Otzarot-Article

"כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ט-ג) בַּבּוּרוּת הַשּׂוֹרֶרֶת, וּבַצִּמָּאוֹן לָדַעַת, הוֹפֵךְ כָּל שׁוֹמֵר מִצְווֹת לְדוֹבֵר הַיַּהֲדוּת. נִשְׁאַלְתִּי פַּעַם, מַה דַּעַת הַיַּהֲדוּת - לְגַבֵּי אִרְגּוּנֵי "הַיְרֻקִּים", שׁוֹמְרֵי הַטֶּבַע וְהַסְּבִיבָה עַד לְקִיצוֹנִיּוּת. סִפַּרְתִּי עַל אִסּוּר "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" (דְּבָרִים כ-יט), וְעַל "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, דְּאוֹרַיְתָא" (ב"מ לב:), אַךְ לֹא, הֻבְהַר שֶׁהֵם הִקְצִינוּ הַרְבֵּה מֵעֵבֶר. הֵם מִתְנַגְּדִים לְנִסּוּיִים רְפוּאִיִּים בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וְלוּ כְּדֵי לִמְצֹא מָזוֹר לְמַדְוֵי בְּנֵי הָאָדָם. מִתְנַגְּדִים לִפְשֹׁט פַּרְווֹת מִבַּעֲלֵי חַיִּים, וְלוּ כְּדֵי לְחַמֵּם אוֹ לְהַדֵּר מַלְבּוּשֵׁי הָאָדָם. בְּאֵיזוֹ זְכוּת, טוֹעֲנִים הֵם, מִשְׂתָּרֵר הָאָדָם עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּמְשַׁעְבְּדָם לִצְרָכָיו, מִתְעַמֵּר בָּהֶם בִּכְפִיָּה! מַה דַּעַת הַיַּהֲדוּת עַל גִּישָׁה זוֹ?

תְּשׁוּבָתִי הַתְּמִימָה: דַּוְקָא לְשִׁיטָתָם אֵינָם צוֹדְקִים. רַק הַיַּהֲדוּת מְבִינָה אוֹתָם! לְשִׁיטָתָם, אִם הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא זַן מִזַּנֵּי בַּעֲלֵי הַחַיִּים, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא יִשְׂתָּרֵר עַל אֵלּוּ שֶׁתַּחְתָּיו. וְכִי הַצִּפּוֹר מִתְחַשֶּׁבֶת בַּתּוֹלַעַת, הַאִם הָאַרְיֵה מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַכֶּבֶשׂ, הַנָּמֵר חָס עַל הַצְּבִי? מַדּוּעַ חַיָּב הָאָדָם לַחְרֹג מִשְּׁאָר הַבְּרוּאִים?

לֹא לִתְשׁוּבָה זוֹ צִפּוּ. וְעַל פִּי הַיַּהֲדוּת, שָׁאֲלוּ. אֲהָהּ, הַיַּהֲדוּת תּוֹבַעַת מֵהָאָדָם אַחֲרָיוּת כְּלַפֵּי הַבְּרִיאָה, הַנְּתוּנָה לַחֲסָדָיו. וּלְצִוּוּי מְפֹרָשׁ נִצְרַךְ הָאָדָם, לִרְשׁוּת מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי לִשְׁלֹט בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ"! אִלְמָלֵא רְשׁוּת זוֹ, אָכֵן לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְכֹּב עַל סוּס אוֹ לָגֹז צֶמֶר הַכִּבְשָׂה! וְגַם רְשׁוּת זוֹ לֹא שְׁרִירוּתִית הִיא, אֶלָּא גִּלּוּי שֶׁהָאָדָם הוּא מֻבְחַר הַיְצִירָה, וְהַכֹּל נִבְרָא לְשִׁמּוּשׁוֹ.

לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן אֵין כָּאן אֶלָּא אַדְנוּת וּרְשׁוּת שִׁעְבּוּד, עֲדַיִן אֵין כָּאן הֶתֵּר לַהֲרֹג בַּעֲלֵי חַיִּים וְלֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָם! מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁמֻּתָּר לָאָדוֹן לְהַעֲבִיד אֶת עַבְדּוֹ, וְאָסוּר לוֹ לְהָרְגוֹ! הַזְּכוּת עַל חַיֵּיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְהָרְשׁוּת לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם, לֹא נִתְּנָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וּלְצֶאֱצָאָיו, וְלֹא נִתְחַדְּשָׁה אֶלָּא לְנֹחַ, בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה". וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל: לְפִי שֶׁהַמַּבּוּל הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, וְלֹא נִצְּלוּ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֶלָּא בִּזְכוּת נֹחַ וְתֵבָתוֹ, וְהוּא שֶׁזָּן אוֹתָם וְכִלְכֵּל אוֹתָם שָׁנָה שְׁלֵמָה בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ הֻתַּר לוֹ אַף לֵהָנוֹת מִבְּשָׂרָם.

לְסִכּוּם: מִי שֶׁכּוֹפֵר חָלִילָה בַּתּוֹרָה וּבְעֵינָיו אֵין מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, מִנַּיִן לוֹ גְּדָרִים וּסְיָגִים, לְשִׁיטָתוֹ "כָּל דְּאַלִּים גְּבַר"... וּמִי שֶׁמּוֹדֶה בְּצִוּוּיֶיהָ, יוֹדֵעַ שֶׁהִזְהִירָה מִפְּנֵי צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וּמִפְּנֵי הַשְׁחָתָה לִשְׁמָהּ. אֲבָל הִצִּיבָה אֶת הָאָדָם בַּפִּסְגָּה, הַצָּבָה שֶׁתּוֹבַעַת מִמֶּנּוּ הִתְעַלּוּת, שֶׁעַל יָדָהּ "הוּא מִתְעַלֶּה, וְכָל הָעוֹלָם מִתְעַלֶּה עִמּוֹ". וְגַם בַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵהֶם הוּא נֶהֱנֶה וְאֶת בְּשָׂרָם הוּא אוֹכֵל, מִתְעַלִּים עַל יְדֵי כָּךְ וּבָאִים לְתִקּוּנָם, כְּפִי שֶׁהֶאֱרִיכוּ בָּזֶה בְּסִפְרֵי הַקַּבָּלָה! (חֶסֶד לְאַבְרָהָם מַעְיַן ד' נָהָר כ')

אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין נט:) שֶׁמִּימֵי הָאָדָם הָרִאשׁוֹן אָכְלוּ רַק פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וּלְאַחַר הַמַּבּוּל הֻתְּרוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל: יֵשׁ לָדַעַת, מַדּוּעַ לֹא הֻתַּר הַבָּשָׂר לְאָדָם, אֶלָּא לְנֹחַ? וְנִרְאֶה, כִּי נֹחַ - מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָאַחַת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מָצָא ה' לְנָכוֹן לְקַיֵּם אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים בַּתֵּבָה, וְהֵם חָבִים לוֹ אֶת חַיֵּיהֶם. הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהוּא טָרַח וְיָגַע בָּהֶם בַּתֵּבָה לְהַאֲכִילָם וּלְהַשְׁקוֹתָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל". וְהַשְּׁלִישִׁית, שֶׁבִּגְלָלוֹ, עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹ, הִבְטִיחַ ה' שֶׁלֹּא יָבִיא עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת אֶת הָאָרֶץ. וְאִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים חַיָּבִים לוֹ אֶת חַיֵּיהֶם - הֻתַּר לוֹ לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשע"ו
	יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מֵה'
	"כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ט-ג) בַּבּוּרוּת הַשּׂוֹרֶרֶת, וּבַצִּמָּאוֹן לָדַעַת, הוֹפֵךְ כָּל שׁוֹמֵר מִצְווֹת לְדוֹבֵר הַיַּהֲדוּת. נִשְׁאַלְתִּי פַּעַם, מַה דַּעַת הַיַּהֲדוּת - לְגַבֵּי אִרְגּוּנֵי "הַיְרֻקִּים", שׁוֹמְרֵי הַטֶּבַע וְהַסְּבִיבָה עַד לְקִיצוֹנִיּוּת. סִפַּרְתִּי עַל אִסּוּר "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" (דְּבָרִים כ-יט), וְעַל "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, דְּאוֹרַיְתָא" (ב"מ לב:), אַךְ לֹא, הֻבְהַר שֶׁהֵם הִקְצִינוּ הַרְבֵּה מֵעֵבֶר. הֵם מִתְנַגְּדִים לְנִסּוּיִים רְפוּאִיִּים בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וְלוּ כְּדֵי לִמְצֹא מָזוֹר לְמַדְוֵי בְּנֵי הָאָדָם. מִתְנַגְּדִים לִפְשֹׁט פַּרְווֹת מִבַּעֲלֵי חַיִּים, וְלוּ כְּדֵי לְחַמֵּם אוֹ לְהַדֵּר מַלְבּוּשֵׁי הָאָדָם. בְּאֵיזוֹ זְכוּת, טוֹעֲנִים הֵם, מִשְׂתָּרֵר הָאָדָם עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּמְשַׁעְבְּדָם לִצְרָכָיו, מִתְעַמֵּר בָּהֶם בִּכְפִיָּה! מַה דַּעַת הַיַּהֲדוּת עַל גִּישָׁה זוֹ? תְּשׁוּבָתִי הַתְּמִימָה: דַּוְקָא לְשִׁיטָתָם אֵינָם צוֹדְקִים. רַק הַיַּהֲדוּת מְבִינָה אוֹתָם! לְשִׁיטָתָם, אִם הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא זַן מִזַּנֵּי בַּעֲלֵי הַחַיִּים, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא יִשְׂתָּרֵר עַל אֵלּוּ שֶׁתַּחְתָּיו. וְכִי הַצִּפּוֹר מִתְחַשֶּׁבֶת בַּתּוֹלַעַת, הַאִם הָאַרְיֵה מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַכֶּבֶשׂ, הַנָּמֵר חָס עַל הַצְּבִי? מַדּוּעַ חַיָּב הָאָדָם לַחְרֹג מִשְּׁאָר הַבְּרוּאִים? לֹא לִתְשׁוּבָה זוֹ צִפּוּ. וְעַל פִּי הַיַּהֲדוּת, שָׁאֲלוּ. אֲהָהּ, הַיַּהֲדוּת תּוֹבַעַת מֵהָאָדָם אַחֲרָיוּת כְּלַפֵּי הַבְּרִיאָה, הַנְּתוּנָה לַחֲסָדָיו. וּלְצִוּוּי מְפֹרָשׁ נִצְרַךְ הָאָדָם, לִרְשׁוּת מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי לִשְׁלֹט בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ"! אִלְמָלֵא רְשׁוּת זוֹ, אָכֵן לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְכֹּב עַל סוּס אוֹ לָגֹז צֶמֶר הַכִּבְשָׂה! וְגַם רְשׁוּת זוֹ לֹא שְׁרִירוּתִית הִיא, אֶלָּא גִּלּוּי שֶׁהָאָדָם הוּא מֻבְחַר הַיְצִירָה, וְהַכֹּל נִבְרָא לְשִׁמּוּשׁוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן אֵין כָּאן אֶלָּא אַדְנוּת וּרְשׁוּת שִׁעְבּוּד, עֲדַיִן אֵין כָּאן הֶתֵּר לַהֲרֹג בַּעֲלֵי חַיִּים וְלֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָם! מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁמֻּתָּר לָאָדוֹן לְהַעֲבִיד אֶת עַבְדּוֹ, וְאָסוּר לוֹ לְהָרְגוֹ! הַזְּכוּת עַל חַיֵּיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְהָרְשׁוּת לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם, לֹא נִתְּנָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וּלְצֶאֱצָאָיו, וְלֹא נִתְחַדְּשָׁה אֶלָּא לְנֹחַ, בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה". וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל: לְפִי שֶׁהַמַּבּוּל הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, וְלֹא נִצְּלוּ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֶלָּא בִּזְכוּת נֹחַ וְתֵבָתוֹ, וְהוּא שֶׁזָּן אוֹתָם וְכִלְכֵּל אוֹתָם שָׁנָה שְׁלֵמָה בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ הֻתַּר לוֹ אַף לֵהָנוֹת מִבְּשָׂרָם. לְסִכּוּם: מִי שֶׁכּוֹפֵר חָלִילָה בַּתּוֹרָה וּבְעֵינָיו אֵין מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, מִנַּיִן לוֹ גְּדָרִים וּסְיָגִים, לְשִׁיטָתוֹ "כָּל דְּאַלִּים גְּבַר"... וּמִי שֶׁמּוֹדֶה בְּצִוּוּיֶיהָ, יוֹדֵעַ שֶׁהִזְהִירָה מִפְּנֵי צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וּמִפְּנֵי הַשְׁחָתָה לִשְׁמָהּ. אֲבָל הִצִּיבָה אֶת הָאָדָם בַּפִּסְגָּה, הַצָּבָה שֶׁתּוֹבַעַת מִמֶּנּוּ הִתְעַלּוּת, שֶׁעַל יָדָהּ "הוּא מִתְעַלֶּה, וְכָל הָעוֹלָם מִתְעַלֶּה עִמּוֹ". וְגַם בַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵהֶם הוּא נֶהֱנֶה וְאֶת בְּשָׂרָם הוּא אוֹכֵל, מִתְעַלִּים עַל יְדֵי כָּךְ וּבָאִים לְתִקּוּנָם, כְּפִי שֶׁהֶאֱרִיכוּ בָּזֶה בְּסִפְרֵי הַקַּבָּלָה! (חֶסֶד לְאַבְרָהָם מַעְיַן ד' נָהָר כ') אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין נט:) שֶׁמִּימֵי הָאָדָם הָרִאשׁוֹן אָכְלוּ רַק פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וּלְאַחַר הַמַּבּוּל הֻתְּרוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל: יֵשׁ לָדַעַת, מַדּוּעַ לֹא הֻתַּר הַבָּשָׂר לְאָדָם, אֶלָּא לְנֹחַ? וְנִרְאֶה, כִּי נֹחַ - מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָאַחַת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מָצָא ה' לְנָכוֹן לְקַיֵּם אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים בַּתֵּבָה, וְהֵם חָבִים לוֹ אֶת חַיֵּיהֶם. הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהוּא טָרַח וְיָגַע בָּהֶם בַּתֵּבָה לְהַאֲכִילָם וּלְהַשְׁקוֹתָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל". וְהַשְּׁלִישִׁית, שֶׁבִּגְלָלוֹ, עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹ, הִבְטִיחַ ה' שֶׁלֹּא יָבִיא עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת אֶת הָאָרֶץ. וְאִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים חַיָּבִים לוֹ אֶת חַיֵּיהֶם - הֻתַּר לוֹ לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)