Otzarot-Article

"אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (מב-כא) הַדָּבָר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר בְּמַדַּד הָרְגִישׁוּת הָרוּחָנִית הוּא, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִתְקָל בְּמַחֲזוֹת וּבְאֵרוּעִים שֶׁאֵינָם מְבַשְּׂרִים טוֹב, וְנִשְׁאָר אָדִישׁ.

אֵין דָּבָר יוֹתֵר גָּרוּעַ מִזֶּה!

אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ מִשְּׁמוּעוֹת רָעוֹת, וְלֹא מִזְדַּעְזֵעַ מִמִּקְרִים שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לְזַעְזְעוֹ, הִגִּיעַ לִקְמִילָה רוּחָנִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְאֵין כְּמוֹ הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ אָנוּ חַיִּים כְּדֵי לְהַחְרִיד כָּל לֵב וָנֶפֶשׁ.

אִם עַד לֹא מִזְּמַן, כַּאֲשֶׁר נֶעֶרְכָה מַגְבִּית עֲבוּר אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, אָדָם זֶה תָּרַם סְכוּמִים מַשְׁמָעוּתִיִּים, הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הוּא יִשְׁמַע הַיּוֹם עַל מַגְבִּית נוֹסֶפֶת, יִצְטָרְכוּ לְשַׁכְנְעוֹ בְּקֹשִׁי לְהִשָּׁאֵר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הָעַסְקָנִים.

הַגְּמָרָא (יוֹמָא כג.) מְסַפֶּרֶת 'מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ עֲלִיָּה תְּלוּלָה שֶׁעוֹלִים בָּהּ לַמִּזְבֵּחַ'.

מְדֻבָּר הָיָה בִּתְקוּפָה שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ פַּיִס וְגוֹרָלוֹת כְּדֵי לְהַכְרִיעַ וְלִקְבֹּעַ מִי יִזְכֶּה בַּעֲבוֹדוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִי שֶׁהָיָה זָרִיז וּמָהִיר יוֹתֵר וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן - זָכָה. וְהִנֵּה, שְׁנֵי כֹּהֲנִים הֵחֵלּוּ לָרוּץ וְלַעֲלוֹת בַּכֶּבֶשׁ, וּכְשֶׁהָאֶחָד הִשִּׂיג אֶת חֲבֵרוֹ וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן, נָטַל חֲבֵרוֹ סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְּלִבּוֹ. מִקְרֶה מְזַעְזֵעַ בְּיוֹתֵר.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁרַבִּי צָדוֹק כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם וְהֵחֵל לְדַבֵּר לִפְנֵי הָעָם, וְ'גָעוּ כָּל הָעָם בִּבְכִיָּה'. וְהִנֵּה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל עֲצֶרֶת הַהִתְעוֹרְרוּת, 'בָּא אָבִיו שֶׁל הַכֹּהֵן הֶהָרוּג וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר: אָמַר, הֲרֵי הוּא כַּפָּרַתְכֶם, וַעֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְלֹא נִטְמְאָה סַכִּין וְיֵשׁ לְהוֹצִיאָהּ לִפְנֵי שֶׁתִּטְמָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה עֲלֵיהֶם טָהֳרַת כֵּלִים יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים'.

נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַמַּעֲמָד הַמַּחֲרִיד כָּל לֵב, כַּאֲשֶׁר אָבִיו שֶׁל הֶהָרוּג הִגִּיעַ לַמָּקוֹם, וּמָצָא אֶת בְּנוֹ מֻטָּל בְּמַצָּב שֶׁל גְּסִיסָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה בְּמִקְרֶה כָּזֶה כָּל אָב בְּיִשְׂרָאֵל? - אֵין סָפֵק שֶׁגַּם הוּא הָיָה פּוֹרֵץ בִּבְכִי נִסְעָר.

מֵאִידָךְ, כֵּיוָן שֶׁהַבֵּן הָיָה עֲדַיִן בַּחַיִּים, אֵין סָפֵק שֶׁהָאָב הָיָה נוֹקֵט אֶת כָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּיָדוֹ, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְהַצִּיל אֶת חַיֵּי בְּנוֹ.

אֲבָל אָבִיו שֶׁל הֶהָרוּג, אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּךְ. הוּא מִתְעַלֵּם לִכְאוֹרָה מֵהָרְגָשׁוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל אָב, וּמְגַלֶּה לְכֻלָּם עַל דָּבָר אַחֵר שֶׁאִכְפַּת לוֹ בַּשָּׁעָה הַקְּרִיטִית הַזּוֹ, וְשֶׁחָשׁוּב לוֹ יוֹתֵר מֵהַמַּצָּב שֶׁבּוֹ נָתוּן בְּנוֹ.

לַדָּבָר הַזֶּה קוֹרְאִים 'טָהֳרַת כֵּלִים'.

'וַעֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְלֹא נִטְמְאָה סַכִּין'. דְּהַיְנוּ, כָּל עוֹד נִמְצָא בְּנִי בַּחַיִּים, כְּדַאי לַעֲשׂוֹת מַאֲמַצִּים לְהוֹצִיאָהּ מִגּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם יָמוּת תִּטְמָא הַסַּכִּין.

זֶה הַדָּבָר וְזוֹ הַמְּשִׂימָה שֶׁמַּפְעִימָה אֶת לִבּוֹ בָּעֵת הַזּוֹ! וְלִכְאוֹרָה, עֲקֵדַת יִצְחָק בַּדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר!

אֲבָל הַגְּמָרָא, בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרֶיהָ, מְגַלָּה לָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם כֹּה פְּשׁוּטִים. הַגְּמָרָא מִסְתַּפֶּקֶת, הַאִם מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהָאָב גִּלָּה אִכְפַּתִּיּוּת לְטֻמְאַת הַסַּכִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְחַיֵּי בְּנוֹ, אֶפְשָׁר לִלְמֹד שֶׁעִנְיַן שְׁפִיכוּת הַדָּמִים הָפַךְ לִהְיוֹת זוֹל בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, אוֹ שֶׁמָּא חֻמְרַת הָעִנְיָן שֶׁל שְׁפִיכוּת הַדָּמִים נוֹתְרָה כְּשֶׁהָיְתָה, אֲבָל חֻמְרַת הַשְּׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַכֵּלִים הִיא זוֹ שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאָב לִנְהֹג כְּפִי שֶׁנָּהַג?

וּמַה הִיא מַסְקָנַת הַגְּמָרָא? - תְּצִלֶּינָה אָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ;

הַגְּמָרָא מְבִיאָה רְאָיָה מִפָּסוּק הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה, שֶׁמְּנַשֶּׁה שָׁפַךְ דָּם נָקִי, וְלָכֵן בָּרוּר שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים נֶעֶשְׂתָה זוֹלָה בְּעֵינֵיהֶם, וּבַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה: הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הָאַבָּא צְרִיכָה אָכֵן לְעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת, אֲבָל הִתְפַּעֲלוּת שְׁלִילִית בְּיוֹתֵר! אִם רָאִינוּ שֶׁטָּהֳרַת הַסַּכִּין חֲשׁוּבָה לָאָב יוֹתֵר מֵחַיֵּי בְּנוֹ, צְרִיכִים לִלְמֹד מִכָּךְ שֶׁשְּׁפִיכוּת הַדָּמִים הָפְכָה לִהְיוֹת זוֹלָה בְּעֵינֵי הָעָם.

הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֶוֶנְשְׁטֵיין הָיָה אוֹמֵר תָּמִיד בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלְם, שֶׁהַבְּדִיקָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהַבְחִין בְּחִסָּרוֹן בְּיִרְאַת שָׁמַיִם הִיא כַּאֲשֶׁר מִתְרַחֵשׁ דְּבַר מָה הָאָמוּר לְזַעְזֵעַ וּלְהַחְרִיד אֶת הָאָדָם, אֲבָל הוּא נִשְׁאָר אָדִישׁ!

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִשְׁפָּחוֹת מְאַבְּדוֹת אֶת הַיָּקָר לָהֶן, וַאֲנַחְנוּ, בִּמְקוֹם לְקַבֵּל אֶת הַזַּעֲזוּעַ הַנָּכוֹן, וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית - רֹאשֵׁנוּ עָסוּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים - כְּבָר לֹא שָׂמִים לֵב לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה סְבִיבֵנוּ. 'שְׁפִיכוּת דָּמִים הִיא קַלָּה בְּעֵינֵינוּ".

אִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹר לְסֵדֶר הַיּוֹם אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֵרוּעִים מְצַעֲרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים מִסְּבִיבֵנוּ, וּמַמְשִׁיכִים בְּתָכְנִיּוֹתֵינוּ כְּאִלּוּ מְאוּמָה לֹא קָרָה, וְאֵין אָנוּ מִתְרַגְּשִׁים לְמַרְאֵה הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת, הֲרֵי שֶׁבְּמוֹ יָדֵינוּ אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים אֶת דִּבְרֵי הַפָּסוּק 'אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְּנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ'. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	שמחת תורה תשע"ו
	גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים
	"אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (מב-כא) הַדָּבָר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר בְּמַדַּד הָרְגִישׁוּת הָרוּחָנִית הוּא, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִתְקָל בְּמַחֲזוֹת וּבְאֵרוּעִים שֶׁאֵינָם מְבַשְּׂרִים טוֹב, וְנִשְׁאָר אָדִישׁ. אֵין דָּבָר יוֹתֵר גָּרוּעַ מִזֶּה! אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ מִשְּׁמוּעוֹת רָעוֹת, וְלֹא מִזְדַּעְזֵעַ מִמִּקְרִים שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לְזַעְזְעוֹ, הִגִּיעַ לִקְמִילָה רוּחָנִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְאֵין כְּמוֹ הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ אָנוּ חַיִּים כְּדֵי לְהַחְרִיד כָּל לֵב וָנֶפֶשׁ. אִם עַד לֹא מִזְּמַן, כַּאֲשֶׁר נֶעֶרְכָה מַגְבִּית עֲבוּר אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, אָדָם זֶה תָּרַם סְכוּמִים מַשְׁמָעוּתִיִּים, הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הוּא יִשְׁמַע הַיּוֹם עַל מַגְבִּית נוֹסֶפֶת, יִצְטָרְכוּ לְשַׁכְנְעוֹ בְּקֹשִׁי לְהִשָּׁאֵר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הָעַסְקָנִים. הַגְּמָרָא (יוֹמָא כג.) מְסַפֶּרֶת 'מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ עֲלִיָּה תְּלוּלָה שֶׁעוֹלִים בָּהּ לַמִּזְבֵּחַ'. מְדֻבָּר הָיָה בִּתְקוּפָה שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ פַּיִס וְגוֹרָלוֹת כְּדֵי לְהַכְרִיעַ וְלִקְבֹּעַ מִי יִזְכֶּה בַּעֲבוֹדוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִי שֶׁהָיָה זָרִיז וּמָהִיר יוֹתֵר וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן - זָכָה. וְהִנֵּה, שְׁנֵי כֹּהֲנִים הֵחֵלּוּ לָרוּץ וְלַעֲלוֹת בַּכֶּבֶשׁ, וּכְשֶׁהָאֶחָד הִשִּׂיג אֶת חֲבֵרוֹ וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן, נָטַל חֲבֵרוֹ סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְּלִבּוֹ. מִקְרֶה מְזַעְזֵעַ בְּיוֹתֵר. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁרַבִּי צָדוֹק כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם וְהֵחֵל לְדַבֵּר לִפְנֵי הָעָם, וְ'גָעוּ כָּל הָעָם בִּבְכִיָּה'. וְהִנֵּה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל עֲצֶרֶת הַהִתְעוֹרְרוּת, 'בָּא אָבִיו שֶׁל הַכֹּהֵן הֶהָרוּג וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר: אָמַר, הֲרֵי הוּא כַּפָּרַתְכֶם, וַעֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְלֹא נִטְמְאָה סַכִּין וְיֵשׁ לְהוֹצִיאָהּ לִפְנֵי שֶׁתִּטְמָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה עֲלֵיהֶם טָהֳרַת כֵּלִים יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים'. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַמַּעֲמָד הַמַּחֲרִיד כָּל לֵב, כַּאֲשֶׁר אָבִיו שֶׁל הֶהָרוּג הִגִּיעַ לַמָּקוֹם, וּמָצָא אֶת בְּנוֹ מֻטָּל בְּמַצָּב שֶׁל גְּסִיסָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה בְּמִקְרֶה כָּזֶה כָּל אָב בְּיִשְׂרָאֵל? - אֵין סָפֵק שֶׁגַּם הוּא הָיָה פּוֹרֵץ בִּבְכִי נִסְעָר. מֵאִידָךְ, כֵּיוָן שֶׁהַבֵּן הָיָה עֲדַיִן בַּחַיִּים, אֵין סָפֵק שֶׁהָאָב הָיָה נוֹקֵט אֶת כָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּיָדוֹ, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְהַצִּיל אֶת חַיֵּי בְּנוֹ. אֲבָל אָבִיו שֶׁל הֶהָרוּג, אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּךְ. הוּא מִתְעַלֵּם לִכְאוֹרָה מֵהָרְגָשׁוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל אָב, וּמְגַלֶּה לְכֻלָּם עַל דָּבָר אַחֵר שֶׁאִכְפַּת לוֹ בַּשָּׁעָה הַקְּרִיטִית הַזּוֹ, וְשֶׁחָשׁוּב לוֹ יוֹתֵר מֵהַמַּצָּב שֶׁבּוֹ נָתוּן בְּנוֹ. לַדָּבָר הַזֶּה קוֹרְאִים 'טָהֳרַת כֵּלִים'. 'וַעֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְלֹא נִטְמְאָה סַכִּין'. דְּהַיְנוּ, כָּל עוֹד נִמְצָא בְּנִי בַּחַיִּים, כְּדַאי לַעֲשׂוֹת מַאֲמַצִּים לְהוֹצִיאָהּ מִגּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם יָמוּת תִּטְמָא הַסַּכִּין. זֶה הַדָּבָר וְזוֹ הַמְּשִׂימָה שֶׁמַּפְעִימָה אֶת לִבּוֹ בָּעֵת הַזּוֹ! וְלִכְאוֹרָה, עֲקֵדַת יִצְחָק בַּדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר! אֲבָל הַגְּמָרָא, בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרֶיהָ, מְגַלָּה לָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם כֹּה פְּשׁוּטִים. הַגְּמָרָא מִסְתַּפֶּקֶת, הַאִם מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהָאָב גִּלָּה אִכְפַּתִּיּוּת לְטֻמְאַת הַסַּכִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְחַיֵּי בְּנוֹ, אֶפְשָׁר לִלְמֹד שֶׁעִנְיַן שְׁפִיכוּת הַדָּמִים הָפַךְ לִהְיוֹת זוֹל בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, אוֹ שֶׁמָּא חֻמְרַת הָעִנְיָן שֶׁל שְׁפִיכוּת הַדָּמִים נוֹתְרָה כְּשֶׁהָיְתָה, אֲבָל חֻמְרַת הַשְּׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַכֵּלִים הִיא זוֹ שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאָב לִנְהֹג כְּפִי שֶׁנָּהַג? וּמַה הִיא מַסְקָנַת הַגְּמָרָא? - תְּצִלֶּינָה אָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ; הַגְּמָרָא מְבִיאָה רְאָיָה מִפָּסוּק הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה, שֶׁמְּנַשֶּׁה שָׁפַךְ דָּם נָקִי, וְלָכֵן בָּרוּר שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים נֶעֶשְׂתָה זוֹלָה בְּעֵינֵיהֶם, וּבַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה: הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הָאַבָּא צְרִיכָה אָכֵן לְעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת, אֲבָל הִתְפַּעֲלוּת שְׁלִילִית בְּיוֹתֵר! אִם רָאִינוּ שֶׁטָּהֳרַת הַסַּכִּין חֲשׁוּבָה לָאָב יוֹתֵר מֵחַיֵּי בְּנוֹ, צְרִיכִים לִלְמֹד מִכָּךְ שֶׁשְּׁפִיכוּת הַדָּמִים הָפְכָה לִהְיוֹת זוֹלָה בְּעֵינֵי הָעָם. הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֶוֶנְשְׁטֵיין הָיָה אוֹמֵר תָּמִיד בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלְם, שֶׁהַבְּדִיקָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהַבְחִין בְּחִסָּרוֹן בְּיִרְאַת שָׁמַיִם הִיא כַּאֲשֶׁר מִתְרַחֵשׁ דְּבַר מָה הָאָמוּר לְזַעְזֵעַ וּלְהַחְרִיד אֶת הָאָדָם, אֲבָל הוּא נִשְׁאָר אָדִישׁ! כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִשְׁפָּחוֹת מְאַבְּדוֹת אֶת הַיָּקָר לָהֶן, וַאֲנַחְנוּ, בִּמְקוֹם לְקַבֵּל אֶת הַזַּעֲזוּעַ הַנָּכוֹן, וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית - רֹאשֵׁנוּ עָסוּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים - כְּבָר לֹא שָׂמִים לֵב לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה סְבִיבֵנוּ. 'שְׁפִיכוּת דָּמִים הִיא קַלָּה בְּעֵינֵינוּ". אִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹר לְסֵדֶר הַיּוֹם אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֵרוּעִים מְצַעֲרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים מִסְּבִיבֵנוּ, וּמַמְשִׁיכִים בְּתָכְנִיּוֹתֵינוּ כְּאִלּוּ מְאוּמָה לֹא קָרָה, וְאֵין אָנוּ מִתְרַגְּשִׁים לְמַרְאֵה הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת, הֲרֵי שֶׁבְּמוֹ יָדֵינוּ אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים אֶת דִּבְרֵי הַפָּסוּק 'אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְּנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ'. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)