Otzarot-Article

"וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (כז-יט) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו", זֶה קֵרוּן עוֹר פָּנָיו. "מֵהוֹדְךָ" וְלֹא כָּל הוֹדְךָ, נִמְצֵנוּ לְמֵדִים שֶׁפְּנֵי מֹשֶׁה כְּחַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּלְבָנָה.

"לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ כָּבוֹד וְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.

נוּ, וְזֶה עָזַר? הָבָה נִרְאֶה -

שָׁנִינוּ (ב"ב עה.): "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו", וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אָמְרוּ: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. פֵּרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם: שֶׁבִּזְמַן מוּעָט נִתְמַעֵט הַכָּבוֹד כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה נָבִיא וּמֶלֶךְ כְּמֹשֶׁה, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַגִּיעַ לִכְבוֹדוֹ.

וּבֶאֱמֶת מָה הַבּוּשָׁה וְהַכְּלִמָּה?

אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין יא.): פַּעַם אַחַת הָיוּ הַחֲכָמִים מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית גּוּרְיָה בִּירִיחוֹ, וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: יֵשׁ כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ רָאוּי לְכָךְ. נָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן.

וְשָׁנִינוּ (סֻכָּה כח.): שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן, שְׁלֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרָם רָאוּי לְכָךְ. הֲרֵי שֶׁהַדּוֹר מַגְבִּיל מַעֲלַת מַנְהִיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (עֲרָכִין יז.) שֶׁהַפַּרְנָס לְפִי הַדּוֹר.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר. שֶׁפְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, לְפִי שֶׁהָיָה מַנְהִיג דּוֹר דֵּעָה. וְאִלּוּ פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, שֶׁנִּתְמַעֵט הַכָּבוֹד בִּזְמַן קָצָר כָּל כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַדּוֹר רָאוּי שֶׁמַּנְהִיגוֹ תִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוֹאִיל וְכָךְ אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל: מִישֶׁהוּ מֵבִין?!

הֲלֹא הַמֵּימְרָה סוֹתֶרֶת עַצְמָהּ כִּבְיָכוֹל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ!

הִיא פּוֹתַחַת בְּדִבְרֵי הַכָּתוּב: "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו", וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. הֲרֵי שֶׁמִּתְּחִלָּה, תֵּכֶף וּמִיָּד, הָיוּ פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. לֹא מִשּׁוּם יְרִידַת הַדּוֹר, אֶלָּא לְהוֹרוֹת עַל הַיַּחַס שֶׁבֵּין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁהָיָה כַּיַּחַס שֶׁבֵּין הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ, שֶׁאֵין לוֹ אוֹר עַצְמִי, אֶלָּא מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵהַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם כֵּן, מַה הִצְטַעֲרוּ עַל דּוֹרָם, וְאָמְרוּ: אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. הֲלֹא הָאוֹמְרִים כֵּן הָיוּ "זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר", פֵּרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם: שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ. וְאִם כֵּן, רָאוּ שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד קָרְנוּ פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, וּמַה יֵּשׁ לְקוֹנֵן "שֶׁבִּזְמַן מוּעָט נִתְמַעֵט הַכָּבוֹד כָּל כָּךְ"?! הֲרֵי כְּלָל לֹא הִתְמַעֵט, אֶלָּא מִלְּכַתְּחִלָּה כָּךְ נִקְבַּע!

מַה לָּהֶם לְהַאֲשִׁים עַצְמָם, לְהִתְבַּיֵּשׁ וּלְהִכָּלֵם?!

וְהַתְּשׁוּבָה, לְצַעֲרֵנוּ, כֹּה מֻכֶּרֶת!

אִלּוּ הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בִּבְחִינָתוֹ וִיהוֹשֻׁעַ בִּבְחִינָתוֹ, שֶׁזֶּה עִנְיָנוֹ כַּחַמָּה וְזֶה עִנְיָנוֹ כַּלְּבָנָה, אִם כֵּן הֲרֵי שְׁקוּלִים הֵם: "שְׁנֵי הַמְּאוֹרֹת הַגְּדוֹלִים", וְחַיָּבִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַיֵּם אֶת דְּבָרָם.

אֲבָל טֶבַע הוּא בָּאָדָם, מֻכָּר כָּל כָּךְ וְיָדוּעַ כָּל כָּךְ! מַאֲשִׁימִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בִּירִידַת גַּדְלוּתָם שֶׁל מַנְהִיגֵינוּ כְּדֵי לְתָרֵץ אֶת חֹסֶר הַמִּשְׁמַעַת וְהַצִּיּוּת לְדִבְרֵיהֶם וְחֶסְרוֹן קַבָּלַת מַנְהִיגוּתָם. עַד שֶׁהִזְהִירָנוּ הַכָּתוּב: "דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קֹהֶלֶת א-ד), יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִים הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם. אֶלָּא דּוֹר שֶׁבְּיָמֶיךָ, וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ, כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ וְכַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קֹהֶלֶת רַבָּה א-ח).

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיִּפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ (ר"ה כה:) וְאֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ (רַשִּׁ"י דְּבָרִים יז-ט).

וִידוּעִים דִּבְרֵי הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֵבִיץ' זָצָ"ל: הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תַּעֲנִית כג.) שֶׁחֹנִי הַמְעַגֵּל יָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא הִכִּירוּהוּ. תֵּרֵץ כָּל קֻשְׁיוֹתֵיהֶם, וְהִתְפַּעֲלוּ שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו בְּהִירוֹת כְּבִימֵי חֹנִי הַמְעַגֵּל. אָמַר שֶׁהוּא חֹנִי, וְלֹא הֶאֱמִינוּ. אָמַר: אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא, וְנִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. וּמַדּוּעַ, הֲלֹא גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה. מַדּוּעַ לֹא הֶעֱרִיצוּהוּ עִם "מוּזָרוּתוֹ" בְּעֵינֵיהֶם. וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל דּוֹר נִצְרַךְ לְמַנְהִיג הַמֻּתְאָם עֲבוּרוֹ. וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הַהוּא, לֹא יִתְקַבְּלוּ בְּדוֹר אַחֵר.

כָּךְ הוּא לְפִי הָאֱמֶת, אֲבָל הָאֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים תֵּרוּצִים!

אָח, אִלּוּ הָיָה לָנוּ הַיּוֹם גְּדוֹל הַדּוֹר כַּסְּטַייפְּלֶר, רֹאשׁ יְשִׁיבָה כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל רוֹזוֹבְסְקִי, מַשְׁגִּיחַ כָּרַב דֶסְלֶר!

וּבְכֵן, נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי. וּמָה אָמְרוּ בִּזְמַנָּם? אָח, אִלּוּ הָיָה לָנוּ הַיּוֹם גָּדוֹל כֶּ"חָפֵץ חַיִּים" אוֹ כְּרַבִּי חַיִּים עוֹזֵר, אִלּוּ הָיָה לָנוּ רֹאשׁ יְשִׁיבָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁקָאפּ אוֹ כְּרַבִּי בָּרוּךְ בֶּער, אִלּוּ הָיָה לָנוּ מַשְׁגִּיחַ כְּרַבִּי יְרוֹחָם מִמִּיר, כִּי אָז -

וּבְכֵן, גַּם בְּדוֹרָם הָיִיתִי, וַאֲנִי זוֹכֵר מָה אָמְרוּ! אִלּוּ הָיָה לָנוּ גָּדוֹל כְּרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן, וְאִלּוּ הָיָה רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק חַי, אִלּוּ הָיוּ לָנוּ הַסַּבָּא מִקֶּלְם וְהַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק, כִּי אָז...

אַי, וַאֲנִי גַּם יוֹדֵעַ מַה יֹּאמְרוּ בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים...

וּמוּכָנִים לוֹמַר שֶׁאוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, שֶׁאָנוּ אֲשֵׁמִים בְּכָךְ שֶׁאֵין לָנוּ גְּדוֹלִים בַּהַנְהָגָה בַּתּוֹרָה וּבַיִּרְאָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ תֵּרוּץ שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת וּלְקַבֵּל הַנְהָגָתָם! (וְהִגַּדְתָּ)

	כי תצא תשע"ה
	"עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ"
	"וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (כז-יט) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו", זֶה קֵרוּן עוֹר פָּנָיו. "מֵהוֹדְךָ" וְלֹא כָּל הוֹדְךָ, נִמְצֵנוּ לְמֵדִים שֶׁפְּנֵי מֹשֶׁה כְּחַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּלְבָנָה. "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ כָּבוֹד וְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ. נוּ, וְזֶה עָזַר? הָבָה נִרְאֶה - שָׁנִינוּ (ב"ב עה.): "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו", וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אָמְרוּ: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. פֵּרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם: שֶׁבִּזְמַן מוּעָט נִתְמַעֵט הַכָּבוֹד כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה נָבִיא וּמֶלֶךְ כְּמֹשֶׁה, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַגִּיעַ לִכְבוֹדוֹ. וּבֶאֱמֶת מָה הַבּוּשָׁה וְהַכְּלִמָּה? אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין יא.): פַּעַם אַחַת הָיוּ הַחֲכָמִים מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית גּוּרְיָה בִּירִיחוֹ, וְנִתְּנָה עֲלֵיהֶם בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: יֵשׁ כָּאן אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ רָאוּי לְכָךְ. נָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן. וְשָׁנִינוּ (סֻכָּה כח.): שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן, שְׁלֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרָם רָאוּי לְכָךְ. הֲרֵי שֶׁהַדּוֹר מַגְבִּיל מַעֲלַת מַנְהִיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (עֲרָכִין יז.) שֶׁהַפַּרְנָס לְפִי הַדּוֹר. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר. שֶׁפְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, לְפִי שֶׁהָיָה מַנְהִיג דּוֹר דֵּעָה. וְאִלּוּ פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, שֶׁנִּתְמַעֵט הַכָּבוֹד בִּזְמַן קָצָר כָּל כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַדּוֹר רָאוּי שֶׁמַּנְהִיגוֹ תִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוֹאִיל וְכָךְ אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. וַאֲנִי שׁוֹאֵל: מִישֶׁהוּ מֵבִין?! הֲלֹא הַמֵּימְרָה סוֹתֶרֶת עַצְמָהּ כִּבְיָכוֹל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ! הִיא פּוֹתַחַת בְּדִבְרֵי הַכָּתוּב: "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו", וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. הֲרֵי שֶׁמִּתְּחִלָּה, תֵּכֶף וּמִיָּד, הָיוּ פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. לֹא מִשּׁוּם יְרִידַת הַדּוֹר, אֶלָּא לְהוֹרוֹת עַל הַיַּחַס שֶׁבֵּין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁהָיָה כַּיַּחַס שֶׁבֵּין הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ, שֶׁאֵין לוֹ אוֹר עַצְמִי, אֶלָּא מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵהַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם כֵּן, מַה הִצְטַעֲרוּ עַל דּוֹרָם, וְאָמְרוּ: אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה. הֲלֹא הָאוֹמְרִים כֵּן הָיוּ "זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר", פֵּרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם: שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ. וְאִם כֵּן, רָאוּ שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד קָרְנוּ פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, וּמַה יֵּשׁ לְקוֹנֵן "שֶׁבִּזְמַן מוּעָט נִתְמַעֵט הַכָּבוֹד כָּל כָּךְ"?! הֲרֵי כְּלָל לֹא הִתְמַעֵט, אֶלָּא מִלְּכַתְּחִלָּה כָּךְ נִקְבַּע! מַה לָּהֶם לְהַאֲשִׁים עַצְמָם, לְהִתְבַּיֵּשׁ וּלְהִכָּלֵם?! וְהַתְּשׁוּבָה, לְצַעֲרֵנוּ, כֹּה מֻכֶּרֶת! אִלּוּ הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בִּבְחִינָתוֹ וִיהוֹשֻׁעַ בִּבְחִינָתוֹ, שֶׁזֶּה עִנְיָנוֹ כַּחַמָּה וְזֶה עִנְיָנוֹ כַּלְּבָנָה, אִם כֵּן הֲרֵי שְׁקוּלִים הֵם: "שְׁנֵי הַמְּאוֹרֹת הַגְּדוֹלִים", וְחַיָּבִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַיֵּם אֶת דְּבָרָם. אֲבָל טֶבַע הוּא בָּאָדָם, מֻכָּר כָּל כָּךְ וְיָדוּעַ כָּל כָּךְ! מַאֲשִׁימִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בִּירִידַת גַּדְלוּתָם שֶׁל מַנְהִיגֵינוּ כְּדֵי לְתָרֵץ אֶת חֹסֶר הַמִּשְׁמַעַת וְהַצִּיּוּת לְדִבְרֵיהֶם וְחֶסְרוֹן קַבָּלַת מַנְהִיגוּתָם. עַד שֶׁהִזְהִירָנוּ הַכָּתוּב: "דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קֹהֶלֶת א-ד), יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִים הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם. אֶלָּא דּוֹר שֶׁבְּיָמֶיךָ, וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ, כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ וְכַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קֹהֶלֶת רַבָּה א-ח). וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיִּפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ (ר"ה כה:) וְאֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ (רַשִּׁ"י דְּבָרִים יז-ט). וִידוּעִים דִּבְרֵי הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֵבִיץ' זָצָ"ל: הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תַּעֲנִית כג.) שֶׁחֹנִי הַמְעַגֵּל יָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא הִכִּירוּהוּ. תֵּרֵץ כָּל קֻשְׁיוֹתֵיהֶם, וְהִתְפַּעֲלוּ שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו בְּהִירוֹת כְּבִימֵי חֹנִי הַמְעַגֵּל. אָמַר שֶׁהוּא חֹנִי, וְלֹא הֶאֱמִינוּ. אָמַר: אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא, וְנִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. וּמַדּוּעַ, הֲלֹא גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה. מַדּוּעַ לֹא הֶעֱרִיצוּהוּ עִם "מוּזָרוּתוֹ" בְּעֵינֵיהֶם. וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל דּוֹר נִצְרַךְ לְמַנְהִיג הַמֻּתְאָם עֲבוּרוֹ. וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הַהוּא, לֹא יִתְקַבְּלוּ בְּדוֹר אַחֵר. כָּךְ הוּא לְפִי הָאֱמֶת, אֲבָל הָאֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים תֵּרוּצִים! אָח, אִלּוּ הָיָה לָנוּ הַיּוֹם גְּדוֹל הַדּוֹר כַּסְּטַייפְּלֶר, רֹאשׁ יְשִׁיבָה כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל רוֹזוֹבְסְקִי, מַשְׁגִּיחַ כָּרַב דֶסְלֶר! וּבְכֵן, נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי. וּמָה אָמְרוּ בִּזְמַנָּם? אָח, אִלּוּ הָיָה לָנוּ הַיּוֹם גָּדוֹל כֶּ"חָפֵץ חַיִּים" אוֹ כְּרַבִּי חַיִּים עוֹזֵר, אִלּוּ הָיָה לָנוּ רֹאשׁ יְשִׁיבָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁקָאפּ אוֹ כְּרַבִּי בָּרוּךְ בֶּער, אִלּוּ הָיָה לָנוּ מַשְׁגִּיחַ כְּרַבִּי יְרוֹחָם מִמִּיר, כִּי אָז - וּבְכֵן, גַּם בְּדוֹרָם הָיִיתִי, וַאֲנִי זוֹכֵר מָה אָמְרוּ! אִלּוּ הָיָה לָנוּ גָּדוֹל כְּרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן, וְאִלּוּ הָיָה רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק חַי, אִלּוּ הָיוּ לָנוּ הַסַּבָּא מִקֶּלְם וְהַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדּוֹק, כִּי אָז... אַי, וַאֲנִי גַּם יוֹדֵעַ מַה יֹּאמְרוּ בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים... וּמוּכָנִים לוֹמַר שֶׁאוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, שֶׁאָנוּ אֲשֵׁמִים בְּכָךְ שֶׁאֵין לָנוּ גְּדוֹלִים בַּהַנְהָגָה בַּתּוֹרָה וּבַיִּרְאָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ תֵּרוּץ שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת וּלְקַבֵּל הַנְהָגָתָם! (וְהִגַּדְתָּ)