"כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא... וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת" (יג-ב) הֵבִיא הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל דִּבְרֵי הַסִּפְרִי: "אֲפִלּוּ יַעֲמִיד נְבִיא הַשֶּׁקֶר חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא נִסָּיוֹן".

וְתָמַהּ הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל: מַדּוּעַ צָרִיךְ פָּסוּק, הֲרֵי זֶה בָּרוּר. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לַעֲבֹד חָלִילָה עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲמִיד חַמָּה בָּרָקִיעַ!

אֶלָּא מָה – לֹא זֶה הַנִּסָּיוֹן. וַדַּאי שֶׁלֹּא יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. הַנִּסָּיוֹן הוּא "לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם, בְּכָל לְבַבְכֶם": אִם הַלֵּב לֹא יָזוּעַ, לֹא יָנוּד בְּרִפְרוּף כָּל שֶׁהוּא! כִּי הָאוֹהֵב, לֹא יַטֶּה כְּלָל אֹזֶן לְדִבָּה עַל אֲהוּבוֹ. לֹא יִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ צֵל שֶׁל סָפֵק. אִם אַךְ יַעֲלֶה חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא וְאוּלַי יֵשׁ כָּאן מַמָּשׁ, כְּבָר אֵין זוֹ אַהֲבָה בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ!

כַּמָּה נִפְלָא: הַתּוֹרָה תּוֹבַעַת מִכָּל אָדָם לִהְיוֹת נוֹבְהַרְדוֹקֶר!

בְּסַעֲרַת הַמַּהְפֵּכָה הַבּוֹלְשֶׁבִיקִית, הֶעֱבִיר הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק אֶת יְשִׁיבָתוֹ לָעִיר הוֹמִיל. בָּעִיר נִטְּשָׁה מִלְחֶמֶת כְּנוּפְיוֹת בֵּין הַצָּבָא הַלָּבָן לַצָּבָא הָאָדֹם, וּשְׁנֵיהֶם טָבְחוּ בַּיְּהוּדִים בְּלֹא רַחֵם. בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ יָשַׁב הַסַּבָּא וְכוֹס הַהַבְדָּלָה בְּיָדוֹ, מְלֵאָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, וְהַפּוֹרְעִים פָּרְצוּ לַחֲצַר הַיְשִׁיבָה תּוֹךְ קְרִיאוֹת רָמוֹת וּמְטַר יְרִיּוֹת. וְהַסַּבָּא הִמְשִׁיךְ בַּהַבְדָּלָה בִּנְעִימָה, כְּדַרְכּוֹ, וְטִפָּה לֹא נִשְׁפְּכָה מֵהַגָּבִיעַ הַמָּלֵא שֶׁבְּיָדוֹ!

כָּךְ חִנֵּךְ גַּם אֶת יְשִׁיבָתוֹ.

לְכָל חֹדֶשׁ קָבַע תִּרְגּוּל בְּשֶׁטַח אַחֵר: בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, בּוֹ הִגִּיעוּ תַּלְמִידִים חֲדָשִׁים, שָׂמוּ דָּגֵשׁ עַל מִדַּת הַהֲטָבָה וְקַבָּלַת כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. בְּכִסְלֵו, בּוֹ קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה עַל מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת, שְׁאִיפָה לְגַדְלוּת, "אֵימָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי". בְּטֵבֵת וּבִשְׁבָט עָסְקוּ בְּחִשּׁוּל מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, וּבַאֲדָר הִשְׁרִישׁוּ אֶת מִדַּת הָאַמִּיצוּת. מֵעִנְיָנָא דְּיוֹמָא: "וְלֹא קָם וְלֹא זָע"! לְמַגֵּר אֶת הַפַּחַד וְהַמּוֹרָא, לִקְנוֹת אֹמֶץ לֵב מִבְּלִי חַת, לֹא לְהֵרָתַע מִפְּנֵי כֹּל!

תַּרְגִּילִים אֵלּוּ חִשְּׁלוּנוּ לִקְרַאת הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁצִּפְּתָה לָנוּ בֶּעָתִיד, בְּמַרְאוֹת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם. רַבִּים כָּל כָּךְ נִשְׁבְּרוּ, וּבְנֵי נוֹבְהַרְדוֹק עָמְדוּ כְּצוּר חַלָּמִישׁ!

כָּל בֶּן יְשִׁיבָה בְּנוֹבְהַרְדוֹק חִפֵּשׂ לְעַצְמוֹ תַּרְגִּילִים מַעֲשִׂיִּים בְּאַמִּיצוּת. הָיוּ שֶׁהָלְכוּ לָאֲסֵפוֹת שֶׁל הַקּוֹמוּנִיסְטִים הַכּוֹפְרִים, וְעָלוּ לַבִּימָה לָשֵׂאת דְּבָרִים נִלְהָבִים בִּגְנוּת רַעְיוֹן הַתַּעְתּוּעִים וְלִקְרֹא לִדַּבֵּק בְּדַת הָאֱמֶת. אֵיזוֹ סְעָרָה חוֹלְלוּ! הָיוּ שֶׁעָמְדוּ בַּשּׁוּק וְעוֹרְרוּ אֶת הַתַּגְרָנִים הַיְּהוּדִים לְבַל יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּהֶבֶל, שֶׁיָּחוּסוּ עַל חַיֵּיהֶם וְיִקְבְּעוּ עִתִּים לַתּוֹרָה. אִם הָיוּ לָהֶם שׁוֹמְעִים, מַה טּוֹב. וְאִם לָעֲגוּ לָהֶם, טוֹב לֹא פָּחוֹת, הִתְחַשְּׁלוּת בְּאַמִּיצוּת!

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, אֵיזֶה דְּבַר אַמִּיצוּת אֶעֱשֶׂה? וְעָלָה בִּי רַעְיוֹן נוֹעָז, שֶׁמַּעֲבִיר צְמַרְמֹרֶת: כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁלֹּא הוֹלְכִים בַּלַּיְלָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת. הַלַּיְלָה הוּא זְמַן שְׁלִיטַת הַמַּזִּיקִין, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁהַדּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים לָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּדְבַּק בּוֹ רוּחַ טֻמְאָה (סַנְהֶדְרִין סה:), וְאֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה? – זֶה הַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (חֲגִיגָה ג:) –

וְהַכֹּל יָדְעוּ, שֶׁבַּלַּיְלָה בָּאִים הַנִּפְטָרִים, רוּחוֹת הַמֵּתִים, לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה הַטָּהֳרָה בּוֹ מַטְבִּילִים אֶת הַמֵּתִים בַּחֲדַר הַטָּהֳרָה. פַּחַד נוֹרָא לִטְבֹּל שָׁם, וְסַכָּנָה עֲצוּמָה. כִּי הַנִּפְטָרִים עֲלוּלִים לְהַזִּיק לְמִי שֶׁבָּא בִּתְחוּמָם וּמַפְרִיעַ לִטְבִילָתָם. יִשְׁמְרֵנוּ ה' מִכָּל צָרָה!

הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת, אֵיזֶה פַּחַד, וּלְהִכָּנֵס לַחֲדַר הַטָּהֳרָה הָאָפֵל, שׁוֹרֵץ הָרוּחוֹת, וְלִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה שֶׁל הַמֵּתִים! אֵיזוֹ אַמִּיצוּת!

"לֹא קָם וְלֹא זָע" בְּמֵיטָבוֹ, אֹמֶץ מֻחְלָט! הָלַכְתִּי.

בֵּית הַקְּבָרוֹת הָיָה מִחוּץ לָעִיר. שָׂרְרָה עֲלָטָה, רַק הַמַּצֵּבוֹת הַלְּבָנוֹת בָּהֲקוּ, כְּעֵדִים דּוֹמְמִים לְאַמִּיצוּתִי.

נִכְנַסְתִּי בַּפֶּתַח הָאָפֵל שֶׁל חֲדַר הַטָּהֳרָה, וְגִשַּׁשְׁתִּי דַּרְכִּי.

הַחֹשֶׁךְ הָיָה מֻחְלָט. לִבִּי הָלַם כְּקוּרְנָס. כְּבָר לֹא יָדַעְתִּי הַאִם הוֹלֵךְ אֲנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אֹמֶץ אוֹ טִפְּשׁוּת, לְהִתְגָּרוֹת בַּנִּפְטָרִים. נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַּיִם רוֹגְשִׁים. הָרוּחוֹת טוֹבְלוֹת. אֲבָל אִם אֹמֶץ, אָז עַד הַסּוֹף.

פָּשַׁטְתִּי בְּגָדַי בִּמְהִירוּת, גִּשַּׁשְׁתִּי דַּרְכִּי אֶל הַמַּיִם, וְאָכֵן רָגְשׁוּ. טָבַלְתִּי רַגְלַי, הַמַּיִם הָיוּ קָרִים כַּקֶּרַח. הֶחְלַטְתִּי: אֶטְבֹּל פַּעַם אַחַת, וְאָנוּס. יָרַדְתִּי, וּלְפֶתַע דָּרַכְתִּי עַל גֻּלְגֹּלֶת! הִיא צָפָה מוּלִי עַל פְּנֵי הַמַּיִם, חִוֶּרֶת כַּמֵּת, גַּם בַּחֲשֵׁכָה רָאוּ.

לִבִּי נִתֵּר, אֲפִלּוּ לִצְרֹחַ לֹא אָצַרְתִּי כֹּחַ, גְּרוֹנִי נִשְׁנַק בְּאֵימָה. קָפַצְתִּי אָחוֹר, הִתְלַבַּשְׁתִּי בְּחָפְזָה וְנִמְלַטְתִּי מֵהַמָּקוֹם. יָדַעְתִּי שֶׁהָיְתָה זוֹ שְׁטוּת. לֹא מִתְגָּרִים בְּנִשְׁמוֹת הַנִּפְטָרִים. מַזָּלִי, שֶׁלֹּא הִזִּיקַנִי.

רַצְתִּי כָּל עוֹד רוּחִי בִּי, וְחָזַרְתִּי לָעֲיָרָה. הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא אֲסַפֵּר עַל כָּךְ לְאָדָם. יָדַעְתִּי שֶׁהַשּׁוֹמְעִים יִתְפַּלְּגוּ לִשְׁנַיִם: חֵלֶק יֹאמְרוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ שְׁטוּת מִלְּכַתְּחִלָּה, וְאָסוּר הָיָה לְהִסְתַּכֵּן. וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי יַבִּיעַ בִּקֹּרֶת, אֵיפֹה הָאַמִּיצוּת. אִם כְּבָר, מַדּוּעַ נִמְלַטְתִּי. מַדּוּעַ לֹא טָבַלְתִּי. אֲבָל אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁהָיְתָה גַּם הָיְתָה אַמִּיצוּת. וְהַבְּרִיחָה, חוֹבַת הַשָּׁעָה. נִרְאֶה אוֹתָם מֶה הָיוּ עוֹשִׂים בִּמְקוֹמִי, אִם הָיוּ פּוֹגְשִׁים בְּרוּחַ הָעוֹלָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם!

לְהֵרָדֵם כְּבָר לֹא יָכֹלְתִּי. לְהִתְרַכֵּז בַּלִּמּוּד, גַּם לֹא. בְּקֹשִׁי בַּתְּפִלָּה. הָלַכְנוּ לַחֲדַר הָאֹכֶל, וְשַׂמְתִּי לֵב שֶׁחֲבֵרִי חִוֵּר וְנִרְעָשׁ. שָׁאַלְתִּי: "מַה קָּרָה, אַתָּה נִרְאֶה רַע!"

אָמַר לִי: "אֵינְךָ רוֹאֶה כֵּיצַד אַתָּה נִרְאֶה! אֲבָל אֲסַפֵּר לְךָ מַה קָּרָה –

אֲנַחְנוּ בְּחֹדֶשׁ הָאַמִּיצוּת. חָשַׁבְתִּי, מָה אֶעֱשֶׂה, בַּמֶּה אֶתְחַשֵּׁל. וְעָלָה בְּלִבִּי רַעְיוֹן. כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיְתָה זוֹ שְׁטוּת –

הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה שֶׁבַּחֲדַר הַטָּהֳרָה. מְסַפְּרִים שֶׁרוּחוֹת הַנִּפְטָרִים מִתְגַּלּוֹת שָׁם וְטוֹבְלוֹת, פַּחַד פְּחָדִים, אֵין מָקוֹם מַתְאִים יוֹתֵר לְהַפְגִּין בּוֹ אַמִּיצוּת. הָלַכְתִּי, נִכְנַסְתִּי, פָּשַׁטְתִּי בְּגָדַי וְטָבַלְתִּי. הַמַּיִם הָיוּ קָרִים כַּקֶּרַח. וּלְפֶתַע, עוֹדֶנִּי מִתַּחַת לַמַּיִם, לֹא תַּאֲמִין, אֲנִי חָשׁ רֶגֶל עַל רֹאשִׁי! עָלִיתִי בְּאַחַת –

וְנִפְטָר מֵגִיחַ מוּלִי! אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה הַהַרְגָּשָׁה" –

אֵין לִי מֻשָּׂג?! דַּוְקָא יֵשׁ לִי, וְעוֹד אֵיךְ!...

וְיִסַּרְתִּי אֶת עַצְמִי, הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי: אַי, אַי, אֵיזֶה בַּעַל גַּאֲוָה אַתָּה, בֹּשׁ וְהִכָּלֵם! מַדּוּעַ הָיִיתָ בָּטוּחַ שֶׁבְּמֹחֲךָ לְבַדּוֹ צָץ הָרַעְיוֹן, שֶׁאַתָּה לְבַדְּךָ מְסֻגָּל לַהֲגוֹתוֹ. מַדּוּעַ לֹא הֵבֵאתָ בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁעוֹד מִישֶׁהוּ חָשַׁב כָּמוֹךָ, וְעָשָׂה כָּמוֹךָ. מַדּוּעַ חָשַׁבְתָּ שֶׁאַתָּה וְאֵין בִּלְתֶּךָ!

הָיָה זֶה שִׁעוּר שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח. אִם לֹא שֶׁל אַמִּיצוּת, הֲרֵי שֶׁל עֲנָוָה!

אֲבָל הַשִּׁעוּר הָאֲמִתִּי בְּאַמִּיצוּת, נִמְסַר לָנוּ מַמָּשׁ בְּפֶתַח הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁצִּפּוּ לָנוּ בְּמוֹרְאוֹת מִלְחֶמֶת עוֹלָם הַשְּׁנִיָּה.

הַיְשִׁיבָה בִּבְּיָאלִיסְטוֹק הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת בְּסָמוּךְ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִפְצִיצוּ הַגֶּרְמָנִים אֶת בְּיָאלִיסְטוֹק. תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת נִמְחֲתָה מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַצּוֹפָרִים יִלְּלוּ, וְעַל פִּי הַהוֹרָאוֹת הִשְׁתַּטַּחְנוּ כֻּלָּנוּ מִתַּחַת לַסַּפְסָלִים, כְּאִלּוּ הָיָה בְּכָךְ כְּדֵי לְגוֹנֵן. הָיָה זֶה בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה, בַּמּוּסָף שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַמַּשְׁגִּיחַ עָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְשׁוֹרֵר אֶת "הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל". וַאֲנִי זוֹכֵר, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם: הַצּוֹפָרִים מְיַלְּלִים, הַהַפְצָצוֹת מַרְעִידוֹת אֶת הַקִּירוֹת וְהַשְּׁמָשׁוֹת, אֲנַחְנוּ שְׂרוּעִים מִתַּחַת לַסַּפְסָלִים, וְהַמַּשְׁגִּיחַ מְשׁוֹרֵר בִּנְעִימָה, בְּרֶגֶשׁ וּבִתְחִנָּה, וְאַף רַעַד קַל לֹא מַרְטִיט אֶת קוֹלוֹ!

מַמָּשׁ: "לֹא קָם, וְלֹא זָע"! לֹא הִתְפַּעֵל, כִּמְלֹא נִימָה!

אֵיזֶה חִזּוּק זֶה נָתַן לָנוּ לִקְרַאת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עָלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה! (וְהִגַּדְתָּ)