Otzarot-Article

"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ" (ד-כב) נִפְתַּח בְּמָשָׁל נִפְלָא, בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר "מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה": יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא רָאָה אָדָם אֶחָד מֻטָּל בָּאַשְׁפָּה, מֻכֶּה וּמְסוֹבָב בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִין וַחֲלָאִים רָעִים, וְחָסֵר בְּכָל מִינֵי חֶסְרוֹנוֹת. וְנָשָׂא הָאִישׁ הַלָּז חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה לְרָחֳצוֹ מִכָּל הַלִּכְלוּךְ שֶׁעָלָיו, וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל תַּחְלוּאָיו עַד שֶׁנַּעֲשָׂה בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּכָל אֲבָרָיו. וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ לְבוּשׁ יָקָר, וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכַמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וּמָסַר לוֹ כָּל גְּנָזָיו. וְצִוָּה שֶׁתִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת עַל יָדוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה, וְגִדְּלוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁצִּוָּה לְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת לְשַׁמֵּשׁ לְפָנָיו בְּבִגְדֵי יְקָר כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

וְהִנֵּה, בְּעוֹד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת וּמְעֻטָּר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הוֹלְכִים לְפָנָיו וּמְאִירִים לוֹ בְּלַפִּידִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין בָּאַשְׁפָּה וְלוֹקְטִים אֲבָנִים וּמְשַׂחֲקִים, וְנִתְקַנֵּא בָּהֶם וּפָרַשׁ מֵהַתַּהֲלוּכָה הַמַּלְכוּתִית וְיָשַׁב עִמָּם בָּאַשְׁפָּה וְהִצְטָרֵף לְמִשְׂחָקָם -

הֲיֵשׁ קֵץ לְעָנְשׁוֹ, שֶׁבִּזָּה כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, לִכְלֵךְ בִּגְדּוֹ הַיָּקָר וְזִלְזֵל בְּמַעֲמָדוֹ, וּבָעַט בְּמַתְּנַת הַמֶּלֶךְ בְּהַעֲדִיפוֹ עַל פָּנֶיהָ מִשְׂחֲקֵי זַאֲטוּטִים?!

עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וּמָה הַנִּמְשָׁל?

נַקְדִּים וְנֹאמַר: זְכוּת גְּדוֹלָה, אַךְ גַּם אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה, נִתְגַּלְגְּלָה לְיָדֵינוּ, מִסְּמִיכוּת חַג הַשָּׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן תּוֹרָה, לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ. אֱמֶת, הַכֹּל חַיָּבִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְחַיָּבִים לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה: אֲבָל רַבִּים טְרוּדִים עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְרוֹאִים עַצְמָם כַּאֲנוּסִים.

שִׁשָּׁה יָמִים טְרוּדִים אָנוּ בִּמְלַאכְתֵּנוּ - וּבְשַׁבָּת מָה, בְּשַׁבָּת עֲיֵפִים אָנוּ מֵעֲמַל הַשָּׁבוּעַ. תֵּרוּץ דָּחוּק הוּא, אַךְ תֵּרוּץ. בְּרַם, כַּאֲשֶׁר חוֹגְגִים אָנוּ אֶת חַג מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, וּמוֹדִים אָנוּ עַל הַיְקָרָה שֶׁבַּמַּתָּנוֹת, הַנִּפְלָאָה שֶׁבַּתְּשׁוּרוֹת - בָּזֹאת נִבָּחֵן הַאִם פִּינוּ וְלִבֵּנוּ שָׁוִים, הַאֻמְנָם שְׂמֵחִים אָנוּ בַּתּוֹרָה וּבְלֵב שָׁלֵם מוֹדִים עַל נְתִינָתָהּ. הַשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת, שַׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי יוֹם חַג וּמְנוּחָה. אֵינֶנּוּ עֲיֵפִים בּוֹ, אֵינֶנּוּ מוּתָשִׁים - הַאִם נַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה?! אוֹ נִפְנֶה, חָלִילָה, לְמִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים, בַּטָּלָה וּקְרִיאַת עִתּוֹנִים...

כַּיָּדוּעַ, פָּרָשַׁת נָשֹׂא הִיא הָאֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה. וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עָלֶיהָ, הָאֲרֻכִּים מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת. וּמַדּוּעַ, אָמַר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם זָצָ"ל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נִקְרָאִים בְּשַׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי חַג מַתַּן תּוֹרָה. בְּלַהַט הַצִּמָּאוֹן לַתּוֹרָה. הַאִם נְאַבְחֵן בְּעַצְמֵנוּ לַהַט זֶה?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נצבים תשע"ה
	שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ שַׁיָּכוּת לְרוּחָנִיּוּת!
	"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ" (ד-כב) נִפְתַּח בְּמָשָׁל נִפְלָא, בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר "מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה": יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא רָאָה אָדָם אֶחָד מֻטָּל בָּאַשְׁפָּה, מֻכֶּה וּמְסוֹבָב בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִין וַחֲלָאִים רָעִים, וְחָסֵר בְּכָל מִינֵי חֶסְרוֹנוֹת. וְנָשָׂא הָאִישׁ הַלָּז חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה לְרָחֳצוֹ מִכָּל הַלִּכְלוּךְ שֶׁעָלָיו, וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל תַּחְלוּאָיו עַד שֶׁנַּעֲשָׂה בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּכָל אֲבָרָיו. וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ לְבוּשׁ יָקָר, וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכַמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וּמָסַר לוֹ כָּל גְּנָזָיו. וְצִוָּה שֶׁתִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת עַל יָדוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה, וְגִדְּלוֹ עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁצִּוָּה לְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת לְשַׁמֵּשׁ לְפָנָיו בְּבִגְדֵי יְקָר כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְהִנֵּה, בְּעוֹד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת וּמְעֻטָּר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הוֹלְכִים לְפָנָיו וּמְאִירִים לוֹ בְּלַפִּידִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין בָּאַשְׁפָּה וְלוֹקְטִים אֲבָנִים וּמְשַׂחֲקִים, וְנִתְקַנֵּא בָּהֶם וּפָרַשׁ מֵהַתַּהֲלוּכָה הַמַּלְכוּתִית וְיָשַׁב עִמָּם בָּאַשְׁפָּה וְהִצְטָרֵף לְמִשְׂחָקָם - הֲיֵשׁ קֵץ לְעָנְשׁוֹ, שֶׁבִּזָּה כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, לִכְלֵךְ בִּגְדּוֹ הַיָּקָר וְזִלְזֵל בְּמַעֲמָדוֹ, וּבָעַט בְּמַתְּנַת הַמֶּלֶךְ בְּהַעֲדִיפוֹ עַל פָּנֶיהָ מִשְׂחֲקֵי זַאֲטוּטִים?! עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וּמָה הַנִּמְשָׁל? נַקְדִּים וְנֹאמַר: זְכוּת גְּדוֹלָה, אַךְ גַּם אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה, נִתְגַּלְגְּלָה לְיָדֵינוּ, מִסְּמִיכוּת חַג הַשָּׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן תּוֹרָה, לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ. אֱמֶת, הַכֹּל חַיָּבִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְחַיָּבִים לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה: אֲבָל רַבִּים טְרוּדִים עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְרוֹאִים עַצְמָם כַּאֲנוּסִים. שִׁשָּׁה יָמִים טְרוּדִים אָנוּ בִּמְלַאכְתֵּנוּ - וּבְשַׁבָּת מָה, בְּשַׁבָּת עֲיֵפִים אָנוּ מֵעֲמַל הַשָּׁבוּעַ. תֵּרוּץ דָּחוּק הוּא, אַךְ תֵּרוּץ. בְּרַם, כַּאֲשֶׁר חוֹגְגִים אָנוּ אֶת חַג מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, וּמוֹדִים אָנוּ עַל הַיְקָרָה שֶׁבַּמַּתָּנוֹת, הַנִּפְלָאָה שֶׁבַּתְּשׁוּרוֹת - בָּזֹאת נִבָּחֵן הַאִם פִּינוּ וְלִבֵּנוּ שָׁוִים, הַאֻמְנָם שְׂמֵחִים אָנוּ בַּתּוֹרָה וּבְלֵב שָׁלֵם מוֹדִים עַל נְתִינָתָהּ. הַשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת, שַׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי יוֹם חַג וּמְנוּחָה. אֵינֶנּוּ עֲיֵפִים בּוֹ, אֵינֶנּוּ מוּתָשִׁים - הַאִם נַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה?! אוֹ נִפְנֶה, חָלִילָה, לְמִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים, בַּטָּלָה וּקְרִיאַת עִתּוֹנִים... כַּיָּדוּעַ, פָּרָשַׁת נָשֹׂא הִיא הָאֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה. וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עָלֶיהָ, הָאֲרֻכִּים מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת. וּמַדּוּעַ, אָמַר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם זָצָ"ל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נִקְרָאִים בְּשַׁבָּת שֶׁאַחֲרֵי חַג מַתַּן תּוֹרָה. בְּלַהַט הַצִּמָּאוֹן לַתּוֹרָה. הַאִם נְאַבְחֵן בְּעַצְמֵנוּ לַהַט זֶה?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)