הַהֲלָכָה, בְּלִמּוּד הַתַּלְמִידִים, בִּתְשׁוּבוֹתָיו לַהֲלָכָה. לְאַחַר הַשִּׁעוּר שֶׁמָּסַר לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה הָיָה שָׁב לְחַדְרוֹ, מוּתָשׁ. עִיֵּן בַּשְּׁאֵלוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי, וּבְתוֹךְ כָּךְ אָכַל בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ אֶת הָעוּגָה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ מְשָׁרְתוֹ. כָּל מַעֲיָנָיו, בַּשְּׁאֵלוֹת הַסְּבוּכוֹת.

רָאָה הַמְשָׁרֵת, וְנֶחְמַץ לִבּוֹ: עוּגָה כֹּה טְעִימָה, פֶּשַׁע הוּא לְכַרְסְמָהּ כָּךְ, בְּהֶסַּח הַדַּעַת. עוּגָה כָּזוֹ יֵשׁ לֶאֱכֹל בְּרִכּוּז, לְמַצּוֹת אֶת טַעֲמָהּ, לְהִתְעַנֵּג עַל כָּל לְעִיסָה... הָרַב הֲלֹא אֵינוֹ מוּדָע כְּלָל לָעוּגָה, אַחַת הִיא לוֹ אִם אוֹכֵל הוּא אִם לָאו, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְתוּקִים בְּפִיו מִדְּבַשׁ וּמִנֹּפֶת צוּפִים. הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם הָעוּגָה, וּלְאָכְלָהּ בְּכַוָּנָה כִּדְבָעֵי. אָמַר, וְעָשָׂה.

הַ"חֲתַם סוֹפֵר" הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ וְשָׁקַע בְּעִיּוּן בַּהֲמוֹן הַמִּכְתָּבִים. הַבָּחוּר נָשָׂא אֶת הָעוּגָה בַּצַּלַּחַת, וַאֲכָלָהּ בְּעַצְמוֹ בַּחֶדֶר הַחִיצוֹן. אֶת הַצַּלַּחַת הָרֵיקָה וּבָהּ שְׂרִידֵי הַפֵּרוּרִים הִצִּיב בְּפַאֲתֵי הַשֻּׁלְחָן.

הַ"חֲתַם סוֹפֵר" סִיֵּם אֶת הָעִיּוּן בַּמִּכְתָּבִים, בְּמַהֲלָכוֹ גִּבֵּשׁ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת. נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַבָּחוּר, וְשָׁאַל: "הֵיכָן הָעוּגָה?"

נִדְהַם, אַךְ הִתְעַשֵּׁת מִיָּד: "הָרַב אָכַל, הַאֵינוֹ זוֹכֵר?"

אֵיזוֹ עַזּוּת!

הֱשִׁיבוֹ הַ"חֲתַם סוֹפֵר": "הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵינִי זוֹכֵר הַאִם אָכַלְתִּי, טָרוּד הָיִיתִי בְּעִנְיְנֵי הַשְּׁאֵלוֹת". אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. "אֲבָל זֹאת יוֹדֵעַ אֲנִי לָבֶטַח, שֶׁלֹּא בֵּרַכְתִּי –

וְאִם לֹא בֵּרַכְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי!"

וְהָאֶבֶן הָעֲנָקִית שָׁבָה וְסָקְלָה אֶת לִבּוֹ!

וַאֲנִי שׁוֹאֵל: הַ"חֲתַם סוֹפֵר" לֹא זָכַר אִם אָכַל, אֲבָל יָדַע לָבֶטַח אִם בֵּרֵךְ –

מַדּוּעַ אֶצְלֵנוּ קוֹרֶה שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹכְרִים אִם בֵּרַכְנוּ, אֲבָל יוֹדְעִים לָבֶטַח שֶׁאָכַלְנוּ?!

נוּ, בֶּאֱמֶת, אֵיזוֹ שְׁאֵלָה. כִּי מַעְיָנָיו שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" הָיוּ בַּבְּרָכָה, וְשֶׁלָּנוּ בָּאֲכִילָה!

הַ"חֲתַם סוֹפֵר" לָעַס בְּפִיו, וּמֹחוֹ הָגָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְאָנוּ מְמַלְמְלִים בְּפִינוּ, וּבְמַה הוֹגֶה מֹחֵנוּ!

דִּין הֶפְסֵק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּהֶפְסֵק בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה!

וְיוֹתֵר –

מוּבָא בְּשֵׁם הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זָצָ"ל שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן עוֹד יוֹתֵר מִבַּתְּפִלָּה. לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה מִדְּרַבָּנָן, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדְּאוֹרַיְתָא!

אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁלֹּא כְּדַאי לְפַרְסֵם דִּין זֶה, וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל בִּקֵּשׁ מֵהָאַבְרֵכִים שֶׁעָסְקוּ בִּמְכִירַת סְפָרָיו בְּעַיְרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּבוֹאָם יִדְרְשׁוּ בָּרַבִּים בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, חֲשִׁיבוּתָהּ וְחֻמְרָתָהּ.

הִגִּיעַ אֶחָד מֵהֶם לַעֲיָרָה שֶׁאֲנָשֶׁיהָ אֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה. קָם וְדָרַשׁ. אָמַר: "מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, כַּשְׁרוּת הַמִּטְבָּח הַיְּהוּדִי מֻשְׁרֶשֶׁת בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אִישׁ אֵינוֹ חָשׁוּד לִרְכֹּשׁ בָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר, וּמִי מְדַבֵּר עַל בְּשַׂר 'דָּבָר אַחֵר'!"

"חָלִילָה וְחַס!" הִזְדַּעְזְעוּ כֻּלָּם.

"וְכֻלָּם מַפְרִידִים הַפְרָדָה מֻחְלֶטֶת בֵּין בָּשָׂר וְחָלָב, וּמַקְפִּידִים עַל שְׁמִירַת שֵׁשׁ שָׁעוֹת מְלֵאוֹת מֵאֲרוּחַת הַבָּשָׂר לַאֲכִילַת מוּצְרֵי חָלָב" –

"וַדַּאי!" הִנְהֲנוּ כֻּלָּם.

"וּבְכֵן", רָעַם קוֹלוֹ, "דְּעוּ לָכֶם: הַמְתָּנַת שֵׁשׁ שָׁעוֹת, מִנְהָג הוּא, הַמְעֻגָּן בַּהֲלָכָה. אִסּוּר בְּשַׂר עוֹף בֶּחָלָב, מִדְּרַבָּנָן. בְּשַׂר חֲזִיר, לָאו אֶחָד עַל כָּל 'כַּזַּיִת', וְכַמָּה 'כְּזֵיתִים' עֲלוּלִים לֶאֱכֹל –

וּבְדִבּוּר אֶחָד שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, עֲלוּלִים לַעֲבֹר עַל שִׁבְעָה עָשָׂר לָאוִים מִדְּאוֹרַיְתָא, וְחָמוּר עִנְיָנָהּ כְּשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים (עֲרָכִין טו:)!"

נִדְהֲמוּ.

בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ, לֹא יָדְעוּ!

כְּצֵאתוֹ, שְׁמָעָם מַחְלִיפִים רְשָׁמִים: אִם שְׁמִירַת הַכַּשְׁרוּת חֲמוּרָה פָּחוֹת מִלָּשׁוֹן הָרָע, אוּלַי בֶּאֱמֶת הִגְזִימוּ בָּהּ...

וְאִם הֶפְסֵק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא כְּהֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה, אוּלַי מֻתָּר לַעֲנוֹת בַּתְּפִלָּה לְשִׂיחַת טֶלֶפוֹן, וּלְהָצִיץ בָּהּ לַכּוֹתֶרֶת בָּעִתּוֹן...

אָז אוּלַי כְּדַאי שֶׁלֹּא לְיַדֵּעַ... (וְהִגַּדְתָּ)

	ויצא תשע"ו
	"הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גֶבֶר"
	"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" (ח-י) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: יֵשׁ בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ דִּין תָּמוּהַּ. כְּלוֹמַר הַהֲלָכָה פְּסוּקָה, אֲבָל הַמְּצִיאוּת לֹא מוּבֶנֶת: "אָכַל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אִם לָאו, צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִסָּפֵק, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה. כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (אֹרַח חַיִּים קפד-ד). תִּשְׁאֲלוּ מַה תָּמוּהַּ כָּאן. אָז אֲסַפֵּר – הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זָצָ"ל שָׁקוּעַ הָיָה כָּל כֻּלּוֹ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בְּפִלְפּוּל הַהֲלָכָה, בְּלִמּוּד הַתַּלְמִידִים, בִּתְשׁוּבוֹתָיו לַהֲלָכָה. לְאַחַר הַשִּׁעוּר שֶׁמָּסַר לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה הָיָה שָׁב לְחַדְרוֹ, מוּתָשׁ. עִיֵּן בַּשְּׁאֵלוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי, וּבְתוֹךְ כָּךְ אָכַל בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ אֶת הָעוּגָה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ מְשָׁרְתוֹ. כָּל מַעֲיָנָיו, בַּשְּׁאֵלוֹת הַסְּבוּכוֹת. רָאָה הַמְשָׁרֵת, וְנֶחְמַץ לִבּוֹ: עוּגָה כֹּה טְעִימָה, פֶּשַׁע הוּא לְכַרְסְמָהּ כָּךְ, בְּהֶסַּח הַדַּעַת. עוּגָה כָּזוֹ יֵשׁ לֶאֱכֹל בְּרִכּוּז, לְמַצּוֹת אֶת טַעֲמָהּ, לְהִתְעַנֵּג עַל כָּל לְעִיסָה... הָרַב הֲלֹא אֵינוֹ מוּדָע כְּלָל לָעוּגָה, אַחַת הִיא לוֹ אִם אוֹכֵל הוּא אִם לָאו, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְתוּקִים בְּפִיו מִדְּבַשׁ וּמִנֹּפֶת צוּפִים. הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם הָעוּגָה, וּלְאָכְלָהּ בְּכַוָּנָה כִּדְבָעֵי. אָמַר, וְעָשָׂה. הַ"חֲתַם סוֹפֵר" הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ וְשָׁקַע בְּעִיּוּן בַּהֲמוֹן הַמִּכְתָּבִים. הַבָּחוּר נָשָׂא אֶת הָעוּגָה בַּצַּלַּחַת, וַאֲכָלָהּ בְּעַצְמוֹ בַּחֶדֶר הַחִיצוֹן. אֶת הַצַּלַּחַת הָרֵיקָה וּבָהּ שְׂרִידֵי הַפֵּרוּרִים הִצִּיב בְּפַאֲתֵי הַשֻּׁלְחָן. הַ"חֲתַם סוֹפֵר" סִיֵּם אֶת הָעִיּוּן בַּמִּכְתָּבִים, בְּמַהֲלָכוֹ גִּבֵּשׁ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת. נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַבָּחוּר, וְשָׁאַל: "הֵיכָן הָעוּגָה?" נִדְהַם, אַךְ הִתְעַשֵּׁת מִיָּד: "הָרַב אָכַל, הַאֵינוֹ זוֹכֵר?" אֵיזוֹ עַזּוּת! הֱשִׁיבוֹ הַ"חֲתַם סוֹפֵר": "הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵינִי זוֹכֵר הַאִם אָכַלְתִּי, טָרוּד הָיִיתִי בְּעִנְיְנֵי הַשְּׁאֵלוֹת". אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. "אֲבָל זֹאת יוֹדֵעַ אֲנִי לָבֶטַח, שֶׁלֹּא בֵּרַכְתִּי – וְאִם לֹא בֵּרַכְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי!" וְהָאֶבֶן הָעֲנָקִית שָׁבָה וְסָקְלָה אֶת לִבּוֹ! וַאֲנִי שׁוֹאֵל: הַ"חֲתַם סוֹפֵר" לֹא זָכַר אִם אָכַל, אֲבָל יָדַע לָבֶטַח אִם בֵּרֵךְ – מַדּוּעַ אֶצְלֵנוּ קוֹרֶה שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹכְרִים אִם בֵּרַכְנוּ, אֲבָל יוֹדְעִים לָבֶטַח שֶׁאָכַלְנוּ?! נוּ, בֶּאֱמֶת, אֵיזוֹ שְׁאֵלָה. כִּי מַעְיָנָיו שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" הָיוּ בַּבְּרָכָה, וְשֶׁלָּנוּ בָּאֲכִילָה! הַ"חֲתַם סוֹפֵר" לָעַס בְּפִיו, וּמֹחוֹ הָגָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְאָנוּ מְמַלְמְלִים בְּפִינוּ, וּבְמַה הוֹגֶה מֹחֵנוּ! דִּין הֶפְסֵק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּהֶפְסֵק בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה! וְיוֹתֵר – מוּבָא בְּשֵׁם הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זָצָ"ל שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן עוֹד יוֹתֵר מִבַּתְּפִלָּה. לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה מִדְּרַבָּנָן, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדְּאוֹרַיְתָא! אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁלֹּא כְּדַאי לְפַרְסֵם דִּין זֶה, וּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָצָ"ל בִּקֵּשׁ מֵהָאַבְרֵכִים שֶׁעָסְקוּ בִּמְכִירַת סְפָרָיו בְּעַיְרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּבוֹאָם יִדְרְשׁוּ בָּרַבִּים בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, חֲשִׁיבוּתָהּ וְחֻמְרָתָהּ. הִגִּיעַ אֶחָד מֵהֶם לַעֲיָרָה שֶׁאֲנָשֶׁיהָ אֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה. קָם וְדָרַשׁ. אָמַר: "מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, כַּשְׁרוּת הַמִּטְבָּח הַיְּהוּדִי מֻשְׁרֶשֶׁת בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אִישׁ אֵינוֹ חָשׁוּד לִרְכֹּשׁ בָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר, וּמִי מְדַבֵּר עַל בְּשַׂר 'דָּבָר אַחֵר'!" "חָלִילָה וְחַס!" הִזְדַּעְזְעוּ כֻּלָּם. "וְכֻלָּם מַפְרִידִים הַפְרָדָה מֻחְלֶטֶת בֵּין בָּשָׂר וְחָלָב, וּמַקְפִּידִים עַל שְׁמִירַת שֵׁשׁ שָׁעוֹת מְלֵאוֹת מֵאֲרוּחַת הַבָּשָׂר לַאֲכִילַת מוּצְרֵי חָלָב" – "וַדַּאי!" הִנְהֲנוּ כֻּלָּם. "וּבְכֵן", רָעַם קוֹלוֹ, "דְּעוּ לָכֶם: הַמְתָּנַת שֵׁשׁ שָׁעוֹת, מִנְהָג הוּא, הַמְעֻגָּן בַּהֲלָכָה. אִסּוּר בְּשַׂר עוֹף בֶּחָלָב, מִדְּרַבָּנָן. בְּשַׂר חֲזִיר, לָאו אֶחָד עַל כָּל 'כַּזַּיִת', וְכַמָּה 'כְּזֵיתִים' עֲלוּלִים לֶאֱכֹל – וּבְדִבּוּר אֶחָד שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, עֲלוּלִים לַעֲבֹר עַל שִׁבְעָה עָשָׂר לָאוִים מִדְּאוֹרַיְתָא, וְחָמוּר עִנְיָנָהּ כְּשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים (עֲרָכִין טו:)!" נִדְהֲמוּ. בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ, לֹא יָדְעוּ! כְּצֵאתוֹ, שְׁמָעָם מַחְלִיפִים רְשָׁמִים: אִם שְׁמִירַת הַכַּשְׁרוּת חֲמוּרָה פָּחוֹת מִלָּשׁוֹן הָרָע, אוּלַי בֶּאֱמֶת הִגְזִימוּ בָּהּ... וְאִם הֶפְסֵק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא כְּהֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה, אוּלַי מֻתָּר לַעֲנוֹת בַּתְּפִלָּה לְשִׂיחַת טֶלֶפוֹן, וּלְהָצִיץ בָּהּ לַכּוֹתֶרֶת בָּעִתּוֹן... אָז אוּלַי כְּדַאי שֶׁלֹּא לְיַדֵּעַ... (וְהִגַּדְתָּ)