Otzarot-Article

"וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן" (ח-ג) תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם. וּבְכָל זֹאת, כְּשֶׁבָּאִים לְלַמֵּד יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הַמְּתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, יֵשׁ לְתַרְגֵּל וְלַחְזֹר עִמָּם פְּעָמִים רַבּוֹת. יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁזֶּה מַעֲדָן שֶׁעוֹד לֹא הִתְרַגְּלוּ אֵלָיו – לֹא עָמְדוּ עַל טַעֲמוֹ הֶעָרֵב! שֶׁהֲרֵי כָּךְ הִסְבִּיר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א מַדּוּעַ נֶאֱמַר עַל הַמָּן, הַמַּאֲכָל הַשְּׁמֵימִי וְהַטָּעִים: "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן"...

יִתְרַגְּלוּ – וְיֵאוֹרוּ עֵינֵיהֶם!

הַגָּאוֹן רַבִּי סָלִימָאן מָאנִי זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, סִפֵּר סִפּוּר מְאַלֵּף, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, וּלְאוֹרוֹ הִסְבִּיר אֶת הַפָּסוּק:

מַעֲשֶׂה בְּחָכָם, שֶׁנּוֹתַר בְּעֶרֶב שַׁבַּת קוֹדֶשׁ בְּלֹא פְּרוּטָה. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אֶעֱלֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִלְמֹד, כִּי אֵינִי רוֹאֶה דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג הוֹצָאוֹת שַׁבָּת".

עָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלָמַד. לְפֶתַע הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מֵאִשְׁתּוֹ, כִּי אָדָם אֶחָד בָּא לְבֵיתָם וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אִגֶּרֶת. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְכָתַב לוֹ אִגֶּרֶת מְנֻסַּחַת, בִּכְתָב נָאֶה, וְהַלָּה נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. קָנָה בַּכֶּסֶף כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת בְּהַרְוָחָה, שָׁב לְבֵיתוֹ עִם כָּל הַמִּצְרָכִים, וּלְפֶתַע רָאָה שֶׁהַלָּה שָׁכַח לָקַחַת אֶת הָאִגֶּרֶת!

בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִגִּיעַ הָאִישׁ וְאָמַר: "תּוּכַל לִקְרֹעַ אֶת הָאִגֶּרֶת, כִּי הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָהּ כְּלָל. וּלְפֶלֶא הָיָה בְּעֵינַי שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנַנְתִּי מֵרֹאשׁ, וְהָיִיתִי נִמְנָע מִלְּכָתְבָהּ". כָּךְ אָמַר, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

אָמַר הֶחָכָם לְאִשְׁתּוֹ: "הוּא מִתְפַּלֵּא מַדּוּעַ נִצְרַךְ לָאִגֶּרֶת, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ – הוּא נִצְרַךְ לְאִגֶּרֶת שֶׁאֵינָהּ נְחוּצָה לוֹ, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת! לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה!"

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּאַג לְךָ כָּךְ לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת – מַדּוּעַ הִשְׁאִירְךָ בַּתְּחִלָּה לְלֹא פְּרוּטָה, וְצִעֲרָנוּ צַעַר רַב מִתְּחִלָּה?"

אָמַר לָהּ: "אִלּוּ הָיִינוּ מַשִּׂיגִים אֶת הַכֶּסֶף מֵרֹאשׁ, לֹא הָיִינוּ רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן אֶת הַשְׁגָּחַת ה' עָלֵינוּ, וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים כַּמָּה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לוֹ!"...

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ – וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן". מַדּוּעַ הִקְדִּים לְעַנּוֹתֵנוּ וּלְהַרְעִיבֵנוּ לִפְנֵי שֶׁהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן הַנִּפְלָא שֶׁטַּעֲמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ? כְּדֵי שֶׁנֵּדַע "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". מוֹצָא פִּי ה' שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַלֶּחֶם...

נֵדַע – וְנוֹדֶה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וילך תשע"ו
	הַהַבְטָחָה הַנִּצְחִית
	"וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן" (ח-ג) תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם. וּבְכָל זֹאת, כְּשֶׁבָּאִים לְלַמֵּד יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הַמְּתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, יֵשׁ לְתַרְגֵּל וְלַחְזֹר עִמָּם פְּעָמִים רַבּוֹת. יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁזֶּה מַעֲדָן שֶׁעוֹד לֹא הִתְרַגְּלוּ אֵלָיו – לֹא עָמְדוּ עַל טַעֲמוֹ הֶעָרֵב! שֶׁהֲרֵי כָּךְ הִסְבִּיר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א מַדּוּעַ נֶאֱמַר עַל הַמָּן, הַמַּאֲכָל הַשְּׁמֵימִי וְהַטָּעִים: "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן"... יִתְרַגְּלוּ – וְיֵאוֹרוּ עֵינֵיהֶם! הַגָּאוֹן רַבִּי סָלִימָאן מָאנִי זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, סִפֵּר סִפּוּר מְאַלֵּף, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, וּלְאוֹרוֹ הִסְבִּיר אֶת הַפָּסוּק: מַעֲשֶׂה בְּחָכָם, שֶׁנּוֹתַר בְּעֶרֶב שַׁבַּת קוֹדֶשׁ בְּלֹא פְּרוּטָה. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אֶעֱלֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִלְמֹד, כִּי אֵינִי רוֹאֶה דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג הוֹצָאוֹת שַׁבָּת". עָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלָמַד. לְפֶתַע הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מֵאִשְׁתּוֹ, כִּי אָדָם אֶחָד בָּא לְבֵיתָם וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אִגֶּרֶת. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְכָתַב לוֹ אִגֶּרֶת מְנֻסַּחַת, בִּכְתָב נָאֶה, וְהַלָּה נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. קָנָה בַּכֶּסֶף כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת בְּהַרְוָחָה, שָׁב לְבֵיתוֹ עִם כָּל הַמִּצְרָכִים, וּלְפֶתַע רָאָה שֶׁהַלָּה שָׁכַח לָקַחַת אֶת הָאִגֶּרֶת! בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִגִּיעַ הָאִישׁ וְאָמַר: "תּוּכַל לִקְרֹעַ אֶת הָאִגֶּרֶת, כִּי הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָהּ כְּלָל. וּלְפֶלֶא הָיָה בְּעֵינַי שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנַנְתִּי מֵרֹאשׁ, וְהָיִיתִי נִמְנָע מִלְּכָתְבָהּ". כָּךְ אָמַר, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אָמַר הֶחָכָם לְאִשְׁתּוֹ: "הוּא מִתְפַּלֵּא מַדּוּעַ נִצְרַךְ לָאִגֶּרֶת, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ – הוּא נִצְרַךְ לְאִגֶּרֶת שֶׁאֵינָהּ נְחוּצָה לוֹ, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת! לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה!" אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּאַג לְךָ כָּךְ לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת – מַדּוּעַ הִשְׁאִירְךָ בַּתְּחִלָּה לְלֹא פְּרוּטָה, וְצִעֲרָנוּ צַעַר רַב מִתְּחִלָּה?" אָמַר לָהּ: "אִלּוּ הָיִינוּ מַשִּׂיגִים אֶת הַכֶּסֶף מֵרֹאשׁ, לֹא הָיִינוּ רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן אֶת הַשְׁגָּחַת ה' עָלֵינוּ, וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים כַּמָּה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לוֹ!"... וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ – וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן". מַדּוּעַ הִקְדִּים לְעַנּוֹתֵנוּ וּלְהַרְעִיבֵנוּ לִפְנֵי שֶׁהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן הַנִּפְלָא שֶׁטַּעֲמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ? כְּדֵי שֶׁנֵּדַע "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". מוֹצָא פִּי ה' שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַלֶּחֶם... נֵדַע – וְנוֹדֶה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)