Otzarot-Article

"וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ" (כח-כ) יֵשׁ וּמַרְאֶה בּוֹדֵד אֶחָד הַנִּגְלֶה לְעֵינֵי הָאָדָם, עוֹשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם כֹּה רַב עוֹד יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה מִלִּים וְדִבּוּרִים. חוֹבָתֵנוּ הִיא לְתַרְגֵּם אֶת הַמַּרְאֶה הַנִּגְלֶה לְפָנֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וּלְיַשְּׂמוֹ בְּחַיֵּינוּ בַּצּוּרָה הָרְאוּיָה בְּיוֹתֵר.

מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין: בִּקַּרְתִּי פַּעַם חוֹלֶה שֶׁהָיָה מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית הַחוֹלִים בֵּילִינְסוֹן, וּלְנֶגֶד עֵינַי נִרְאָה מַחֲזֶה מְצַעֵר בְּיוֹתֵר. לַחֲדַר הַמִּיּוּן שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים הִגִּיעַ אַמְבּוּלַנְס וּמִמֶּנּוּ הוּצְאָה אֲלוּנְקָה שֶׁבָּהּ שָׁכַב אָדָם שֶׁנִּרְאָה בְּמַבָּט רִאשׁוֹן גִּבּוֹר כַּאֲרִי, וְכֻלּוֹ זוֹעֵק וְגוֹנֵחַ מִכְּאֵבִים.

הַגְּנִיחוֹת שֶׁלּוֹ הֶחְרִידוּ אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּמָּקוֹם, וְהַפֶּלֶא הָיָה שֶׁמַּרְאֵהוּ הָיָה מַמָּשׁ כְּשֶׁל אָדָם בָּרִיא וְחָזָק, וְלַמְרוֹת זֹאת הוּא גָּנַח וְגָנַח לְלֹא הֲפוּגָה. כָּל תְּזוּזָה שֶׁעָשָׂה בָּאֲלוּנְקָה, הִכְאִיבָה לוֹ מְאֹד.

אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים נָשְׂאוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה בִּידֵיהֶם. כַּאֲשֶׁר גְּנִיחוֹתָיו שֶׁל הָאִישׁ גָּבְרוּ, הֵזִיז אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת אֶת רַגְלוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, שֶׁהָיְתָה מִחוּץ לָאֲלוּנְקָה, וְהִכְנִיסָהּ פְּנִימָה. הָאִישׁ הוֹדָה לוֹ בְּרֹב תּוֹדוֹת וּבְרָכוֹת, אַךְ הִמְשִׁיךְ לִגְנֹחַ וְלִכְאֹב אֶת כְּאֵבָיו הָעַזִּים.

לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּע מְעַט לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּסַפֵּר לִי מַה קָּרָה.

הַפָּצוּעַ הַמְיֻסָּר הֵשִׁיב שֶׁעַד לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הוּא הִתְהַלֵּךְ כְּאַחַד הָאָדָם, וְרָץ מִכָּאן לְשָׁם וּמִשָּׁם לְכָאן, 'כְּמוֹ כֻּלָּם'. "הָיִיתִי בַּבַּיִת, וְיָצָאתִי לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, וּלְפֶתַע הֶחְלַקְתִּי עַל הָאָרֶץ, וּסְבוּרַנִי שֶׁזֶּה קָרָה בִּגְלַל חֹמֶר הַנִּקּוּי הַמַּחְלִיק שֶׁבּוֹ שָׁטְפוּ אֶת הַבִּנְיָן. נִסִּיתִי לָקוּם בְּכֹחוֹת עַצְמִי וְלֹא יָכֹלְתִּי".

וְאָז הִתְבָּרֵר שֶׁרַגְלוֹ נִשְׁבְּרָה, אֲבָל לֹא הָיָה זֶה שֶׁבֶר רָגִיל; הַפָּצוּעַ לֹא יָדַע אֶת מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי, וְאֶת מַה שֶּׁיָּדְעוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת. מְקוֹם הַכְּאֵבִים גִּלָּה עַל שֶׁבֶר עָמֹק בְּאַגַּן הַיְרֵכַיִם, מַה שֶׁאוֹמֵר שֶׁמְּדֻבָּר בְּשֶׁבֶר קָשֶׁה מְאֹד, וְהָאִישׁ הַזֶּה לֹא יֵצֵא מִבֵּית הַחוֹלִים כָּל כָּךְ מַהֵר...

אֵיךְ הוּא אָמַר: "עַד לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם, וְהַכֹּל הִתְרַחֵשׁ בְּפִתְאוֹמִיּוּת; בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הָיִיתִי עַל הָרִצְפָּה"!

נִגַּשְׁתִּי אֶל הָרוֹפְאִים בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, וְאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁמַּסְקָנָה אַחַת כְּבָר יֵשׁ לִי לְאַחַר הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְהִיא, שֶׁמָּחָר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲבָרֵךְ אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, אֲכַוֵּן טוֹב יוֹתֵר בְּבִרְכַּת 'הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר'.

כִּי יֵשׁ לָנוּ טָעוּת בַּהֲבָנַת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה. אֲנַחְנוּ מְכַוְּנִים כָּרָאוּי בְּבִרְכַּת 'פּוֹקֵחַ עִוְּרִים', כִּי הָעֵינַיִם חֲשׁוּבוֹת לָנוּ מְאֹד; אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים כָּרָאוּי אֶת בִּרְכַּת 'זוֹקֵף כְּפוּפִים', הַנְּסַבָּה עַל חוּט הַשִׁדְרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין מִי שֶׁלֹּא מֵבִין שֶׁחוּט הַשִּׁדְרָה הוּא אַחַד הָאֵיבָרִים הַחִיּוּנִיִּים בְּיוֹתֵר לָאָדָם, וּבִלְעָדָיו אֵין לוֹ חַיִּים.

אֲבָל כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְבִרְכַּת 'הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר', נִרְאֶה לָנוּ שֶׁמְּדֻבָּר בִּבְרָכָה לֹא כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה. וְכִי לְשֵׁם מָה צְרִיכִים לְהָכִין אֶת צְעָדֵינוּ?

וְטָעוּת גְּדוֹלָה בְּיָדֵינוּ.

כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעֲשֶׂה זֹאת, וְלֹא יָכִין וְיִשְׁמֹר כָּל צַעַד וְצַעַד שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ לְמַצָּבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָּצוּעַ, שֶׁרַק מִגְּנִיחוֹתָיו וְזַעֲקוֹתָיו אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צְעָדִים אָדָם עוֹשֶׂה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְדַי בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְכֻוַּן וְיִשָּׁמֵר מֵרֹאשׁ עַל יְדֵי בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וּכְבָר כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עֲלוּלִים לְהֵרָאוֹת אַחֶרֶת.

וְאָז נִזְכַּרְתִּי בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים יח-לז) 'תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי'. דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁעָשָׂה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת, וּפָסַע כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּסִיעוֹת, הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ מְיֻחָד לְהוֹדוֹת עַל הָעִנְיָן הֶחָשׁוּב הַזֶּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו, וְגָרַם לְכָךְ שֶׁקַּרְסֻלָּיו לֹא יִמְעֲדוּ.

נִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת צְעָדֵינוּ מִכָּל צַעַר וְנֶזֶק, וְיָכִין אוֹתָם כָּךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְמַלֵּא בָּהֶם אֶת יִעוּדָם הָאֲמִתִּי. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	לך לך תשע"ו
	זְכוּתוֹ שֶׁל הַמַּהַרְשָׁ"א
	"וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ" (כח-כ) יֵשׁ וּמַרְאֶה בּוֹדֵד אֶחָד הַנִּגְלֶה לְעֵינֵי הָאָדָם, עוֹשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם כֹּה רַב עוֹד יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה מִלִּים וְדִבּוּרִים. חוֹבָתֵנוּ הִיא לְתַרְגֵּם אֶת הַמַּרְאֶה הַנִּגְלֶה לְפָנֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וּלְיַשְּׂמוֹ בְּחַיֵּינוּ בַּצּוּרָה הָרְאוּיָה בְּיוֹתֵר. מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין: בִּקַּרְתִּי פַּעַם חוֹלֶה שֶׁהָיָה מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית הַחוֹלִים בֵּילִינְסוֹן, וּלְנֶגֶד עֵינַי נִרְאָה מַחֲזֶה מְצַעֵר בְּיוֹתֵר. לַחֲדַר הַמִּיּוּן שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים הִגִּיעַ אַמְבּוּלַנְס וּמִמֶּנּוּ הוּצְאָה אֲלוּנְקָה שֶׁבָּהּ שָׁכַב אָדָם שֶׁנִּרְאָה בְּמַבָּט רִאשׁוֹן גִּבּוֹר כַּאֲרִי, וְכֻלּוֹ זוֹעֵק וְגוֹנֵחַ מִכְּאֵבִים. הַגְּנִיחוֹת שֶׁלּוֹ הֶחְרִידוּ אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּמָּקוֹם, וְהַפֶּלֶא הָיָה שֶׁמַּרְאֵהוּ הָיָה מַמָּשׁ כְּשֶׁל אָדָם בָּרִיא וְחָזָק, וְלַמְרוֹת זֹאת הוּא גָּנַח וְגָנַח לְלֹא הֲפוּגָה. כָּל תְּזוּזָה שֶׁעָשָׂה בָּאֲלוּנְקָה, הִכְאִיבָה לוֹ מְאֹד. אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים נָשְׂאוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה בִּידֵיהֶם. כַּאֲשֶׁר גְּנִיחוֹתָיו שֶׁל הָאִישׁ גָּבְרוּ, הֵזִיז אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת אֶת רַגְלוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, שֶׁהָיְתָה מִחוּץ לָאֲלוּנְקָה, וְהִכְנִיסָהּ פְּנִימָה. הָאִישׁ הוֹדָה לוֹ בְּרֹב תּוֹדוֹת וּבְרָכוֹת, אַךְ הִמְשִׁיךְ לִגְנֹחַ וְלִכְאֹב אֶת כְּאֵבָיו הָעַזִּים. לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּע מְעַט לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּסַפֵּר לִי מַה קָּרָה. הַפָּצוּעַ הַמְיֻסָּר הֵשִׁיב שֶׁעַד לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הוּא הִתְהַלֵּךְ כְּאַחַד הָאָדָם, וְרָץ מִכָּאן לְשָׁם וּמִשָּׁם לְכָאן, 'כְּמוֹ כֻּלָּם'. "הָיִיתִי בַּבַּיִת, וְיָצָאתִי לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, וּלְפֶתַע הֶחְלַקְתִּי עַל הָאָרֶץ, וּסְבוּרַנִי שֶׁזֶּה קָרָה בִּגְלַל חֹמֶר הַנִּקּוּי הַמַּחְלִיק שֶׁבּוֹ שָׁטְפוּ אֶת הַבִּנְיָן. נִסִּיתִי לָקוּם בְּכֹחוֹת עַצְמִי וְלֹא יָכֹלְתִּי". וְאָז הִתְבָּרֵר שֶׁרַגְלוֹ נִשְׁבְּרָה, אֲבָל לֹא הָיָה זֶה שֶׁבֶר רָגִיל; הַפָּצוּעַ לֹא יָדַע אֶת מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי, וְאֶת מַה שֶּׁיָּדְעוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת. מְקוֹם הַכְּאֵבִים גִּלָּה עַל שֶׁבֶר עָמֹק בְּאַגַּן הַיְרֵכַיִם, מַה שֶׁאוֹמֵר שֶׁמְּדֻבָּר בְּשֶׁבֶר קָשֶׁה מְאֹד, וְהָאִישׁ הַזֶּה לֹא יֵצֵא מִבֵּית הַחוֹלִים כָּל כָּךְ מַהֵר... אֵיךְ הוּא אָמַר: "עַד לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם, וְהַכֹּל הִתְרַחֵשׁ בְּפִתְאוֹמִיּוּת; בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הָיִיתִי עַל הָרִצְפָּה"! נִגַּשְׁתִּי אֶל הָרוֹפְאִים בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, וְאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁמַּסְקָנָה אַחַת כְּבָר יֵשׁ לִי לְאַחַר הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְהִיא, שֶׁמָּחָר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲבָרֵךְ אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, אֲכַוֵּן טוֹב יוֹתֵר בְּבִרְכַּת 'הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר'. כִּי יֵשׁ לָנוּ טָעוּת בַּהֲבָנַת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה. אֲנַחְנוּ מְכַוְּנִים כָּרָאוּי בְּבִרְכַּת 'פּוֹקֵחַ עִוְּרִים', כִּי הָעֵינַיִם חֲשׁוּבוֹת לָנוּ מְאֹד; אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים כָּרָאוּי אֶת בִּרְכַּת 'זוֹקֵף כְּפוּפִים', הַנְּסַבָּה עַל חוּט הַשִׁדְרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין מִי שֶׁלֹּא מֵבִין שֶׁחוּט הַשִּׁדְרָה הוּא אַחַד הָאֵיבָרִים הַחִיּוּנִיִּים בְּיוֹתֵר לָאָדָם, וּבִלְעָדָיו אֵין לוֹ חַיִּים. אֲבָל כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְבִרְכַּת 'הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר', נִרְאֶה לָנוּ שֶׁמְּדֻבָּר בִּבְרָכָה לֹא כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה. וְכִי לְשֵׁם מָה צְרִיכִים לְהָכִין אֶת צְעָדֵינוּ? וְטָעוּת גְּדוֹלָה בְּיָדֵינוּ. כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעֲשֶׂה זֹאת, וְלֹא יָכִין וְיִשְׁמֹר כָּל צַעַד וְצַעַד שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ לְמַצָּבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָּצוּעַ, שֶׁרַק מִגְּנִיחוֹתָיו וְזַעֲקוֹתָיו אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צְעָדִים אָדָם עוֹשֶׂה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְדַי בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְכֻוַּן וְיִשָּׁמֵר מֵרֹאשׁ עַל יְדֵי בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וּכְבָר כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עֲלוּלִים לְהֵרָאוֹת אַחֶרֶת. וְאָז נִזְכַּרְתִּי בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים יח-לז) 'תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי'. דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁעָשָׂה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת, וּפָסַע כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּסִיעוֹת, הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ מְיֻחָד לְהוֹדוֹת עַל הָעִנְיָן הֶחָשׁוּב הַזֶּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו, וְגָרַם לְכָךְ שֶׁקַּרְסֻלָּיו לֹא יִמְעֲדוּ. נִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת צְעָדֵינוּ מִכָּל צַעַר וְנֶזֶק, וְיָכִין אוֹתָם כָּךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְמַלֵּא בָּהֶם אֶת יִעוּדָם הָאֲמִתִּי. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)