Otzarot-Article

"עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לב-יח) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְבַקְּשִׁים בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן נַחֲלָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, כִּי הָאָרֶץ אֶרֶץ מִרְעֶה הִיא, וּמִקְנֶה רַב לָהֶם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נֵאוֹת לְבַקָּשָׁתָם, לְאַחַר שֶׁהִבְטִיחוּ שֶׁיֵּצְאוּ חֲלוּצִים לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה וְיַעַזְרוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ "עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ". וְכָךְ עָשׂוּ.

וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַכָּתוּב: "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ" (מִשְׁלֵי כ-כא). וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: מִי שֶׁנִּבְהָל לְמַהֵר וְלִטֹּל תְּחִלָּה, כְּגוֹן בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁמִּהֲרוּ לִטֹּל חֶלְקָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרִיתָהּ לֹא תְּבֹרַךְ, שֶׁגָּלוּ כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים. תֵּשַׁע שָׁנִים קָדְמָה גָּלוּתָם לְגָלוּת אֲחֵיהֶם בְּנֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, כַּמְבֹאָר בְּסֵדֶר עוֹלָם רַבָּה (פֶּרֶק כב).

הַמִּתְבּוֹנֵן, יַעֲמֹד מַרְעִיד: אִם יְהוּדִי מִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג רֶוַח נִמְהָר כָּלְשֶׁהוּ, וְאֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר, אֲבָל בְּעוֹד שְׁלֹשִׁים דּוֹרוֹת (אִמְרוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים: נֶכֶד שֶׁל נֶכֶד שֶׁל נֶכֶד שֶׁל נֶכֶד...) תִּתְרַגֵּשׁ אֵיזוֹ צָרָה כַּמָּה שָׁנִים מֻקְדָּם יוֹתֵר, וּכְבָר אֵין זֶה כְּדַאי!

אִם כֵּן, אֵיזוֹ אַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ הַהוֹרִים, לְהַנְחִיל לִילָדֵינוּ אֶת הַחִנּוּךְ הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁבָּנֵינוּ וּנְכָדֵינוּ לֹא יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ בִּטְעָנוֹת, וְלֹא יְשַׁלְּמוּ חָלִילָה מְחִיר בְּגִין הַחְלָטָה שִׁטְחִית אוֹ נִמְהֶרֶת שֶׁלָּנוּ!

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁפָּגַשׁ בְּמוֹרֵנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זָצָ"ל, וּבִקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ לִבְרָכָה וְהַצְלָחָה. הִתְעַנְיֵן מוֹרֵנוּ בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְהִתְבָּרֵר שֶׁבָּנָיו לוֹמְדִים בְּבֵית סֵפֶר "כְּלָלִי". חִיֵּךְ מוֹרֵנוּ אֶת חִיּוּכוֹ הַטּוֹב וְהֶעָדִין, וְאָמַר: "טָעוּת בְּיָדְךָ, אָחִי. הַחִנּוּךְ שֶׁלָּנוּ הוּא 'כְּלָלִי': הוּא כּוֹלֵל אֶת מוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת, כּוֹלֵל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּבּוּד הוֹרִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת. הוּא כּוֹלֵל מִקְרָא וּמִשְׁנָה, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. הַחִנּוּךְ הַהוּא חִנּוּךְ 'פְּרָטִי' הוּא, חִנּוּךְ שֶׁנִּתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִמּוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וּפָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב"... וּמִיָּד הִרְצִין וְהֵחֵל לְהוֹכִיחוֹ בְּאַהֲבָה: הֲכֵיצַד יָכוֹל אָדָם לְהַפְקִיר כָּךְ אֶת יְלָדָיו!

הִצְטַדֵּק הַלָּה וְטָעַן, שֶׁהַחִנּוּךְ שָׁם נָאֶה וְיָאֶה, עִם "תָּכְנִיּוֹת הַעֲשָׁרָה"...

שְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ: "אֱמֹר נָא לִי, אִלּוּ הָיוּ מַצִּיעִים לְךָ בֵּית סֵפֶר מְעֻלֶּה, עִם חִסָּרוֹן קָטָן בִּלְבַד: שֶׁמְּקַלְּלִים שָׁם אֶת אָבִיךָ. הָיִיתָ שׁוֹלֵחַ לְשָׁם אֶת יְלָדֶיךָ?"

נִרְתַּע הָאִישׁ וְקָרָא: "חָלִילָה וְחַס!"

שָׁאַל רַבֵּנוּ: "וְאִם מְלַמְּדִים שָׁם לְזַלְזֵל בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָאָב הָרַחְמָן?!"...

נָבוֹךְ הָאָב, וְלֹא מָצָא מִלִּים. רַק אָמַר, שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר הַחֲרֵדִי בַּמָּקוֹם שׁוֹכֵן בְּמִבְנֶה רָעוּעַ, חַם שָׁם בַּקַּיִץ וְקַר בַּחֹרֶף. וְאִלּוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר הָאַחֵר יֶשְׁנָם תְּנָאִים נִפְלָאִים. מִבְנִים מְפֹאָרִים וּמְרֻוָּחִים.

שׁוּב חִיֵּךְ רַבֵּנוּ, וְאָמַר: "טַעֲנָה זוֹ נִדְחֲתָה לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה! בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן בִּקְּשׁוּ: 'גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ'. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקֵּן אוֹתָם וְשִׁנָּה אֶת הַסֵּדֶר: 'בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם'. הִנֵּה כִּי כֵן, הֵם שָׂמוּ דָּגֵשׁ עַל הַמִּקְנֶה. הַגַּשְׁמִיּוּת וְהָרְוָחָה. הַטַּף, הַחִנּוּךְ, בָּא בַּמָּקוֹם הַשֵּׁנִי. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לָהֶם שֶׁבָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה יֵשׁ לַחְשֹׁב עַל הַחִנּוּךְ וּמַהוּתוֹ, עַל הַנֹּעַר וְהַטַּף!"

שָׁמַע הָאִישׁ לְקוֹל מוֹרֵנוּ, וְכַיּוֹם הוּא רוֹוֶה נַחַת בְּלִי סוֹף. כָּל יְלָדָיו הֵקִימוּ מִשְׁפָּחוֹת לְתִפְאֶרֶת בֵּית אֲבוֹתָם, בְּרוּחַ הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה וּמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבוא תשע"ה
	שֶׁהַתַּפְקִיד לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הָאָדָם
	"עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לב-יח) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְבַקְּשִׁים בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן נַחֲלָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, כִּי הָאָרֶץ אֶרֶץ מִרְעֶה הִיא, וּמִקְנֶה רַב לָהֶם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נֵאוֹת לְבַקָּשָׁתָם, לְאַחַר שֶׁהִבְטִיחוּ שֶׁיֵּצְאוּ חֲלוּצִים לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה וְיַעַזְרוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ "עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ". וְכָךְ עָשׂוּ. וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַכָּתוּב: "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ" (מִשְׁלֵי כ-כא). וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: מִי שֶׁנִּבְהָל לְמַהֵר וְלִטֹּל תְּחִלָּה, כְּגוֹן בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁמִּהֲרוּ לִטֹּל חֶלְקָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרִיתָהּ לֹא תְּבֹרַךְ, שֶׁגָּלוּ כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים. תֵּשַׁע שָׁנִים קָדְמָה גָּלוּתָם לְגָלוּת אֲחֵיהֶם בְּנֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, כַּמְבֹאָר בְּסֵדֶר עוֹלָם רַבָּה (פֶּרֶק כב). הַמִּתְבּוֹנֵן, יַעֲמֹד מַרְעִיד: אִם יְהוּדִי מִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג רֶוַח נִמְהָר כָּלְשֶׁהוּ, וְאֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר, אֲבָל בְּעוֹד שְׁלֹשִׁים דּוֹרוֹת (אִמְרוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים: נֶכֶד שֶׁל נֶכֶד שֶׁל נֶכֶד שֶׁל נֶכֶד...) תִּתְרַגֵּשׁ אֵיזוֹ צָרָה כַּמָּה שָׁנִים מֻקְדָּם יוֹתֵר, וּכְבָר אֵין זֶה כְּדַאי! אִם כֵּן, אֵיזוֹ אַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ הַהוֹרִים, לְהַנְחִיל לִילָדֵינוּ אֶת הַחִנּוּךְ הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁבָּנֵינוּ וּנְכָדֵינוּ לֹא יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ בִּטְעָנוֹת, וְלֹא יְשַׁלְּמוּ חָלִילָה מְחִיר בְּגִין הַחְלָטָה שִׁטְחִית אוֹ נִמְהֶרֶת שֶׁלָּנוּ! מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁפָּגַשׁ בְּמוֹרֵנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זָצָ"ל, וּבִקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ לִבְרָכָה וְהַצְלָחָה. הִתְעַנְיֵן מוֹרֵנוּ בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְהִתְבָּרֵר שֶׁבָּנָיו לוֹמְדִים בְּבֵית סֵפֶר "כְּלָלִי". חִיֵּךְ מוֹרֵנוּ אֶת חִיּוּכוֹ הַטּוֹב וְהֶעָדִין, וְאָמַר: "טָעוּת בְּיָדְךָ, אָחִי. הַחִנּוּךְ שֶׁלָּנוּ הוּא 'כְּלָלִי': הוּא כּוֹלֵל אֶת מוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת, כּוֹלֵל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּבּוּד הוֹרִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת. הוּא כּוֹלֵל מִקְרָא וּמִשְׁנָה, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. הַחִנּוּךְ הַהוּא חִנּוּךְ 'פְּרָטִי' הוּא, חִנּוּךְ שֶׁנִּתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִמּוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וּפָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב"... וּמִיָּד הִרְצִין וְהֵחֵל לְהוֹכִיחוֹ בְּאַהֲבָה: הֲכֵיצַד יָכוֹל אָדָם לְהַפְקִיר כָּךְ אֶת יְלָדָיו! הִצְטַדֵּק הַלָּה וְטָעַן, שֶׁהַחִנּוּךְ שָׁם נָאֶה וְיָאֶה, עִם "תָּכְנִיּוֹת הַעֲשָׁרָה"... שְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ: "אֱמֹר נָא לִי, אִלּוּ הָיוּ מַצִּיעִים לְךָ בֵּית סֵפֶר מְעֻלֶּה, עִם חִסָּרוֹן קָטָן בִּלְבַד: שֶׁמְּקַלְּלִים שָׁם אֶת אָבִיךָ. הָיִיתָ שׁוֹלֵחַ לְשָׁם אֶת יְלָדֶיךָ?" נִרְתַּע הָאִישׁ וְקָרָא: "חָלִילָה וְחַס!" שָׁאַל רַבֵּנוּ: "וְאִם מְלַמְּדִים שָׁם לְזַלְזֵל בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָאָב הָרַחְמָן?!"... נָבוֹךְ הָאָב, וְלֹא מָצָא מִלִּים. רַק אָמַר, שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר הַחֲרֵדִי בַּמָּקוֹם שׁוֹכֵן בְּמִבְנֶה רָעוּעַ, חַם שָׁם בַּקַּיִץ וְקַר בַּחֹרֶף. וְאִלּוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר הָאַחֵר יֶשְׁנָם תְּנָאִים נִפְלָאִים. מִבְנִים מְפֹאָרִים וּמְרֻוָּחִים. שׁוּב חִיֵּךְ רַבֵּנוּ, וְאָמַר: "טַעֲנָה זוֹ נִדְחֲתָה לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה! בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן בִּקְּשׁוּ: 'גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ'. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקֵּן אוֹתָם וְשִׁנָּה אֶת הַסֵּדֶר: 'בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם'. הִנֵּה כִּי כֵן, הֵם שָׂמוּ דָּגֵשׁ עַל הַמִּקְנֶה. הַגַּשְׁמִיּוּת וְהָרְוָחָה. הַטַּף, הַחִנּוּךְ, בָּא בַּמָּקוֹם הַשֵּׁנִי. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לָהֶם שֶׁבָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה יֵשׁ לַחְשֹׁב עַל הַחִנּוּךְ וּמַהוּתוֹ, עַל הַנֹּעַר וְהַטַּף!" שָׁמַע הָאִישׁ לְקוֹל מוֹרֵנוּ, וְכַיּוֹם הוּא רוֹוֶה נַחַת בְּלִי סוֹף. כָּל יְלָדָיו הֵקִימוּ מִשְׁפָּחוֹת לְתִפְאֶרֶת בֵּית אֲבוֹתָם, בְּרוּחַ הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה וּמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)