Otzarot-Article

"מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" (כב-יח) זֶה לְעֻמַּת זֶה, מַצִּיבָה הַמִּשְׁנָה אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֲבִי הָאֻמָּה, אֶל מוּל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. וְכָךְ הִיא מַגְדִּירָה אוֹתָם: "כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע: עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה - מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה - מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.

מַה בֵּין אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבִלְעָם הָרָשָׁע? אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה טוֹב עַיִן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲנָנוֹ בְּמִקְנֶה, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְהוּא לֹא שָׁמַר אֶת הַטּוֹבָה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא פָּתַח אַכְסַנְיָה חִנָּם לְהוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת. וּבִלְעָם? לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הֶעֱנִיק מֵרְכוּשׁוֹ לְאִישׁ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשּׁוּרָיו לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, לְהַטִּיל עַיִן רָעָה, לִנְקֹב בִּקְלָלָה וּלְהָמִיט פֻּרְעָנוּת, אֶלָּא שֶׁגַּם זֹאת לֹא עָשָׂה בְּחִנָּם... עֵינוֹ הַיְחִידָה לְטוּשָׁה הָיְתָה לְמָמוֹן אֲחֵרִים: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב". מְלֹא בֵיתוֹ, לֹא פָּחוֹת. לֹא מְלֹא חֶדֶר, וְלֹא מְלֹא דִּירָה, אֶלָּא מְלֹא אַרְמוֹן שֶׁל מֶלֶךְ! וְהָאַרְמוֹן - מָלֵא כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא פָּחוֹת! אֵלּוּ "עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת"! אֵיזוֹ רוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה!

וּתְכוּנָה זוֹ, אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה, הִיא הַמִּבְחָן, אַמַּת הַמִּדָּה, עַל פִּיהָ יָמֹד הָאָדָם עַצְמוֹ הַאִם נִמְנֶה הוּא עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹ שַׁיָּךְ לְמַמְשִׁיכֵי דַּרְכּוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. הַאִם טוֹב עַיִן הוּא, וּמוּכָן לְהַעֲנִיק מִשֶּׁלּוֹ לַזּוּלַת, אוֹ שֶׁעֵינוֹ לְטוּשָׁה לְמָמוֹן אֲחֵרִים, לְסַפְּחוֹ אֵלָיו... (תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב)

וְזֶה מַזְכִּיר לָנוּ סִפּוּר. לִפְנֵי אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בִּקְּשָׁה הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה לְשַׁבֵּשׁ אֶת אָרְחוֹת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַחְדִּיר לְתוֹכוֹ רוּחוֹת זָרוֹת, וְהֵקִימָה "בֵּית מִדְרָשׁ לְרַבָּנִים", מֵעֵין מוֹסָד לְהַשְׂכָּלָה גְּבוֹהָה שֶׁיַּכְשִׁיר רַבָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל. מוּבָן שֶׁקָּמָה הִתְנַגְּדוּת עַזָּה לְשִׁנּוּי צִבְיוֹן הַיְשִׁיבָה הַמָּסָרְתִּית, הַמְקֻבָּל בְּיִשְׂרָאֵל מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת. אֲבָל הַשַּׂר הַגּוֹי לֹא הֵבִין עַל מָה הָרַעַשׁ וּמָה הַמְּהוּמָה: מַה יֵּשׁ אִם יִלְמְדוּ לְפִי תָּכְנִית לִמּוּדִים מְגֻבֶּשֶׁת בִּכְעֵין אוּנִיבֶרְסִיטָה, כְּמוֹ - לְהַבְדִּיל - רוֹפְאִים וּמִשְׁפְּטָנִים?

לֵךְ תַּסְבִּיר זֹאת לְגוֹי. הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זָצָ"ל מָצָא זָוִית רְאִיָּה מְעַנְיֶנֶת, שֶׁגַּם גּוֹי יָבִין אוֹתָהּ.

הוּא שָׁאַל אֶת הַשַּׂר שְׁאֵלָה: "אָנוּ נִתְקָלִים בְּתוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת. כְּשֶׁבָּאִים לְרוֹפֵא, נִתְבָּעִים לְשַׁלֵּם כֶּסֶף, וְהַרְבֵּה כֶּסֶף. וְלֹא רַק לְטִפּוּל, אַף לְהִתְיָעֲצוּת. כְּכָל שֶׁהָרוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר, מֻמְחֶה יוֹתֵר, הַתַּעֲרִיף עוֹלֶה וּמַרְקִיעַ שְׁחָקִים. וְאִם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לְנַתֵּחַ - יֵשׁ לְשַׁלְשֵׁל לְיָדָיו הוֹן תּוֹעֲפוֹת. וּכְכָל שֶׁהַתַּשְׁלוּם עוֹלֶה, כָּךְ מִשְׁתַּפֵּר הַיַּחַס, וְהָרוֹפֵא הוּא מַמָּשׁ 'שֶׁמֶן זַיִת זָךְ'. הוּא הַדִּין בְּמִשְׁפְּטָן. אִם יַעֲלֶה לִוְיָתָן בַּחַכָּה, יִתְמַסֵּר כָּל כֻּלּוֹ לַמִּשְׁפָּט, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּכָל הַתַּקְדִּימִים, יְפַלְפֵּל פִּלְפּוּלִים וְיַמְצִיא הַמְצָאוֹת. אֲבָל אִם אֵיזֶה דַּלְפוֹן יִשְׂכֹּר אֶת שֵׁרוּתָיו, יְיַצֵּג אוֹתוֹ כִּלְאַחַר יָד. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׁגֶת, יָשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם!

וְאִלּוּ בְּרַבָּנִים, נִתְקָלִים אָנוּ בְּיַחַס הָפוּךְ. אָדָם שֶׁבָּא לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה, לְהִוָּעֵץ בְּכָל עִנְיָן, יִתְקַבֵּל בִּמְאוֹר פָּנִים בְּלֹא לְשַׁלֵּם פְּרוּטָה. 'הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִים", אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה (בְּכוֹרוֹת ד-ו). וְעוֹד זֹאת: מִלְּבַד הַכְּלָל שֶׁהוּא נֵר לְרַגְלָם, כִּי "דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה", הֲרֵי כְּשֶׁבָּא לִפְנֵיהֶם עָנִי לִשְׁאֹל עַל תַּרְנְגֹלֶת, הֵם יֵצְאוּ מִגִּדְרָם כְּדֵי לְהַכְשִׁירָהּ, כִּי זֶהוּ "הֶפְסֵד מְרֻבֶּה" עֲבוּרוֹ. וּכְשֶׁבָּא לִפְנֵיהֶם עִנְיָנָהּ שֶׁל עֲגוּנָה אֻמְלָלָה, הֵם 'יַהַפְכוּ עוֹלָמוֹת' כְּדֵי לִמְצֹא לָהּ הֶתֵּר נִשּׂוּאִין. לִבָּם פָּתוּחַ כְּאוּלָם לְכָל מְצוּקַת עָנִי וָדַל, סוֹבֵל וְכוֹאֵב, וְדַלְתָּם פְּתוּחָה לְפָנָיו יוֹמָם וָלַיְלָה. עַד שֶׁהֻצְרְכוּ לָאַזְהָרָה: 'וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ'! (שְׁמוֹת כג-ג). לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינָם חוֹמְדִים כֶּסֶף וְזָהָב, אֶלָּא שֶׁהֵם מַעֲנִיקִים צְדָקוֹת וּנְדָבוֹת כְּכָל יְכָלְתָּם - אֱמֹר נָא לִי, מַה פֵּשֶׁר הַשֹּׁנִי הַזֶּה בַּהַנְהָגָה בֵּין הָרַב לַמִּשְׁפְּטָן, וּבֵין הַצַּדִּיק לָרוֹפֵא?!"

הַשַּׂר הַנָּכְרִי תָּמַהּ, חָשַׁב, וְלֹא מָצָא תְּשׁוּבָה.

"אֲנִי אֹמַר לִכְבוֹדוֹ", הֵשִׁיב הַגָּאוֹן עַל שְׁאֵלָתוֹ. "הָרוֹפֵא לוֹמֵד בְּמוֹסָד לְהַשְׂכָּלָה גְּבוֹהָה לְשֵׁם הַשָּׂגַת מַטָּרָה. וְהַמַּטָּרָה הִיא: הַמִּקְצוֹעַ, וְהַהִתְמַחוּת בּוֹ. וּמַטְּרַת הַהִתְמַחוּת - הָעֹשֶׁר. הַכֶּסֶף שֶׁהוּא מַכְנִיס. אִם בְּמַהֲלַךְ לִמּוּדָיו סוֹבֵל הוּא מַחְסוֹר כִּסְטוּדֶנְט וּמִתְמַחֶה - הֲרֵי זֶה לְמַעַן הַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה הַנִּכְסֶפֶת, הָרְוָחָה הָעֲתִידִית. וּכְשֶׁהוּא מַשִּׂיג אֶת הַכֶּסֶף - הִשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה.

אֲבָל הָרַב, לוֹמֵד בִּישִׁיבָה וּבְכוֹלֵל הָאַבְרֵכִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ. כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. לָכֵן קָרוֹב הוּא בְּרוּחוֹ אֶל הֶעָנִי וְהַסּוֹבֵל. רַק בְּאֵין בְּרֵרָה הוּא יוֹצֵא מֵהַכּוֹלֵל וּמְקַבֵּל אֶת עֹל הָרַבָּנוּת, אֲבָל בְּרוּחוֹ - נִשְׁאָר הוּא עִם הַסּוֹבְלִים וְהַדְּחוּקִים... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וילך תשע"ו
	אֱלוּל – חֹדֶשׁ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ
	"מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" (כב-יח) זֶה לְעֻמַּת זֶה, מַצִּיבָה הַמִּשְׁנָה אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֲבִי הָאֻמָּה, אֶל מוּל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. וְכָךְ הִיא מַגְדִּירָה אוֹתָם: "כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲחֵרִים, הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע: עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה - מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה - מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבִלְעָם הָרָשָׁע? אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה טוֹב עַיִן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲנָנוֹ בְּמִקְנֶה, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְהוּא לֹא שָׁמַר אֶת הַטּוֹבָה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא פָּתַח אַכְסַנְיָה חִנָּם לְהוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת. וּבִלְעָם? לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הֶעֱנִיק מֵרְכוּשׁוֹ לְאִישׁ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשּׁוּרָיו לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, לְהַטִּיל עַיִן רָעָה, לִנְקֹב בִּקְלָלָה וּלְהָמִיט פֻּרְעָנוּת, אֶלָּא שֶׁגַּם זֹאת לֹא עָשָׂה בְּחִנָּם... עֵינוֹ הַיְחִידָה לְטוּשָׁה הָיְתָה לְמָמוֹן אֲחֵרִים: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב". מְלֹא בֵיתוֹ, לֹא פָּחוֹת. לֹא מְלֹא חֶדֶר, וְלֹא מְלֹא דִּירָה, אֶלָּא מְלֹא אַרְמוֹן שֶׁל מֶלֶךְ! וְהָאַרְמוֹן - מָלֵא כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא פָּחוֹת! אֵלּוּ "עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת"! אֵיזוֹ רוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה! וּתְכוּנָה זוֹ, אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה, הִיא הַמִּבְחָן, אַמַּת הַמִּדָּה, עַל פִּיהָ יָמֹד הָאָדָם עַצְמוֹ הַאִם נִמְנֶה הוּא עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹ שַׁיָּךְ לְמַמְשִׁיכֵי דַּרְכּוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. הַאִם טוֹב עַיִן הוּא, וּמוּכָן לְהַעֲנִיק מִשֶּׁלּוֹ לַזּוּלַת, אוֹ שֶׁעֵינוֹ לְטוּשָׁה לְמָמוֹן אֲחֵרִים, לְסַפְּחוֹ אֵלָיו... (תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב) וְזֶה מַזְכִּיר לָנוּ סִפּוּר. לִפְנֵי אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בִּקְּשָׁה הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה לְשַׁבֵּשׁ אֶת אָרְחוֹת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַחְדִּיר לְתוֹכוֹ רוּחוֹת זָרוֹת, וְהֵקִימָה "בֵּית מִדְרָשׁ לְרַבָּנִים", מֵעֵין מוֹסָד לְהַשְׂכָּלָה גְּבוֹהָה שֶׁיַּכְשִׁיר רַבָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל. מוּבָן שֶׁקָּמָה הִתְנַגְּדוּת עַזָּה לְשִׁנּוּי צִבְיוֹן הַיְשִׁיבָה הַמָּסָרְתִּית, הַמְקֻבָּל בְּיִשְׂרָאֵל מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת. אֲבָל הַשַּׂר הַגּוֹי לֹא הֵבִין עַל מָה הָרַעַשׁ וּמָה הַמְּהוּמָה: מַה יֵּשׁ אִם יִלְמְדוּ לְפִי תָּכְנִית לִמּוּדִים מְגֻבֶּשֶׁת בִּכְעֵין אוּנִיבֶרְסִיטָה, כְּמוֹ - לְהַבְדִּיל - רוֹפְאִים וּמִשְׁפְּטָנִים? לֵךְ תַּסְבִּיר זֹאת לְגוֹי. הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זָצָ"ל מָצָא זָוִית רְאִיָּה מְעַנְיֶנֶת, שֶׁגַּם גּוֹי יָבִין אוֹתָהּ. הוּא שָׁאַל אֶת הַשַּׂר שְׁאֵלָה: "אָנוּ נִתְקָלִים בְּתוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת. כְּשֶׁבָּאִים לְרוֹפֵא, נִתְבָּעִים לְשַׁלֵּם כֶּסֶף, וְהַרְבֵּה כֶּסֶף. וְלֹא רַק לְטִפּוּל, אַף לְהִתְיָעֲצוּת. כְּכָל שֶׁהָרוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר, מֻמְחֶה יוֹתֵר, הַתַּעֲרִיף עוֹלֶה וּמַרְקִיעַ שְׁחָקִים. וְאִם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לְנַתֵּחַ - יֵשׁ לְשַׁלְשֵׁל לְיָדָיו הוֹן תּוֹעֲפוֹת. וּכְכָל שֶׁהַתַּשְׁלוּם עוֹלֶה, כָּךְ מִשְׁתַּפֵּר הַיַּחַס, וְהָרוֹפֵא הוּא מַמָּשׁ 'שֶׁמֶן זַיִת זָךְ'. הוּא הַדִּין בְּמִשְׁפְּטָן. אִם יַעֲלֶה לִוְיָתָן בַּחַכָּה, יִתְמַסֵּר כָּל כֻּלּוֹ לַמִּשְׁפָּט, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּכָל הַתַּקְדִּימִים, יְפַלְפֵּל פִּלְפּוּלִים וְיַמְצִיא הַמְצָאוֹת. אֲבָל אִם אֵיזֶה דַּלְפוֹן יִשְׂכֹּר אֶת שֵׁרוּתָיו, יְיַצֵּג אוֹתוֹ כִּלְאַחַר יָד. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׁגֶת, יָשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם! וְאִלּוּ בְּרַבָּנִים, נִתְקָלִים אָנוּ בְּיַחַס הָפוּךְ. אָדָם שֶׁבָּא לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה, לְהִוָּעֵץ בְּכָל עִנְיָן, יִתְקַבֵּל בִּמְאוֹר פָּנִים בְּלֹא לְשַׁלֵּם פְּרוּטָה. 'הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִים", אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה (בְּכוֹרוֹת ד-ו). וְעוֹד זֹאת: מִלְּבַד הַכְּלָל שֶׁהוּא נֵר לְרַגְלָם, כִּי "דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה", הֲרֵי כְּשֶׁבָּא לִפְנֵיהֶם עָנִי לִשְׁאֹל עַל תַּרְנְגֹלֶת, הֵם יֵצְאוּ מִגִּדְרָם כְּדֵי לְהַכְשִׁירָהּ, כִּי זֶהוּ "הֶפְסֵד מְרֻבֶּה" עֲבוּרוֹ. וּכְשֶׁבָּא לִפְנֵיהֶם עִנְיָנָהּ שֶׁל עֲגוּנָה אֻמְלָלָה, הֵם 'יַהַפְכוּ עוֹלָמוֹת' כְּדֵי לִמְצֹא לָהּ הֶתֵּר נִשּׂוּאִין. לִבָּם פָּתוּחַ כְּאוּלָם לְכָל מְצוּקַת עָנִי וָדַל, סוֹבֵל וְכוֹאֵב, וְדַלְתָּם פְּתוּחָה לְפָנָיו יוֹמָם וָלַיְלָה. עַד שֶׁהֻצְרְכוּ לָאַזְהָרָה: 'וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ'! (שְׁמוֹת כג-ג). לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינָם חוֹמְדִים כֶּסֶף וְזָהָב, אֶלָּא שֶׁהֵם מַעֲנִיקִים צְדָקוֹת וּנְדָבוֹת כְּכָל יְכָלְתָּם - אֱמֹר נָא לִי, מַה פֵּשֶׁר הַשֹּׁנִי הַזֶּה בַּהַנְהָגָה בֵּין הָרַב לַמִּשְׁפְּטָן, וּבֵין הַצַּדִּיק לָרוֹפֵא?!" הַשַּׂר הַנָּכְרִי תָּמַהּ, חָשַׁב, וְלֹא מָצָא תְּשׁוּבָה. "אֲנִי אֹמַר לִכְבוֹדוֹ", הֵשִׁיב הַגָּאוֹן עַל שְׁאֵלָתוֹ. "הָרוֹפֵא לוֹמֵד בְּמוֹסָד לְהַשְׂכָּלָה גְּבוֹהָה לְשֵׁם הַשָּׂגַת מַטָּרָה. וְהַמַּטָּרָה הִיא: הַמִּקְצוֹעַ, וְהַהִתְמַחוּת בּוֹ. וּמַטְּרַת הַהִתְמַחוּת - הָעֹשֶׁר. הַכֶּסֶף שֶׁהוּא מַכְנִיס. אִם בְּמַהֲלַךְ לִמּוּדָיו סוֹבֵל הוּא מַחְסוֹר כִּסְטוּדֶנְט וּמִתְמַחֶה - הֲרֵי זֶה לְמַעַן הַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה הַנִּכְסֶפֶת, הָרְוָחָה הָעֲתִידִית. וּכְשֶׁהוּא מַשִּׂיג אֶת הַכֶּסֶף - הִשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה. אֲבָל הָרַב, לוֹמֵד בִּישִׁיבָה וּבְכוֹלֵל הָאַבְרֵכִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ. כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. לָכֵן קָרוֹב הוּא בְּרוּחוֹ אֶל הֶעָנִי וְהַסּוֹבֵל. רַק בְּאֵין בְּרֵרָה הוּא יוֹצֵא מֵהַכּוֹלֵל וּמְקַבֵּל אֶת עֹל הָרַבָּנוּת, אֲבָל בְּרוּחוֹ - נִשְׁאָר הוּא עִם הַסּוֹבְלִים וְהַדְּחוּקִים... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)