Otzarot-Article

"הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב" (כ-טו) דִּבּוּרֵי הָרַהַב הַנִּשְׁמָעִים מִמַּנְהִיגֵי אִירָן, הַהַצְהָרוֹת, הָאִיּוּמִים, הַתְּמוּנוֹת הַמַּגִּיעוֹת מִשָּׁם עִם הַטִּילִים הָאֵימְתָנִיִּים וְהַכּוּר הָאָטוֹמִי הַהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה, כָּל אֵלֶּה זוֹרְעִים בֶּהָלָה בַּצִּבּוּר, הָרוֹאֶה שֶׁהַסִּכְסוּךְ עִם הָעַרְבִים אֵינוֹ נִגְמָר, וּמִי שֶׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ פָּטֶנְטִים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים, שֶׁיָּבִיאוּ 'שָׁלוֹם', רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהָעִנְיָנִים רַק הוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים מִיּוֹם לְיוֹם. רַחְמָנָא לִיצְלַן.

הֶעָרִיצִים הַלָּלוּ הַיּוֹשְׁבִים לְיַד הֶגֶה הַשִּׁלְטוֹן בְּטֶהֶרָן, לֹא רַק שֶׁמַּכְחִישִׁים אֶת הַשּׁוֹאָה, אֶלָּא גַּם מְאַיְּמִים בִּמְפֹרָשׁ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַכְרִיזִים בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ שֶׁהַטִּילִים שֶׁבִּידֵיהֶם מְיֹעָדִים לְהַשְׁמָדָתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הַחֲרָדוֹת תּוֹקְפוֹת אֶת כֻּלָּם, וַאֲנָשִׁים רוֹצִים לְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹאֲלִים בְּמַה יּוּכְלוּ לְהִתְחַזֵּק. סִפַּרְתִּי לְכַמָּה מֵהֶם, אָמַר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרוֹת שָׁנִים, וְנֶחְרַט בְּמֹחִי, וְיֵשׁ בְּכָךְ תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתָם.

הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת תש"ח, שֶׁבָּהּ נִכְבְּשָׁה הָעִיר יָפוֹ. רֹב הָעַרְבִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם. יְהוּדִים רַבִּים נִצְּלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְהָלְכוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָעִיר יָפוֹ, הַסְּמוּכָה לְתֵל אָבִיב. גַּם אֲנִי הִזְדַּמַּנְתִּי לַמָּקוֹם, וּכְשֶׁעָבַרְתִּי לְיַד אַחַד הַבָּתִּים שָׁמַעְתִּי לְפֶתַע צְעָקוֹת רָמוֹת עוֹלוֹת מֵאַחַת הַדִּירוֹת.

כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר הָיָה נִשְׁמָע כְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, עָלִיתִי לַדִּירָה מִמֶּנָּה נִשְׁמְעוּ הַצְּעָקוֹת, וְנִתְקַלְתִּי בִּשְׁנֵי יְהוּדִים הַמִּתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם עַל אַחַת הַדִּירוֹת הַגְּדוֹלוֹת, בָּהּ הָיוּ 9 חֲדָרִים. כָּל אֶחָד מֵהֶם טָעַן שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לוֹ.

הָרִאשׁוֹן טָעַן, שֶׁהוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכִבּוּשׁ הַמָּקוֹם, וְכֵיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּדִירָה שֶׁהָיְתָה מִן הַסְּתָם בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל עַרְבִי, הֲרֵי הַדִּירָה מַגִּיעָה לוֹ, כְּשָׂכָר עַל הַכִּבּוּשׁ... וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי טָעַן שֶׁהַדִּירָה הִיא שֶׁל קְרוֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְלָכֵן הִיא מַגִּיעָה לוֹ...

הַוִּכּוּחַ בֵּין הַצְּדָדִים הִתְלַהֵט וְעָלָה לְפַסִּים מְסֻכָּנִים, וְכֵיוָן שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁהָעִמּוּת יִתְדַּרְדֵּר וְיַגִּיעַ לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, הָלַכְתִּי וְהִזְעַקְתִּי שׁוֹטֵר שֶׁהָיָה בָּאֵזוֹר. אֲבָל גַּם לַשּׁוֹטֵר לֹא הָיָה הַרְבֵּה מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהוּא הִזְעִיק תִּגְבֹּרֶת.

אֲנִי עָמַדְתִּי מִן הַצַּד, סִפֵּר הָרַב, וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהַוִּכּוּחַ לֹא יִגְלֹשׁ לְפַסִּים שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ.

לְפֶתַע הִגִּיעַ לַמָּקוֹם אָדָם לֹא מֻכָּר, וּבְיָדָיו מַפָּה וּמִסְמָכִים. מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַדְתִּי, רָאִיתִי שֶׁהוּא מַצִּיג אֶת הַמִּסְמָכִים לִפְנֵי שְׁנֵי הַצְּדָדִים. בְּאוֹתוֹ רֶגַע לְפֶתַע פִּתְאוֹם הִשְׁתַּתֵּק הַוִּכּוּחַ וְהַצְּעָקוֹת פָּסְקוּ, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁכָּל הָעֵסֶק הִסְתַּיֵּם...

הָרִאשׁוֹן שֶׁטָּעַן שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לוֹ, מִכֹּחַ הַכִּבּוּשׁ, 'הִתְקַפֵּל' לְפֶתַע וּפָנָה לְדַרְכּוֹ.

מַה הִתְבָּרֵר?

הָאָדָם שֶׁהִגִּיעַ הָיָה יְהוּדִי, וְהִצִּיג מִסְמָכִים שֶׁל הַ'קּוּשָׁאן' (טַבּוּ) שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לוֹ, וְלֹא לְמִשְׁפָּחָה עַרְבִית. הַדִּירָה אָמְנָם נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הַחַיָּלִים, אֲבָל הִיא מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לָעֲרָבִים.

כִּבְעָלֶיהָ שֶׁל הַדִּירָה, הֶחְלִיט הָאִישׁ לְהַעֲנִיק אֶת הַנֶּכֶס לַצַּד הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכִבּוּשׁ הַמָּקוֹם, בִּהְיוֹתוֹ קְרוֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ.

מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, לֹא הָיְתָה לַצַּד הָרִאשׁוֹן שׁוּם זְכוּת דִּבּוּר, וְהוּא מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בַּהֲבִינוֹ שֶׁאִם בַּעַל הַבַּיִת אָמַר אֶת דְּבָרוֹ, אֵין לוֹ יוֹתֵר מַה לַּעֲשׂוֹת כָּאן.

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁזֶּה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁיִּקְרֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, בַּמִּלְחָמָה הַמִּתְנַהֶלֶת עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הָעַרְבִים לַיְּהוּדִים. סִכְסוּךְ זֶה יָבוֹא עַל פִּתְרוֹנוֹ רַק כְּשֶׁיָּבוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיֹאמַר 'כִּי לִי הָאָרֶץ', וְאָז כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים יִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן בְבֹשֶׁת פָּנִים, כַּמְבֹאָר בְּרַשִּׁ"י תְּחִלַּת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: "שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִים, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִיא. הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ".

מִי שֶׁיַּחְשֹׁב תָּמִיד בְּכִוּוּן זֶה, וְיִתְחַזֵּק בִּדְבָרִים אֵלֶּה, לֹא יִרְאֶה רַע, וְיִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּמַצָּב שֶׁל חִזּוּק תְּמִידִי. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תולדות תשע"ו
	הַזָּקֵן וְשַׂק הַקֶּמַח עַל שִׁכְמוֹ
	"הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב" (כ-טו) דִּבּוּרֵי הָרַהַב הַנִּשְׁמָעִים מִמַּנְהִיגֵי אִירָן, הַהַצְהָרוֹת, הָאִיּוּמִים, הַתְּמוּנוֹת הַמַּגִּיעוֹת מִשָּׁם עִם הַטִּילִים הָאֵימְתָנִיִּים וְהַכּוּר הָאָטוֹמִי הַהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה, כָּל אֵלֶּה זוֹרְעִים בֶּהָלָה בַּצִּבּוּר, הָרוֹאֶה שֶׁהַסִּכְסוּךְ עִם הָעַרְבִים אֵינוֹ נִגְמָר, וּמִי שֶׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ פָּטֶנְטִים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים, שֶׁיָּבִיאוּ 'שָׁלוֹם', רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהָעִנְיָנִים רַק הוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים מִיּוֹם לְיוֹם. רַחְמָנָא לִיצְלַן. הֶעָרִיצִים הַלָּלוּ הַיּוֹשְׁבִים לְיַד הֶגֶה הַשִּׁלְטוֹן בְּטֶהֶרָן, לֹא רַק שֶׁמַּכְחִישִׁים אֶת הַשּׁוֹאָה, אֶלָּא גַּם מְאַיְּמִים בִּמְפֹרָשׁ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַכְרִיזִים בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ שֶׁהַטִּילִים שֶׁבִּידֵיהֶם מְיֹעָדִים לְהַשְׁמָדָתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַחֲרָדוֹת תּוֹקְפוֹת אֶת כֻּלָּם, וַאֲנָשִׁים רוֹצִים לְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹאֲלִים בְּמַה יּוּכְלוּ לְהִתְחַזֵּק. סִפַּרְתִּי לְכַמָּה מֵהֶם, אָמַר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרוֹת שָׁנִים, וְנֶחְרַט בְּמֹחִי, וְיֵשׁ בְּכָךְ תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתָם. הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת תש"ח, שֶׁבָּהּ נִכְבְּשָׁה הָעִיר יָפוֹ. רֹב הָעַרְבִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם. יְהוּדִים רַבִּים נִצְּלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְהָלְכוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָעִיר יָפוֹ, הַסְּמוּכָה לְתֵל אָבִיב. גַּם אֲנִי הִזְדַּמַּנְתִּי לַמָּקוֹם, וּכְשֶׁעָבַרְתִּי לְיַד אַחַד הַבָּתִּים שָׁמַעְתִּי לְפֶתַע צְעָקוֹת רָמוֹת עוֹלוֹת מֵאַחַת הַדִּירוֹת. כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר הָיָה נִשְׁמָע כְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, עָלִיתִי לַדִּירָה מִמֶּנָּה נִשְׁמְעוּ הַצְּעָקוֹת, וְנִתְקַלְתִּי בִּשְׁנֵי יְהוּדִים הַמִּתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם עַל אַחַת הַדִּירוֹת הַגְּדוֹלוֹת, בָּהּ הָיוּ 9 חֲדָרִים. כָּל אֶחָד מֵהֶם טָעַן שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לוֹ. הָרִאשׁוֹן טָעַן, שֶׁהוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכִבּוּשׁ הַמָּקוֹם, וְכֵיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּדִירָה שֶׁהָיְתָה מִן הַסְּתָם בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל עַרְבִי, הֲרֵי הַדִּירָה מַגִּיעָה לוֹ, כְּשָׂכָר עַל הַכִּבּוּשׁ... וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי טָעַן שֶׁהַדִּירָה הִיא שֶׁל קְרוֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְלָכֵן הִיא מַגִּיעָה לוֹ... הַוִּכּוּחַ בֵּין הַצְּדָדִים הִתְלַהֵט וְעָלָה לְפַסִּים מְסֻכָּנִים, וְכֵיוָן שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁהָעִמּוּת יִתְדַּרְדֵּר וְיַגִּיעַ לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, הָלַכְתִּי וְהִזְעַקְתִּי שׁוֹטֵר שֶׁהָיָה בָּאֵזוֹר. אֲבָל גַּם לַשּׁוֹטֵר לֹא הָיָה הַרְבֵּה מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהוּא הִזְעִיק תִּגְבֹּרֶת. אֲנִי עָמַדְתִּי מִן הַצַּד, סִפֵּר הָרַב, וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהַוִּכּוּחַ לֹא יִגְלֹשׁ לְפַסִּים שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. לְפֶתַע הִגִּיעַ לַמָּקוֹם אָדָם לֹא מֻכָּר, וּבְיָדָיו מַפָּה וּמִסְמָכִים. מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַדְתִּי, רָאִיתִי שֶׁהוּא מַצִּיג אֶת הַמִּסְמָכִים לִפְנֵי שְׁנֵי הַצְּדָדִים. בְּאוֹתוֹ רֶגַע לְפֶתַע פִּתְאוֹם הִשְׁתַּתֵּק הַוִּכּוּחַ וְהַצְּעָקוֹת פָּסְקוּ, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁכָּל הָעֵסֶק הִסְתַּיֵּם... הָרִאשׁוֹן שֶׁטָּעַן שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לוֹ, מִכֹּחַ הַכִּבּוּשׁ, 'הִתְקַפֵּל' לְפֶתַע וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. מַה הִתְבָּרֵר? הָאָדָם שֶׁהִגִּיעַ הָיָה יְהוּדִי, וְהִצִּיג מִסְמָכִים שֶׁל הַ'קּוּשָׁאן' (טַבּוּ) שֶׁהַדִּירָה שַׁיֶּכֶת לוֹ, וְלֹא לְמִשְׁפָּחָה עַרְבִית. הַדִּירָה אָמְנָם נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הַחַיָּלִים, אֲבָל הִיא מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לָעֲרָבִים. כִּבְעָלֶיהָ שֶׁל הַדִּירָה, הֶחְלִיט הָאִישׁ לְהַעֲנִיק אֶת הַנֶּכֶס לַצַּד הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתֵּף בְּכִבּוּשׁ הַמָּקוֹם, בִּהְיוֹתוֹ קְרוֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, לֹא הָיְתָה לַצַּד הָרִאשׁוֹן שׁוּם זְכוּת דִּבּוּר, וְהוּא מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם בְּבֹשֶׁת פָּנִים, בַּהֲבִינוֹ שֶׁאִם בַּעַל הַבַּיִת אָמַר אֶת דְּבָרוֹ, אֵין לוֹ יוֹתֵר מַה לַּעֲשׂוֹת כָּאן. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁזֶּה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁיִּקְרֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, בַּמִּלְחָמָה הַמִּתְנַהֶלֶת עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּין הָעַרְבִים לַיְּהוּדִים. סִכְסוּךְ זֶה יָבוֹא עַל פִּתְרוֹנוֹ רַק כְּשֶׁיָּבוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיֹאמַר 'כִּי לִי הָאָרֶץ', וְאָז כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים יִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן בְבֹשֶׁת פָּנִים, כַּמְבֹאָר בְּרַשִּׁ"י תְּחִלַּת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: "שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִים, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִיא. הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ". מִי שֶׁיַּחְשֹׁב תָּמִיד בְּכִוּוּן זֶה, וְיִתְחַזֵּק בִּדְבָרִים אֵלֶּה, לֹא יִרְאֶה רַע, וְיִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּמַצָּב שֶׁל חִזּוּק תְּמִידִי. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)